תיקון ליל הושענא רבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער תיקון ליל הושענה רבה, דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849
תיקון ליל שבועות והושענא רבה, וורשא, 1873

תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה. לתיקון מספר נוסחים, וברובן הוא כולל קריאת ספר דברים ופסוקים מספר תהילים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הושענא רבה

אף על פי שמעיקר הדין הושענא רבה הוא אחד מימי חול המועד סוכות, הוא קבל אופי ומעמד מיוחדים בפני עצמו. כבר חז"ל, כמתואר במשנה, קבעו יום זה כמוקד המרכזי של מצוות ערבה במקדש ושל מנהג הקפת המזבח, אף על פי שנהגו בכל ימי החג. בשונה משאר ימי החג, ביום זה מצוות הערבה התקיימה אפילו אם חל בשבת, ובמקום להקיף את המזבח פעם אחת, הקיפו אותו שבע פעמים. לאחר חורבן בית שני, נהגו ביום זה את מנהג חיבוט ערבה, וכזכר למקדש הקיפו את הבימה שבע פעמים, והרבו באמירת פיוטי הושענות. בתקופה מאוחרת יותר, הונהגו בתפילה של יום זה, שבבסיסה היא תפילת חול המועד רגילה, מנהגים המאפיינים תפילת יום טוב ומנהגים המאפיינים תפילת ימים נוראים. הבסיס לייחוד זה הוא בתפיסה כי ביומו האחרון של חג הסוכות מתקיים גזר הדין על גשמי השנה הקרובה, שכאמור במשנה[1], נידונו במהלך החג.

בספרות הקבלה הורחב אופי זה, ובספר הזוהר נאמר כי יום זה הוא לא רק יום דין על המים, אלא גם יום חיתומו הסופי של הדין הכללי שנידון האדם בראש השנה ויום הכיפורים[2]. התפשטות הקבלה עיצמה עוד יותר את תפיסתו של הושענא רבה כיום דין, ועמה גם את המנהגים שהנהיגו המקובלים כפועל יוצא מתפיסה זו.

מקור המנהג וטעמיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג נפוץ בקהילות ישראל להישאר ערים בליל הושענא רבה וללמוד תורה. למנהג זה מקורות שונים וטעמים שונים. במאה ה-13 מספר רבי צדקיה בן אברהם בספרו שבלי הלקט על הנוהגים להישאר ערים כל הלילה, וקוראים את כל התורה מפרשת בראשית עד לפרשת וזאת הברכה[3]. גם הרב דוד אבודרהם שחי במאה ה-14 מזכיר מנהג זה, ומצטט גם את נימוקו: להשלים את קריאת כל התורה טרם שמחת תורה, מתוך חשש שמא במהלך השנה לא השלימו את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. במקורות אלו לא מדובר במנהג שנוגע דווקא לאופיו של יום הושענא רבה עצמו, אלא משום סמיכותו להשלמת התורה בשמחת תורה. האבודרהם עצמו התנגד למנהג וטען כי הוא אינו מועיל להשלים את הקריאה החסרה, משום שקוראים בו את כל התורה פעם אחת בלבד, ולא שנים מקרא ואחד תרגום[4].

המנהג להשאר ערים בליל הושענא רבה המשיך להתקיים בחוגי המקובלים בספרד, אך שם ניתן לו טעם אחר, על פי המשמעות שהוענקה ליום זה בספר הזוהר כיום חיתום הדין שהחל בימים הנוראים. רבי משה די ליאון ציין כי ראוי לעסוק בתורה כל הלילה.

מקובלי צפת המשיכו מנהג זה והדגישו את חשיבותו. בספר שער הכוונות נכתב בשם האר"י כי יש להישאר ערים כל הלילה, ובחציו הראשון, שבו נחתם הדין, לקרוא ספר דברים ולעסוק בקבלה בלבד. בחציו השני מתיר שער הכוונות ללמוד גם שאר דברים או לומר סליחות (אך לא לומר י"ג מידות)[5]. לעומת זאת, רבי משה בן מכיר, מזכיר בספרו "סדר היום" את המנהג להשאר ערים במהלך הלילה, אך לא מזכיר לימוד תורה וקריאת ספר דברים, אלא דווקא קריאת ספר תהלים, ואמירת תחנות וזמירות ובאשמורת הבוקר גם סליחות, "וכל המרבה להתחנן הרי זה משובח"[6]. בעקבות התפשטות תורת האר"י, התפשט מנהג התיקון הן בארצות המזרח והן בארצות אירופה. בסופו של דבר שולבו שני המנהגים ונוצר נוסח התיקון הכולל הן לימוד תורה והן אמירת תהלים ושירות ותשבחות. המנהג התפשט הן בארצות המזרח, הן בצפון אפריקה והן באירופה, והוא נזכר בספרות הפוסקים כגון כף החיים[7] והבן איש חי[8], וכן נכתב גם במשנה ברורה[9]. המנהג נפוץ במיוחד בקהילות הספרדים.

תוכן התיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בספר שבלי הלקט נכתב כי בזמנו נהגו לקרוא את התורה כולה. בשער הכוונות נאמר לקרוא את ספר דברים, ומשכך נכנסה קריאת ספר זה לרוב הנוסחים של תיקון ליל הושענא רבה. ערוך השלחן מנמק זאת בכך שבספר דברים נמצא עיקר אהבת ה' ויראתו[10].

המקובלים קבעו כי יש לומר בלילה שירות ותשבחות. בספר סדר היום מוזכר מנהג לקרוא בלילה את ספר תהילים, כיוון שהספר נכתב בידי דוד המלך (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'), שהוא האושפיז של אותו הלילה, וכיוון שמתואר בתלמוד שדוד המלך נהג להיות ער בלילה ולומר שירות ותשבחות[11], לכך נוהגים להיות ערים בלילה ולקרוא בספר תהילים. בסדר היום מנמק את אמירת התהילים גם בכך שיום הושענא רבה הוא יום חיתום הדין: "ולהיות היום הזה נורא מאוד ובו נחתמים כל הספרים כולם.. צריך להרבות בו צדקה תפילה ותחנונים... ויש שעומדים כל הלילה ואין ישנים כלל, מרבים בזמירות ותחינות וקורין ספר תהילים כולו."[12]

הרב ישעיהו הלוי הורביץ כותב בספרו שני לוחות הברית שבארץ ישראל נהגו לעשות תיקון בליל הושענא רבה כמו בליל שבועות, וקצת קהילות באירופה נהגו לומר הושענות ובקשות, ואמרו י"ג מידות ותקעו תשר"ת[13]. בתקופות מאוחרות יותר המשיכו לומר בחלק מהקהילות, הן בקרב האשכנזים והן בקרב הספרדים, סליחות בליל הושענא רבה לאחר חצות, אלא שביטלו את אמירת י"ג המידות מכיוון שהושענא רבה הוא יום חג, ועל כן אמרו את הסליחות, אך השמיטו את אמירת י"ג המידות[14]. גם בכף החיים הוזכר מנהג אמירת סליחות לאחר חצות.

נוסח התיקון הנהוג כיום בקרב האשכנזים נדפס בוונציה בשנת ה'תט"ו על ידי הרב נתן שפירא שד"ר של עדת האשכנזים בירושלים. בסוף ספרו 'טוב הארץ' שעסק בשבחי האר"י הוסיף כמה תיקונים כמנהג האר"י:.תיקון חצות, תיקון ליל שבועות, תיקון היסוד וגם תיקון ליל הושענא רבה: "סדר לילה הזאת הוא שבחצי לילה הראשונה תקרא ספר משנה תורה מן אלה דברים עד סוף פרשת וזאת הברכה בלבד. ואמנם אם תקראהו ותסיימהו קודם חצות אזי צריך לקרות בספר הזוהר פרשת האזינו באדרא זוטא ובספרי קבלה דווקא ולא בדבר אחר... ולכן נוהגים לומר סליחות בליל הושענא רבה אחר חצות קודם אשמורת הבוקר. אך צריך להזהר מאוד שלא יאמר ויעבור ושום דבר כיוצא בו..."

בקרב הספרדים אומרים בתיקון פיוטים שהיו נאמרים בכל יום, כמו "שומרים לבקר", ארבעה פיוטים מיוחדים להושענא רבה עם "א-ל מלך" בין פיוט לפיוט, ובסיומם: "ה' הוא האלקים" 7 פעמים, ואחר כך אומרים כל הקהל "שמע ישראל" ותוקעים תשר"ת ואומרים "זכור ברית"[15].

מנהגים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם למחלוקות פוסקים שונות, יש הנוהגים לקרוא את ספר דברים בציבור (או את כל התורה), וחלקם אף מברכים לפני הקריאה. אחרים קוראים ביחידות. כמו כן, יש המקפידים שלא לקרוא את התהילים לפני חצות.

הרב חיים כהן בספרו "טור ברקת" הפליג במעלת תיקון ליל הושענה רבה ואף אסר ללמוד דברים אחרים "לאחר משנה התורה אין ללמוד שום דבר רק זוהר ואגדה".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ב'.
  2. ^ ראו למשל ספר הזוהר, חלק ג', דף ל"א, עמוד ב', שביום הושענא רבה נחתם האדם בחותם חיצוני, אחר שנחתם ביום כיפור בחותם פנימי.
  3. ^ סימן שנה
  4. ^ אבודרהם, שער שלישי, סדר מצוות סוכה ופירושה
  5. ^ רבי חיים ויטאל, שער הכוונות, דרושי חג הסוכות, דרוש א.
  6. ^ רבי משה אבן מכיר, ‏סדר היום, קו: סדר יום הושענא רבה, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ סימן תרסד, ג
  8. ^ פרשת וזאת הברכה סימן ג
  9. ^ משנה ברורה, סימן תרס"ד
  10. ^ יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן תרס"ד, סעיף י"א.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג', עמוד ב'
  12. ^ סדר יום הושענא רבה ושמיני עצרת וש"ת
  13. ^ עשרת הדברות, מסכת סוכה, נר מצוה
  14. ^ עיין למשל במחזור כל בו באתר היברובוקס.
  15. ^ בצלאל לנדוי, "הושענא רבה", מחניים עד (תשכ"ג), באתר דעת.