תאודור הרצקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאודור הרצקה

תאודור הרצקהגרמנית: Theodor Hertzka, בהונגרית: Hertzka Tivadar;‏ 13 ביולי 1845, בודפשט22 באוקטובר 1924, ויסבאדן) היה כלכלן ועיתונאי אוסטרו-הונגרי, יהודי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצקה נולד למשפחה יהודית מסורתית. למד באוניברסיטת וינה ובאוניברסיטת בודפשט. בשנת 1872 מונה לעורך הכלכלי של העיתון הווינאי ה"נויה פרייה פרסה" (Neue Freie Presse), שאותו ערך עד שנת 1879. בשנה זו ייסד את העיתון "וינר אלגמיינה צייטונג" (Wiener Allgemeine Zeitung), שאותו ערך עד 1886. לאחר מכן ערך עוד מספר עיתונים.

התאוריות הכלכליות שפרסם הרצקה הקנו לו שם כתאורטיקן כלכלי. בעבודתו ככלכלן תמך הרצקה באימוץ סטנדרט הזהב. תמך בהוזלת התחבורה הציבורית, בייחוד הרכבות. בשנת 1874 ייסד, יחד עם כמה מאלה שהיו שותפים לדעותיו, את החברה האוסטרית לכלכלה, והשתתף בעבודתה.

בשנת 1890 יצא לאור בלייפציג הרומן האוטופי "פריילנד: חזון עתיד סוציאלי" (בגרמנית: Freiland, ein soziales Zukunftsbild), אשר הושפע מהאוטופיה "התבוננות לאחור 1887–2000" (באנגלית: Looking Backward: 2000-1887) של אדוארד בלאמי. בספרו מתאר הרצקה מדינה אוטופית שתקום באפריקה, ואשר תתבסס על קואופרטיבים יצרניים שהחברוּת בהם וולונטרית, ורווחת אזרחיה תנבע גם ממכונות (רובוטים) ופיתוחים טכנולוגיים אחרים.

הספר הפך לרב-מכר ותורגם לכל השפות האירופיות החשובות. הרצקה סחף אחריו תומכים רבים, והצליח לארגן אסיפה של תומכי הרעיון ממדינות שונות. באסיפה זו הוחלט לנסות לרכוש קרקעות באפריקה הבריטית שישמשו להקמת החברה האוטופית. כאשר הגיעה המשלחת ליעדה התברר כי בשל המתחים שבין הקיסרות האוסטרית לבין הבריטים, לא היו האנגלים מוכנים למכור אדמות לארגון שמרכזו בווינה.

הרצקה היה מיודד עם יוהנס ברהמס.

לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב הרצקה בוויסבאדן, ושם נפטר ב-1924 בגיל 80.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים נוספים פרי עטו של הרצקה:

  • Die Mängel des österreichischen Aktiengesetzentwurfs, Vienna, 1875;
  • Das Wesen des Geldes, Leipzig, 1887 (בו הוא ממליץ על אימוץ סטנדרט הזהב באוסטריה);
  • Die Gesetze der Handelspolitik, ib. 1880;
  • Das Personenporto: Ein Vorschlag zur Durchführung eines billigen Einheitstarifs im Personenverkehr der Eisenbahnen, Vienna, 1885;
  • Die Gesetze der sozialen Entwickelung, Leipzig, 1886;
  • Freiland - ein soziales Zukunftsbild Leipzig, 1890;
  • Wechselkurs und Agio, Vienna, 1894;

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]