תבנית:ערך מומלץ 26 בדצמבר 2018
יהדות סרייבו היא קהילה יהודית בת שני קהלים, ספרדי ואשכנזי, המתקיימת בעיר סרייבו בירת בוסניה והרצגובינה מאמצע המאה ה-16 ועד ימינו. במחצית השנייה של המאה ה-16 התיישבו בסרייבו סוחרים יהודים ספרדים שהגיעו לעיר בעיקר מסלוניקי. ב-1878, קיבלה האימפריה האוסטרו-הונגרית חסות על אזורי בוסניה והרצגובינה, אך סיפחה אותם דה פקטו. האוסטרו-הונגרים פעלו להפיכתה של סרייבו לעיר אירופית מודרנית ובכלל זה פיתוח תשתיות ובניין מבני ציבור. במסגרת תהליך זה היגרו לסרייבו משפחות אשכנזיות, ובהן משכילים ובעלי מקצועות חופשיים. ב-1879 נוסדה הקהילה האשכנזית בעיר, ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא גדלה לכדי רבע מכלל יהודי סרייבו. ב-1902 נחנך בית הכנסת המרכזי של הקהילה האשכנזית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת ממלכת יוגוסלביה הייתה קהילת סרייבו אחת מ-117 הקהילות המאורגנות בממלכה, והשלישית בגודלה. המשבר הכלכלי העולמי של 1929 לא פסח על בני הקהילה, ומספר בניה גדל בהתמדה בשל הגירה פנימית מקהילות קטנות ולא מבוססות, בעיקר ספרדיות. התהליך הוביל למשבר, בעיקר בקהילה הספרדית, אשר שליש מבניה הוגדרו עניים. שתי הקהילות פעלו יחדיו למתן סיוע לנזקקים, והשכבה האמידה ייסדה אגודות לקידום החינוך, סיוע רפואי וסיוע לנזקקים, לצד בנקים קואופרטיביים אשר תמכו בבעלי עסקים מקרב יהודי העיר. ב-1932 נחנך בית הכנסת הספרדי הגדול החדש.
ב-1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון המדינה העצמאית של קרואטיה בשלטון האוסטאשה, הוחל ביישום הפתרון הסופי ביהודי העיר. בין ספטמבר לאוקטובר 1941, נעצרו יהודי העיר וגורשו אל מחנות ההשמדה. מוערך שכ-2,400 מתוך 9,000 יהודי העיר ניצלו ממחנות ההשמדה, וחלקם הצטרפו לכוחות הפרטיזנים של טיטו. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך ההתפרקות האלים של יוגוסלביה. כחלק מתהליך זה פרצה מלחמת בוסניה, שבמהלכה צרו כוחות סרביים על סרייבו במשך חודשים. כ-700 מיהודי סרייבו חולצו ממנה והיגרו אל מחוץ למדינה ובכלל זה לישראל. ב-2007 התגוררו בסרייבו 700 יהודים, ב-2022 התגוררו בה 500 יהודים, והיא נותרה הגדולה שבקהילות יהדות בוסניה והרצגובינה.