תולעת גינאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןתולעת גינאה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: תולעים נימיות
מחלקה: Secernentea
סדרה: Camallanida
משפחה: Dracunculidae
סוג: Dracunculus
מין: Dracunculus medinensis
שם מדעי
Dracunculus medinensis
ליניאוס, 1758

תולעת גינאה או דרקונקולוס (שם מדעי: Dracunculus medinensis), היא תולעת טפילית הגורמת למחלה זיהומית המדבקת בשתיית מים מזוהמים. תולעת גינאה היא הנמטודה המזיקה לאדם הארוכה ביותר - התולעת הנקבה גדלה עד לאורך של 80 ס"מ (הזכר מגיע לאורך של כ-4 ס"מ בלבד).

מחזור החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במים המזוהמים נמצאים שטרגלים (סוגי סרטנים זעירים) המודבקים בלרווה של הטפיל. לאחר שתיית מים אלו, השטרגל מת ולקיבה משתחררת הלרווה בשלב 3 שלה וחודרת דרך קיר המעי לחלל הבטן. לאחר הגעה לבגרות, הזכרים מתים בעוד הנקבות הבוגרות נודדות דרך רקמות הגוף לאזור העור, לרוב מתחת לברכיים. כשנה לאחר ההדבקה יוצרות התולעים נפיחויות ופצעים מכאיבים בעור. כאשר המאכסן מחפש הקלה לכאב בהשריית הרגליים במים, יוצאות התולעים ומשחררות לרוות בשלב 1 למים, שבתורן נבלעות על ידי שטרגליים. היציאה מהגוף יכולה להתרחש גם מאזורים אחרים בגוף.

המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה היא ייחודית לאדם. ההדבקה נעשית על ידי שתיית מים עומדים ומזוהמים בטפיל. לעיתים רחוקות מתרחשת הדבקות על ידי אכילת דג המאכסן את הטפיל. התולעת נמצאת באגמים באפריקה ובהודו.

פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבות התולעים יוצרות תגובה אלרגית הגורמת לכאב חזק, פריחה, בחילה, שלשול סחרחורת ובצקת מקומית. לאחר בקיעת העור נרגעת האלרגיה אך נוצרים פצעים כואבים. החלמה מלאה מתאפשרת רק לאחר הסרת התולעים. מוות של התולעת במפרקים יכול לגרום לדלקת מפרקים ושיתוק עמוד השדרה. לעיתים קרובות נגרמת הדבקה בקטריאלית שניונית.

טיפול ומניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיים חיסון כנגד הדבקות אך ניתן למנוע אותה באמצעות סינון מי השתייה (למשל על ידי בד צפוף) או טיהורם (למשל על ידי הרתחה או חומר כימי), וחינוך אנשים הנושאים את המחלה להימנע מכניסה למים כל עוד הם חולים בה. קווים מנחים להתנהגות מונעת נכתבו ב-1986 במטרה לחסל את הטפיל, בזמן שהיו 3.5 מיליון חולים ב-20 מדינות, ו-120 מיליון איש בסיכון. ב-2008 דווחו רק על 5,000 מקרים, ומספר המקרים המדווח ממשיך לרדת בכל שנה עד שבשנת 2022 דווחו 13 מקרים בלבד. הטיפול המסורתי בתולעת הוא שליפתה על ידי כריכתה על מקל. לחלופין ניתן להוציא את התולעת על ידי ניתוח אם התולעת כולה נמצאת בקרבת העור. תרופות יכולות להקל על הסימפטומים בלבד.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תולעת גינאה בוויקישיתוף