שירת דוד
שירת דוד
|
---|
א וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל. |
שירת דוד היא שירה המופיעה בספר שמואל ב', פרק כ"ב. שירה זו היא אחת משש שירות המופיעות בתנ"ך. חז"ל מונים שירה זו בין עשר השירות במקרא.[1]
השירה מופיעה בסוף ספר שמואל, לאחר סיפור שבע בן בכרי, המתת בני שאול, והתיאורים על מלחמות דוד ואנשיו בפלשתים. שירה זו, חוזרת בקווים מקביל לתהילים י"ח בשינויים קלים.
תוכן השירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד היה שר את השירה הזו לאחר שהיה מנצח את אויביו. דוד מודה בשירתו לה' שהצילו מכף אויביו, וכמו כן מתוארים האויבים וכוחם, חרון אפו של ה' על אויבי דוד והצלתו של מחבר השירה בידי ה'. בשירת התנ"ך מוזכרת פעמים רבות הופעתו של ה' בצאתו להציל את עמו כאשר הוא מכה את אויבי ישראל.[2] בשביעי של פסח קורא המפטיר את שירת דוד, בה קיימים רמזים לקריעת ים סוף שאירעה על פי מסורת חז"ל בליל שביעי של פסח. שירה זו מהווה גם את ההפטרה של פרשת האזינו (רק בשנה שבה האזינו איננה שבת שובה. פעם בשלוש שנים בקירוב).
חלוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכה של השירה הוא 51 פסוקים. קיימות חלוקות שונות לשירה; יש המחלקים לשתיים-שלוש פסקאות, ואחרים מחלקים אותה לפסקאות קטנות ורבות. יש מבין החוקרים המחלקים את שירת דוד לשני חלקים: פסוקים ב'–כ', והחלק השני פסוקים ל"ג–נ"א. בחלקה הראשון של השירה מתואר סבלו של דוד והצלתו בידי ה'. בחלקה השני מתאר המשורר כיצד ניצל בידי ה', שנתן בו כח לגבור על אויביו. החלק הראשון מתאר את מצוקתו של דוד במלחמה נגד הפלשתים והבריחה המתמדת משאול לפני עלייתו לכס המלוכה, ואילו החלק השני מתאר את ניצחונותיו לאחר הכתרתו למלך.
מבנה השירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה השירה הוא קודקודי, כלומר מבנה מצטלב אשר בנוי ממספר צלעות בלתי זוגי, כאשר הרעיון המרכזי שהמשורר מבקש לטעת בקורא נמצא בצלע המרכזית בשירה. משני צידי הצלע המרכזית צלעות מקבילות זו לזו בביטויים ובמילים.
המבנה המצטלב בעל שלוש עשרה צלעות מכל צד. הרעיון המרכזי העולה משירת דוד מובע בספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוק כ"ג ובו עולה כי דוד שם מבטחו באל, והגבורה המיוחסת לאדם אינה אלא של האל, אשר נותן את הניצחון ביד המאמין השומר חוקותיו: ”כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה.”[3]
כותרת השירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל.
לפי כותרת השירה, דוד הוא כותב השירה לאחר שניצל מכף אויביו. כותרת זו מלמדת כי שירה זו היא שיר תודה לאלוהים. הכותרת אינה בעלת אופי שירי. בכך יש דמיון לכותרות של מספר מזמורים בספר תהילים המיוחסות לאירועים שונים בחיי דוד כמו ספר תהילים, פרק ג', פסוק א'. האירועים בשירת דוד בשמואל ב' מתוארים בכלליות.[4]
מקבילות בתנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירת דוד המופיעה בספר שמואל ב' מופיעה גם בתהילים י"ח בשינויים מועטים. עיקר תוכנה של שירת דוד מופיע בשני הכתובים הללו. ייתכן כי שירת דוד שובצה בין מזמורי תהלים ביד עורך, מפני שהיא מזוהה כשירת הודיה לאל ופולחן, וזאת מכיוון שהמלך בראשית שלטונו כיהן בתפקיד פולחני.
יש הטוענים שבגלל תוכנו של הטקסט כשיר הודיה לניצחונות דוד, היה צורך לשבצו בין מזמורי תהילים. עוד טענה לשיבוץ זה בין מזמורי תהילים היא עקב סיום השירה בהבטחת זרע לבית דוד: ”לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.”
סיומת כללית זו לא קשורה בחיי דוד אלא באירועים שונים הקשורים במלחמותיו נגד אויביו.[5]
קווים מקבילים קיימים בין שירת דוד לתפילת חנה בספר שמואל א', פרק ב', פסוק י'. מילים דומות מופיעות בשתי השירות, בתחילתן ובסיומן. בתפילת חנה: ”רָמָה קַרְנִי בַּה', רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.”[6] ובשירת דוד: ”מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.”
בסוף תפילת חנה נאמר: ”וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.”[7] ובסוף שירת דוד נכתב: ”מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.”[8]
השירה הראשונה בספר שמואל היא שירת חנה והשירה האחרונה בו היא שירת דוד.[9]
השירה בליטורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השירה משמשת כהפטרה לשביעי של פסח ולשבת פרשת האזינו כאשר היא חלה בין יום הכיפורים לסוכות.
- הפסוק האחרון של השירה נאמר בברכת המזון (בשבתות וימים טובים כציטוט משמואל ב' ובימי חול כציטוט מתהילים).
- השירה בספר תהילים משמשת כשיר של יום בשביעי של פסח, לנוהגים לפי שיטת הגר"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקשר בין שירת דוד לקריעת ים סוף, באתר ישיבת הר ברכה
- אלי אליאך, שירת דוד – איך טקסטים מקראיים נשתבשו מדור לדור, באתר "מקרא וביקורת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכילתא דרבי ישמעאל, פרק ט"ו, וראו גם האוניברסיטה הפתוחה, מבוא למקרא, 3.1.2: השירה במקרא על פי חז"ל
- ^ ראו לדוגמה: שירת דבורה ספר שופטים, פרק ה', פסוקים ד'–ה' ותיאור קריעת ים סוף במזמור בספר תהילים, פרק ע"ז, פסוקים י"ז–י"ט
- ^ שמואל אברמסקי, משה גרסיאל, עולם התנ"ך: שמואל ב', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 170.
- ^ שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: שמואל ב', ירושלים, מאגנס, 2001, עמ' 240.
- ^ נתן קלאוס, עולם התנ"ך: שמואל ב', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 172.
- ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק א'
- ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק י'
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוק נ"א
- ^ יאיר זקוביץ, צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים מקראי למדרש חוץ מקראי, תל אביב, עם עובד, 2009, עמ' 269-268
ספר שמואל | ||
---|---|---|
תקופת עלי הכהן | הולדת שמואל • תפילת חנה • נבואת בית עלי • מלחמת אבן העזר הראשונה • החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים | |
תקופת שמואל הנביא | ארון הברית בשדה פלשתים • קרב מצפה • בקשת המלך • משפט המלך • תוכחת שמואל לעם | |
תקופת שאול המלך לפני משיחת דוד | משיחת שאול למלך • מלחמת שאול ונחש העמוני • מלחמת מכמש • יהונתן ויערת הדבש • מלחמת שאול בעמלק | |
תקופת שאול המלך לאחר משיחת דוד | משיחת דוד למלך • דוד וגוליית • ניסיונות שאול להמית את דוד • מבחן ראש החודש • בריחת דוד אל אכיש • הטבח בנוב עיר הכהנים • מרדף שאול אחר דוד במדבר יהודה • מפגש דוד ושאול במדבר עין גדי • סיפור נבל הכרמלי • מפגש דוד ושאול בגבעת החכילה • בעלת האוב מעין דור • מלחמת דוד בעמלק • המלחמה בגלבוע | |
תקופת דוד המלך בחברון | פילוג ממלכת שאול: בשורת הנער העמלקי • קינת דוד • מלחמת אבנר ויואב • רצח אבנר • קינת דוד על אבנר • רצח איש בושת | |
תקופת דוד המלך בירושלים | כיבוש ירושלים בידי דוד • הקרב בעמק רפאים • העלאת ארון הברית • נבואת נתן • מפיבושת • מלחמת דוד בעמון וארם • מעשה דוד ובת שבע • משל כבשת הרש • מעשה אמנון ותמר • רצח אמנון • האישה החכמה מתקוע • מרד אבשלום • מרד שבע בן בכרי • האישה החכמה מאבל בית מעכה • סיפור רצפה בת איה • שירת דוד • דברי דוד האחרונים • המגפה בימי דוד | |
דמויות בולטות | עלי הכהן • אלקנה • חנה • שמואל הנביא • שאול המלך • יהונתן בן שאול • מיכל • דוד המלך • אחימלך בן אחיטוב • אבנר בן נר • נבל הכרמלי • אביגיל • יואב בן צרויה • אבישי בן צרויה • איש בושת • אבשלום • אמנון • תמר • מפיבושת |