תבנית:ערך מומלץ 3 בינואר 2024
פנחס רוטנברג (תרל"ט, 5 בפברואר 1879 – י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן רוסי יהודי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל, מייסד "חברת החשמל פלשתינה", הורתה של חברת החשמל לישראל.
בעת עבודתו כמהנדס ומנהל הפך לפעיל במפלגה הסוציאל-רבולוציונרית, אך לאחר שהסתבך בפרשת הרצח של גאורגי גפון, נאלץ לעזוב את רוסיה לאירופה בשנת 1906. לאחר מהפכת פברואר חזר והשתלב בשלטון של ממשלת המעבר הרוסית, אולם עם השתלטות הבולשביקים עזב את רוסיה בפעם האחרונה.
בגלותו הראשונה מרוסיה החל להשתלב בתנועה הציונית, ויצא למסע באירופה ובארצות הברית לגיוס תמיכה בהקמתם של הגדודים העבריים. בהגיעו לארץ ישראל בשנת 1919, החל לעסוק בפעילות ציבורית ודיפלומטית מקומית. הוא פעל מטעם ועד הצירים וההסתדרות הציונית מול שלטונות המנדט הבריטי להקמת תחנות כוח ומפעלי מים לצורך פיתוח הארץ, והקים את "חברת החשמל לפלשתינה" ואת תחנת הכוח הראשונה של תל אביב, את תחנת הכוח הראשונה בחיפה, את תחנת הכוח בטבריה ואת תחנת הכוח בנהריים, כאשר האחרונה המריצה את היישוב היהודי וזיכתה אותו עוד בימי חייו בכינוי "הזקן מנהריים".
היה יושב ראש הנהלת הוועד הלאומי בשנים 1929–1931, ונשיא הוועד בין 1939 עד התפטרותו בשנת 1940 בעקבות מצבו הבריאותי המידרדר. פעל לצמצום ושינוי הנהלת הוועד לגוף טכנוקרטי ולביטול שיטת הזרמים בחינוך. במישור המדיני עבד רבות מול השלטון הבריטי למען פיתוח היישוב, התנגדות לספר הלבן וטיפול בפרעות הערבים. כמו כן פעל להשגת הסכם בין היהודים והערבים החיים בארץ ישראל לסיום הסכסוך, כי סבר שמשטר של הסכמה בין היהודים והערבים יביא לשיתוף פעולה ביניהם. רוטנברג היה אישיות על-מפלגתית שמעולם לא היה חבר באף מפלגה שפעלה ביישוב, ופעל כמתווך למען איחוי הקרע בין הציונות הסוציאליסטית והרוויזיוניסטית.