תל חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל חיים
הכניסה לשכונת תל חיים
הכניסה לשכונת תל חיים
מידע
עיר תל אביב
שטח 370 דונם
מספר תושבים 4,370 (2012)
קואורדינטות 32°03′41″N 34°48′08″E / 32.0615°N 34.8022°E / 32.0615; 34.8022
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית הכנסת בשכונת תל חיים
המשדרים המקוריים של תחנת שידור תל חיים בבונקר התת-קרקעי בשכונה

תל חיים היא שכונה בתל אביב על גבול גבעתיים ממוקמת ממזרח לנחל האיילון ושכונת יד אליהו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה נקראה על שם ד"ר חיים חיסין. בנו, אלכסנדר חיסין, קנה את קרקעות השכונה בשנות השלושים וביקש שתיקרא על שם אביו, שהיה ממייסדי אחוזת בית. המילה "תל" היא משום שבמרכז השכונה היה בעבר תל גדול.

השכונה נוסדה בשנות השלושים של המאה העשרים, אך עד שנות השישים היו בה בתים בודדים בלבד. במאורעות 19361939 ועד למלחמת העצמאות ובמהלכה שימשה השכונה כעמדה קדמית ומקום אימונים עבור ארגוני ההגנה והנוטרות כאשר פורעים ערבים מכפר סלמה הסמוך התנכלו לתושבי השכונה ולשכונות יד אליהו והתקווה.

ביום הכרזת המדינה החלה לפעול בשוליים של השכונה תחנת שידור של קול ישראל וממנה שודר בשידור ישיר ובגלים קצרים טקס הכרזת המדינה שהיה לשידור הראשון של קול ישראל. מתל חיים נקלטו השידורים בארץ ובעולם כולו.[דרוש מקור] המשדר בהספק של 2.5 קילוואט בתחנת תל חיים נבנה במחתרת והותקן במבנה תת-קרקעי, למשדר זה ייחוס היסטורי; הוא הביא לעולם את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ולמעשה היה זה השידור הראשון של קול ישראל כתחנה ממלכתית[1]. הבניין נמצא כיום במפגש הרחובות יצחק שדה ודרך משה דיין ויש תוכניות לשמרו כאתר מורשת לדורות הבאים[2]. תחנת שידור תל חיים פעלה עד לשנת 2004.

מסוף שנות השישים ובעיקר בשנות השבעים ובתחילת שנות השמונים הייתה בשכונה תנופת התפתחות, וכיום היא נחשבת לשכונת יוקרה באזורה. למעט מספר רבי קומות בכניסה לשכונה, רובה מאופיינת בבנייה נמוכה של שתי קומות.

גבולות השכונה הם: רחוב הורודצקי בצפון, הרחובות דרך השלום ודרך הטייסים במזרח, רחוב לה גוארדיה בדרום ודרך משה דיין במערב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מ.א.ברמן (מנהל שרותי ההנדסה-רדיו במשרד הדואר), במאמר:"הנדסת רדיו כובשת את גלי האתר", בהחובב הצעיר אלקטרוניקה פופולרית לנוער ולחובב, עורך ע. שרמר, הוצאת י. מרכוס ושות' בע"מ, ירושלים, הדפסה שנייה 1973, כרך ג' עמ' 13-15
  2. ^ מיכאל יעקובסון, הותר לשידור: חושפים את הבונקר שממנו שודרה הכרזת המדינה, באתר Xnet‏, 20 ביוני 2013