תוצרת הארץ (טרטקובר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוצרת הארץ
טרטקובר - תוצרת הארץ 1984.jpg
קולאז' דימויים מהמרחב הארצישראלי וסביבתו בעטיפת מגן של כרך התערוכה; נשים במופעים שונים: אישה רעולה, חיילות, קריינית ועקרת בית, דימויי מדינאים: מנחם בגין ואנואר סאדאת, דוד בן-גוריון, ודימוי הצבר, פירמידות במצרים ומגדל שלום.
מידע כללי
מאת דוד טרטקובר
שפת המקור עברית
סוגה ספרי אמנות
הוצאה
הוצאה דומינו
שנת הוצאה 1984
מספר עמודים 98
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 000364196

תוצרת הארץ הוא כותר אלבום יצירות של האמן הישראלי דוד טרטקובר, אשר ראה אור בהוצאת דומינו בירושלים בשנת 1984, לקראת תערוכה בשם "דוד טרטקובר תוצרת הארץ" באגף העיצוב על שם פלבסקי במוזיאון ישראל בירושלים בסתיו תשמ"ה 1984, ובביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו במוזיאון תל אביב לאמנות בחורף תשמ"ה 1985.

צמד המילים "תוצרת הארץ" מלווה את עבודותיו של טרטקובר מילולית וצורנית כחלק מקונצפט המייחד אותו. מחד, הוא מבטא מסר הערכה למאמץ שנעשה ביישוב להעדיף תוצרת המיוצרת על ידי יהודים בארץ ישראל, על פני סחורה המיובאת מחוץ לארץ, כדי לחזק את הכלכלה המקומית. ומאידך, הוא מבטא את הקולאז'יות של סגנונו ואת חומרי הגלם החזותיים שבהם הוא מעדיף להשתמש, הכוללים את שלל הדימויים המגוון ששימש בחיי התרבות והחברה בתקופת היישוב והעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה.

האלבום כולל פתח דבר מאת האוצר איזיקה גאון, דברים יצירתו של האמן מאת יונה פישר, והפרקים:

  • "צלליות" - בו נכללו עבודות צללית של בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון, ודמות החלוץ, בין השאר בשיח עם צלליותיו של מאיר גור אריה ועם צלליות בסגנון הריאליזם הסובייטי; כרזות של הופעות מוזיקליות חנן יובל, אריק איינשטיין ושלום חנוך, מתי כספי, יוסי בנאי, להקת בת שבע ואחרים.
  • "חפצים מצויים" - בו נכללו עטיפות אלבומים של איינשטיין, כספי ואחרים.
  • "קולאז'ים" - בו כרזות הסברה צבעוניות בעיצובו, שהוכנו למוסדות כגון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בנק לאומי, מכללת שנקר, מוזיאון ישראל, תערוכות ציירים ואלבומי זמרים של איינשטיין, יהודית רביץ ואחרים.
  • "צבעים מקומיים" - בו כרזות של אירועים בהם שולבו ציורים מעשה ידיו, לאירועים ומוסדות, כגון "יריד חוצות היוצר" בירושלים, ואלבומים, כגון של "פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי", ופוסטרים אמנותיים בסגנון פסבדו-נאיבי והיתולי עם דמויי מנהיגים מהתרבות והפוליטקה הישראלית, כגון הרצל, בוריס ש"ץ, חיים נחמן ביאליק, יוסף טרומפלדור, זאב ז'בוטינסקי, בן-גוריון ומשה דיין.
  • "אנשי תל אביב" - בו סדרת פוסטרים בסגנון פסבדו-נאיבי, שבהם דימויי מבנים ודיוקנאות מנהיגי ציבור מתל אביב הקטנה, אשר השפיעו או קשורים לכינון התרבות העברית החדשה בארץ ישראל.
  • "אותיות ומספרים" - בו פוסטרים מרובי מספרים ואותיות שהוצבו בסדר אסתטי.
  • "תגובות" - בו עבודות עם אמירה פוליטית גלויה, כגון הלוגו של שלום עכשיו בעיצובו ותמונות מהפגנות שמשתתפיהן נשאו את הלוגו על כרזות ושלטים.
  • "קטלוג" - רשימת עבודותיו.

מיצג "תוצרת הארץ" בשכונת נווה צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ט 1989, הוזמן להציג את יצירתו בכיכר מרכז סוזן דלל, הסמוך לביתו, בשכונת נווה צדק; העבודה הכוללת שלושה חלקים נקראה אף היא בשם "תוצרת הארץ" - לימים סיפר בראיון בעיתון "גלובס": "נתבקשתי ליצור קיר להנצחת התורמים" ... "במחשבה להקים איזו פינה שקטה עם מים. ואני, שהסטודיו שלי כאן, וקבוצות שלמות היו יושבות לי על הגדר ומקבלות הסברים על השכונה, אמרתי - בואו נעשה את ההיסטוריה של המקום באופן גרפי. וכך היה. הקיר נעשה ב-30 יום. הכול בנוי מחיתוכים ביד, מהדבקות ומשריפה בתנור. זו עבודת קרמיקה שנעשתה בתהליך ארוך ומסובך, במשך יום ולילה כדי להספיק לתאריך חנוכת המרכז (1989)".[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]