טבע תעשיות פרמצבטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ
לוגו של חברת טבע
סוג

חברה ציבורית
NYSE: TEVA

TASE:TEVA
מייסדים משפחות סלומון, לוין ואלשטיין; גינטר פרידלנדר
תאריך הקמה 1901 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • טבע תעשיות פרמצבטיות אוסטרליה
  • טבע תעשיות פרמצבטיות ארצות הברית
  • טבע תעשיות פרמצבטיות אירלנד
  • טבע תעשיות פרמצבטיות צ'כיה
  • טבע תעשיות פרמצבטיות הונגריה
  • טבע תעשיות פרמצבטיות צרפת
  • טבע תעשיות פרמצבטיות צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה פתח תקווה עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי ישראלישראל  ישראל, פתח תקווה
ענפי תעשייה תעשיית התרופות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים תרופות גנריות
שווי שוק 75 מיליארד ש"ח (8 באוגוסט 2017)
הכנסות 53.5 מיליארד ש"ח (2020)[1]
רווח תפעולי הפסד של 11.4 מיליארד ש"ח (2020)[1]
רווח הפסד של 13.1 מיליארד ש"ח (2020)[1]
הון עצמי 35.5 מיליארד ש"ח (2020)[1]
סך המאזן 162 מיליארד ש"ח (2020)[1]
מנכ"ל קאר שולץ עריכת הנתון בוויקינתונים
אנשי מפתח סול בארר (יו"ר)
קאר שולץ (מנכ"ל)
עובדים 51,800 (31 בדצמבר 2017)
 
www.tevapharm.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פועלות במפעל "אסיא", 1949
מפעל "טבע" בהר חוצבים
מפעל "טבע" בכפר סבא

טבע תעשיות פרמצבטיות[2] בע"מ, המוכרת בשם המקוצר טבע, היא חברת תרופות ישראלית-אמריקאית,[3] החברה המסחרית הגדולה ביותר בישראל. החברה נוסדה בשנת 1944[4] על ידי ד"ר גינטר פרידלנדר, אף כי חלקים מסוימים ממה שהפך לימים לחברת טבע, החלו לפעול עוד ב-1901.

עיקר התמחותה של טבע הוא בתרופות גנריות, והיא נחשבת לחברה הגדולה בעולם בתחום זה. לצד זאת, החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, טבע החלה לפתח גם תרופות מקור. לחברה יש אתרי ייצור, מחקר ושיווק בישראל, באמריקה הצפונית, באסיה ובאירופה, ובסך הכל, פעילות ישירה בכ-60 מדינות בעולם.

מכירותיה באמריקה הצפונית ובאירופה תורמות ליותר מ-80% מהכנסותיה. החברה מעסיקה, נכון לסוף 2017, כ-52,000 עובדים מתוכם כ-6,200 בישראל. יו"ר הדירקטוריון הנוכחי הוא סול ג' בארר, והנשיא והמנכ"ל הוא קאר שולץ.[5][6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל טבע מהקמתה בעיצוב דן ריזינגר, היה בשימוש עד 2010
סמליל החברה עד 2017

הענף הראשון של מה שהפך לחברת טבע של היום, החל את דרכו בבית מסחר לתרופות שנוסד בירושלים ב-1901, בידי חיים סלומון (בנו של הרב יואל משה סלומון) וגיסו משה גוטל לוין, שהיה נשוי לציפורה סלומון. ב-1904 עבר לוין לחיפה ופתח בה סניף של בית המסחר. ב-1913 הצטרף יצחק אשר-אלשטיין, בעלה של חנה גוטפריד, אחייניתו של חיים סולומון, כשותף לשני הגיסים. בית המסחר שינה את שמו ל"ס.ל.א.", על פי האות הראשונה בשמות משפחתם של שלושת השותפים.

הענף השני של טבע, מה שהיה בשעתו חברת טבע המקורית, נוסד רק כעבור כעשרים שנה, ב-1935. עם עליית הנאציזם הטילה ממשלת המנדט מגבלות על ייבוא תרופות מגרמניה. בעלייה החמישית באו לארץ ישראל, בעיקר מגרמניה, רוקחים וכימאים. אלו הקימו חברות נוספות לייצור תרופות ושיווקן בארץ ישראל, בהן "פיסן" "טבע", היא חברת טבע המקורית, שאותה הקים ד"ר גינטר פרידלנדר ודודתו אלזה קובר. ו"צֳרִי", שאותה הקים ד"ר משה גרוטו עם יעקובסון ווייס וד"ר רפאל (רודולף) הורן. השם צרי ניתן לחברה בידי חיים נחמן ביאליק. באותה תקופה הקימו גם השותפים ב"ס.ל.א." מפעל לייצור תרופות בשם "אסיא". כל שלוש החברות הללו זכו לזריקת מרץ בשנות מלחמת העולם השנייה, כאשר סיפקו תרופות לצבא הבריטי בחזיתותיו השונות במזרח התיכון.[7]

מפעל "טבע" בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל "טבע" נוסד בירושלים ב-1 במאי 1935, בשכונת בית וגן. שם החברה הרשום היה: טבע חברה לתעשייה פרמצבטית וחימית למזרח התיכון בע"מ, ירושלים (א"י). המפעל הוקם בהשקעה של 4,900 ליש'ט, חלקה מהון עצמי וחלקה מהלוואות שהועמדו לרשות עולי גרמניה להקמת מפעלים. מצוקת אשראי הביאה לכניסתו של הבנקאי ד"ר אלפרד פויכטוונגר כשותף ב"טבע" ב-33% (פויכטוונגר היה שותף ואחר כך בעל השליטה בבנק יפת).[8] בשנת 1951 פויכטוונגר יזם, את כניסתה של "טבע" לבורסה בתל אביב כחברת מניות ציבורית רשומה. פרידלנדר נהג לומר בתקופות קשות מבחינה כלכלית, שלמפעל תרופות יש בסיס איתן משום ש"אמא יהודייה תקנה תמיד תרופות לילדיה". במלחמת העולם השנייה המפעל סיפק תרופות לצבאות בעלות הברית ובמיוחד לצבא הבריטי ששהו במזרח התיכון. במסגרת הקשרים עם הצבא הבריטי, ביקר במפעל אלן גורדון קניגהם - הנציב העליון מטעם שר המושבות והאחראי על המנדט הבריטי. ביקורו האדיר את שם "טבע" בשוק התרופות ונתן תנופה להתפתחותה. ד"ר פרידלנדר שם דגש במפעל "טבע" על חינוך והכשרת עובדים למקצועות השונים הדרושים במפעל, ועל הקניית השכלה רחבה והשתתפות בקורסים שונים גם מחוץ למפעל. ב-1959 - הסקציה הפרמצבטית של התאחדות התעשיינים ערכה סקר בין חברות הפרמצבטיות בישראל לפי מספר מדדים, ומפעל "טבע" בירושלים דורג במקום הראשון. תוצאות הסקר הוכיחו שהשוק אוהב את תכשירי "טבע", אשר רבים מהם פרי פיתוחם של ד"ר פרילנדר וצוות המפעל. גאוות היחידה של העובדים עלתה, הם חשו שיש שכר ליוזמה, לרעיונות, לביצוע הקפדני ולכוח האדם המעולה.

בשנת 1971 עבר מפעל "טבע" בירושלים מבית וגן לפארק התעשייה הר חוצבים, זה היה המפעל הראשון שהוקם ב"קריית תעשיות עתירות המדע" החדשה שהוקמה באותה עת על ידי האוניברסיטה העברית והחברה הכלכלית לירושלים.[9][10] בשנת 2004, הקימה חברת "טבע" מפעל נוסף במתחם - "מפעל הטבליות בירושלים ע"ש אלי הורביץ".[11] בשני המפעלים בירושלים היו מעוסקים כ-1,000 עובדים. נכון לשנת 2018 המפעלים נמצאים בתהליכי סגירה בגלל עלויות הייצור הגבוהות בהם.[12]

מיזוג "אסיא", "צרי" ו"טבע"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הקמת המדינה החלו החברות להיסחר בבורסה הישראלית הצעירה. ב-1964 התמזגו "אסיא" ו"צרי", וב-1968 הן רכשו את "טבע" של ד"ר פרידלנדר. אלי הורוביץ, שנשא לאשה את דליה, נכדתו של חיים סלומון, התמנה למנכ"ל ב-1976. עם מינויו איחד את פעילות כל החברות תחת "טבע תעשיות פרמצבטיות".

בתחילת שנות ה-80 קיבלה טבע את אישור ה-FDA (מנהל התרופות האמריקני), והחלה בשיווק תרופות גנריות (חיקויים של תרופות מקוריות שפג עליהן הפטנט) לארצות הברית.

תרופות מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגה הגדול ביותר של טבע, ואחד מהישגיו הגדולים של המדע הישראלי בכלל, היה קבלת אישור ה-FDA לתרופת הקופקסון ב-1996. התרופה פותחה בידי צוות חוקרים במכון ויצמן למדע, והיא נחשבת לאחת התרופות הטובות ביותר בשוק כנגד מחלת הטרשת הנפוצה. בכך הפכה טבע מחברה המייצרת תרופות גנריות בלבד לחברה המייצרת גם תרופות מקוריות. נכון ל-2015 תרופת הקופקסון משווקת בלמעלה מ-50 מדינות ברחבי העולם והכנסותיה של טבע ממכירות התרופה ברחבי העולם מגיעות ל-4.2 מיליארד דולר, שהם כ-21% מכלל הכנסות החברה. חברות שונות ניסו לפתוח את ייצור התרופה לתחרות ובחודש יוני 2015 פסק בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות הברית שהפטנט של טבע על גרסת הקופקסון במינון 20 מ"ג אינו תקף, בעוד שבדצמבר 2015 אישר משרד הפטנטים האירופי את הפטנט של טבע על הקופקסון במינון 40 מ"ג עד 2030.[13]

תרופת מקור נוספת של טבע, "אזילקט", מיועדת לטיפול במחלת פרקינסון. טבע השיקה את התרופה בישראל בשנת 2005 ושנה מאוחר יותר התרופה הושקה גם בארצות הברית. כיום התרופה נמכרת ב-45 מדינות ברחבי העולם ומכירותיה בשנת 2010 עמדו על 318 מיליון דולר. ניסוי שערכה טבע בתרופה הצליח להראות שזו התרופה היחידה בעולם שאינה מטפלת רק בתסמיני המחלה אלא גם מצליחה לעכב את הידרדרות המחלה.

טבע מחזיקה בתיק תרופות מקור ומקיימת פעילות מו"פ שוטפת בתחום. נכון לסוף שנת 2016 לחברה יש תיק פיתוח תרופות מקור בשווי של מאות מיליוני דולרים[14] כשפיתוח משמעותי של החברה, שאמור להיות התחליף לקופקסון הוא התרופה שמפתחת החברה נגד מיגרנה על סוגיה השונים. התרופה נמצאת, נכון לשנת 2016, בשלבי ניסוי מתקדמים והחברה מתכננת עד לסוף 2017 להגיש אותה לאישור ה-FDA.

רכישת חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 של המאה ה-20 נרכשו בידי "טבע" החברות הישראליות הגדולות "איקפארם" (שהייתה בבעלות "כור תעשיות")[15] ו"אביק". אז היא החלה להיסחר בבורסת נאסד"ק (בשנת 2012 עברה להיסחר בבורסת לניירות ניו יורק).

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה בהתרחבות בינלאומית, בשנת 1996 לבדה רכשה 4 חברות וסך מחזור המכירות היה לראשונה מעל מיליארד דולר בשנה.[16]

בעשור הראשון של המאה ה-21 רכשה טבע כמה חברות תרופות זרות גדולות והפכה לחברה רב לאומית. היא קנתה את חברת נובופארם (Novopharm) הקנדית בשנת 2000, ובתחילת 2004, רכשה את סיקור (Sicor) האמריקנית תמורת 3.4 מיליארד דולר.

ביולי 2005 הודיעה טבע על הרכישה הגדולה בתולדות המשק הישראלי - תמורת 7.4 מיליארד דולר קנתה החברה את יצרנית התרופות הגנריות האמריקנית איווקס (Ivax).[17] בכך שבה החברה למעמדה כיצרנית הגנרית הגדולה בעולם, אחר שלמשך זמן מה נטלה ממנה תואר זה מתחרתה נוברטיס.

הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר כתב:

ההשקעה של טבע באייווקס היא, מבחינה זו, קריאת כיוון: היא פותחת תקופה חדשה בחייו הסוערים של המשק הישראלי, תקופה שבה ייחשבו חברות ישראליות לשחקניות משמעותיות בשוק הרכישות והמיזוגים בעולם - לא כסרדינים אלא ככרישים. לא כמי שהזרים בולעים אותו אלא כמי שמסוגלים לבלוע את הזרים."[18]

הרכישה הושלמה ב-26 בינואר 2006. למימון הרכישה הנפיקה טבע איגרות חוב בסך של 2.75 מיליארד דולר.

ביולי 2008 חתמה טבע על עסקה לרכישת חברת התרופות הגנריות האמריקנית באר (Barr Pharmaceuticals), תמורת 7.46 מיליארד דולר במזומן ובמניות,[19] וכן נטלה על עצמה טבע את החוב של באר, בסך 1.5 מיליארד דולר.[20]

במרץ 2010 הודיעה החברה על רכישת חברת התרופות הגרמנית רציופארם (Ratiopharm) תמורת 3.625 מיליארד אירו, מה שצפוי היה להגדיל את מכירותיה השנתיות באירופה בכ-2 מיליארד דולר.[21] עם השלמת הרכישה הפכה "טבע" לחברה הגנרית הגדולה באירופה.[22]

בינואר 2011 הודיעה טבע על רכישת חברת התרופות אינפרמסה (Infarmasa). מדובר באחת מ-10 מחברות התרופות הגדולות בפרו עם למעלה מ-600 תרופות מקור ותרופות גנריות. טבע לא ציינה את היקפה הכספי של העסקה אולם הוא מוערך במאות מיליוני דולרים. הרכישה חיזקה את מעמדה של טבע באמריקה הלטינית בתחום האנטיביוטיקה והפכה אותה לחברת התרופות השנייה בגודלה במדינה במונחי מכירות.

ביולי 2011 השלימה טבע את רכישת חברת התרופות היפנית TAIYO תמורת 934 מיליון דולר במזומן. החברה הנרכשת היא חברת התרופות הגנרית השלישית בגודלה ביפן עם מכירות שנתיות של 550 מיליון דולר בשנת 2010.

באוקטובר 2011 השלימה טבע את רכישת חברת התרופות האמריקנית ספאלון (Cephalon) תמורת 6.8 מיליארד דולר במזומן. מדובר בפעם הראשונה שבה רכשה טבע חברה אשר מתמחה במוצרי מקור. הכנסותיה של ספאלון בשנת 2010 הסתכמו ב-2.8 מיליארד דולר. קו המוצרים של החברה ממוקד במספר תחומי טיפול, בין היתר בהפרעות שינה, הפרעות עצביות, מחלות סרטן שונות וטיפול בכאבים. החתימה על עסקת הרכישה בוצעה במאי 2011.

במרץ 2015 רכשה טבע את חברת הביומד אוספקס (Auspex) תמורת 3.2 מיליארד דולר.[23]

באפריל 2015 הגישה טבע הצעת רכש עוינת לבעלי המניות של חברת התרופות האמריקאית מיילן, בסכום של 40 מיליארד דולר.[24] ההצעה נתקלה בהתנגדות של מיילן ולא התממשה.

ביולי 2015 רכשה טבע את אקטביס ג'נריקס, החטיבה הגנרית של חברת אלרגן (אנ') האירית תמורת 40.5 מיליארד דולר,[25] בעסקה הגדולה בהיסטוריה של המשק הישראלי, שחיזק את מעמדה של טבע כמובילה עולמית בתחום התרופות הגנריות, והפכה אותה לאחת מעשר חברות התרופות הגדולות בעולם. עם השלמת הרכישה מצבת העובדים בחברה עלתה לכ-58,000 אלף.

בספטמבר 2015 רכשה טבע את חברת Rimsa המקסיקנית תמורת 2.3 מיליארד דולר.[26] כעבור שנה הגישה טבע תביעה, בבית משפט בניו יורק, נגד האחים אספינוזה, שהיו בעלי השליטה ב-Rimsa, בטענה שהציגו מצגי שווא בזמן בדיקת הנאותות, וקודם לכן רימו את הרשויות במקסיקו ואת צרכני התרופות.[27] בית המשפט דחה את תביעתה של טבע בנוגע להונאה מצד המוכרים.[28]

צמצומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובדי טבע מפגינים כנגד תוכנית הפיטורים בדצמבר 2017 נושאים את תמונתו של מייסד טבע אלי הורוביץ, ירושלים

ב-14 בדצמבר 2017, בעקבות חוב של חברת טבע בגובה 40 מיליארד דולר, הודיעה החברה על תוכנית התייעלות לפיה במהלך השנתיים הקרובות יצומצם מספר עובדיה ברחבי העולם ב-14 אלף עובדים, שמהווים 25% מכלל העובדים בחברה. הצמצום יהיה בדרך של סגירת מפעלים ופיטורי עובדים. ההחלטה כוללת פיטורי 1,750 עובדים בישראל[29] - זאת לאחר ששלושה חודשים קודם לכן פיטרה 230 עובדים באתריה בכפר סבא ובנאות חובב שבנגב.[30]

בדצמבר 2020 בזמן מגפת הקורונה בישראל זכתה החברה בהסכם הפצה בלעדי של חיסוני קורונה של חברות פייזר ומודרנה.[31]

הנהלת טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר הדירקטוריון הנוכחי הוא סול בארר. ב-1 בנובמבר 2017 החל קאר שולץ הדני לכהן כמנכ"ל של החברה.[5] שולץ כיהן קודם לכן כמנכ"ל חברת התרופות הדנית לונדבק.

אלי הורביץ, המנכ"ל הראשון של החברה, זכה בשנת 2003 בפרס ישראל על תרומתו לתעשייה הישראלית.

יושבי ראש הדירקטוריון

מנכ"לים

שווי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מניית טבע היא מניה דואלית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובבורסת ניו-יורק.

ב-12 השנים הראשונות של המאה ה-21 עלתה מנייתה של טבע, ריאלית, פי 20. להישג מרשים זה הייתה השפעה חיובית מאוד על הבורסה לניירות ערך בתל אביב ועל קרנות ההשקעות בישראל, והוא פיצה על דשדושן של מניות חברות אחרות. ההשקעה בטבע הפכה לפופולרית ביותר, והיא אף כונתה "מניית העם". עם זאת, המניה ידעה גם ירידות חדות, למשל במהלך 1998 וכן באמצע 2004 ואחר פרסום דו"חות גרועים ב-2006. את תחושת הבהלה לאחר גל הירידות זה ניסח אחד הפרשנים: הציבור מבין לפתע כי "טבע היא גם מניה".

מתחילת 2014 ועד אמצע 2015 שערה של מניית "טבע" כמעט הוכפל, אך עד סוף 2016 חזר לרמתו בתחילת 2014. במאי 2017 ירדה מניית טבע לרמה שלא נראתה מאז 2005, הירידה באה על רקע חששות המשקיעים שמתחרתה מיילן תקבל במהלך יוני 2017 אישור לשווק בארצות הברית גרסה גנרית למוצר הרווחי ביותר של טבע: קופקסון במינון של 40 מ"ג.

באוגוסט 2017, בעקבות דו"ח רבעוני שבו הציגה טבע הפסד של 6 מיליארד דולר, תוך שהיא מודיעה כי תשלים פיטורי 7,000 עובדים ותצא מ-45 מדינות עד סוף השנה,[33] איבדה החברה כמעל מחצית משווי השוק שלה בתוך חודש, עובדה שהחזירה אותה לרמתה הנמוכה מאז סוף 2002 וגרם לה לאבד את מעמדה רב-השנים כחברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר, לטובת חברת צ'ק פוינט.

הטבות מס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עתירה של העיתון "גלובס" לבית המשפט, נחשף בשנת 2013 כי "טבע" זוכה בישראל להטבות מס חסרות תקדים. בשנים 2006–2012 החברה זכתה בפטור מתשלום של כ-15 מיליארד שקל, כשב-2012 זכתה החברה להטבת המס הגבוהה ביותר שניתנה בישראל מאז ומעולם. הטבות אלו מסתכמות בכ-40% מסך כל ההטבות שניתנות בישראל לפי חוק עידוד השקעות הון.[34]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טבע תעשיות פרמצבטיות בוויקישיתוף

אתר החברה

מידע בורסאי וכלכלי

כתבות ומאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ שם החברה הרשמי, התעתיק הנכון לעברית על פי האקדמיה ללשון העברית הוא "תעשיות פרמצֵיטיות"
  3. ^ דרור רייך, "כלכליסט", רשות ני"ע בארה"ב החליטה: טבע הפכה לחברה אמריקאית, באתר ynet, 4 בינואר 2018
  4. ^ טבע, דוחות כספיים לשנת 2017, http://www.teva.co.il/ (ארכיון)
  5. ^ 1 2 טבע בחרה מנכ"ל חדש: קאר שולץ, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2017
  6. ^ ""הארד קור" שפיטר אלף עובדים ברגע, עם הילה של נסיך". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 9 בדצמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-12 בספטמבר 2017. 
  7. ^ תום שגב, שיעור היסטוריה - האב האמיתי של האימפריה, באתר הארץ, 28 במאי 2010
  8. ^ סיפור משפחת פויכוונגר, מלון בכל מקום
  9. ^ קרית "תעשיות עתירות מדע" תוקם בירושלים, מעריב, 15 באפריל 1970
  10. ^ הוחל בהקמת הבנין החדש לביה'חר "טבע", מעריב, 8 בנובמבר 1971
  11. ^ מליבו תבנה מפעל תרופות לטבע בהר חוצבים ב-43 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2004
  12. ^ ניצן צבי כהן, ‏להמתיק את הגלולה המרה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בינואר 2018
  13. ^ ניצחון לטבע: אושר הפטנט על הקופקסון באירופה עד 2030, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2015
  14. ^ ניצן כהן, ‏בצנרת של טבע חבויות תרופות במאות מיליוני דולרים, באתר גלובס
  15. ^ דוד ליפקין, "טבע" ירכז 90% מייצור התרופות, דבר, 25 במרץ 1980
    היצעים בחלק מהמניות, דבר, 18 באפריל 1980
  16. ^ מירב ארלוזורוב, ‏הורביץ: "נכנסנו לליגה חדשה; בידי טבע תיק על כל חברה שאנו עשויים להתמזג , באתר גלובס, 25 בפברואר 1997
  17. ^ שמוליק שלח, טבע רכשה את אייווקס ב-7.4 מיליארד דולר, באתר nrg‏, 25 ביולי 2005
    אלי שמעוני, רשמית: טבע רוכשת את אייווקס ב-7.4 מיליארד דולר, באתר ynet, 25 ביולי 2005
  18. ^ סבר פלוצקר, ישראל בליגה העולמית, באתר ynet, 26 ביולי 2005
  19. ^ תומר קורנפלד, "כלכליסט", רשמית: טבע קונה את באר ב-7.46 מיליארד דולר, באתר ynet, 19 ביולי 2008
  20. ^ Press Release: Teva to Acquire Barr , באתר החברה
  21. ^ עדי בן ישראל, ‏רכישה הגדולה מאז 2008: טבע קונה את רציופארם ב-4.9 מיליארד דולר, באתר גלובס, 18 במרץ 2010
  22. ^ טל לוי, טבע השלימה רכישת רציופארם הגרמנית עבור 4.95 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, ‏10 באוגוסט 2010
  23. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏רכישה גדולה לטבע: קונה את אוספקס תמורת 3.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 30 במרץ 2015
  24. ^ שי סלינס וניר צליק, טבע עושה היסטוריה: מציעה לרכוש את מיילן ב-40 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2015
  25. ^ ניר צליק, העסקה הגדולה בהיסטוריה של המשק הישראלי: טבע תרכוש את החטיבה הגנרית של אלרגן ב-40.5 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2015
  26. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏טבע רוכשת את Rimsa המקסיקנית ב-2.3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2015
  27. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏טבע נפלה בפח במקסיקו - והמניה רחוקה כבר 30% מהשיא, באתר גלובס, 29 בספטמבר 2016
  28. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏מכה לטבע: נדחו טענותיה להונאה בעסקת רימסה המקסיקנית, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2017
  29. ^ דנה ירקצי‏, 1,750 עובדי טבע בישראל יפוטרו: "שיקרו לנו, רימו אותנו", באתר וואלה!‏, 14 בדצמבר 2017
    עמרי זרחוביץ', טבע תקצץ רבע מכוח העבודה בעולם; 1,750 מפוטרים בישראל, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2017
    ליאל קייזר, עובדי טבע מדברים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בדצמבר 2017
  30. ^ ניצן צבי כהן, ‏ההנהלה והוועד סיכמו: הפיטורים בטבע כפ"ס יצומצמו ל-120 עובדים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 ביולי 2017
  31. ^ גלי וינרב, ‏טבע זכתה בהסכם הפצה בלעדי לחיסוני הקורונה: כך התהליך הולך לעבוד, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2020
  32. ^ עמליה דואק, ‏רעידת אדמה בטבע: המנכ"ל ג'רמי לוין עוזב את תפקידו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 באוקטובר 2013‏
  33. ^ יורם גביזון, רבעון הבלהות של טבע: הפסידה 6 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2017
  34. ^ אלי ציפורי, ‏טבע קיבלה הטבות מס של 3.2 מיליארד שקל ב-2012, באתר גלובס, 9 באפריל 2014


מניות מדד תל אביב 35
אופקו הלת' • אורמת טכנולוגיות • איירפורט סיטי • אלביט מערכות • אלוני חץ • אמות השקעות • אנרג'יאן • בזק • בינלאומי • בנק דיסקונט • הפניקס אחזקות • הראל השקעות • טאואר • טבע • איי.סי.אל • לאומי • לייבפרסון • מזרחי • מליסרון • נייס • עזריאלי • בנק הפועלים • פז • פריגו • שופרסל • שטראוס • שפיר הנדסה • שיכון ובינוי • אנרג'יקס • מטריקס • מיטרוניקס • סאפיינס • אלקטרה • נובה • מבני תעשייה
מניות מדד תל אביב גלובל-בלוטק
(נכון ל-7 בפברואר 2018)
מדד תל אביב ביומד אבוג'ן • אופקו הלת' • אורמד פארמה • אינטק פארמה • איתמר מדיקל • אליום מדיקל • אלרון • אקסלנז • בונוס ביוגרופ • ביו ויו • ביוטיים • ביוליין • בריינסוויי • די.אן.איי ביומד • טבע • כלל ביוטכנולוגיה • כן פייט ביופארמה • מזור רובוטיקה • נבידאה • פלוריסטם • פרוטליקס • פריגו • קולפלנט • קומפיוג'ן • קמהדע • קפיטל פוינט • רדהיל • רקח • תראפיקס

מדד תל אביב טכנולוגיה או.אר.טי. • אודיוקודס • אורביט • אורמת • אירונאוטיקס • אלביט מערכות • אלגומייזר • אלוט • אלומיי • א.מ.ת • אנלייט אנרגיה • אנרג'יקס • אפליי • ארד • ארית תעשיות • בבילון • ברנמילר • גילת רשתות לווין • קבוצת דוראל אנרגיה • וואן טכנולוגיות • חילן • טאואר • טלדור • טלרד • יוניטרוניקס • לייבפרסון • מג'יק תעשיות תוכנה • מטומי • מטריקס • מיחשוב ישיר • מיטרוניקס • מיי סייז • מלם תים • נובה • נייס מערכות • ננו דיימנשן • סאפיינס • סומוטו • סייפ-טי גרופ • סיירן • סינאל • פוינטר • פורמולה מערכות • פורסייט • פיסיבי • פריון נטוורק • פריורטק • קווליטאו • קמטק • קסניה • תעוזה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טבע_תעשיות_פרמצבטיות&oldid=31080166"