שמריהו יהודה לייב מדליה

הרב שמריהו יהודה לייב מֶדַלְיֶה (מעדאליע בכתב אידיש) (כ"ז בתמוז תרל"ג, 22 ביולי 1873, וויגרי שבליטא - 1938, מוסקבה) היה רב של כמה עיירות ברוסיה ובערים טולא, קרלביץ, ויטבסק ומוסקבה בתקופת השלטון הסובייטי, נעצר על ידי הנ.ק.וו.ד. בתקופת הטיהורים הגדולים של סטלין ונידון למוות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליה נולד לאביו, הרב יעקב אידל חסיד חב"ד, בעיירה קרוטינגא בליטא. למרות זאת, נשלח בצעירותו ללמוד בישיבת סלובודקה המתנגדית. נישא לדבורה (נפטרה ב-1962) בתו של הרב דב בער קרסיק רבה של קרלביץ' (פלך צ'רניגוב), שאף הוא היה חסיד חב"ד. בשנת תרנ"ה בגיל עשרים וחמש, התמנה כרבה של טולה (רוסיה). לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות קרלביץ משנת תרס"א. זמן מה שימש כרב - בעיירה קורליצ'י (בלארוס). בשנת ה'תרס"ט (1909) התקבל כרב בעיר ויטבסק (בלארוס).

בשנת 1910 השתתף מדליה בכנס רבני רוסיה. וכן בשנת 1912 השתתף בכנס היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ. הוא הביע עמדה עקבית נגד הקמת מדינה יהודית לפני בוא המשיח. אחרי המהפכה הבולשביקית באוקטובר 1917 נרדף כאיש דת. בשנים 1927–1931 נתמנה שוב לרבה של טולה.

בשנת ה'תרצ"ג (1933) נתמנה לרבה של מוסקבה, והחל לשמש כרב בית הכנסת הגדול בעיר. ביום הכיפורים של שנת ה'תרצ"ז, לפני תפילת נעילה, נשא דרשה אמיצה בבית הכנסת הגדול של מוסקבה, בה הלהיב את היהודים, שהגיעו לתפילה בהמוניהם, להיות נאמנים לדתם ולעמם. דרשה זו הייתה מעין התרסה כנגד השלטון האנטי-דתי והאנטישמי, ובסופו של דבר עלתה לו בחייו. קצת יותר משנה לאחר מכן, בב' בשבט ה'תרצ"ח (4 בינואר 1938) מדליה נעצר ונלקח למקום בלתי ידוע. בני המשפחה, שלא נוכחו בעת מעצרו, לא ידעו מה עלה בגורלו. רק שנים רבות לאחר מכן, נודע על פי המסמכים שנחשפו על ידי הק.ג.ב., שמדליה הואשם בהשתתפות בארגון אנטי-מהפכני, ובמשפט מהיר, שנערך בכ"ד בניסן ה'תרצ"ח (25 באפריל 1938) נידון למוות בירייה, ולמחרת הוצא להורג. רק בשנת 1964 קיבלה המשפחה את ההודעה על כך יחד עם ההודעה על 'טיהור שמו' (רהביליטציה). בשנת ה'תשס"ח, איתרה הקהילה היהודית של מוסקבה את מקום קבורתו - אחוזת ראש הבולשת הרוסית גנריך יגודה בקומונארקה, שהיה אתר קבורה לאח"מים שנרצחו בימי הטיהורים של סטלין.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב מדליה היו שישה בנים ושש בנות.

איטה אשת הרב ר' משה בנדיט הלוי מינסטער ממנהלי ישיבת סלובודקה, נרצחו בשואה יחד עם ילדיהם.
ברכה אשת הרב ר' מאיר רבינוביץ שהוגלה פעמיים לסיביר.
ר' דובער.
ר' אהרון שלמה חתן הרב אברהם חיים קצנלנבוגן שהי' רב ברוסטוב על נהר דון.
הרב משה, נשא לאשה את בתו של אב"ד בברויסק הרב שמואל בזפלוב, כיהן כאביו כרבה של טולה, ולאחר מכן כרבה של רוסטוב (רוסיה). בשנת תרצ"ו הוא הוגלה לסיביר והוצא להורג על ידי ה-נ.ק.וו.ד. בחודש אייר שנת תרצ"ח (מאי 1938). אשתו, בנו ובתו חזרו לבברויסק ושם נספו בשואה.
הרב אברהם נאסר באותה תקופה שאביו נאסר (חורף תרצ"ח) והוגלה לסיביר ממנה שב לאחר שבע-עשרה שנה. הוא גר בלנינגרד ושימש כרב של הקהילה החסידית בעיר והעמיד תלמידים וחסידים ביניהם הרב יצחק קוגן, "הצדיק מלינגרד".
הרב ד"ר הלל (1916, ויטבסק - 1977, אנטוורפן), עזב את רוסיה בשנת 1922. קיבל השכלה תורנית וכללית, וזכה לתואר דוקטור לפילוסופיה. היה ממנהיגי תנועת המזרחי באנגליה, כיהן ברבנות לידס (אנגליה), דבלין (אירלנד) ואנטוורפן (בלגיה). הוציא לאור ספר, שקרא לו 'שילה', המרמז לשמו של אביו – שמריהו יהודה לייב, בצירוף שמו – הלל. כמו כן, ההדיר את השולחן ערוך בתרגום לאנגלית והוציא לאור את ספרי סבו הרב קרסיק.

לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב העיר מוסקבה משנת 1991, פנחס גולדשמידט העניק לבית הכנסת כוראל הגדול במוסקבה פרוכת לזכרו של הרב מדליה.

בשנת 2014 נערכה תערוכה במוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה לזכר הרב ובני משפחתו. בפברואר 2017 עיריית מוסקבה החליטה להציב שלט זיכרון לזכרו ברחוב הטייס באבושקין, שבו התגורר הרב^[1].