תריסר הפילוסופים
תריסר הפילוסופים או תריסר החכמים (בסינית מסורתית: 十二哲, בסינית מפושטת: 十二哲, בפין-יין: Shí'èr Zhé.) הם 12 פילוסופים בולטים במסורת הקונפוציאנית הסינית. המסורת מייחסת להם סוג של קדושה, ולוחות הרוח שלהם ממוקמים בהבלטה במקדשי קונפוציוס, שישה במזרח ושישה במערב באולם ההשלמה הגדולה.[1]
תריסר הפילוסופים הם מִין סוּן (דְזְה צְ'ייֵן), זָ'אן יוּנְג (ג'ונְג גונְג), דְווָאנְמוּ צְה (דְזְה גונְג), ג'ונְג יוּאוּ (דְזְה לוּ), בּוּ שָׁאנְג (דְזְה שְׂיָה), יוּאוּ זְ'ווֹ (דְזְה זְ'ווֹ), דְזָאי יוּ' (דְזְה ווֹ), זָ'אן גֶנְג (בָּוֹ נְיוֹ), זָ'אן צְ'יוֹ (דְזְה יוּאוּ), יֵן יֵן (דְזְה יוּאוּ), גְ'ווָאנְסוּן שְׁה (דְזְה-גָ'אנְג), כולם תלמידי קונפוציוס, ובנוסף אליהם גם ג'וּ שִׂי, ניאו קונפוציאני מרכזי מתקופת שושלת סונְג.[2]
למעשה, יוּאוּ זְ'ווֹ צורף רק בשלב מאוחר יחסית לרשימת הפילוסופים, בשנת 1714, בתקופת שלטונו של הקיסר צְ'ייֵנְלונְג משושלת צִ'ינְג. הסיבה הרשמית הייתה בקשה של פקיד בכיר שפעל לפי הוראות שקיבל בחלום, אולם ייתכן שמניעיו האמיתיים היו להעלות שוב על נס את יוּאוּ זְ'ווֹ ומעלותיו, ולהשיב ללוחות הרוח במקדשי קונפוציוס את הסימטריה שאבדה עם הוספתו של ג'וּ שִׂי לפולחן.[3]
פולחן הפילוסופים החל בשנת 720 לספירה בתקופת שלטונו של הקיסר שׂוֵ'אנְדְזונְג משושלת טָאנְג.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Legge, James. The Confucian Analects, the Great Learning, & the Doctrine of the Mean. 1893.
- ^ "Confucius Temple (Kong Miao): (4) Central Hall of Great Accomplishment - Da Cheng Dian".
- ^ Legge, James. "Prolegomena". In The Confucian Analects, The Great Learning, and The Doctrine of the Mean. New York, NY: Cosimo. 2009. ISBN 978-1-60520-644-8. Retrieved June 28, 2012. עמ' 120-121
