שמריהו יהודה לייב מדליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שמריהו מדליה

הרב שמריהו יהודה לייב מדליֶה (כ"ז בתמוז תרל"ג, 22 ביולי 1873, וויגרי שבליטא - 1938, מוסקבה) היה רב של כמה עיירות ברוסיה ובערים ויטבסקמוסקבה בתקופת השלטון הסובייטי, נעצר על ידי הנ.ק.וו.ד. בתקופת הטיהורים הגדולים של סטלין ונידון למוות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליה נולד בכ"ז בתמוז שנת תרל"ג (1873) במשפחה של חסידי חב"ד בעיירה קרוטינגא בליטא. למרות זאת, נשלח בצעירותו ללמוד בישיבת סלובודקה המתנגדית. נישא לדבורה (נפטרה ב-1962) בתו של הרב דב בער קרסיק רבה של קרלביץ' (פלך צ'רניגוב), שאף הוא היה חסיד חב"די. בשנת תרנ"ה בגיל עשרים וחמש, התמנה כרבה של טולה (רוסיה). לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות קרלביץ משנת תרס"א. זמן מה שימש כרב - בעיירה קורליצ'י (בלארוס). בשנת תרס"ט (1909) התקבל כרב בעיר ויטבסק (בלארוס).

בשנת 1910 השתתף מדליה בכנס רבני רוסיה. וכן בשנת 1912 השתתף בכנס היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ. הוא הביע עמדה עקבית נגד הקמת מדינה יהודית לפני בוא המשיח. אחרי המהפכה הבולשביקית באוקטובר 1917 נרדף כאיש דת. בשנים 19271931 שוב נתמנה לרבה של טולה.

בשנת תרצ"ג (1933) הרב מדליה נתמנה לרבה של מוסקבה, והחל לשמש בקודש בבית הכנסת הגדול בעיר זו. ביום הכיפורים של שנת תרצ"ג, לפני תפילת הנעילה, נשא דרשה אמיצה בבית הכנסת הגדול של מוסקבה, בה הלהיב את היהודים, שהגיעו לתפילה בהמוניהם, להיות נאמנים לדתם ולעמם. דרשה זו הייתה מעין התרסה כנגד השלטון האנטי-דתי והאנטישמי, ובסופו של דבר עלתה לו בחייו. קצת יותר משנה לאחר מכן, בב' בשבט תרצ"ח (4 בינואר 1938) מדליה נעצר ונלקח למקום בלתי ידוע. בני המשפחה, שלא נוכחו בעת מעצרו, לא ידעו מה עלה בגורלו. רק שנים רבות לאחר מכן, נודע על פי המסמכים שנחשפו על ידי הק.ג.ב., שמדליה הואשם בהשתתפות בארגון אנטי-מהפכני, ובמשפט מהיר, שנערך בכ"ד בניסן תרצ"ח (25 באפריל 1938) נידון למוות בירייה, ולמחרת הוצא להורג. רק בשנת 1964 קיבלה המשפחה את ההודעה על כך יחד עם ההודעה על 'טיהור שמו' (רהביליטציה). בשנת תשס"ח, איתרה הקהילה היהודית של מוסקבה את מקום קבורתו - אחוזת ראש הבולשת הרוסית גנריך יגודה בקומרנקה, שהיה אתר קבורה לאח"מים שנרצחו בימי הטיהורים של סטלין.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב מדליה היו ששה בנים ושש בנות.

  • איטה אשת ר' משה בנדיט מינסטר ממנהלי ישיבת סלובודקה.
  • ברכה אשת הרב ר' מאיר רבינוביץ שהוגלה פעמיים לסיביר.
  • ר' דובער.
  • ר' אהרון שלמה חתן הרב אברהם חיים קאצנלנבוגן שהי' רב ברוסטוב על נהר דון. 
  • הרב משה, כיהן כאביו כרבה של טולה, ולאחר מכן כרבה של רוסטוב (רוסיה). בשנת תרצ"ו הוא הוגלה לסיביר והוצא להורג על ידי ה-נ.ק.וו.ד. בחודש אייר שנת תרצ"ח (מאי 1938). 
  • הרב אברהם נאסר באותה תקופה שאביו נאסר (חורף תרצ"ח) והוגלה לסיביר ממנה שב לאחר שבע-עשרה שנה. הוא גר בנלינגרד ושימש כרב של הקהילה החסידית בעיר והעמיד תלמידים וחסידים ביניהם הרב יצחק קוגן, "הצדיק מלינגרד". 
  • הרב ד"ר הלל (1916, ויטבסק - 1977, אנטוורפן), עזב את רוסיה בשנת 1922. קיבל השכלה תורנית וכללית, וזכה לתואר דוקטור לפילוסופיה. היה ממנהיגי תנועת המזרחי באנגליה, כיהן ברבנות לידס (אנגליה), דבלין (אירלנד) ואנטוורפן (בלגיה). הוציא לאור ספר, שקרא לו 'שילה', המרמז לשמו של אביו – שמריהו יהודה לייב, בצירוף שמו – הלל. כמו כן, ההדיר את השלחן ערוך בתרגום לאנגלית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הרב ר' שמריהו לייב מדאליה" ומענדל עלקין, "זכרונות על הרב שמריהו מדאליה" בתוך: וויטבסק ספר קהילה, תל אביב תשי"ז, עמודות 193-200.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]