ששון שמוחה

פיוט של הרב ששון
	שביבי אש תשוקתיך; בתוך ליבי הנם יוקדים; נגרשה יונתך; והיו בניה נודדים; ; שלחתיך ממכון שבתי; להיות נודדת נעזבת; ותשמרי את בריתי; ולתורתי מחבבת; ...

**הרב ששון הלוי**
לידה	1820; ה'תקפ"א
פטירה	23 בדצמבר 1910 (בגיל 90 בערך); כ"ב בכסלו ה'תרע"א
כינוי	ששון שמוחה (ששון סמוחה)
חתימה

הרב ששון ב"ר אליהו ב"ר משה הלוי^[3] (נולד בשנת ה'תקפ"א, 1820 -בבגדאד ונפטר בכ"ב בכסלו ה'תרע"א, 23 בדצמבר 1910), מכונה בשם הרב ששון שמוחה^[4], שימש כראב"ד וכחכם באשי בבגדאד^[5]^[6]^[7].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ששון שמוחה למד במדרש בית זלכה אצל הרב עבדאללה סומך^[8]. הרב שימש בדיינות בשנים 1841–1876 (ה'תר"א - ה'תרל"ו). בשנת ה'תר"ך התנגד לגזילת קבר יחזקאל על ידי המוסלמים מידי היהודים^[6].

לאחר פטירת הרב עובדיה אברהם הלוי בשנת ה'תרל"ו (1876), הרב ששון שמוחה מונה להחליף את הרב במשרת החכם באשי^[5]. באותו תקופה הוא והרב אלישע דנגור כיהנו בבית הדין שבראשו עמד הרב עובדיה אברהם הלוי.

בשנת 1879 הייתה שנת בצורת קשה שגרמה להעלאת מחיר החיטה על ידי סוחרי ויבואני החיטה. הרב ששון ניסה לבטל את ההעלאה והכריז חרם נגד הסוחרים. הכרזת החרם הייתה צעד חריף שגרם למחלוקת פנימית קשה בתוך הקהילה בבגדאד. מתנגדי הרב העלילו בפני נציגי השלטון העות'מאני כי הרב מעל בכספי הקהילה.

בשנת ה'תרל"ט (1879) פוטר הרב ששון ממשרת החכם באשי בשל טענות כנגדו בעריכת המיסים וארנונה שלא כדין. קהילת בגדאד החליטה שלא להעניק לרב המפוטר מכספי הכוללות; ביום ט"ז בסיון ה'תר"מ (1880) שלחו הסכמה נגדו, שחתמו עלייה קרוב לחמש מאות איש מחכמי ועשירי הקהילה, לרב משה הלוי. בו' באב ה'תרמ"א השיב הרב משה הלוי למה שכתבו לו, הרב התרעם על כך ואמר שמעשיהם כנגד הרב נעשו מטינה אליו. הרב הלוי החזיר את הרב ששון לתפקידו. כתוצאה מתגובתו של הרב הסכימו הנבחרים לפסוק לרב ששון סך של 375 קרוש צאג בכל חודש (חצי ממשכרותו)^[5]^[8]^[9].

אבל המחלוקות והמריבות בקהילה לא פסקו ובסוף שנת 1881 הרב הודח שוב ובמקומו מונה הרב אלישע דנגור לחכם באשי. בשנת 1883 הודח הרב אלישע דנגור ובמקומו מונה ממלא מקום חכם באשי הרב אברהם הלל. הרב ששון המשיך להיות פעיל בהנהגת הקהילה ועזר לרב הלל בפתרון משברים כמו המשבר בקבורת הרב עבדאללה סומך בשנת 1889.

בשנת ה'תרנ"ג הרב עמד לעזרת קהילת יהודי המדאן, שעמדו לטבח בהוראת המופתי של העיר. הרב פנה אל המופתי הגדול של איראן שביטל את הגזרה מול היהודים^[6]^[10]^[11].

הרב ששון שמוחה יושב שני משמאל עם רבני עיראק
הרב ששון שמוחה יושב רביעי מימין יחד עם רבני עיראק
הרב ששון יושב שישי מימין עם רבני עיראק
הרב ששון יושב שני משמאל
הרב ששון שמוחה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ספר השירים, עמ' 314, בגדאד: דפוס חכם עזרא דנגור, ה'תרס"ו.
^ ספר הפזמונים, עמ' 276, ירושלים: דפוס ציון, ה'תרפ"ט.
^ ¹ ² ד"ר אברהם בן יעקב, שירה ופיוט של יהודי בבל בדורות האחרונים, עמ' 334, ירושלים: מכון בן צבי, ה'תש"ל.
^ נכתב גם בשם "ששון סמוחה"
^ ¹ ² ³ אפרים חדד, בבל וחכמיה - תולדות רבני בבל בתקופה האחרונה, עמ' 276, בהוצאת מכון הכתב, 1989.
^ ¹ ² ³ אברהם טווינה, גולים וגאולים, עמ' 51, רמלה: הוצאת בית הכנסת גאולה, 1968.
^ הרב יהושע משה, קץ הימין - תולדות חכמי ורבני בבל ראשונים ואחרונים, עמ' 142, ירושלים: הוצאת ספרים בקאל, 1966.
^ ¹ ² ד"ר אברהם בן יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, עמ' 163, ירושלים: הוצאת קרית-ספר, 1979.
^ ד"ר אברהם בן יעקב, יהודי בבל בתקופות האחרונות, עמ' 183, ירושלים: הוצאת קרית-ספר, 1980.
^ משה שבת, ישיבות בגדאד, עמ' 328, ה'תשע"ו.
^ הרב שלום הלל, מן הגנזים, עמ' 223, ירושלים: הוצאת אהבת שלום, 2017.

[פיוט1א-1] ספר השירים, עמ' 314, בגדאד: דפוס חכם עזרא דנגור, ה'תרס"ו.

[פיוט1ב-2] ספר הפזמונים, עמ' 276, ירושלים: דפוס ציון, ה'תרפ"ט.

[פיוט1ג-3] ¹ ² ד"ר אברהם בן יעקב, שירה ופיוט של יהודי בבל בדורות האחרונים, עמ' 334, ירושלים: מכון בן צבי, ה'תש"ל.

[4] נכתב גם בשם "ששון סמוחה"

[בבל_וחכמיה-5] ¹ ² ³ אפרים חדד, בבל וחכמיה - תולדות רבני בבל בתקופה האחרונה, עמ' 276, בהוצאת מכון הכתב, 1989.

[גולים_וגאולים-6] ¹ ² ³ אברהם טווינה, גולים וגאולים, עמ' 51, רמלה: הוצאת בית הכנסת גאולה, 1968.

[7] הרב יהושע משה, קץ הימין - תולדות חכמי ורבני בבל ראשונים ואחרונים, עמ' 142, ירושלים: הוצאת ספרים בקאל, 1966.

[יהודי_בבל-8] ¹ ² ד"ר אברהם בן יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, עמ' 163, ירושלים: הוצאת קרית-ספר, 1979.

[9] ד"ר אברהם בן יעקב, יהודי בבל בתקופות האחרונות, עמ' 183, ירושלים: הוצאת קרית-ספר, 1980.

[ישיבות_בגדאד-10] משה שבת, ישיבות בגדאד, עמ' 328, ה'תשע"ו.

[11] הרב שלום הלל, מן הגנזים, עמ' 223, ירושלים: הוצאת אהבת שלום, 2017.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

חכמי הבאשי בבגדאד
המאה ה-19	הרב רפאל קצין (1849-1852) • הרב עובדיה אברהם הלוי (1852-1876) • הרב ששון שמוחה (1876-1879) • הרב אלישע דנגור (1879-1884) • הרב אברהם הלל (1884) • הרב אלישע דנגור (1884-1886) • הרב אברהם הלל (1886-1889) • הרב אלישע דנגור (1889-1893) • הרב יצחק מג'לד (1893-1905)
המאה ה-20	הרב משה ראובן צדקה (1905) • הרב דוד פאפו (1906-1911) • הרב אברהם הלל (1911-1915) • הרב ירוחם נסים אלישר (1915-1918) • הרב משה חיים שמאש (1918-1923) • הרב עזרא דנגור (1923-1928) • הרב ששון כדורי (1928-1930) • הרב אברהם אצלאן יהודה (1930-1932)