תיאטראות ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאטראות ישראל בע"מ
נתונים כלליים
מייסדים משה גרדינגר
תקופת הפעילות 1930–הווה (כ־92 שנים)
חברת אם Cineworld Group plc (סינוורלד)
מיקום המטה הרצליה פיתוח, ישראלישראל ישראל
שליטה בחברה משפחת גרידינגר
ענפי תעשייה קולנוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קולנוע סינמה סיטי בגדנסק, פולין
קולנוע סינמה סיטי בלודז', פולין. בבניין שימש במקור כמפעל של ישראל פוזננסקי.

תיאטראות ישראל בע"מ היא חברה ישראלית העוסקת בהפעלת רשת בתי קולנוע, תחת המותג "רב חן", וכן מגה בתי קולנוע תחת המותג "יס פלאנט", ובהפצה בישראל של סרטי קולנוע באמצעות חברת פורום פילם. החברה נמצאת בשליטת משפחת גרידינגר מיום הקמתה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת תיאטראות ישראל החלה את דרכה בשנת 1930, כאשר משה גרידינגר (סבו של המנהל הנוכחי) הקים את קולנוע עין דור בחיפה. בשנת 1935 יזם את בנייתו של בית קולנוע נוסף, גם הוא בחיפה, קולנוע ארמון שברחוב הנביאים.[1] הקולנוע נחשב מפואר וכלל אולם עם 1,800 מושבים, יציע ותאי כבוד. היה לו גג נפתח לחודשי הקיץ. הוא תוכנן על ידי האדריכל שמואל רוזוב ששילב את הסגנון הבינלאומי ואר דקו. התזמורת הפילהרמונית הישראלית נהגה להופיע שם עד בניית האודיטוריום. הקולנוע נסגר ב-1987.[2]

בשנת 1958 רכשה החברה את קולנוע חן שבכיכר דיזנגוף בתל אביב. בשנת 1982 הוסב קולנוע חן, שבו אולם גדול יחיד, לקולנוע רב חן דיזנגוף, שבו אולמות אחדים, קטנים יותר. הקולנוע זכה להצלחה רבה. לאחר מכן נפתחו בתי קולנוע נוספים תחת השם רב חן, חלקם שעברו הסבה מבתי קולנוע ישנים וחלקם שנבנו מלכתחילה כמרובי אולמות.

החל משנת 1989 הפעילה החברה בקניון עופר השרון בנתניה אולמות קולנוע מרשת "רב חן" גם בשבתות. לאחר קבלת חוק ההסמכה ביקשה עיריית נתניה לסגור את בית הקולנוע בקניון בשבת, ואף התקיימה הפגנה של חרדים מול הקניון בדרישה לסגירה בשבתות.[3] תיאטראות ישראל עתרה לבג"ץ, שפסק שמאחר שחוק העזר הנתנייתי מתיר "פעילות תרבות וחינוך" בשבת, לא ניתן להורות על סגירתו של בית הקולנוע, שכן הוא עוסק בפעילות תרבות.[4]

התרחבות לאירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 החברה התרחבה למרכז אירופה עם פתיחת רב קולנוע בבודפשט בירת הונגריה, תחת השם סינמה סיטי אינטרנשיונל (Cinema City International), בהמשך נפתחו בתי קולנוע נוספים בצ'כיה, בפולין, ברומניה, בבולגריה ובסלובקיה, ורשת סינמה סיטי הפכה למפעילת הקולנוע הגדולה במרכז ובמזרח אירופה. בשנת 2002 פתח המתחרה של משפחת גרידינגר, משה אדרי, מתחם קולנוע בצומת גלילות ונתן לו את השם סינמה סיטי, כשם החברה הבת של תיאטראות ישראל בחו"ל, צעד שמנע מהחברה להשתמש בשם הרשת שהקימו גם בישראל.[5]

בשנת 2006 הנפיקה תיאטראות ישראל את חברת הבת סינמה סיטי אינטרנשיונל בבורסת ורשה שבפולין. החברה הנפיקה מניות בהיקף של 106 מיליון דולר (מתוכם 65 מיליון דולר זרמו לקופה), לפי שווי חברה של 343 מיליון דולר. ההנפקה איפשרה לבעלי המניות, ובראשם משפחת גרידינגר, לממש אחזקות. חברת תיאטראות ישראל מכרה מניות תמורת 33 מיליון דולר, במסגרת ההנפקה, ונותרה עם אחזקה של 65%.

המיזוג עם רשת סינוורלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 מיזגה קבוצת תיאטראות ישראל את עסקי הקולנוע שלה בישראל ובאירופה עם רשת בתי הקולנוע המובילה בבריטניה ואירלנד Cineworld Group plc (סינוורלד (אנ')). הרשת הממוזגת היא הרשת השנייה בגודלה באירופה עם 1,858 מסכים ב-202 בתי קולנוע בשמונה מדינות. לאחר המיזוג משפחת גרידינגר, בעלת השליטה בתיאטראות ישראל, מחזיקה 29% ממניות חברת סינוורלד. מניות החברה נסחרות בבורסת לונדון ומוקי (משה) גרדינגר משמש כמנכ"ל החברה.[6]

בפברואר 2018 רכשה סינוורלד את רשת "ריגל אנטרטיימנט" (אנ') האמריקאית, תמורת 2.7 מיליארד ליש"ט. בכך הפכה סינוורלד לרשת בתי הקולנוע השנייה בגודלה בעולם, עם כ–9,500 מסכים.[7]

בדצמבר 2021 חויבה סינוורלד לפצות את רשת בתי הקולנוע הקנדית Cineplex ב-1.24 מיליארד דולר קנדי, על ביטול עסקת המיזוג בין החברות.[8]

מוקי גרידינגר, בעל השליטה בפורום פילם, הורשע ביוני 2022 במסגרת הסדר טיעון בעבירות על חוק התחרות הכלכלית (אחריות נושא משרה ואי קיום תנאי מיזוג), לאחר שהודה בסירוב לספק שמונה סרטי ילדים לבית קולנוע לב דיזנגוף תל אביב, המתחרה של רשת הקולנוע רב חן שבבעלות גרידינגר.

מגפת הקורונה פגעה קשה ברשת "סינוורלד", הובילה לירידה תלולה בשער המניות של החברה, ובאוגוסט 2022 פורסם שהחברה נערכת לבקשה של פשיטת רגל בבריטניה ובארצות הברית.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיאטראות ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]