טבע תעשיות פרמצבטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ
לוגו של חברת טבע
TevaCanada7.jpg
נתונים כלליים
סוג

חברה ציבורית
NYSETEVA

TASE:TEVA
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול טבע
מייסדים משפחות סלומון, לוין ואלשטיין; גינטר פרידלנדר
תקופת הפעילות 1901–הווה (כ־121 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • טבע תעשיות פרמצבטיות אוסטרליה
  • טבע תעשיות פרמצבטיות הונגריה
  • טבע תעשיות פרמצבטיות צרפת
  • טבע תעשיות פרמצבטיות צ'כיה
  • טבע תעשיות פרמצבטיות ארצות הברית
  • טבע תעשיות פרמצבטיות אירלנד
  • Teva Canada עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה רמת החייל עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי ישראלישראל ישראל, רמת החייל, תל אביב
בעלות קפיטל ריסרץ' (11.9%)
ענפי תעשייה תעשיית התרופות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים תרופות גנריות
שווי שוק 34.6 מיליארד ש"ח (6 באוקטובר 2022)
הכנסות 15.8 מיליארד דולר (2021)[1]
רווח תפעולי 1.71 מיליארד דולר (2021)[1]
רווח 456 מיליון דולר (2021)[1]
הון עצמי 11.2 מיליארד דולר (2021)[1]
סך המאזן 47.6 מיליארד דולר (2021)[1]
מנכ"ל קאר שולץ
יו"ר סול בארר
עובדים 51,800 מתוכם כ-6,200 בישראל (31 בדצמבר 2017)
 
www.tevapharm.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמליל טבע מהקמתה בעיצוב דן ריזינגר, היה בשימוש עד 2010
סמליל החברה עד 2017
פועלות במפעל "אסיא", 1949
מפעל "טבע" בהר חוצבים
מפעל "טבע" בכפר סבא
בניין הנהלת "טבע" ברמת החייל

טבע תעשיות פרמצבטיות[2] בע"מ, המוכרת בשם המקוצר טבע, היא תאגיד רב-לאומי ישראלי לייצור והפצה של תרופות.[4] החברה נוסדה בשנת 1944[5] על ידי ד"ר גינטר פרידלנדר, אף כי חלקים מסוימים ממה שהפך לימים לחברת טבע, החלו לפעול עוד ב-1901.

עיקר התמחותה של טבע הוא בתרופות גנריות, והיא נחשבת לחברה הגדולה בעולם בתחום זה. לצד זאת, החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, טבע החלה לפתח גם תרופות מקור. לחברה יש אתרי ייצור, מחקר ושיווק בישראל, באמריקה הצפונית, באסיה ובאירופה, ובסך הכל, פעילות ישירה בכ-60 מדינות בעולם.

מכירותיה באמריקה הצפונית ובאירופה תורמות ליותר מ-80% מהכנסותיה. החברה מעסיקה, נכון לסוף 2022, כ-35,300 עובדים מתוכם כ-6,200 בישראל. יו"ר הדירקטוריון הנוכחי הוא סול ג' בארר, והנשיא והמנכ"ל הוא קאר שולץ.[6][7]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הענף הראשון של מה שהפך לחברת טבע של היום, החל את דרכו בבית מסחר לתרופות שנוסד בירושלים ב-1901, בידי חיים סלומון (בנו של הרב יואל משה סלומון) וגיסו משה גוטל לוין, שהיה נשוי לציפורה סלומון. ב-1904 עבר לוין לחיפה ופתח בה סניף של בית המסחר. ב-1913 הצטרף יצחק אשר-אלשטיין, בעלה של חנה גוטפריד, אחייניתו של חיים סולומון, כשותף לשני הגיסים. בית המסחר שינה את שמו ל"ס.ל.א.", על פי האות הראשונה בשמות משפחתם של שלושת השותפים.

הענף השני של טבע, מה שהיה בשעתו חברת טבע המקורית, נוסד רק כעבור כעשרים שנה, ב-1935. עם עליית הנאציזם הטילה ממשלת המנדט מגבלות על ייבוא תרופות מגרמניה. בעלייה החמישית באו לארץ ישראל, בעיקר מגרמניה, רוקחים וכימאים. אלו הקימו חברות נוספות לייצור תרופות ושיווקן בארץ ישראל, בהן "פיסן", "טבע", היא חברת טבע המקורית, שאותה הקים ד"ר גינטר פרידלנדר ודודתו אלזה קובר. ו"צֳרִי", שאותה הקים ד"ר משה גרוטו עם יעקובסון ווייס וד"ר רפאל הורן. השם צרי ניתן לחברה בידי חיים נחמן ביאליק. באותה תקופה הקימו גם השותפים ב"ס.ל.א." מפעל לייצור תרופות בשם "אסיא". כל שלוש החברות הללו זכו לזריקת מרץ בשנות מלחמת העולם השנייה, כאשר סיפקו תרופות לצבא הבריטי בחזיתותיו השונות במזרח התיכון.[8]

מפעל "טבע" בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל "טבע" נוסד בירושלים ב-1 במאי 1935, בשכונת בית וגן. שם החברה הרשום היה: טבע חברה לתעשייה פרמצבטית וחימית למזרח התיכון בע"מ, ירושלים (א"י). המפעל הוקם בהשקעה של 4,900 ליש'ט, חלקה מהון עצמי וחלקה מהלוואות שהועמדו לרשות עולי גרמניה להקמת מפעלים. מצוקת אשראי הביאה לכניסתו של הבנקאי ד"ר אלפרד פויכטוונגר כשותף ב"טבע" ב-33% (פויכטוונגר היה שותף ואחר כך בעל השליטה בבנק יפת). בשנת 1951 פויכטוונגר יזם, את כניסתה של "טבע" לבורסה בתל אביב כחברה ציבורית רשומה. במלחמת העולם השנייה המפעל סיפק תרופות לצבאות בעלות הברית ובמיוחד לצבא הבריטי ששהו במזרח התיכון. במסגרת הקשרים עם הצבא הבריטי, ביקר במפעל אלן גורדון קנינגהם - הנציב העליון מטעם שר המושבות והאחראי על המנדט הבריטי. ביקורו האדיר את שם "טבע" בשוק התרופות ונתן תנופה להתפתחותה. ד"ר פרידלנדר שם דגש במפעל "טבע" על חינוך והכשרת עובדים למקצועות השונים הדרושים במפעל, ועל הקניית השכלה רחבה והשתתפות בקורסים שונים גם מחוץ למפעל. ב-1959 - הסקציה הפרמצבטית של התאחדות התעשיינים ערכה סקר בין חברות הפרמצבטיות בישראל לפי מספר מדדים, ומפעל "טבע" בירושלים דורג במקום הראשון. תוצאות הסקר הוכיחו שהשוק אוהב את תכשירי "טבע", אשר רבים מהם פרי פיתוחם של ד"ר פרילנדר וצוות המפעל. גאוות היחידה של העובדים עלתה, הם חשו שיש שכר ליוזמה, לרעיונות, לביצוע הקפדני ולכוח האדם המעולה.

בשנת 1971 עבר מפעל "טבע" בירושלים מבית וגן לפארק התעשייה הר חוצבים, זה היה המפעל הראשון שהוקם ב"קריית תעשיות עתירות המדע" החדשה שהוקמה באותה עת על ידי האוניברסיטה העברית והחברה הכלכלית לירושלים.[9][10] בשנת 2004, הקימה חברת "טבע" מפעל נוסף במתחם - "מפעל הטבליות בירושלים ע"ש אלי הורביץ".[11] בשני המפעלים בירושלים היו מעוסקים כ-1,000 עובדים. נכון לשנת 2018 המפעלים נמצאים בתהליכי סגירה בגלל עלויות הייצור הגבוהות בהם.[12]

מיזוג "אסיא", "צרי" ו"טבע"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הקמת המדינה החלו החברות להיסחר בבורסה הישראלית הצעירה. ב-1964 התמזגו "אסיא" ו"צרי", וב-1968 הן רכשו את "טבע" של ד"ר פרידלנדר. אלי הורוביץ, שנשא לאשה את דליה, נכדתו של חיים סלומון, התמנה למנכ"ל ב-1976. עם מינויו איחד את פעילות כל החברות תחת "טבע תעשיות פרמצבטיות".

בתחילת שנות ה-80 קיבלה טבע את אישור ה-FDA (מנהל התרופות האמריקני), והחלה בשיווק תרופות גנריות (חיקויים של תרופות מקוריות שפג עליהן הפטנט) לארצות הברית.

פעילות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגה הגדול ביותר של טבע, ואחד מהישגיו הגדולים של המדע הישראלי בכלל, היה קבלת אישור ה-FDA לתרופת הקופקסון ב-1996. התרופה פותחה בידי צוות חוקרים במכון ויצמן למדע, והיא נחשבת לאחת התרופות הטובות ביותר בשוק כנגד מחלת הטרשת הנפוצה. בכך הפכה טבע מחברה המייצרת תרופות גנריות בלבד לחברה המייצרת גם תרופות מקוריות. נכון ל-2015 תרופת הקופקסון משווקת בלמעלה מ-50 מדינות ברחבי העולם והכנסותיה של טבע ממכירות התרופה ברחבי העולם הגיעו לכ - 4.2 מיליארד דולר, עד לשנת 2017 שהם כ-21% מכלל הכנסות החברה. חברות שונות ניסו לפתוח את ייצור התרופה לתחרות ובחודש יוני 2015 פסק בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות הברית שהפטנט של טבע על גרסת הקופקסון במינון 20 מ"ג אינו תקף, בעוד שבדצמבר 2015 אישר משרד הפטנטים האירופי את הפטנט של טבע על הקופקסון במינון 40 מ"ג עד 2030.[13]

תרופת מקור נוספת של טבע, "אזילקט", מיועדת לטיפול במחלת פרקינסון. טבע השיקה את התרופה בישראל בשנת 2005 ושנה מאוחר יותר התרופה הושקה גם בארצות הברית. כיום התרופה נמכרת ב-45 מדינות ברחבי העולם ומכירותיה בשנת 2010 עמדו על 318 מיליון דולר. ניסוי שערכה טבע בתרופה הצליח להראות שזו התרופה היחידה בעולם שאינה מטפלת רק בתסמיני המחלה אלא גם מצליחה לעכב את הידרדרות המחלה.

טבע מחזיקה בתיק תרופות מקור ומקיימת פעילות מו"פ שוטפת בתחום. נכון לסוף שנת 2022 לחברה ישנן מספר תרופות מקור[14]

הירידה בהכנסות מתרופות המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2022 ההכנסות מתרופות המקור ירדו בצורה חדה. מכירות הקופקסון ירדו לחמש מאות מיליון דולר בלבד לשנת 2022 לעומת יותר מארבעה מיליארד בשנת 2015. מכירות האזילקט ירדו מ-384 מיליון דולר בשנת 2015 לפחות מ-100 מיליון דולר בשנת 2022. מכירות הנוביגיל ירדו מ-380 מיליון דולר בשנת 2015 לפחות מ-60 מיליון דולר בשנת 2022. מכירות ה-ProAir ירדו מ-550 מיליון דולר בשנת 2015 לפחות מ-400 מיליון דולר בשנת 2022. מכירות Qvar ירדו מ-400 מיליון דולר בשנת 2015 לפחות מ-100 מיליון דולר בשנת 2022.

תרופות גנריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2022 טבע היא החברה הגדולה בעולם במכירת תרופות גנריות. עיקר פעילותה בתחום נובע מרכישות ענק שביצעה במשך השנים. בשנים 2015-2022 טבע התקשתה להגיע לשולי רווחיות משמעותיים כתוצאה מפעילותה בתחום. ביולי 2022 החברה הודיעה לראשונה זה שנים על צמיחה של ארבעה אחוז בשנה בליבת הפעילות, מנכל החברה קארד שולץ הודיע כי "אנחנו רואים כי שוק הגנריקה הוא עדיין עצום ובעשור הקרוב יפוגו פטנטים על תרופות בשווי של 400 מיליארד דולר. אנחנו רוצים להיות ב־80% מהתרופות הגדולות שמאבדות את הפטנט וזה אפשרי כי יש לנו כיום 1,100 מוצרים בפיתוח בתחום זה. חשוב לנו גם להיות הראשונים שמגישים את הבקשה לאישור הגנריקה כי בתקופת הבלעדיות משיגים נתחי שוק גדולים".

התרופות שצפויות להחליף את הקופקסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופת הדגל של החברה לאחר עידן הקופקסון היא Ajovy,המטפלת בתסמיני מיגרנה. התרופה, אושרה על ידי ה-FDA בשנת 2018 ומאז סוף שנת 2019 משווקת גם באירופה ואוסטרליה, ניתנת באופן בלעדי על ידי טבע באמצעות מזרק: אחת לחודש או לשלושה חודשים בהתאם למינון, בניגוד לציפיות החברה כי התרופה תהווה תחליף להכנסות מקופקסון, נכון לסוף שנת 2022 מכירות התרופה צפויות לעמוד על כארבע מאות מיליון דולר בלבד לשנה.

אוסטדו (Austedo) משמשת לטיפול בכוריאה ובדיסקינזיה מאוחרת במבוגרים. במאי וביוני 2022 הגיעה החברה להסכמים עם לופין ועם אורובינדו בתביעות פטנטים על התרופה. התרופה צפויה להוות תחליף חלקי להכנסות מקופקסון ומכירותיה צפויות לעמוד על כשמונה מאות מיליון דולר בשנת 2022.[15]

רכישת חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת חברת טבע הכינה תוכנית אסטרטגית לצמיחה עתידית מתוך הבנה כי רווחיות החברה תיפגע משמעותית לאחר תום תקופת הפטנט של תרופת הדגל קופקסון.

כחלק מהתוכנית החלה לרכוש חברות קטנות יותר אשר מייצרות תרופות גנריות במטרה להישאר החברה הגדולה בעולם בתחום. בשיא התוכנית, טבע הציעה לרכוש את חברת התרופות מיילן לפי שווי שוק של 40 מיליארד דולר (שווי שוק אשר גבוה כמעט פי שמונה משוויה הנוכחי של חברת טבע). ההצעה הוגדרה על ידי בעלי המניות של מיילן כהצעה עוינת ונדחתה על הסף.

רשימת החברות שנרכשו על ידי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 של המאה ה-20 נרכשו בידי "טבע" החברות הישראליות הגדולות "איקפארם" (שהייתה בבעלות "כור תעשיות")[16] ו"אביק". אז היא החלה להיסחר בבורסת נאסד"ק (בשנת 2012 עברה להיסחר בבורסת לניירות ניו יורק).

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה בהתרחבות בינלאומית, בשנת 1996 לבדה רכשה 4 חברות וסך מחזור המכירות היה לראשונה מעל מיליארד דולר בשנה.[17]

בעשור הראשון של המאה ה-21 רכשה טבע כמה חברות תרופות זרות גדולות והפכה לחברה רב לאומית. היא קנתה את חברת נובופארם (Novopharm) הקנדית בשנת 2000, ובתחילת 2004, רכשה את סיקור (Sicor) האמריקנית תמורת 3.4 מיליארד דולר.

ביולי 2005 הודיעה טבע על הרכישה הגדולה בתולדות המשק הישראלי - תמורת 7.4 מיליארד דולר קנתה החברה את יצרנית התרופות הגנריות האמריקנית איווקס (Ivax).[18] בכך שבה החברה למעמדה כיצרנית הגנרית הגדולה בעולם, אחר שלמשך זמן מה נטלה ממנה תואר זה מתחרתה נוברטיס. הרכישה הושלמה ב-26 בינואר 2006. למימון הרכישה הנפיקה טבע איגרות חוב בסך של 2.75 מיליארד דולר.

ביולי 2008 חתמה טבע על עסקה לרכישת חברת התרופות הגנריות האמריקנית באר (Barr Pharmaceuticals), תמורת 7.46 מיליארד דולר במזומן ובמניות,[19] וכן נטלה על עצמה טבע את החוב של באר, בסך 1.5 מיליארד דולר.[20]

במרץ 2010 הודיעה החברה על רכישת חברת התרופות הגרמנית רציופארם (Ratiopharm) תמורת 3.625 מיליארד אירו, מה שצפוי היה להגדיל את מכירותיה השנתיות באירופה בכ-2 מיליארד דולר.[21] עם השלמת הרכישה הפכה "טבע" לחברה הגנרית הגדולה באירופה.[22]

בינואר 2011 הודיעה טבע על רכישת חברת התרופות אינפרמסה (Infarmasa). מדובר באחת מ-10 מחברות התרופות הגדולות בפרו עם למעלה מ-600 תרופות מקור ותרופות גנריות. טבע לא ציינה את היקפה הכספי של העסקה אולם הוא מוערך במאות מיליוני דולרים. הרכישה חיזקה את מעמדה של טבע באמריקה הלטינית בתחום האנטיביוטיקה והפכה אותה לחברת התרופות השנייה בגודלה במדינה במונחי מכירות.

ביולי 2011 השלימה טבע את רכישת חברת התרופות היפנית TAIYO תמורת 934 מיליון דולר במזומן. החברה הנרכשת היא חברת התרופות הגנרית השלישית בגודלה ביפן עם מכירות שנתיות של 550 מיליון דולר בשנת 2010.

באוקטובר 2011 השלימה טבע את רכישת חברת התרופות האמריקנית ספאלון (Cephalon) תמורת 6.8 מיליארד דולר במזומן. מדובר בפעם הראשונה שבה רכשה טבע חברה אשר מתמחה במוצרי מקור. הכנסותיה של ספאלון בשנת 2010 הסתכמו ב-2.8 מיליארד דולר. קו המוצרים של החברה ממוקד במספר תחומי טיפול, בין היתר בהפרעות שינה, הפרעות עצביות, מחלות סרטן שונות וטיפול בכאבים. החתימה על עסקת הרכישה בוצעה במאי 2011.

במרץ 2015 רכשה טבע את חברת הביומד אוספקס (Auspex) תמורת 3.2 מיליארד דולר.[23]

באפריל 2015 הגישה טבע הצעת רכש עוינת לבעלי המניות של חברת התרופות האמריקאית מיילן, בסכום של 40 מיליארד דולר.[24] ההצעה נתקלה בהתנגדות של מיילן ולא התממשה.

ביולי 2015 רכשה טבע את אקטביס ג'נריקס (Actavis Generics), החטיבה הגנרית של חברת אלרגן (אנ') האירית תמורת 40.5 מיליארד דולר,[25] בעסקה הגדולה בהיסטוריה של המשק הישראלי, שחיזקה את מעמדה של טבע כמובילה עולמית בתחום התרופות הגנריות, והפכה אותה לאחת מעשר חברות התרופות הגדולות בעולם. עם השלמת הרכישה מצבת העובדים בחברה עלתה לכ-58,000 אלף. באוגוסט 2016 הושלמה עסקת הרכישה. עסקה זו הביאה את טבע לכך שיותר מ-50% מנכסיה נמצים בארצות הברית. עד סוף שנת 2017 טבע נהנתה ממעמד של חברה זרה (Foreign Issuer) בבורסת ניו יורק, אשר אינה חייבת בדיווח מלא ומפורט. בינואר 2018 ההקלות בוטלו על ידי ה-SEC אשר שינתה את מעמדה ל"חברה מקומית אמריקאית" (U.S. domestic issuer).

בספטמבר 2015 רכשה טבע את חברת Rimsa המקסיקנית תמורת 2.3 מיליארד דולר.[26] כעבור שנה הגישה טבע תביעה, בבית משפט בניו יורק, נגד האחים אספינוזה, שהיו בעלי השליטה ב-Rimsa, בטענה שהציגו מצגי שווא בזמן בדיקת הנאותות, וקודם לכן רימו את הרשויות במקסיקו ואת צרכני התרופות.[27] בית המשפט דחה את תביעתה של טבע בנוגע להונאה מצד המוכרים.[28]

הטבות מס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עתירה של העיתון "גלובס" לבית המשפט, נחשף בשנת 2013 כי "טבע" זוכה בישראל להטבות מס חסרות תקדים בסך מיליארדי שקלים. בשנים 2006–2012 החברה זכתה בפטור מתשלום של כ-15 מיליארד ש"ח, כשב-2012 זכתה החברה להטבת המס הגבוהה ביותר שניתנה בישראל מאז ומעולם. הטבות אלו הסתכמו בכ-40% מסך כל ההטבות שניתנו בישראל לפי חוק לעידוד השקעות הון.[29]

צמצומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובדי טבע מפגינים כנגד תוכנית הפיטורים בדצמבר 2017 נושאים את תמונתו של מייסד טבע אלי הורוביץ, ירושלים

לאחר תום תוקף הפטנט לתרופת המקור קופקסון (אשר מכירות התרופה היוו 20 אחוז מכלל הכנסות החברה ולמעלה מארבעים אחוז מהרווחים עד לשנת 2016) טבע נקלעה למשבר חמור עד כדי חשש שהחברה תהפוך לחדלת פירעון. שיא המשבר היה בדוחות הרבעונים בשנת 2017, כאשר ברבעון הרביעי החברה דיווחה על הפסד בסך של למעלה משבעה עשר מיליארד דולר, ההפסד הגבוה ביותר לחברה ישראלית מאז ומעולם.

בנובמבר 2017 קאר שולץ מונה למנכ"ל החברה, לאחר כניסתו לתפקיד הודיע על תהליך התייעלות שבבסיסו יפטרו עשרות אלפי עובדים ומפעלים רבים יסגרו ויאוחדו. כמו כן הודיע על תוכנית לפריסה מחודשת של החוב העצום שעמד באותה עת על למעלה מארבעים מיליארד דולר.

ב-14 בדצמבר 2017, בעקבות חוב של חברת טבע בגובה 40 מיליארד דולר שנוצר מהרכישה של חברת אלרגן הודיעה החברה על תוכנית התייעלות לפיה במהלך השנתיים הקרובות יצומצם מספר עובדיה ברחבי העולם ב-14 אלף עובדים, שהיו 25% מכלל העובדים בחברה. הצמצום נעשה בדרך של סגירת מפעלים ופיטורי עובדים. ההחלטה כללה פיטורי 1,750 עובדים בישראל,[30] זאת לאחר ששלושה חודשים קודם לכן פיטרה 230 עובדים באתריה בכפר סבא ובנאות חובב שבנגב.[31]

פרשת האופיואידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת טבע נתבעה, על חלקה ב-משבר האופיואידים בארצות הברית, בסכומים של עשרות מיליארדי דולרים, בין היתר עקב לרכישתה של אקטוויס, ששיווקה גם היא תרופות אופיואידיות.[32][33] ב-2019 הגיעה להסכם פשרה אשר טרם נחתם בסכום השווה ל-23.5 מיליארד דולרים.[34] לאחר פרסום הדוחות הרבעוניים לרבעון הראשון לשנת 2022 מנכ"ל החברה קאר שולץ הודיע כי הוא צופה הסדר פשרה מלא עם כלל המדינות בארצות הברית עד לסוף שנת 2022. עוד ציין בשיחתו עם המשקיעים כי הוא צופה את עלות ההסדר לחברה בשיעור כולל של כ-15 עד 17 מיליארד דולר.[35]

ביולי 2022 חבר מושבעים במדינת ניו יורק קבע כי החברה פעלה באופן אקטיבי במכירת אופיואידים במדינה. על מעורבות החברה ניתן ללמוד מדברי התובעת הכללית של מדינת ניו יורק לטיטייה ג׳ימס "במציאות, חברת האם של טבע הייתה מעורבת באופן אינטגרלי בעסקי האופיואידים האמריקאיים ושולטת בחברות הבת האמריקאיות שלה בכל דרך מהותית. טבע פיקחה על השקת קווי אופיואידים מסוימים בארצות הברית, ניהלה החלטות אם לשלוח הזמנות חשודות, נסעה באופן שגרתי לארצות הברית כדי להיפגש עם בכירי ממשל פדרלי בקשר עם מוצרי האופיואידים שלה, וניהלה פגישות ממוקדות אופיואידים עם רופאים אמריקאים בארצות הברית".[36] בהמשך החודש הגיע "טבע" להסדר לפיו במשך 13 שנים תשלם 3.05 מיליארד דולר ותספק תרופות ב-1.2 מיליארד דולר, עקב חלקה בפרשה.[37]

מגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2020 בזמן מגפת הקורונה בישראל זכתה החברה בהסכם הפצה בלעדי של חיסונים נגד קורונה של חברות פייזר ומודרנה.[38]

הנהלת טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר הדירקטוריון הנוכחי הוא סול בארר. ב-1 בנובמבר 2017 החל קאר שולץ הדני לכהן כמנכ"ל של החברה.[6] שולץ כיהן קודם לכן כמנכ"ל חברת התרופות הדנית לונדבק. בספטמבר 2022 הודיע כי יפרוש מתפקידו באוקטובר 2023. משרדי ההנהלה של החברה שכנו שנים רבות בפתח תקווה, ובשנת 2021 עברו לשכונת רמת החייל בתל אביב.

אלי הורביץ, המנכ"ל הראשון של החברה, זכה בשנת 2003 בפרס ישראל על תרומתו לתעשייה הישראלית.

יושבי ראש הדירקטוריון

מנכ"לים

שווי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניית טבע היא מניה דואלית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובבורסת ניו-יורק.

ב-12 השנים הראשונות של המאה ה-21 עלתה מנייתה של טבע, ריאלית, פי 20. לעלייה זו הייתה השפעה חיובית מאוד על הבורסה לניירות ערך בתל אביב ועל קרנות ההשקעות בישראל, והיא פיצתה על דשדושן של מניות חברות אחרות[דרוש מקור]. ההשקעה בטבע הפכה לפופולרית ביותר, והיא אף כונתה "מניית העם". עם זאת, המניה ידעה גם ירידות חדות, למשל במהלך 1998 וכן באמצע 2004 ואחר פרסום דו"חות גרועים ב-2006. את תחושת הבהלה לאחר גל הירידות ניסח אחד הפרשנים: הציבור מבין לפתע כי "טבע היא גם מניה".

מתחילת 2014 ועד אמצע 2015 שערה של מניית "טבע" כמעט הוכפל, אך עד סוף 2016 חזר לרמתו בתחילת 2014. במאי 2017 ירדה מניית טבע לרמה שלא נראתה מאז 2005, הירידה באה על רקע חששות המשקיעים שמתחרתה מיילן תקבל במהלך יוני 2017 אישור לשווק בארצות הברית גרסה גנרית למוצר הרווחי ביותר של טבע: קופקסון במינון של 40 מ"ג.

באוגוסט 2017, בעקבות דו"ח רבעוני שבו הציגה טבע הפסד של 6 מיליארד דולר, תוך שהיא מודיעה כי תשלים פיטורי 7,000 עובדים ותצא מ-45 מדינות עד סוף השנה,[40] איבדה החברה מעל מחצית משווי השוק שלה בתוך חודש וחזרה לרמתה הנמוכה מאז סוף 2002 וגרמה לה לאבד את מעמדה רב-השנים כחברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר, לטובת חברת צ'ק פוינט.

ביולי 2022 לאחר שחבר מושבעים קבע כי החברה אשמה במכירת אופיאדים במדינת ניו יורק, מניית החברה ירדה לשפל של למעלה מעשרים שנה ונסחרה בשווי שוק של 8 מיליארד דולר, בכך השלימה החברה נפילה של 90 אחוז מהשיא שנקבע בשנת 2015.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר החברה

רשתות חברתיות

מידע בורסאי וכלכלי

כתבות ומאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ שם החברה הרשמי, התעתיק הנכון לעברית על פי האקדמיה ללשון העברית הוא "תעשיות פרמצֵיטיות"
  3. ^ דרור רייך, "כלכליסט", רשות ני"ע בארה"ב החליטה: טבע הפכה לחברה אמריקאית, באתר ynet, 4 בינואר 2018
  4. ^ מטעם הוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC) חלים על טבע כללי דיווח של חברה אמריקאית, משום שיותר מ-50% ממניותיה מוחזקים על ידי אמריקאים, ויותר מ-50% מנכסיה נמצאים בארצות הברית בעקבות רכישת חברת תרופות אמריקאית[3]
  5. ^ טבע, דוחות כספיים לשנת 2017, http://www.teva.co.il/ (ארכיון)
  6. ^ 1 2 טבע בחרה מנכ"ל חדש: קאר שולץ, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2017
  7. ^ ""הארד קור" שפיטר אלף עובדים ברגע, עם הילה של נסיך". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2017-12-09. נבדק ב-2017-09-12.
  8. ^ תום שגב, שיעור היסטוריה - האב האמיתי של האימפריה, באתר הארץ, 28 במאי 2010
  9. ^ קרית "תעשיות עתירות מדע" תוקם בירושלים, מעריב, 15 באפריל 1970
  10. ^ הוחל בהקמת הבנין החדש לביה'חר "טבע", מעריב, 8 בנובמבר 1971
  11. ^ מליבו תבנה מפעל תרופות לטבע בהר חוצבים ב-43 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2004
  12. ^ ניצן צבי כהן, ‏להמתיק את הגלולה המרה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בינואר 2018
  13. ^ ניצחון לטבע: אושר הפטנט על הקופקסון באירופה עד 2030, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2015
  14. ^ ניצן כהן, ‏בצנרת של טבע חבויות תרופות במאות מיליוני דולרים, באתר גלובס
  15. ^ "טבע הסירה איום נוסף על תרופת הדגל שלה". TheMarker. נבדק ב-2022-06-11.
  16. ^ דוד ליפקין, "טבע" ירכז 90% מייצור התרופות, דבר, 25 במרץ 1980
    היצעים בחלק מהמניות, דבר, 18 באפריל 1980
  17. ^ מירב ארלוזורוב, ‏הורביץ: "נכנסנו לליגה חדשה; בידי טבע תיק על כל חברה שאנו עשויים להתמזג , באתר גלובס, 25 בפברואר 1997
  18. ^ שמוליק שלח, טבע רכשה את אייווקס ב-7.4 מיליארד דולר, באתר nrg‏, 25 ביולי 2005
    אלי שמעוני, רשמית: טבע רוכשת את אייווקס ב-7.4 מיליארד דולר, באתר ynet, 25 ביולי 2005
  19. ^ תומר קורנפלד, "כלכליסט", רשמית: טבע קונה את באר ב-7.46 מיליארד דולר, באתר ynet, 19 ביולי 2008
  20. ^ Press Release: Teva to Acquire Barr , באתר החברה
  21. ^ עדי בן ישראל, ‏רכישה הגדולה מאז 2008: טבע קונה את רציופארם ב-4.9 מיליארד דולר, באתר גלובס, 18 במרץ 2010
  22. ^ טל לוי, טבע השלימה רכישת רציופארם הגרמנית עבור 4.95 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, ‏10 באוגוסט 2010
  23. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏רכישה גדולה לטבע: קונה את אוספקס תמורת 3.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 30 במרץ 2015
  24. ^ שי סלינס וניר צליק, טבע עושה היסטוריה: מציעה לרכוש את מיילן ב-40 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2015
  25. ^ ניר צליק, העסקה הגדולה בהיסטוריה של המשק הישראלי: טבע תרכוש את החטיבה הגנרית של אלרגן ב-40.5 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2015
  26. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏טבע רוכשת את Rimsa המקסיקנית ב-2.3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2015
  27. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏טבע נפלה בפח במקסיקו - והמניה רחוקה כבר 30% מהשיא, באתר גלובס, 29 בספטמבר 2016
  28. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏מכה לטבע: נדחו טענותיה להונאה בעסקת רימסה המקסיקנית, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2017
  29. ^ אלי ציפורי, ‏טבע קיבלה הטבות מס של 3.2 מיליארד שקל ב-2012, באתר גלובס, 9 באפריל 2014
  30. ^ דנה ירקצי‏, 1,750 עובדי טבע בישראל יפוטרו: "שיקרו לנו, רימו אותנו", באתר וואלה!‏, 14 בדצמבר 2017
    עמרי זרחוביץ', טבע תקצץ רבע מכוח העבודה בעולם; 1,750 מפוטרים בישראל, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2017
    ליאל קייזר, עובדי טבע מדברים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בדצמבר 2017
  31. ^ ניצן צבי כהן, ‏ההנהלה והוועד סיכמו: הפיטורים בטבע כפ"ס יצומצמו ל-120 עובדים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 ביולי 2017
  32. ^ חזי שטרנליכט, 2,000 תביעות משפטיות בדרך: אקטביס גוררת את טבע עמוק לבוץ של פרשת האופיואידים, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2019
  33. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, הצרות של טבע: כשיצרניות משככי הכאבים שיווקו אותם כמו דוריטוס, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2019
  34. ^ חזי שטרנליכט, טבע מאשרת: גובשו הבנות להסדר כולל בהיקף 23.25 מיליארד דולר בפרשת האופיואידים, באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2019
  35. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, שולץ: טבע תגיע להסדר כולל של פרשת האופיואידים עד סוף 2022; המניה עולה, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2022
  36. ^ נתנאל אריאל, טבע שיקרה בפרשת האופיאידים, ביזפורטל, 11 ביולי 2022
  37. ^ סופי שולמן, הסדר של 4.3 מיליארד דולר לטבע בפרשת האופיואידים - המניה קפצה ב-17% במסחר המאוחר, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2022
  38. ^ גלי וינרב, ‏טבע זכתה בהסכם הפצה בלעדי לחיסוני הקורונה: כך התהליך הולך לעבוד, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2020
  39. ^ עמליה דואק, ‏רעידת אדמה בטבע: המנכ"ל ג'רמי לוין עוזב את תפקידו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 באוקטובר 2013‏
  40. ^ יורם גביזון, רבעון הבלהות של טבע: הפסידה 6 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2017