לדלג לתוכן

יורי ברונפנברנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורי ברונפנברנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 באפריל 1917
מוסקבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בספטמבר 2005 (בגיל 88)
אית'קה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה התפתחותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס אניספילד-וולף (1980)
  • Award for Distinguished Contributions to Developmental Psychology (1985)
  • פרס עמית ג'יימס מקין קטל (1993)
  • פרס קורט לוין (1977) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תאוריית המערכות האקולוגיות

יורי בּרוֹנפֶנבּרֶנֶראנגלית: Urie Bronfenbrenner;‏ 29 באפריל 191725 בספטמבר 2005) היה פסיכולוג התפתחותי יהודי-אמריקאי יליד רוסיה, הידוע כמפתח תאוריית המערכות האקולוגיות של התפתחות הילד. המחקר והתאוריה של ברונפנברנר הובילו לשינוי פרספקטיבה בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, בהפנותם את תשומת הלב להשפעה הרבה שיש לסביבה ולחברה על התפתחות הילד.

יורי ברונפנברנר נולד בשנת 1917 במוסקבה למשפחה יהודית. כשהיה בן שש היגרה משפחתו לארצות הברית, אל פיטסבורג, פנסילבניה. כשנה לאחר מכן, עברו לאזור הכפרי של מדינת ניו יורק. אביו עבד כנוירופתולוג בבית חולים לנכים התפתחותיים במחוז רוקלנד.

ברונפנברנר קיבל תואר בפסיכולוגיה ומוזיקה מאוניברסיטת קורנל באית'קה, ניו יורק, בשנת 1938. בשנת 1940 קיבל תואר שני בחינוך מהרווארד, ובשנת 1942 קיבל תואר דוקטור בפסיכולוגיה התפתחותית מאוניברסיטת מישיגן.

בשנת 1979 פיתח את התאוריה של מערכות אקולוגיות. על פי התאוריה, יש לבחון את התפתחות הילד בהקשר של הסביבה בה הוא מתפתח מנקודת מבט רחבה, המתחשבת בהשפעה ההדדית של כלל ההקשרים על הילד. מודל התאוריה מומחש גרפית באמצעות חמישה מעגלי הקשרים, המקיימים יחסי גומלין זה עם זה. ברונפנברנר פרסם למעלה מ-300 מחקרים ו-14 ספרים, הוא מת בביתו באיתקה, ניו יורק, ב-25 בספטמבר 2005, בגיל 88, בשל סיבוך של סוכרת.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לא נולדים אלימים - החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים, מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור, הקיבוץ המאוחד, 2008, עמוד 81, מעגלי השפעה משולבים - המודל האקולוגי להתפתחות
  • התפתחות הילד - טבעה ומהלכה, אלן סרוף, רוברט קופר וגאני דהארט, האוניברסיטה הפתוחה, 2004, פרק 2

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]