קורט לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קורט לוין
Kurt Lewin
Mogilno tablica pamiatkowa Kurta Lewina.jpg
לידה 9 ספטמבר 1890
מוגילנו, פרוסיה (היום פולין)
פטירה 12 פברואר 1947 (בגיל 56)
ניוטונוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה חברתית-ארגונית
מקום מגורים פולין, גרמניה, ארצות הברית
מקום לימודים אוניברסיטת פרייבורג, אוניברסיטת מינכן, אוניברסיטת ברלין
מנחה לדוקטורט Carl Stumpf, אלואיס ריהל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט בלומה זייגרניק, לאון פסטינגר, Morton Deutsch, Beatrice Wright עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורט לוין ([1]Kurt Lewin)‏; 9 בספטמבר 1890 - 12 בפברואר 1947) היה פסיכולוג גרמני-אמריקאי הידוע כאחד מהחלוצים בתחומי הפסיכולוגיה החברתית, הארגונית והיישומית. לוין מוזכר לעיתים קרובות כמייסדה של הפסיכולוגיה החברתית והיה אחד הראשונים לחקור את התחומים של דינמיקה קבוצתית והתפתחות ארגונית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד בשנת 1890 למשפחה יהודית במוגילנו (Mogilno), עיירה באזור פוזנן, אז פרוסיה והיום פולין. לוין קיבל בביתו חינוך יהודי-אורתודוקסי. הוא היה אחד מבין ארבעה ילדים, ומשפחתו נמנתה על המעמד הבינוני. בשנת 1905 המשפחה העתיקה את מקום מגוריה לברלין במטרה לאפשר לילדיהם חינוך טוב יותר.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1917 לוין נשא לאשה את דר' מריה לאנדסברג. ב-1919 נולדה בתם הבכורה, אסתר-אגנס, וב-1922 נולד בנם פריץ-ראובן. הזוג התגרש בסביבות שנת 1927, ומריה הגרה לארץ ישראל (אז פלסטין) עם ילדיהם. ב-1929 לוין נשא לאשה את גרטרוד וייס. נולדו להם שני ילדים - מרים בשנת 1931 ודניאל ב-1933. לוין נפטר בפברואר 1947 בגיל 57 בעקבות התקף לב.

לימודים וקריירה מקצועית[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1905 - 1908 לוין למד בגימנסיה על שם הקיסרית אוגוסטה, שם קיבל חינוך הומניסטי-קלאסי. ב-1909 הוא החל בלימודי רפואה באוניברסיטת פרייבורג, אבל עבר בהמשך ללימודי פיזיקה, כימיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת מינכן. באפריל 1910 הוא עבר לאוניברסיטה המלכותית על שם פרידריך וילהלם בברלין (כיום אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, להלן אוניברסיטת ברלין), עדיין כסטודנט לרפואה, ולקראת 1911 הוא החל להתעניין בפסיכולוגיה ופילוסופיה והחל בכתיבת עבודת התזה לקראת קבלת דוקטורט בהנחייתו של קארל שטומפ(אנ'), פסיכולוג ופילוסוף. ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה לוין התגייס לצבא הגרמני ושירת בו עד 1918, אז שוחרר לאחר פציעה חמורה בעקבותיה בילה בבית חולים במשך כ-8 חודשים. לוין זכה בכמה אותות גבורה בגין שירותו הצבאי, כולל אות צלב הברזל. עוד בתחילת שירותו הצליח לחזור לאוניברסיטת ברלין לצורך בחינת הגמר וקיבל את תואר הדוקטור בשנת 1914. לאחר שחרורו מהצבא והחלמתו מפציעתו לוין הצטרף למכון הפסיכולוגי של אוניברסיטת ברלין שם הרצה והנחה סמינרים בפסיכולוגיה ופילוסופיה. בשנים 1926–1932 כיהן כפרופסור שלא מן המניין באוניברסיטת ברלין, ותוך כדי כך ערך ניסויים ומחקרים בתחומי הלמידה, מוטיבציה ומצבי דחק. במהלך תקופה זו, בשנת 1930, שימש גם במשך ששה חודשים כמרצה אורח באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. עם עלייתו של היטלר לשלטון בשנת 1933, לוין, שהיה כבר אז דמות ידועה, מוערכת ובעלת השפעה בתחום הפסיכולוגיה, הבין שלא יוכל להמשיך לחיות בגרמניה והחליט להגר לארצות הברית. עם הגעתו הצטרף לאוניברסיטת קורנל ובהמשך לתחנה למחקר רווחת הילד באוניברסיטת אייווה (1935-1945). ב-1945 הוא ייסד את המרכז לחקר דינמיקה קבוצתית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ועמד בראשו עד יום מותו.

בשנת 1946, במהלך עבודתו של לוין במרכז לחקר דינמיקה קבוצתית, הוא קיבל פנייה מראש וועדה בין-גזעית במדינת קונטיקט, שביקש את עזרתו במציאת דרך אפקטיבית להתגבר על דעות קדומות דתיות וגזעיות. לוין נענה לבקשה ובנה סדנה ניסויית שמטרתה הייתה לבחון את האפשרות לחולל שינוי. סדנה זו הוותה את היסוד למה שידוע כיום כ-Sensitivity Training - אימון להגברת המודעות העצמית, להבנת הדעות הקדומות המנהלות את האדם, והיכרות עם דינמיקה קבוצתית. פעילות זו הביאה לייסוד "המכון למעבדות הלאומיות לאימון במדעי ההתנהגות היישומיים " (National Training Laboratories Institute for Applied Behavioral Science - NTLׂ)[3] בבת'ל במדינת מיין. מכון זה הפך לבעל השפעה מרכזית בתחום הפיתוח הארגוני. המחקר במכון זה הביא לפיתוח המתודולוגיה של "קבוצות T"(אנ') הנמצאת בשימוש עד היום. בהמשך, לאחר מלחמת העולם השנייה לוין היה מעורב, יחד עם דר' ג'ייקוב פיין מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד בשיקום פסיכולוגי של יוצאי מחנות עקורים.

לוין היה שותף לייסודו של כתב העת Human Relations(אנ') יחד עם מכון טביסטוק ליחסי אנוש(אנ') באנגליה, ושני מאמרים שלו פורסמו בגליונו הראשון שיצא לאור בשנת 1947[4].

תרומתו של לוין לפסיכולוגיה החברתית והארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין הוא אחד הראשונים לפתח תאוריות, כלים וטכניקות בתחום הפיתוח הארגוני, הנחשבים למרכזיים עד היום. הוא יישם תאוריות וטכניקות פסיכולוגיות מתוך מחקרי תהליכים קבוצתיים שפותחו במעבדה בעבודה בארגונים בעולם האמיתי, במטרה לשנות התנהגויות ועמדות של בני האדם. לאורך כל עבודתו לוין פעל מתוך מערכת ערכים דמוקרטית, והדגיש את החשיבות של שיתוף חברי ארגון, קהילה או קבוצה בתהליכי קבלת החלטות הקשורות לתפקודם.

מושגים וטכניקות שלוין פיתח בתחום השינוי הארגוני המתוכנן[5][עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת השדה (Field Theory)[עריכת קוד מקור | עריכה]

השורשים של תורת השדה נובעים מתאוריית הגשטלט והיא מהווה חיבור של תובנות משלושה תחומי ידע שונים - טופולוגיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. על פי לוין התנהגות היא פונקציה של הסיטואציה הכוללת בה נמצא האדם - השדה בו הוא פועל. השדה מוגדר כצירוף הכולל של כל העובדות המתקיימות בעת ובעונה אחת ואשר יש ביניהן תלות הדדית. כדי להבין התנהגות אנושית יש לבחון את כל השדה הפסיכולוגי, או מה שלוין כינה "מרחב החיים" (lifespace), בתוכו האדם פועל. בני אדם פועלים בתוך מרחבי חיים שונים - משפחה, מקום עבודה, קהילה ועוד, כאשר בכל אחד מהם פועלים עליהם כוחות שונים. כדי להבין התנהגות יש לבחון את השדה בכללותו, ואז להפרידו למרכיביו השונים. לוין טען כי ניתן לייצג את השדה בו פועל האדם ואת הכוחות הפועלים עליו באופן מתמטי.

דינמיקה קבוצתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין השתמש במושג זה בפעם הראשונה במאמרו (Frontiers in Group Dynamics (1947[6] כדי לתאר את אופני ההתנהגות של קבוצות ושל יחידים בתוכן בנסיבות משתנות. על פי לוין לקבוצות יש תכונות משלהן שאינן זהות לאלו של היחידים המרכיבים אותן או לאלו של תת-קבוצות בתוכן, תכונות הנקבעות על ידי היחסים בין הפרטים המרכיבים את הקבוצה. כדי להבין את מה שקורה בקבוצה יש לייצג אותה כ"שדה חברתי" - למקם בו את יחידי הקבוצה ולמפות את מיקומם היחסי, ואז ניתן יהיה להביא לשינוי או להתפתחות רצויים.

מחקר פעולה (Action Research)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל מחקרי המדגיש את יחסי הגומלין בין תאוריה לפרקטיקה ומוחק את הגבולות הקיימים בפילוסופיה של המדע ביניהם. מחקר פעולה משלב לימוד שיטתי וניסויי של בעיה חברתית במטרה לפתור אותה. הדגש הוא בכך שלא כמו במחקר המדעי הרגיל, המחקר נעשה לא רק במטרה ללמוד ולהבין את הבעיה, אלא החוקר מתערב באירוע או בסיטואציה הבעייתית הספציפית במטרה לפתור אותה[7].

קורט לוין והאוניברסיטה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-30 התקבלה החלטה באוניברסיטה העברית להקים מכון ללימוד הפסיכולוגיה שהיה אמור להיות הראשון בארץ, ומאחר ולא נמצא בארץ מועמד בעל שיעור קומה מתאים הוחלט להציע לקורט לוין לקחת על עצמו את המשימה. המגעים אתו החלו בשנת 1933, עם עלייתו של היטלר לשלטון, ולפני הגירתו לארצות הברית. לוין הראה נכונות ושמחה על האפשרות שנפתחה, ואף ביקר בארץ בניסיון לבדוק את היתכנות הקמת המכון. באוגוסט 1934 הוצע לו פורמלית מינוי כראש הקתדרה לפסיכולוגיה, אולם האוניברסיטה לא יכלה לעמוד בדרישותיו האקדמיות והמחקריות שהיו תנאי להסכמתו ובסופו של דבר הוא היגר לארצות הברית. המגעים והניסיונות להגיע לעמק השווה נמשכו גם לאחר מכן אך ללא הצלחה, עד שנת 1939, אז מונה פרופסור יוסף בונבנטורה מאיטליה לתפקיד. עם זאת, לוין המשיך לפעול להקמת מכון מחקר לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית גם לאחר מכן, במשך כל תקופת פעילותו במכוני מחקר שונים בארצות הברית. ניתן לראות את הקשר שלוין חש כלפי האוניברסיטה העברית ומדינת ישראל בהקדשה של ספרו החשוב "עקרונות פסיכולוגיה טופולוגית"[8] שפורסם בשנת 1936 לאוניברסיטה העברית: "מוקדש למרכז מדעי צעיר, שנפגשים בו מזרח ומערב, מקום שאני מקווה כי יתפתחו בו קבוצות של אנשי מדע פוריים", וכן בכך שהוריש לה בצוואתו את אוסף ספריו[9][10].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורט לוין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמו הגרמני המקורי של קורט לוין היה Levin, אולם שנים מספר לאחר שהיגר לארצות הברית שינה את שמו ל-Lewin (המקור: הערת שוליים מס 2, עמ' 28).
  2. ^ המקור לפרטים הביוגרפיים הוא מאמרה של בתו של קורט לוין, מרים לוין: The Impact of Kurt Lewin's Life on the Place of Social Issues in His Work פורסם ב-Journal of Social Issues, כרך 48, גיליון מס' 2, שנת 1992, עמ' 15–29. קישור: https://spssi.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1540-4560.1992.tb00880.x
  3. ^ אתר NTL
  4. ^ Prof. Paul Eduards, Human Relations: The first ten years 1947-1956, ‏2016
  5. ^ Mark K. Smith, Kurt Lewin: groups, experiential learning and action research, infed, ‏2001
  6. ^ Kurt Lewin, Frontiers in Group Dynamics, Human Relations, 1 1, 1947
  7. ^ פרופ' דוד בר-גל, האם "הדבר השימושי ביותר היא תיאוריה טובה ?" או התלות ההדדית Interdependence המתקיימת בין תיאוריה לפרקטיקה
  8. ^ Kurt Lewin, Principles of Topological Psychology, New York: McGrow Hill, 1936
  9. ^ האוניברסיטה העברית - המחלקה לפסיכולוגיה
  10. ^ דוד בר-גל, הפסיכולוגיה החברתית שלא היתה: קורט לוין והאוניברסיטה העברית, תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ז, עמ' 627–645 ‬