ג'ו שי

ג'ו שי
朱熹

לידה	18 באוקטובר 1130 יושי, שושלת סונג
פטירה	23 באפריל 1200 (בגיל 69) הרפובליקה העממית של סין
מקום קבורה	Zhu Xi's tomb
מדינה	שושלת סונג
תחומי עניין	פילוסופיה
יצירות ידועות	Zizhi Tongjian Gangmu
תארים	ג'ינשה
השקפה דתית	קונפוציאניזם
בן או בת זוג	Liu Shi
ילדים	Zhu Shu, Zhu Ye, Zhu Zai

ג'וּ שִׂי (בפין-יין: Zhū Xī; בכתב סיני: 朱熹; 18 באוקטובר 1130 – 23 באפריל 1200) היה חכם סיני בן תקופת שושלת סונג הדרומית, משורר, מחנך, היסטוריון, מדינאי, וקליגרף. הוא עשה סינתזה, השלים וכונן את אסכולת העיקרון (הזרם המרכזי של הנאו-קונפוציאניזם); קבע את ארבעת הספרים כיסוד ללימודים הקונפוציאנים; ייסד אוצרות תבואה ציבוריים להקל על רעב; שיקם והקים אקדמיות; חיבר וערך כמאה ספרים, ביניהם פירושים לכתבים הקונפוציאנים הקלאסיים, הסברים לטקסים חברתיים ודתיים, וספרי חינוך והיסטוריה.

ג'ו שי היה בן זמנו של הרמב"ם, ומקומו בסין דומה למקומו של הרמב"ם בישראל. הוא גם דומה לרמב"ם בלמדנות המקיפה מקורות קדומים, בהגיון דק וחד, ובהגהה מתמשכת של כתביו. ג'ו שי נחשב לחכם הסיני החשוב ביותר מאז קונפוציוס ומנציוס. ארבעת הספרים עם פירושיו של ג'ו שי, אותם חיבר במשך כארבעים שנה, היו יסוד לבחינות הקבלה לשירות הציבורי בקיסרות הסינית בשנים 1905-1313. לשיטתו וספריו היו במשך מאות שנים השפעה מרכזית על המחשבה ועל החיים האינטלקטואליים החברתיים והמדיניים בסין, קוריאה, ויפן.

דמותו ותורתו

ג'ו שי היה צאצא של ג'ו ג'ינגדזה, שר והיסטוריון מתקופת שושלת טאנג אשר הוא ומשפחתו נודעו ביושרם ובכיבוד ההורים שלהם. הוא היה מלומד שהתמצא היטב בקלאסיקות בפרשנויות, בספרי ההיסטוריה ובכתבים אחרים של קודמיו. הוא הגיע ממשפחה ענייה, אך כבר מילדות נודע בחוכמתו, ובגיל 18 עבר את הבחינות הקיסריות. הוא שימש פקיד ממשל מספר פעמים, על אף שנמנע ממשרה ציבורית לאורך רוב חייו הבוגרים. ג'ו שי כתב כמעט מאה ספרים ועמד בקשר עם עשרות מלומדים אחרים. הוא שימש מורה לקבוצות של תלמידים שחלקם למדו מפיו במשך שנים. שיטתו נבנתה בין השאר על תלמודם של האחים צ'נג, אך ג'ו שי פיתח את התיאוריות המטאפיזיות שלהם בכל מה שנוגע לעיקרון (לי 理) ולכוח החומרי (צ'י 氣). חסידיו תיעדו בכתב מעל אלף שיעורים שנתן.

השפעתו

ג'וּ שִׂי נחשב לפילוסוף הניאו קונפוציאני המשפיע ביותר בסין, ולהוגה המשפיע ביותר בהיסטוריה הסינית אחרי קונפוציוס עצמו, והוא היחיד מבין תריסר הפילוסופים הסיניים הנערצים במקדשים קונפוציאניים שאינו תלמיד ישיר של קונפוציוס. לתהילתו זכה בעיקר בזכות העריכה והפרשנויות שיצר לארבעת הספרים הקלאסיים, ובעבור האנתולוגיה הנאו-קונפוציאנית "מחשבות על דברים קרובים". השפעתו הגיעה אף לקונפוציאניזם היפני, וגם אן חיאנג, אבי הקונפוציאניזם הקוריאני, העלה אותו על נס.

ראו גם

• רן (קונפוציאניזם)
• מידות טובות

לקריאה נוספת

• Wing-Tsit Chan, Chu Hsi: Life And Thought, Hong Kong New York, 1987

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ו שי בוויקישיתוף

• ג'ו שי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ג'ו שי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• שי ג'ו (1130-1200), דף שער בספרייה הלאומית

• ג'ו שי, ברשת החברתית Goodreads