תיאטרון תיעודי
התיאטרון התיעודי הוא זרם בתיאטרון של המאה העשרים, שאפשר לראות בו המשך לתיאטרון האפי.
מאפייני התיאטרון התיעודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא משתמש באותן טכניקות כמו התיאטרון האפי, כגון:
- מבחינה דרמטית: מבנה תחנות
- פריסה אפית של העלילה
- שינוי תכוף של מקום וזמן, לעיני הקהל
ועוד.
ההבדל העיקרי לעומת התיאטרון האפי הוא ההתבססות על אירועים מתועדים, היסטוריים. האמירה העיקרית של הזרם הזה היא: המציאות מספיק דרמטית, לא צריך להמציא שום דבר. בואו נביט במציאות! כמו כן חושף התיאטרון התיעודי בדרך מסמכים, שלא היו נגישים עד כה לעיני הציבור, או שהוא עוזר בהפצתם.
נציגים בולטים של הזרם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היינר קיפהרט. שתי המחזות המפורסמים ביותר שלו הם "בעניין ג'. רוברט אופנהיימר" על פיתוח פצצת האטום האמריקאית ו"אחינו אייכמן" על אדולף אייכמן.
- פטר וייס. מחזהו "החקירה" משחזר את משפטי אושוויץ מהשנים 1963 עד 1968.
בישראל:
- יגאל עזרתי: משפט גבעתי ב': שחזור משפט גבעתי ב', הוצג בפסטיבל עכו בשנת 1990[1].
- מוטי לרנר: "קסטנר", על ישראל קסטנר
- נולה צ'לטון: "דו-קיום" על הנושא הפלסטיני, "אופניים לשנה" על עיירות הפיתוח ו"הימים הבאים" על הזיקנה.
- רועי יוסף: ״פרט לכך, לא אירע דבר.״ פתיחה מחודשת לתיק מצ״ח שיוסף בעצמו חקר עשר שנים קודם לכן,[2] ״שׁוּרָה״ אשר נכתב על ידי יוסף תוך תיעוד פעילות זיהוי החללים לאחר טבח 7 באוקטובר.[3]
- יהושע סובול: "מרד הימאים" על שביתת הימאים (1951) שהוצג בתיאטרון בית לסין בשנת 1983[4]. בריאיון למקומון החיפאי כלבו, הסביר סובול את הרקע לכתיבת המחזה:
באותה תקופה [1983] החלה האצה במגמת הפרטת המשק הציבורי והלאומי. מצע הליכוד לכנסת התשיעית כלל הפרטה כעיקרון מנחה. בד בבד עם המהלך הזה החלה מגמה של פירוק של ארגוני עובדים והחלשה של כוחם. דיכוי שביתת הימאים ושבירתה באלימות על ידי ממשלת מפא״י בראשותו של דוד בן גוריון היו בעיני ראשית התהליך של הפיכת מפא״י בהדרגה למפלגה שרגלה הימנית בועטת ברגלה השמאלית ודורכת עליה במטרה לרסקה. לכן בחרתי ב־1983 להביא אל הבמה את שביתת הימאים. בשבירתה של אותה שביתה באלימות ממשלתית בשנת 1951 אני רואה את תחילת פירוקן של הסולידריות והערבות ההדדית בחברה הישראלית – תהליך שהגיע לשיאו בחמש השנים האחרונות עם ניצול פוליטיקת הזהויות על ידי ראשי השלטון לשיסוי המגזרים השונים שמרכיבים את האומה הישראלית אלה באלה. זו בעיני משמעות המחזה ״מרד הימאים״ בישראל של 2019
— יהושע סובול, נס המרד, באתר כלבו – חיפה והצפון, 29 באוקטובר 2019
זרמים דומים במדיה אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתוך התיאטרון הדוקומנטרי התפתחה הדוקו-דרמה לטלוויזיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאטרון תיעודי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חיים נגיד, תיאטרון האימה, מעריב, 1 באוקטובר 1990
- ^ רועי יוסף: "צה"ל חסר יכולת לעמוד באתוס של צבא מוסרי" - 08-12-2022 באתר הארץ
- ^ לקום משבעה - 23-04-2024 באתר ynet
- ^ שוש אביגל, בלי שרירים ובלי עמוד שדרה, כותרת ראשית, 26 באוקטובר 1983