תחנת שידור תל חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחנת שידור תל חיים
תחנת שידור תל חיים
תחנת שידור תל חיים
מידע על המבנה
סוג תחנת שידור
כתובת מפגש הרחובות יצחק שדה ודרך משה דיין
עיר תל אביב-יפו
מדינה ישראל
התחלת הבנייה 14 במאי 1948
תאריך פירוק 2004
חומרי בנייה לבני סיליקט ובטון
בעלים עיריית תל אביב-יפו
שימוש תחנת השידור הראשונה של קול ישראל
קואורדינטות 32°03′56″N 34°47′57″E / 32.06569444°N 34.79913889°E / 32.06569444; 34.79913889
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
תחנת שידור תל חיים
תחנת שידור תל חיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
המשדרים בבונקר שבתחנת שידור תל חיים, 2013

תחנת שידור תל חיים הייתה תחנת השידור הראשונה של קול ישראל. הבניין נמצא כיום במפגש הרחובות יצחק שדה ודרך משה דיין בתל אביב, ומועמד לשימור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה הוקמה ערב הקמת המדינה בשטח חקלאי שהיה עד אותה עת בבעלות תושביה הגרמנים של המושבה הטמפלרית שרונה, באזור שנקרא תל חיים, במזרח תל אביב. בעקבות החלטת ראשי המדינה שבדרך להקים תחנת שידור רדיו ישראלית, נבחר האתר שהיה נידח באותה עת אך קרוב למרכז תל אביב, כמיקום מיטבי להצבת מתקני השידור. בחירת האתר וייעודו נחשבה לסוד שמור אותו ידעו מעטים.

צוות ההקמה של "קול ישראל" החל לפעול בינואר 1948, תוך כדי המלחמה. לראשות הצוות התמנה המהנדס הלל לנגהולץ, שהיה מנהל התחנה המנדטורית בבית ג'אלה, מדרום לירושלים. בתוך חודשיים הוקם מבנה בעל חזות של מבנה חקלאי, כדי להסוות את ייעודו האמיתי של הבניין, ומתחת לאולם הראשי נחפר בונקר תת-קרקעי. הבונקר בנוי כאולם עגול שקירותיו מורכבים מלבני סיליקט, והרצפה והתקרה מבטון. שלד פלדה הכולל עמודים עגולים וקורות בצורת האות I תומך בתקרה.

ערב הקמת המדינה הורכבו בבונקר שלושה משדרים בעוצמה של 2.5 קילו-וואט, שנלקחו במבצע נועז מתחנת השידור המנדטורית ברמאללה, ובכוחם היה לשדר לכל רחבי הארץ ואף למדינות שכנות. השידור הראשון שתוכנן לחנוך עמו את שידורי "קול ישראל" היה טקס הכרזת המדינה, ששודר בשידור חי. לצורך כך נמתח קו טלפון מבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד, שם התכנסה מועצת העם, ועד לתחנת השידור.

ביום ששי ה' באייר בשעה ארבע תוכנן להתחיל השידור בתדר 6.82 מגה-הרץ, אך דקות ספורות לפני השידור התברר כי שתיים משפופרות יישור הזרם (קונדנסרים) נשרפו. ברגע האחרון סולקו השפופרות השרופות והשידור ההיסטורי יצא לדרך מתל אביב בדיוק כמתוכנן. השידור התת-קרקעי לא נמשך לאורך תקופה ממושכת. ככל שהתקדמה הלחימה, והתברר כי הבניין לא עתיד להיפגע מכוחות אויב, עבר השידור למשדרים איכותיים יותר על פני הקרקע. המשדרים ההיסטוריים, שהירידה אליהם הייתה ממילא קשה, מסוכנת ומסובכת, נשכחו והבונקר נסגר. תחנת השידור המשיכה לפעול במפלס הקרקע ולשרת את "קול ישראל" כתחנת גיבוי. לאחר מכן שירתה את "בזק" עד 2004, לאחר שאת תפקידה ירשו תחנות שידור ביבנה ובקדימה, והאתר ננטש. כיום מקדמת עיריית תל אביב תוכנית לשמור על האתר ההיסטורי והייחודי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]