ג'ו שי
לידה |
18 באוקטובר 1130 יושי, שושלת סונג |
---|---|
פטירה |
23 באפריל 1200 (בגיל 69) הרפובליקה העממית של סין |
מקום קבורה | Zhu Xi's tomb |
השקפה דתית | קונפוציאניזם |
תחומי עניין | פילוסופיה |
עיסוק | משורר, היסטוריון, פילוסוף, סופר, מלחין |
מדינה | שושלת סונג |
יצירות ידועות | Zizhi Tongjian Gangmu |
בן או בת זוג | Liu Shi |
צאצאים | Zhu Shu, Zhu Ye, Zhu Zai |
ג'וּ שִׂי (בפין-יין: Zhū Xī; בכתב סיני: 朱熹; 18 באוקטובר 1130 – 23 באפריל 1200) היה פילוסוף קונפוציאני סיני בן תקופת שושלת סונג, והדמות המובילה ברציונליזציה של הנאו-קונפוציאניזם. תרומתו החשובה לפילוסופיה הסינית כללה מתן חשיבות לארבעה ספרים קלסיים של הקונפוציאניזם: המאמרות, ספר מנציוס, תורת הגדול ודרך האמצע וקיומה; התמקדות במחקר של הדברים (Géwù/格物), והסינתזה של המושגים הקונפוציאניים היסודיים, ודגש על מדיטציה (תוך לימוד) כשיטה לתיקון מוסרי.
דמותו ותורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ו שי היה מלומד שהתמצא היטב בקלאסיקות בפרשנויות, בספרי ההיסטוריה ובכתבים אחרים של קודמיו. הוא הגיע ממשפחה ענייה, אך כבר מילדות נודע בחוכמתו, ובגיל 18 עבר את הבחינות הקיסריות. הוא שימש פקיד ממשל מספר פעמים, על אף שנמנע ממשרה ציבורית לאורך רוב חייו הבוגרים. ג'ו שי כתב כמעט מאה ספרים ועמד בקשר עם עשרות מלומדים אחרים. הוא שימש מורה לקבוצות של תלמידים שחלקם למדו מפיו במשך שנים. תורתו נבנתה בין השאר על תלמודם של האחים צ'נג[1], אך ג'ו שי פיתח את התיאוריות המטאפיזיות שלהם בכל מה שנוגע לעיקרון (לי 理) ולכוח החיים (צ'י 氣). חסידיו תיעדו בכתב מעל אלף שיעורים שנתן.
ג'ו שי היה צאצא של ג'ו ג'ינגדזה, שר והיסטוריון מתקופת שושלת טאנג אשר הוא ומשפחתו נודעו ביושרם ובכיבוד ההורים שלהם.
השפעתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וּ שִׂי נחשב לפילוסוף הניאו קונפוציאני המשפיע ביותר בסין, ולהוגה המשפיע ביותר בהיסטוריה הסינית אחרי קונפוציוס עצמו, והוא היחיד מבין תריסר הפילוסופים הסיניים הנערצים במקדשים קונפוציאניים שאינו תלמיד ישיר של קונפוציוס. לתהילתו זכה בעיקר בזכות העריכה והפרשנויות שיצר לארבעת הספרים הקלאסיים. יצירותיו אלו, על אף שלא הופצו בימי חייו, שימשו בסיס הידע לבחינות הקיסריות במשך כ-600 שנה, משנת 1313 ועד 1905. ג'וּ שִׂי אף הגדיר את הספרים הנכללים בקאנון הקונפוציאני, הידוע כיום בשם ארבעת הספרים וחמש הקלאסיקות.
השפעתו הגיעה אף לקונפוציאניזם היפני, וגם אן חיאנג, אבי הקונפוציאניזם הקוריאני, העלה אותו על נס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ו שי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'ו שי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- שי ג'ו (1130-1200), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צ'נג האו וצ'נג יי. 程顥 ו程頤.