תמנון-כחול-טבעות
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | רכיכות |
| מחלקה: | סילוניות |
| סדרה: | תמנונאים |
| תת־סדרה: | Incirrina |
| משפחה: | תמנוניים |
| סוג: | תמנון-כחול-טבעות |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
רובסון, 1929 | |
תְּמָנוּן-כחול-טבעות (שם מדעי: Hapalochlaena), הוא סוג של תמנון קטן הכולל שלושה או ארבעה מינים. תמנון כחול-טבעות משתייך למערכת הרכיכות ולמחלקת הסילוניות. אף שממדיו זעירים, הוא מזוהה כאחד היצורים הימיים הארסיים בעולם.
תפוצה ובית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמנון-כחול-טבעות נפוץ באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי, בעיקר באזורים חופיים של מדינות כמו אוסטרליה, הפיליפינים, אינדונזיה, יפן ופפואה גינאה החדשה. הוא שוכן לרוב במים רדודים בעומק של עד כעשרים מטרים, ולעיתים ניתן למצוא אותו גם בשלוליות גאות באזורים סלעיים הסמוכים לחוף.
בית הגידול האופייני לתמנון כולל סביבות עם מסתורים טבעיים, כמו סדקים באבנים, אלמוגים, קונכיות ריקות או שקעים בקרקעית החולית. במהלך שעות היום הוא נוהג להסתתר, ופעיל בעיקר בלילה לצורכי ציד. המבנה הפיזי של התמנון מאפשר לו להיכנס לחללים צרים ולשנות את צורת גופו כדי להשתלב במקומות מסתור קטנים. בשל מראהו הצבעוני והלא מאיים, קיימת סכנה שמטיילים יתקרבו אליו מבלי לדעת שמדובר באחד היצורים הארסיים ביותר בטבע[1].
מאפיינים פיזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צורתו של תמנון-כחול-טבעות עגולה כמו כל התמנונים, וגודלו ככדור גולף. לתמנון שמונה זרועות שמתפצלות מרגל אחת, והוא נושם באמצעות זימים. שמו של התמנון ניתן לו בשל 50 הטבעות הכחולות שעל גופו. אורכו הכולל של התמנון נע בין עשרה לעשרים סנטימטרים, כולל זרועותיו. גופו גמיש מאוד, דבר שמאפשר לו להיכנס למקומות מסתור צרים במיוחד. הצבע שלו משתנה בהתאם למצבו - במצב רגוע עורו צהבהב או חום בהיר, אך כאשר הוא מרגיש מאוים מופיעות על גופו טבעות כחולות בולטות. תופעה זו נחשבת לאזהרה כלפי טורפים פוטנציאליים[2].
הצבע המשתנה נוצר על ידי תאי צבע מיוחדים בעור, המגיבים לשינויים עצביים. מדובר באחת הדוגמאות המרשימות להסוואה ואזהרה בטבע. שינוי הצבע מתרחש במהירות רבה ונחשב לאחת הדרכים המרכזיות של התמנון לתקשר עם סביבתו. משקל גופו כ-30 גרם.
ארס והשפעתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לתמנון ארס חזק ביותר, המשתק על ידי נשיכה את כל השרירים הרצוניים (לא כולל הריאות והלב). אדם שננשך ימות כעבור כ-90 דקות, אם לא יקבל טיפול. הארס של התמנון אגור בבלוטות הרוק שלו, וכאשר הוא תוקף, הטבעות שעליו הופכות כחולות יותר[3].
ארסו של התמנון, המיוצר על ידי חיידקים החיים בתוך בלוטות הרוק שלו, מכיל טטרודוטוקסין TTX, רעל או ארס הסותם את תעליות הנתרן של העצבים ומשתק את פעילותן. הארס בגופו חזק פי 1,200 מציאניד, ושיעורו עולה פי למעלה מעשרים על הכמות הדרושה כדי להרוג אדם[4][5][6].

עוצמתו של ארס תמנון זה לפי מדד LD50 היא 0.3 מ"ג לקילוגרם מסת גוף[7].
נשיכה של תמנון-כחול-טבעות נחשבת למקרה חירום רפואי ודורשת טיפול תומך מיידי. מאחר שאין כיום תרופה ייעודית או נסיוב נגד הרעלן, הטיפול מבוסס על תמיכה נשימתית וליווי רפואי עד שהשפעת הרעלן מתפוגגת באופן טבעי מהגוף. לעיתים יש צורך בהנשמה מלאכותית ממושכת, ובעקבות כך, הקורבן עלול להיות משותק לגמרי אך בהכרה מלאה - מצב שהוא מסכן חיים הדורש השגחה צמודה[8].
למרות הסכנה, מקרי תקיפה של בני אדם נדירים יחסית, ולרוב מתרחשים כאשר אנשים מרימים את התמנון מהמים מבלי לדעת שמדובר בבעל חיים ארסי. בגלל גודלו הקטן והמראה הצבעוני שלו, רבים נמשכים אליו מבלי להבין את הסיכון.
מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Natalie Lunis, Blue-Ringed Octopus: Small but Deadly, ספר מדעי פופולרי לילדים.
- Elizabeth Raum, Blue-Ringed Octopuses, ספר מצולם לילדים ומתחילים.
- Emily Robinson, The Blue Ringed Octopus
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמנון-כחול-טבעות, באתר ITIS (באנגלית)
תמנון-כחול-טבעות, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- תמנון-כחול-טבעות, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
תמנון-כחול-טבעות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
תמנון-כחול-טבעות, באתר GBIF (באנגלית)- יאיר נתיב, בעלי החיים המסוכנים בכל מדינה: ממה כדאי להיזהר ואיפה?, באתר מאקו, 24 במאי 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kelly Ray, Hapalochlaena lunulata, Animal Diversity Web (באנגלית)
- ^ Fact File: Blue-ringed octopus (Hapalochlaena maculosa), Australian Geographic (באנגלית אמריקאית)
- ^ Susan Jacups, Bart J Currie, Blue-ringed octopuses:a brief review of their toxicology, 19 ביוני 2025
- ^ סכנה באוקיינוס: בעלי חיים ארסיים, החיים מתחת למים, באתר ynet, 17 בספטמבר 2021
- ^ Brooke L. Whitelaw, Ira R. Cooke, Julian Finn, Kyall Zenger, J.M. Strugnell, The evolution and origin of tetrodotoxin acquisition in the blue-ringed octopus (genus Hapalochlaena), ScienceDirect
- ^ Shana L. Geffeney et al., Convergent and parallel evolution in a voltage-gated sodium channel underlies TTX-resistance in the Greater Blue-ringed Octopus: Hapalochlaena lunulata, ScienceDirect
- ^ How Not To Die In Australia Part 3: Sea Creatures, Unbridled Optimist
- ^ Nick Lunn, Venomous Blue-Ringed Octopus Filmed on Australian Swimming Beach, Animals, 2025-06-19 (באנגלית)