איילת שקד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איילת שקד
איילת שקד
איילת שקד, 2011
שרת המשפטים
תאריך לידה 7 במאי 1976 (בת 40)
תאריך לידה עברי ז' באייר ה'תשל"ו
ממשלות 34
כנסות 1920
סיעה הבית היהודי
תפקידים בולטים
עיסוק קודם מנהלת לשכת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו
עיסוק נוסף הנדסת מחשבים ושיווק

איילת שקד (נולדה ב-7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא שרת המשפטים וחברת הכנסת מטעם מפלגת הבית היהודי. בכנסת ה-19 הייתה יושבת ראש הסיעה. ממייסדי תנועת ישראל שלי ויושבת ראש התנועה לשעבר. מהנדסת מחשבים במקצועה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד נולדה למשפחת בן-שאול. האם, אראלה, הייתה מורה לתנ"ך בעלת דעות שמאלניות, נפטרה בהיות שקד בת 23. אביה, מנשה, יליד עיראק, הוא רואה חשבון איש הליכוד. שקד ומשפחתה חילונים[1].

גדלה בשכונת בבלי שבצפון תל אביב, שם היא מתגוררת גם היום[2], ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ד'[3]. הייתה מדריכה ורשג"דית בתנועת הצופים. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת של חטיבת גולני[4]. בעלת תואר B.Sc בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כמהנדסת מחשבים וכמנהלת שיווק מוצר בסניף הישראלי של טקסס אינסטרומנטס.

נשואה לאופיר, קצין מיון לקורס טיִס, וטייס F-16 במילואים. הזוג הורים לבן ולבת[5].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 20062008 שימשה שקד כמנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, עת כיהן כיו"ר האופוזיציה[6]. במסגרת תפקיד זה גייסה ללשכה את נפתלי בנט. במרץ 2008 פרשו היא ובנט מלשכתו של נתניהו.

בתחילת שנת 2010 הקימה יחד עם בנט את תנועת ישראל שלי ועמדה בראשה עד מאי 2012. במסגרת התנועה היא ביקרה באמצעי התקשורת את בנק לאומי, על רקע האפשרות שהבנק ימכור את חברת הנדל"ן דיגל הפועלת בירושלים לקבוצת משקיעים פלסטינית[7]. הבנק חזר בו ומכר לבסוף את החברה לקבוצת משקיעים יהודית. בנובמבר 2010 פתחו שקד ואנשיה בקמפיין כנגד דברי דביר בנדק, שתקף את שרת התרבות והספורט לימור לבנת לאחר שזו מתחה ביקורת על אמנים שהביעו התנגדות להופיע בהיכל התרבות באריאל. בעקבות הקמפיין של תנועת ישראל שלי הבהיר בנדק שאת הביקורת מתח כיו"ר ארגון השחקנים אך כשחקן הוא יופיע במקום[8].

לאחר הפיגוע באיתמר הפיצה שקד, בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של בני משפחת פוגל שנרצחו. בראיון לעיתונות אמרה: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למלים, וזה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה דיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. הגיע הזמן להחזיר אש"[6].

ביום הזיכרון התשע"א-2011 ארגנה עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש[9].

ביוני 2011 הובילה את התנועה שבראשותה לקמפיין נגד גלי צה"ל, שמטרתו לדבריה להביא לשילוב בשעות השיא של שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל וכן למנוע מהתחנה לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה[10].

בספטמבר 2011 קראה לערוך "צעדות מגן" של אזרחים על מנת להגן על המדינה וחיילי צה"ל למול צעדות פלסטיניות שתוכננו אז ושלא התקיימו בסופו של דבר[11].

החל מסוף 2011 הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, באמרה שהם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה וכרוכים בה גם נזקים כלכליים קשים. היא קראה לאכוף את החוק האוסר עליהם לעבוד, להחזירם לארצות המוצא ולחקוק חוק ההסתננות שיאפשר החזקתם במשמורת לשלוש שנים בהליך מנהלי ומניעת כניסת חדשים על ידי השלמת הגדר בגבול מצרים[12].

בפעילותה הציבורית כתבה שקד מאמרי דעה בבלוג באתר mako וב"מעריב", והתראיינה באמצעי התקשורת. היא שיתפה פעולה עם שרים וחברי כנסת כמו מתן וילנאי, משה יעלון וגדעון סער[6].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילת שקד בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין במסגרת ההתייעצויות שאחרי הבחירות לכנסת העשרים

בינואר 2012 נבחרה שקד למרכז הליכוד בסניף קריית ארבע וכן למועצת סניף צפון תל אביב[13], אך ביוני 2012 פרשה מהליכוד[14] והודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, יחד עם נפתלי בנט[15][16]. ב-14 בנובמבר 2012 נבחרה בפריימריז של המפלגה למקום השלישי, ובעקבות איחוד של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה. יחד עם בנט ייצגה את המפלגה בתעמולת הבחירות. רשימת הבית היהודי זכתה ל-12 מנדטים, שקד נכנסה לכנסת והייתה חברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה.

בכנסת ה-19 הייתה שקד יושבת-ראש השדולות למען יונתן פולארד, לטיפול בבעיית המסתננים, למען עולים דוברי אנגלית ולמען הספרות הישראלית ועידוד הקריאה בישראל. כמו כן הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה לשוויון תעסוקתי, בשדולה למען חיילי המילואים ועוד.

בעקבות פתיחת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013) שתמורתו הסכימה ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים עם "דם על הידיים", כתבה שקד מכתב פומבי לשר החוץ האמריקאי ג'ון קרי והאשימה אותו בצביעות על כך שהוא לוחץ על ישראל לשחרר רוצחים שיסכנו את ביטחונה בעוד שארצות הברית לא רק שלא משחררת מחבלים, אלא גם לא משחררת את יונתן פולארד[17].

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם שהעלו חברי הכנסת איילת שקד, אורית סטרוק ויריב לוין המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים[18].

בכנסת ה-19 יזמה ביחד עם ח"כ יריב לוין (הליכוד) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיעה שקד למקום הראשון בפרייימריז של הבית היהודי, והוצבה במקום השלישי ברשימה. בבחירות קיבל הבית היהודי 8 מנדטים ושקד נכנסה לכנסת.

"ועדת שקד" ותיקון חוק שירות ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד הייתה יושבת-הראש של "הוועדה לשוויון בנטל" שהוקמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושלוש כדי להכין חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במשק[19]. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי המסדירים את גיוס בני הישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ואינו שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ניתן להשיג יותר, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה[20]. ב-12 במרץ 2014 אושרו חוקים אלה[21][22].

חקיקה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק יסוד: משאל עם - המחייב עריכת משאל עם בסוגיית מסירת שטחים ישראליים כחוק יסוד (יחד עם אורית סטרוק ויריב לוין).
  • תיקון לחוק העונשין המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי[23].
  • תיקון לחוק שחרור על-תנאי ממאסר המאפשר לשופטים לקבוע שעבירת רצח היא חריגה בחומרתה, וכתוצאה מכך תימנע קציבת עונש הנאשם לפחות מ-40 שנות מאסר, וכן יימנע שחרורו בעסקאות עם ארגוני טרור או במחוות שהן חלק ממשא ומתן מדיני[24][25].
  • חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, ששקד נמנתה עם יוזמיו[26].
  • תיקון לחוק הסיוע המשפטי הנותן סיוע משפטי חינם לקורבנות עבירות מין, בפרט בכל הקשור בהרחקת עברייני מין מסביבתם[27].
  • תזכיר חוק להחמרת הענישה כלפי מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, הכולל בין היתר קביעת תקופת מאסר מינימלית ביחס למקסימום הקבוע בחוק, הטלת קנסות כספיים על הורים לקטינים שהורשע ביידוי אבנים ושלילת קצבאות שונות מהורים לקטינים שנגזר עליהם עונש מאסר בגין יידוי אבנים.
  • חוק המאפשר לרשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים.[28] החוק עבר כחלק מרפורמה מקיפה בתחום חדלות פרעון שיזמה שקד שמטרתה להקל על אנשים פרטיים ועסקים קטנים שנכנסו לפשיטת רגל עקב חובות ולאפשר את שיקומם.[29]

שרת המשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד בטקס מינוי שופטים לבית הדין לעבודה, אפריל 2016.

במסגרת המשא ומתן הקואליציוני על הקמת ממשלת ישראל ה-34 קיבלה שקד את תיק המשפטים. בעקבות הסתה נגד שקד מצד מתנגדיה הפוליטיים, שכללה בין השאר פרסום תמונה שלה במדים נאציים[30] ואיומים על חייה, הציבו יו"ר הכנסת וקצין הכנסת אבטחה צמודה עליה[31].

ב-14 במאי 2015 הושבעה לתפקיד שרת המשפטים. במסגרת תפקידה עומדת שקד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה והוועדה לבחירת שופטים, וחברה בקבינט המדיני-ביטחוני. מכהנת גם בוועדה למינוי דיינים, כנציגת הממשלה.

ב-1 ביוני 2015 גיבשה שקד מתווה פשרה שסיים את שביתת הפרקליטים בפרקליטות המדינה[32].

במטרה להיאבק בחרם על ישראל ובקמפיין ה-BDS יזמה שקד ב-2015 תוכנית לוחמה משפטית שעיקרה תביעות אזרחיות ופליליות נגד פעילי וארגוני החרם בגין פגיעה בסחר, אפליה וגזענות[33]. היא מקדמת חוק שמטרתו צמצום מעורבותן של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית, ולפיו עמותות שיקבלו תרומה מישות מדינית זרה ישלמו 45% מס על התרומה[34][35].

ב-20 ביולי 2015 אישרה הכנסת תיקון לחוק העונשין שיזמו ציפי לבני ואיילת שקד, הקובע שעל מי שיידה אבנים על כלי רכב יהיה ניתן לגזור עונש של עד 10 שנות מאסר גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה לפגוע. כמו כן החוק קובע שיידוי אבנים על שוטר או כלי רכב משטרתי ייחשב לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות[36]. ההצעה באה בעקבות עלייה חדה בפיגועי יידוי אבנים, בייחוד ביהודה ושומרון, בשנים 2014-2015[37]. ב-2 בנובמבר 2015 אישרה הכנסת כהוראת שעה את הצעת החוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד המטילה עונשי מינימום למיידי אבנים ומאפשרת שלילת קצבאות מהורים שילדיהם הורשעו ביידוי אבנים וחפצים מסוכנים[38].

עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד תומכת במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית והגישה את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ברוח זו. היא מתנגדת למדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן ותומכת בתוכנית ההרגעה של נפתלי בנט. היא מתנגדת לשחרור מחבלים רבים בתמורה לשחרור חטופים או במסגרת מגעים מדיניים[39].

עוד מהיותה יו"ר ישראל שלי פועלת שקד בהסברה ישראלית נגד קמפיין הדה-לגיטימציה וההסתה שמתנהל נגד ישראל בעולם על ידי הפלסטינים, תומכיהם וארגוני שמאל רדיקלי, לרבות ארגוני ופעילי שמאל רדיקלי בישראל. היא רואה בקמפיין ה-BDS חלק מהאנטישמיות החדשה ופועלת נגדו בזירה ההסברתית והמשפטית.

שקד רואה בתופעת ההסתננות מאפריקה לישראל איום דמוגרפי על מדינת ישראל, וכן פגיעה קשה באוכלוסיות ישראליות בשכונות העוני, בעיקר בשכונות דרום תל אביב, אשר סובלות מפשיעה מוגברת וחוסר ביטחון ברחובות עקב ריבוי המסתננים שם. היא תומכת בחקיקה נגד הסתננות ובפינוי המסתננים משכונות דרום ת"א ובסופו של דבר הרחקתם מישראל[40]. במרץ 2014 הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב במטרה מוצהרת לסייע לתושבי דרום תל אביב להתמודד עם בעיית המסתננים[41].

שקד מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי ול"משפטיזציה" של המערכות הציבוריות בישראל, דבר הפוגע לדבריה ביכולת הממשלה למשול ובעיקרון הפרדת הרשויות. היא סבורה שהיועץ המשפטי לממשלה נטל לעצמו סמכויות לא לו, כולל סמכות להטיל וטו בפועל על נושאי מדיניות שבאחריות הממשלה, והפך למעשה מגורם משפטי שאמור לייעץ ולסייע לממשלה לממש את מדיניותה לגורם שהתייצב מעל הממשלה הנבחרת ופוסל את החלטותיה ואת פעולותיה כראות עיניו[42]. היא סבורה שיש לאזן את הכוחות בין בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, ממשלת ישראל והכנסת, כך ששתי האחרונות יוכלו לממש את המטרות שלשמן נבחרו[43]. בעקבות פסילתו על ידי בג"ץ פעמיים של החוק נגד הסתננות שאושר בכנסת, יזמה בכנסת ה-19 הוספה של פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמטרתה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש, ברוב מוחלט של 61 חברי הכנסת ובתוקף מוגבל לארבע שנים, חוק שנפסל על ידי בג"ץ בנימוק שאינו עומד בתנאי חוק היסוד[44]. הצעת חוק פרטית זו אושרה בוועדת השרים לחקיקה, אולם לא הוגשה לכנסת בשל התנגדות חלק מסיעות הקואליציה. בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא מתווה הגז באפריל 2016 מתחה שקד ביקורת על בג"ץ ואמרה שנושא זה הוא באחריותה וסמכותה של הממשלה, ושהתערבות בג"ץ בנושא שגויה שכן אין הוא נושא באחריות למצבה המדיני והכלכלי של ישראל, ולנזק שיכול להיגרם למדינה בעקבות ביטול המתווה. בנושא הזכירה את ציטוט "החרב והארנק" של אלכסנדר המילטון. היא אמרה: "לאותם התחומים הפוליטיים שהכרעות בהם מתקבלות בכנסת ובממשלה ושאין בהם כל הצדקה להתערבות בית המשפט העליון השופט ברק קרא 'חורים שחורים'. אני לעומתו קוראת להם 'מרחבי משילות'. כאן בדיוק באה לידי ביטוי יכולתה של הממשלה למשול ושל הכנסת לחוקק חוקים בשם העם שבחר בנציגיו."[45]

היא סבורה שיש לשלב את החרדים בחיים הציבוריים, כולל בצה"ל ובשירות לאומי ובמשק (שוק העבודה), אך יש לעשות זאת, ככל הניתן, בהידברות ובהסכמה[20]. היא הובילה את הוועדה לשוויון בנטל. היא התנגדה להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, סנקציות שהוטלו בחוק לפי דרישת מפלגת "יש עתיד".

מבחינה כלכלית שקד תומכת בשוק חופשי וליברליזם כלכלי עם רגישות חברתית, ומאמינה שיש לצמצם את הרגולציות במשק שמקשות על יזמים ובעלי עסקים.

פרסים ואותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתבות מהעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנאומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגזין mako, ‏שי שטרן פגש את איילת שקד וחזר קצת מאוהב, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בדצמבר 2012‏
  2. ^ העסקה הגדולה של איילת שקד: רכשה וילה בת"א בכ-6.5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2015
  3. ^ איילת שני, שיחה עם מתנחלת תל אביבית, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
  4. ^ http://www.inn.co.il/News/News.aspx/290770
  5. ^ עפרה לקס, ‏עניין אישי - איילת שקד, באתר ערוץ 7, י"ח בטבת תשע"ה, 09/01/15
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 איילה צורף, החיילים הדיגיטליים של הימין, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2011
  7. ^ סרטונים הערב ב"המקור": מי אתה באשר אל מסרי?, באתר nana10‏, 2 בפברואר 2011
  8. ^ סערת אריאל: דביר בנדק התנצל, הימין התקפל, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בנובמבר 2010‏
  9. ^ עמיחי אתאלי, חולקים כבוד לחללי צה"ל ניצולי השואה, באתר nrg‏, 8 במאי 2011
  10. ^ סרטונים ישראל שלי ולא של השמאל: תנועה חדשה נגד דעותיהם של מגישי גל"צ, באתר nana10‏, 23 ביוני 2011; מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום"
  11. ^ במקום חיילים מול אזרחים, יעמדו יהודים מול ערבים - "זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה, בה נדרשת מעורבות ושותפות פעילה של הציבור הישראלי במערכה מדינית, כשהפעם הקרב הוא הסברתי-תעמולתי. לא נעמוד מהצד ונביט בפלסטינים כשהם עושים שימוש מעוות בתקשורת העולמית ככלי ניגוח בחוסנה של ישראל. נצעד ונגן יחד על ישראל ועל חיילינו."
  12. ^ איילת שקד, ‏בקרוב: מאה אלף מסתננים בישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏16 בנובמבר 2011‏; הזמנה להפגנה נגד שטף המסתננים באתר "ישראל שלי"
  13. ^ http://news.walla.co.il/item/2603480
  14. ^ זאב קם, מדוע באמת פרשו בנט ואיילת שקד מהליכוד?, באתר nrg‏, 20 בינואר 2013.
  15. ^ איתמר פליישמן, לראשונה: חילונית תתמודד לרשימת הבית היהודי, באתר ynet‏, 10 ביוני 2012
  16. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏בנט: מתמודד על ראשות המפד"ל, באתר ערוץ 7
  17. ^ Jewish Home Knesset Chair to Kerry: You are a Hypocrite, אתר JewishPress, ‏15 באוגוסט 2013
  18. ^ חוק משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  19. ^ דנה ויס, ‏טירונית בקרב: השבוע הגורלי של ח"כ איילת שקד, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בפברואר 2014‏
  20. ^ 20.0 20.1 חן קוטס-בר, "מי שחושב שכולם יתגייסו לא חי בכדור הארץ", באתר nrg‏, 6 במרץ 2014 (ראיון עם איילת שקד).
    וידאו ביוטיוב: ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים, 11 במרץ 2014.
  21. ^ הכנסת אישרה את חוק הגיוס ברוב של 67 בעד, מול מתנגד אחד, נענע10, 12 במרץ 2014.
  22. ^ מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  23. ^ אושר סופית: תוחמר הענישה על כניסה אסורה לשטח חקלאי, אתר הכנסת, 18 במרץ 2014.
  24. ^ אושר סופית: רוצחים בנסיבות חריגות בחומרתן לא ישוחררו בעסקאות לפני שריצו לפחות 40 שנה מעונשם, אתר הכנסת, 3 בנובמבר 2014.
  25. ^ זאב קם, אושר בכנסת חוק המחבלים שימנע שחרור רוצחים, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2014.
  26. ^ חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת
  27. ^ חדשות nana10, עבר בוועדת השרים: המדינה תסייע לנפגעי עבירות מין להרחיק את הפוגע מהעבודה, באתר nana10‏, 21 ביוני 2015,
    אושר סופית: סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, בנוגע לחזרת הפוגע לסביבת הנפגע, אתר הכנסת, 29 ביולי 2015.
  28. ^ חן מענית, ‏"חייב שאין לו כסף - מה יעזור שניכנס בו ונתלה אותו?", באתר גלובס, 12 במרץ 2016.
  29. ^ אלה לוי-וינריב, ‏איילת שקד מציגה: רפורמת השיקום לפושטי רגל וחברות בקריסה, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2015.
  30. ^ עודד ירון, לפעמים נאצי זו רק עוד שכבה בפוטושופ, באתר הארץ, 11 במאי 2015
  31. ^ זאב קם, בשל איומים: אבטחה הוצמדה לאיילת שקד, באתר nrg‏, 11 במאי 2015,
    עמרי נחמיאס‏, אבטחה הוצמדה לאיילת שקד בעקבות איומים על חייה, באתר וואלה! NEWS‏, 11 במאי 2015.
  32. ^ יעל פרידסון, בתום ארבעה חודשים: תמה שביתת הפרקליטים, באתר nrg‏, 1 ביוני 2015.
  33. ^ אריאל כהנא, עוברים להתקפה: ישראל תתבע פעילי חרם ברחבי העולם, באתר nrg‏, 17 ביוני 2015.
  34. ^ הדס ברוה, איילת שקד הופכת את העמותות לאויבות המדינה, באתר nrg‏, 31 במרץ 2015
  35. ^ שקד על עמותות השמאל: "פועלים מתוך שנאה עצמית", באתר גלי צה"ל, 24 ביוני 2015
  36. ^ מורן אזולאי, אושרה החמרת עונש למיידי אבנים: "מחבלים", באתר ynet‏, 20 ביולי 2015.
  37. ^ ​נצ"מ שמעון נחמני בדיון שנערך בוועדת חוקה בנושא ענישת מיידי אבנים : בשנת 2013 נרשמו 7,886 אירועי זריקת אבנים, לעומת 18,726 בשנת 2014 השנה נעצרו 634 חשודים עד תום ההליכים, אתר הכנסת, 15 ביולי 2015
  38. ^ חזקי עזרא, ‏אושר סופית: תוחמר הענישה על מיידי אבנים, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2015.
  39. ^ עמרי נחמיאס‏, אושר "חוק המחבלים": "הם צריכים למות בכלא, וכך יהיה", באתר וואלה! NEWS‏, 04 בנובמבר 2014
  40. ^ איילת שקד, ‏הם לא פליטים, הם מסתננים, באתר ‏mako‏‏, ‏13 בדצמבר 2011‏
  41. ^ חברת הכנסת שקד חנכה לשכה חדשה לפניות הציבור בדרום תל אביב, האתר הרשמי של איילת שקד, 13 במרץ 2014.
  42. ^ אביעד גליקמן, שקד: "היועץ המשפטי מעולם לא הוסמך להחליף את הממשלה", באתר nana10‏, 7 באוקטובר 2015
    כנס קהלת: שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד על בעיית סמכויות היועמ"ש, ערוץ היוטיוב של פורום קהלת, 8 באוקטובר 2015.
  43. ^ אביאל מגנזי, השרה שקד: נראה כי המשילות עברה לבתי המשפט, אנשים כמוני נתפשים כבני חושך, באתר ynet‏, 18 במאי 2015.
  44. ^ יהונתן ליס, השרים אישרו את חוק עוקף בג"ץ של ח"כ שקד, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
  45. ^ חזקי עזרא, אילת, ‏שקד הודפת את הביקורת, באתר ערוץ 7, 4 באפריל 2016 - נאומה של שקד בכנס עורכי הדין 2016 קובץ וידאו.
  46. ^ אבי סגל, ‏חיילי הפייסבוק נגד פוסט ציונות, באתר בשבע - ערוץ 7, 29/09/2011 (במהדורה המודפסת פורסם בעמוד 12 של מגזין "אתנחתא")
  47. ^ מירב ארד, איילת שקד - זוכת פרס ביקורת התקשורת 2012, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 25 בינואר 2012
  48. ^ הידיעה ב"סרוגים", 12 בספטמבר 2012.
  49. ^ כבוד לבית היהודי: איילת שקד - הח"כית המצטיינת במושב האחרון, באתר "כיפה", 29 באוגוסט 2013
  50. ^ דירוג השרים והח"כים: בנט ושקד בשלישייה הפותחת, כיפה (אתר אינטרנט), 27 במרץ 2014.
  51. ^ "מעריב סופהשבוע", 22 במאי 2015.
  52. ^ "מעריב השבוע", 19 באוגוסט 2015.
  53. ^ שירות גלובס, ‏אשת השנה של "ליידי גלובס": שרת המשפטים איילת שקד, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2015.