תחנת שידור תל חיים

תחנת שידור תל חיים
תחנת שידור תל חיים
תחנת שידור תל חיים
תחנת שידור תל חיים
מידע כללי
סוג תחנת שידור
שימוש תחנת השידור הראשונה של קול ישראל
כתובת מפגש הרחובות יצחק שדה ודרך משה דיין
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים עיריית תל אביב-יפו
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ינואר 1948 – 14 במאי 1948 (כ־19 שבועות ויומיים)
תאריך פירוק 2004
חומרי בנייה לבני סיליקט ובטון
קואורדינטות 32°03′56″N 34°47′57″E / 32.06569444°N 34.79913889°E / 32.06569444; 34.79913889
(למפת תל אביב רגילה)
 
תחנת שידור תל חיים
תחנת שידור תל חיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המשדרים בבונקר שבתחנת שידור תל חיים, 2013

תחנת שידור תל חיים הייתה תחנת השידור הראשונה של קול ישראל. הבניין נמצא כיום במפגש הרחובות יצחק שדה ודרך משה דיין בתל אביב, ומועמד לשימור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 בימיו האחרונים של המנדט הבריטי מבינים קברניטי המדינה שבדרך את חשיבותו הרבה של שידור רדיו עצמאי ואוטונומי של המדינה אשר תקום ומבינים שתחנת השידור הבריטית אשר הייתה ברמאלה לא תוכל לשמש את היהודים לאחר הקמת המדינה, ומחליטים על הקמת תחנת רדיו עצמאית.

התחנה הוקמה ערב הקמת המדינה בשטח חקלאי שהיה עד אותה עת בבעלות תושביה הגרמנים של המושבה הטמפלרית שרונה, באזור שנקרא תל חיים, במזרח תל אביב. בעקבות החלטת ראשי המדינה שבדרך להקים תחנת שידור רדיו ישראלית, נבחר האתר שהיה נידח באותה עת אך קרוב למרכז תל אביב, כמיקום מיטבי להצבת מתקני השידור. בחירת האתר וייעודו נחשבה לסוד שמור אותו ידעו מעטים.

צוות ההקמה של "קול ישראל" החל לפעול בינואר 1948, תוך כדי המלחמה. לראשות הצוות התמנה המהנדס הלל לנגהולץ, שהיה מנהל התחנה המנדטורית בבית ג'אלה, מדרום לירושלים. מיקומו הראשון של מבנה התחנה היה צריף שנבנה במעלה הגבעה. חודשים ספורים לאחר מכן הוקם מבנה בעל חזות של מבנה חקלאי, כדי להסוות את ייעודו האמיתי של הבניין, ומתחת לאולם הראשי נחפר בונקר תת-קרקעי. הבונקר בנוי כאולם עגול שקירותיו מורכבים מלבני סיליקט, והרצפה והתקרה מבטון. שלד פלדה הכולל עמודים עגולים וקורות בצורת האות I תומך בתקרה.

ערב הקמת המדינה הורכבו בבונקר שלושה משדרים בעוצמה של 2.5 קילו-וואט, שנלקחו במבצע נועז מתחנת השידור המנדטורית ברמאללה, ובכוחם היה לשדר לכל רחבי הארץ ואף למדינות שכנות. השידור הראשון שתוכנן לחנוך עמו את שידורי "קול ישראל" היה טקס הכרזת המדינה, ששודר בשידור חי. לצורך כך נמתח קו טלפון מבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד, שם התכנסה מועצת העם, ועד לתחנת השידור.

ביום שישי ה' באייר התחיל השידור בתדר 6.82 מגה-הרץ. מספר דקות לפני השידור כאשר הדרמה בעיצומה, פוסק לרגע השידור ומתגלה כי אחת משפורפרות יישור הזרם נשרפה. בתושיה של הרגע האחרון מצליחים לעקוף את התקלה והשידור מתחדש תוך השמעת רחש רקע המוכר לנו עד היום הזה.

השידור התת-קרקעי לא נמשך לאורך תקופה ממושכת. ככל שהתקדמה הלחימה, והתברר כי הבניין לא עתיד להיפגע מכוחות אויב, עבר השידור למשדרים איכותיים יותר על פני הקרקע. המשדרים ההיסטוריים, שהירידה אליהם הייתה ממילא קשה, מסוכנת ומסובכת, נשכחו והבונקר נסגר. תחנת השידור המשיכה לפעול במפלס הקרקע ולשרת את "קול ישראל" כתחנת גיבוי. לאחר מכן שירתה את "בזק" עד 2004, לאחר שאת תפקידה ירשו תחנות שידור ביבנה ובקדימה, והאתר ננטש. כיום מקדמת עיריית תל אביב תוכנית לשמור על האתר ההיסטורי.

תאריכים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ינואר 1947 התקבלה ההחלטה להקמת התחנה העברית הראשונה שתשדר בארץ ותיקרא תחנת "קול ישראל".
  • 20 בינואר 1948 הצוות מתחיל בתכנון החשמלי והמכני של המשדר – עוצמתו תהיה 2.5 קילו-ווט.
  • פברואר 1948 הצוות שנבחר להקמת התחנה, איצקוביץ ושלמה גרזובסקי יורדים מירושלים לתור אחר האתר המתאים לתחנה, האתר הנבחר כאמור גבעת תל חיים.
  • 3 במרץ 1948 נוסד הצריף אשר הוקם בתל חיים, בית מלאכה לשם בניין תחנת שידור לשעת חירום ולשירותי "קול ישראל"
  • 14 במאי 1948 הופעל לראשונה המשדר, לשידור הבכורה להכרזת תקומת מדינת ישראל.
  • 6 ביוני 1948 הכנת בניין עבור תחנת השדור ובית המלאכה ומרתף לשם ביטחון המשדרים מפני הפצצות מהאוויר.
  • 16 באוקטובר 1948 האגף החדש של הבניין הוקם בתקופה שבין 16 באוקטובר 1948 לבין 16 בדצמבר 1948.
  • 12 בפברואר 1949 נחנך שדור החוליות בהעברת "הפתיחה החגיגית של הכנסת הראשונה בישראל".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]