אברהם בן-יעקב (חוקר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אברהם בן-יעקב (30 בספטמבר 1914, י' בתשרי תרע"ה2 בנובמבר 2005, ל' בתשרי תשס"ו) היה היסטוריון, סופר, מחנך וחוקר יהודי בבל באלף השנים האחרונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם בן-יעקב נולד בבגדאד בשנת תרע"ה (1914). התחנך ב'מדרש תלמוד תורה' ובבית הספר 'מכתב אל-תעאון' שאחר כך נקרא ע"ש 'רחל שחמון'. בניסן תרפ"ה (1925) עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים.

בשנת תר"ץ (1930) סיים לימודיו בבית הספר 'תלמוד תורה מזרחי'. בתרצ"ה (1935) סיים את לימודיו בהצטיינות ב'בית מדרש למורים (סמינר) מזרחי'.

קיבל תואר B.A. מהאוניברסיטה העברית בירושלים במקצועות חינוך וספרות עברית (1964) ולאחר מכן השלים תואר דוקטור, גם כן באוניברסיטה העברית בירושלים, עם דיסרטציה בנושא 'הגירת יהודי בבל להודו והשתקעותם בה' (1989).

בין השנים 19361976 עסק בחינוך ובהוראה. שימש כמנהל בית הספר הממ"ד במבשרת ציון שבירושלים וכמפקח על בתי הספר מטעם משרד החינוך. נבחר 5 פעמים כחבר 'המועצה לחינוך ממ"ד' המייעצת לשר החינוך והתרבות (1958–1975) והיה חבר המועצה הארצית של מנהלי בתי הספר הממ"ד (1965–1960).

היה חבר האיגוד העולמי למדעי היהדות (משנת 1957); חבר המועצה הארצית לענייני המועצות הדתיות (1956); חבר הוועדה לחינוך ולתרבות שליד ועד העדה הספרדית בירושלים (1942–1951); חבר ועד בית חינוך יתומים לעדת הספרדים בירושלים (1946–1949); חבר הוועד המקומי להנחלת הלשון לעם מטעם עיריית ירושלים (1954–1955); חבר הברית העברית העולמית (משנת 1967); חבר הוועד הפועל של המפד"ל והוועדה המוניציפלית שלה (1956–1963); ממייסדי הוועדה להקמת מפעלים קונסטרוקטיביים וחינוכיים בשביל העדה הבבלית בארץ ישראל (1950–1954); עם קום המדינה התמנה למזכיר כבוד של "בית הדין העליון לענייני גיוס" בירושלים; חבר המועצה האקדמית במרכז מורשת יהדות בבל.

מחקריו הקיפו פנים רבים בתולדות חיי יהודי בבל, כגון: בשטחי ההיסטוריה, החינוך והתרבות, היהדות, הספרות, השירה והפיוט, משלים, מנהגים, רפואה עממית, מקומות קדושים ופולוקלור, ביוגרפיה וביבליוגרפיה של יהודי בבל.

פרסם כ-40 ספרים. בין הפרסים שקיבל:

  • פרס נשיא המדינה יצחק בן-צבי, על מחקרו בנושא "קהילת יהודי כורדיסתאן" (1956)
  • פרס מכון בן צבי על ספרו "יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו" (1965)
  • פרס האקדמיה ללשון העברית על מחקרו "עברית וארמית בלשון יהודי בבל" (1985)

כתב ערכים באנציקלופדיות בעברית ובאנגלית ופרסם כ-400 מאמרים בכשמונים כתבי עת[דרוש מקור] ובקובצים מדעיים בארץ ובחו"ל, רובם על יהודי בבל, כורדיסתאן וארצות המזרח.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי-מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. תולדות הרב עבדאללה סומך (הוצאת "מטמון", ירושלים תש"ט)

2. קהילת יהודי כורדיסתאן (הוצאת מכון בן צבי, ירושלים תשכ"א; מהדורה שנייה, הוצאת "קריית ספר", ירושלים תשמ"א)

3. יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו (הוצאת מכון בן צבי, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה, "קריית הספר", ירושלים תשל"ט)

4. חוברת מילואים- לספר הנ"ל (הוצאת "קריית ספר", ירושלים תשל"ט)

5. שירה ופיוט של יהודי בבל בדורות האחרונים (הוצאת מכון בן צבי, ירושלים תש"ל)

6. קיצור תולדות יהודי בבל (הוצאת ראובן מס, ירושלים תשל"א)

7. קברים קדושים בבבל (הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ד)

8. ירושלים בין החומות- לתולדות משפחת מיוחס (הוצאת ראובן מס, ירושלים תשל"ז)

9. הרב יהודה אלקלעי מבשר הציונות (הוצאת משרד החינוך והתרבות, ירושלים תשל"ט)

10. יהודי בבל בתקופות האחרונות (הוצאת "קריית ספר", ירושלים תש"ם)

11. יהודי בבל בארץ ישראל (הוצאת ראובן מס, ירושלים תש"ם)

12. השליח הנודד [הרב יוסף חיים שרים] (הוצאת נוריאל שרים, ירושלים תשמ"ב; חלק ב, ירושלים תשמ"ט)

13. הרב יוסף חיים מבגדאד (הוצאת מרכז מורשת יהדות בבל, אור יהודה תשמ"ד)

14. יהודי בבל בתפוצות (הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ה)

15. עברית וארמית בלשון יהודי בבל (הוצאת מכון בן צבי, ירושלים תשמ"ח)

16. פרקים בתולדות יהודי בבל על ענף אחד במשפחת ששון הבגדאדית (ירושלים תשמ"ט)

17. גלות וגאולה במשנת רבינו המהר"ל מפראג (הוצאת נזר דוד, ירושלים תשמ"ט)

18. אוצר הסגולות של יהודי בבל בדורות האחרונים (הוצאת "ישן נושן", ירושלים תשנ"א)

19. הרפואה העממית אצל יהודי בבל (הוצאת "יריד הספרים", ירושלים תשנ"ב)

20. מחזור השנה במנהגי יהודי בבל (הוצאת מכון בני יששכר, ירושלים תשנ"ג)

21. חיי האדם במנהגי יהודי בבל (הוצאת מכון בני יששכר, ירושלים תשנ"ג)

22. הווי ומנהגים בקרב יהודי בבל (הוצאת מכון בני יששכר, ירושלים תשנ"ג)

23. הרב ששון ב"ר מרדכי שנדוך (הוצאת מכון הכתב, ירושלים תשנ"ד)

24. אוצר השירים, החיבורים והדרשות של הרב יוסף חיים (הוצאת מכון הכתב, ירושלים תשנ"ד)

25. בית זבידה (הוצאת מכון בני יששכר, ירושלים תשנ"ד)

26. אוצר המשלים והפתגמים של יהודי בבל בדורות האחרונים, ב חלקים (הוצאת "יריד הספרים", ירושלים תשנ"ח)

27. אנציקלופדיה של חכמי יהודי בבל באלף השנים האחרונות (הוצאת "שיח ישראל", ירושלים תשס"ג)

הדוקטורט: 28. הגירת יהודי בבל להודו והשתקעותם בה (האוניברסיטה העברית בירושלים, ניסן תשמ"ז)

ספרי-לימוד וספרות יפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

29. מפי העם- ספר הבדיחה והחידוד (הוצאת א' רובינשטיין, ירושלים תשמ"ז)

30. תורת הקרבנות (הוצאת ראובן מס, שש מהדורות, ירושלים תרצ"ט-תשל"ו)

31. תורת התרומה והמעשר (הוצאת ראובן מס, שלוש מהדורות, ירושלים תש"ב-תשל"ב)

32. מאשפות ירים אביון- סיפור פולקלורי (הוצאת א' לוסטימאן, ירושלים תש"ו)

33. ילקוט מנהגים (הוצאת משרד החינוך והתרבות, שלוש מהדורות, ירושלים תשכ"ז-תשל"ז)

34. פרקי תפילה, ברכות ודינים לכיתה א' (הוצאת מנצור, ירושלים תשכ"ט)

35. האוצר - חמישים סיפורי עם ואגדות (הוצאת "יבנה", תל אביב תשכ"ט)

36. הרב יוסף חיים (הוצאת המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך והתרבות, שתי מהדורות, ירושלים תשל"ב-תשל"ז)

37. חבר טוב- סיפור פולקלורי (הוצאת משרד החינוך והתרבות, המרכז לתוכניות לימודיות, ירושלים תשל"ט)

38. מרכזי תורה ורוח בבגדאד (הוצאת משרד החינוך והתרבות, תל אביב תשמ"ב)

39. חבלי עליה- סיפור (הוצאת מטמון, ירושלים תשמ"ז)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]