שירת דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת.
ציור מעשה ידי גווידו רני, שמן על קנבס, מוצג במוזיאון לתולדות האמנות בווינה

שירת דוד היא שירה המופיעה בספר שמואל ב', פרק כ"ב. שירה זו היא אחת משש שירות המופיעות בתנ"ך. חז"ל מונים שירה זו בין עשר השירות במקרא.[1] השירה מופיעה בסוף ספר שמואל, לאחר סיפור שבע בן בכרי, המתת בני שאול, והתיאורים על מלחמות דוד ואנשיו בפלשתים. שירה זו, חוזרת בקווים מקבילים בספר תהילים, פרק י"ח בשינויים קלים. דוד שר את השירה הזו לאחר שניצח את אויביו. דוד מודה בשירתו לה' שהצילו מכף אויביו, וכמו כן מתוארים האויבים וכוחם, חרון אפו של ה' על אויבי דוד והצלתו של מחבר השירה בידי ה'. בשירת התנ"ך מוזכרת פעמים רבות הופעתו של ה' בצאתו להציל את עמו כאשר הוא מכה את אויבי ישראל.[2] בשביעי של פסח קורא המפטיר את שירת דוד. שירה זו מהווה גם את ההפטרה של פרשת האזינו (רק בשנה שבה האזינו איננה שבת שובה, כלומר, פעם בשלוש שנים בערך).

חלוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של השירה הוא 51 פסוקים. קיימות חלוקות שונות לשירה; יש המחלקים לשתיים-שלוש פסקאות, ואחרים מחלקים אותה לפסקאות קטנות ורבות. יש מבין החוקרים המחלקים את שירת דוד לשני חלקים: פסוקים ב' - כ', והחלק השני פסוקים לג' - נא'. בחלקה הראשון של השירה מתואר סבלו של דוד והצלתו בידי ה'. בחלקה השני מתאר המשורר כיצד ניצל בידי ה', שנתן בו כח לגבור על אויביו. החלק הראשון מתאר את מצוקתו של דוד במלחמה נגד פלשתים והבריחה המתמדת משאול לפני עלייתו לכס המלוכה, ואילו החלק השני מתאר את ניצחונותיו לאחר הכתרתו למלך.

מבנה השירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה השירה הוא קודקודי, כלומר מבנה מצטלב אשר בנוי ממספר צלעות בלתי זוגי, כאשר הרעיון המרכזי שהמשורר מבקש לטעת בקורא נמצא בצלע המרכזית בשירה. משני צידי הצלע המרכזית צלעות מקבילות זה לזה בביטויים ובמילים. המבנה המצטלב בעל שלוש עשרה צלעות מכל צד. הרעיון המרכזי העולה משירת דוד מובע בספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוק כ"ג ובו עולה כי דוד שם מבטחו באל והגבורה המיוחסת לאדם אינה אלא של האל, אשר נותן את הניצחון ביד המאמין השומר ככתוב את " כָל-מִשְׁפָּטָו, לְנֶגְדִּי; וְחֻקֹּתָיו."[3]

כותרת השירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ מִכַּף כָּל-אֹיְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל

מלכים א' פרק כ'

לפי כותרת השירה דוד הוא כותב השירה לאחר שניצל מכף אויביו. כותרת זו מלמדת כי שירה זו היא שיר תודה לאלוהים. הכותרת אינה בעלת אופי שירי. בכך יש דימיון לכותרות של מספר מזמורים בספר תהילים המיוחסות לאירועים שונים בחיי דוד כמו ספר תהילים, פרק ג', פסוק א'. האירועים בשירת דוד בשמואל ב' מתוארים בכלליות.[4]

מקבילות בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהילים י"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשירת דוד בשמואל ב' מקביל מזמור בספר תהילים, פרק י"ח בשינויים מעטים. שירת דוד מופיעה בשני הכתובים הללו. יתכן כי שירת דוד שובצה בין מזמורי תהלים ביד עורך, מפני שהיא מזוהה כשירת הודיה לאל ופולחן, וזאת בגלל שהמלך בראשית שלטונו כיהן בתפקיד פולחני. יש הטוענים שבגלל תוכנו של הטקסט כשיר הודיה לניצחונות דוד, היה צורך לשבצו בין מזמורי תהילים. עוד טענה לשיבוץ זה בין מזמורי תהילים היא עקב סיום השירה, הבטחת זרע לבית דוד: "לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד-עוֹלָם". סיומת כללית זו לא קשורה בחיי דוד אלא באירועים שונים הקשורים במלחמותיו נגד אויביו.[5]

שירת דוד.

תפילת חנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווים מקבילים קיימים בין שירת דוד לשירת חנה בספר שמואל א', פרק ב', פסוק י'. מילים דומות מופיעות בשתי השירות, בתחילתן ובסיומן. בתחילת השירה בשירת חנה: "רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה; רָחַב פִּי עַל-אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ "(שמואל א' ב', א') ובשירת דוד: "מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי." בסוף שירת חנה נאמר כי (שמואל א' ב', י'):"וְיִתֶּן-עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ " ובסוף שירת דוד נכתב (שמואל ב' כ"ב, נ"א): "מגדיל (מִגְדּוֹל), יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה-חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ ". השירה הראשונה בספר שמואל היא שירת חנה והשירה האחרונה בו היא שירת דוד.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכילתא דרבי ישמעאל, פרק ט"ו, וראו גם האוניברסיטה הפתוחה, מבוא למקרא, 3.1.2: השירה במקרא על פי חז"ל
  2. ^ ראו לדוגמה: שירת דבורה ספר שופטים, פרק ה', פסוקים ד'-ה' ותיאור קריעת ים סוף במזמור בספר תהילים, פרק ע"ז, פסוקים י"ז-י"ט
  3. ^ שמואל אברמסקי, משה גרסיאל, עולם התנ"ך: שמואל ב', תל אביב, דודזון עתי, 1993, ע"מ 170.
  4. ^ שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: שמואל ב', ירושלים, מאגנס, 2001, ע"מ 240.
  5. ^ נתן קלאוס, עולם התנ"ך: שמואל ב', תל אביב, דודזון עתי, 1993, ע"מ 172.
  6. ^ יאיר זקוביץ, צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים מקראי למדרש חוץ מקראי, תל אביב, עם עובד, 2009, ע"מ 269-268