תמר בזק-רפפורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמר בזק-רפפורט
לידה 1966 (בת 58 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטה העברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמר בזק-רפפורט (נולדה בשנת 1966) היא שופטת וסגנית נשיא בית המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למדה בתיכון לבנות "חורב" בירושלים. שירתה בשירות לאומי במשך שנתיים באשדוד ובירושלים. בשנת 1989 סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודיה התמחתה אצל השופטת דליה דורנר.[1]

עם סיום לימודיה הצטרפה בשנת 1991 למשרד עורכי הדין אגמון, בעת הקמתו על ידי מישאל חשין טרם מינויו לשופט בבית המשפט העליון. ב-1999 מונתה לשותפה מנהלת במשרד.

בשנת 2001 הגישה מועמדות לכהונה כשופטת בבית המשפט השלום, אך לא נבחרה.

בשנת 2009 מונתה ישירות לכהונת שופטת של בית משפט המחוזי בירושלים. בתפקידה כשופטת בבית הדין לחוזים אחידים בירושלים קבעה כי חוזי מוסדות הדיור המוגן נחשבים לחוזים אחידים, אשר נוסחו על ידי המוסדות עצמם.[2]

במסגרת תפקידה, מכהנת גם כממלאת מקום אב בית הדין לחוזים אחידים וכראשת בית הדין לתחרות.[3]

בשנת 2017 ושוב בשנת 2018 הציגה שרת המשפטים איילת שקד את רפפורט כאחת ממועמדותיה לכהונת שפיטה בבית המשפט העליון.

אביה היה השופט יעקב בזק. אחיה הם אב"ד צפת הרב חיים בזק, הרב מאיר בזק, ר"מ בישיבת מעלות והרב אלי בזק, ר"מ בישיבת הר המור ובישיבת מדברה כעדן. בן דודה הוא הרב אמנון בזק. בן דוד אחר הוא שי בזק, לשעבר יועץ התקשורת של בנימין נתניהו וקונסול ישראל בפלורידה ובבוסטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמר בזק-רפפורט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יפעת ראובן (12 באוקטובר 2009). "המינוי שהרגיז את שופטי בית משפט השלום". mynet ירושלים. אורכב מ-המקור ב-2018-02-06. נבדק ב-2018-02-05. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "פסק דין חדש בנושא גביית תשלום על שיכון מטפל סיעודי". נבדק ב-2018-02-05.
  3. ^ תמר בזק-רפפורט, באתר הרשות השופטת