תיקון ליל שביעי של פסח

תיקון ליל שביעי של פסח הוא מנהג לקרוא את שירת הים ולעסוק בענייני קריעת ים סוף בליל שביעי של פסח, על פי מסורת חז"ל שבלילה זה התרחש נס קריעת ים סוף.

המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג המקובלים בצפת בתקופת האר"י היה לומר במהלך ליל שביעי של פסח לאחר חצות הלילה לימודים שונים ושירות, כשבכללם שירת הים. יש נוהגים לומר את שירת הים במהלך ליל שביעי של פסח, ויש מקפידים לומר אותה לאחר חצות הלילה או לפנות בוקר^[1], שאז אירע הנס על פי המסופר בפרשת בשלח.

יש נוהגים לקרוא מתחילת פרשת בשלח עד סוף שירת הים, ולאחר מכן לחזור על שלושת הפסוקים המתחילים במילים "ויסע", "ויבא", "ויט", שבכל אחד מהם יש 72 אותיות, ואחר כך נוהגים לומר תפילה שבה נזכרות שבעים ושתיים מילים המורכבות מהאותיות של שלושת הפסוקים שסידורן יוצר את השם בן שבעים ושתיים האותיות^[2]:

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם. וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם.

— שמות פרק י"ד פסוקים י"ט-כ"א

בספר חמדת ימים הובא נוסח של 'תיקון' שנועד להיאמר במשך הלילה כולו, והוא נדפס לימים בספר 'קריאי מועד'. אולם יש מהאחרונים שהתנגדו לכך, בעקבות חשד שהספר קשור לשבתאות. כיום ישנם נוהגים לומר את הנוסח במלואו, ויש אומרים רק את שירת הים.^[3] במקומות שסמוכים לשפת הים היו שנהגו לשיר את השירה ליד הים.^[4] בחסידות חב"ד נהגו להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה.