איילת שקד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איילת שקד
איילת שקד, 2011
איילת שקד, 2011
שרת המשפטים
תאריך לידה 7 במאי 1976 (בת 41)
תאריך לידה עברי ז' באייר ה'תשל"ו
ממשלות 34
כנסות 1920
סיעה הבית היהודי
עיסוק קודם מנהלת לשכת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו
עיסוק נוסף הנדסת מחשבים ושיווק
תפקידים בולטים

איילת שקד (נולדה ב-7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא שרת המשפטים וחברת הכנסת מטעם מפלגת הבית היהודי. בכנסת ה-19 הייתה יושבת ראש הסיעה. ממייסדי תנועת ישראל שלי ויושבת ראש התנועה לשעבר. שימשה כמנהלת לשכת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בשנים 20062008. מהנדסת מחשבים במקצועה.

ראשית חייה ומשפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם איילת בן-שאול בתל אביב. לה אח אחד. אמה אראלה, ילידת הארץ אשר הייתה מורה לתנ"ך ומצביעת מפלגת העבודה, נפטרה ב-1999 כששקד הייתה בת 23. אביה מנשה עלה מעיראק והוא רואה חשבון ואיש עסקים, איש הליכוד[1]. שקד ומשפחתה חילונים[2].

גדלה בשכונת בבלי שבצפון תל אביב, שם היא מתגוררת גם היום[3], ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ד'[4]. הייתה מדריכה ורשג"דית בתנועת הצופים. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת של חטיבת גולני[5]. בעלת תואר B.Sc בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כמהנדסת מחשבים וכמנהלת שיווק מוצר בסניף הישראלי של טקסס אינסטרומנטס.

נישאה ב-2004 לאופיר שקד[6], אזרח עובד צה"ל, ממיין בקורס טיִס, וטייס F-16 במילואים. לזוג בן ובת[5].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 20062008 שימשה שקד כמנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, בעת שכיהן כיו"ר האופוזיציה[7]. במסגרת תפקיד זה גייסה ללשכה את נפתלי בנט. במרץ 2008 פרשו שניהם מהלשכה. בסוף 2008, במהלך מבצע עופרת יצוקה, יזמו השניים פעילות לאירוח משפחות מעוטף עזה תחת הכותרת "תן כתף"[8].

בתחילת שנת 2010 הקימה עם בנט את תנועת ישראל שלי ועמדה בראשה עד מאי 2012. במסגרת התנועה היא ביקרה באמצעי התקשורת את בנק לאומי, על רקע האפשרות שהבנק ימכור את חברת הנדל"ן דיגל הפועלת בירושלים לקבוצת משקיעים פלסטינית[9]. הבנק חזר בו ומכר לבסוף את החברה לקבוצת משקיעים יהודית. בנובמבר 2010 פתחו שקד ואנשיה בקמפיין כנגד דברי דביר בנדק, שתקף את שרת התרבות והספורט לימור לבנת לאחר שזו מתחה ביקורת על אמנים שהביעו התנגדות להופיע בהיכל התרבות באריאל. בעקבות הקמפיין של תנועת ישראל שלי הבהיר בנדק שאת הביקורת מתח כיו"ר ארגון השחקנים אך כשחקן הוא יופיע במקום[10].

לאחר הפיגוע באיתמר הפיצה שקד, בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של בני משפחת פוגל שנרצחו. בראיון לעיתונות אמרה: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למלים, וזה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה דיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. הגיע הזמן להחזיר אש"[7].

ביום הזיכרון התשע"א-2011 ארגנה עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש[11].

ביוני 2011 הובילה את התנועה שבראשותה לקמפיין נגד גלי צה"ל, שמטרתו לדבריה להביא לשילוב בשעות השיא של שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל וכן למנוע מהתחנה לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה[12].

בספטמבר 2011 קראה לערוך "צעדות מגן" של אזרחים על מנת להגן על המדינה וחיילי צה"ל למול צעדות פלסטיניות שתוכננו אז ושלא התקיימו בסופו של דבר[13].

החל מסוף 2011 הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, באומרה שהם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה וכרוכים בה גם נזקים כלכליים קשים. היא קראה לאכוף את החוק האוסר עליהם לעבוד, להחזירם לארצות המוצא ולחוקק את חוק ההסתננות שיאפשר החזקתם במשמורת לשלוש שנים בהליך מנהלי ומניעת כניסת חדשים על ידי השלמת הגדר בגבול מצרים[14].

בפעילותה הציבורית כתבה שקד מאמרי דעה בבלוג באתר mako וב"מעריב", והתראיינה באמצעי התקשורת. היא שיתפה פעולה עם שרים וחברי כנסת כמו מתן וילנאי, משה יעלון וגדעון סער[7].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילת שקד בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין במסגרת ההתייעצויות שאחרי הבחירות לכנסת העשרים, 2015

בינואר 2012 נבחרה שקד למרכז הליכוד בסניף קריית ארבע וכן למועצת סניף צפון תל אביב[15], אך ביוני 2012 פרשה מהליכוד[16] והודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, יחד עם נפתלי בנט[17][18]. ב-14 בנובמבר 2012 נבחרה בפריימריז של המפלגה למקום השלישי, ובעקבות איחוד הרשימות של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה. יחד עם בנט ייצגה את המפלגה בתעמולת הבחירות. רשימת הבית היהודי זכתה ל-12 מנדטים, שקד נכנסה לכנסת והייתה חברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה.

בכנסת ה-19 הייתה שקד יושבת-ראש השדולות למען יונתן פולארד, לטיפול בבעיית המסתננים, למען עולים דוברי אנגלית ולמען הספרות הישראלית ועידוד הקריאה בישראל. כמו כן הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה לשוויון תעסוקתי, בשדולה למען חיילי המילואים ועוד.

בעקבות פתיחת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013) שתמורתו הסכימה ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים עם "דם על הידיים", כתבה שקד מכתב פומבי לשר החוץ האמריקאי ג'ון קרי והאשימה אותו בצביעות על כך שהוא לוחץ על ישראל לשחרר רוצחים שיסכנו את ביטחונה בעוד שארצות הברית לא רק שלא משחררת מחבלים, אלא גם לא משחררת את יונתן פולארד[19].

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם שהציעו חברי הכנסת איילת שקד, אורית סטרוק ויריב לוין המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים שבריבונות ישראל[20].

בכנסת ה-19 יזמה ביחד עם ח"כ יריב לוין (הליכוד) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיעה שקד למקום הראשון בפריימריז של הבית היהודי, והוצבה במקום השלישי ברשימה (אחרי היו"ר בנט ויו"ר תקומה אורי אריאל). בבחירות קיבלה הבית היהודי 8 מנדטים ושקד נכנסה לכנסת.

"ועדת שקד" ותיקון חוק שירות ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד הייתה יושבת-הראש של "הוועדה לשוויון בנטל" שהוקמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושלוש כדי להכין חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במשק[21]. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי המסדירים את גיוס בני הישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ואינו שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ניתן להשיג יותר, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה[22]. ב-12 במרץ 2014 אושרו חוקים אלה[23][24].

חקיקה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תיקון לחוק העונשין המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי[25].
  • תיקון לחוק שחרור על-תנאי ממאסר המאפשר לשופטים לקבוע שעבירת רצח היא חריגה בחומרתה, וכתוצאה מכך תימנע קציבת עונש הנאשם לפחות מ-40 שנות מאסר, וכן יימנע שחרורו בעסקאות עם ארגוני טרור או במחוות שהן חלק ממשא ומתן מדיני[26][27].
  • חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, ששקד נמנתה עם יוזמיו[28].
  • תיקון לחוק הסיוע המשפטי הנותן סיוע משפטי חינם לקורבנות עבירות מין, בפרט בכל הקשור בהרחקת עברייני מין מסביבתם[29].
  • תזכיר חוק להחמרת הענישה כלפי מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, הכולל בין היתר קביעת תקופת מאסר מינימלית ביחס למקסימום הקבוע בחוק, הטלת קנסות כספיים על הורים לקטינים שהורשע ביידוי אבנים ושלילת קצבאות שונות מהורים לקטינים שנגזר עליהם עונש מאסר בגין יידוי אבנים. אושר בכנסת העשרים.
  • חוק המאפשר לרשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים[30]. החוק עבר כחלק מרפורמה מקיפה בתחום חדלות פרעון שיזמה שקד שמטרתה להקל על אנשים פרטיים ועסקים קטנים שנכנסו לפשיטת רגל עקב חובות ולאפשר את שיקומם[31].
  • תיקון לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (שמכונה "חוק שקיפות העמותות"), המחייב עמותות שרוב מימונן מגיע ממדינות זרות לציין זאת בפרסומיהן ובהופעת נציגיהן בוועדות הכנסת[32].

שרת המשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא, אוקטובר 2015
שקד עם הנשיא ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בטקס השבעת השופטים, אוקטובר 2015

במסגרת המשא ומתן הקואליציוני על הקמת ממשלת ישראל ה-34 קיבלה שקד את תיק המשפטים. בעקבות הסתה נגד שקד מצד מתנגדיה הפוליטיים, שכללה בין השאר פרסום תמונה שלה במדים נאציים[33] ואיומים על חייה, הציבו יו"ר הכנסת וקצין הכנסת אבטחה צמודה עליה[34].

ב-14 במאי 2015 הושבעה לתפקיד שרת המשפטים. במסגרת תפקידה עומדת שקד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה והוועדה לבחירת שופטים, והיא חברה בקבינט המדיני-ביטחוני. שקד חברה גם בוועדה למינוי דיינים.

ב-1 ביוני 2015 גיבשה שקד מתווה פשרה שסיים את שביתת הפרקליטים בפרקליטות המדינה[35].

במטרה להיאבק בחרם על ישראל ובקמפיין ה-BDS יזמה שקד ב-2015 תוכנית לוחמה משפטית שעיקרה תביעות אזרחיות ופליליות נגד פעילי וארגוני החרם בגין פגיעה בסחר, אפליה וגזענות[36]. היא מקדמת חוק שמטרתו צמצום מעורבותן של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית, ולפיו עמותות שיקבלו תרומה מישות מדינית זרה ישלמו 45% מס על התרומה[37][38].

ב-20 ביולי 2015 אישרה הכנסת תיקון לחוק העונשין שיזמו ציפי לבני ואיילת שקד, הקובע שעל מי שיידה אבנים על כלי רכב יהיה ניתן לגזור עונש של עד 10 שנות מאסר גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה לפגוע. כמו כן החוק קובע שיידוי אבנים על שוטר או על כלי רכב משטרתי ייחשב לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות[39]. ההצעה באה בעקבות עלייה חדה בפיגועי יידוי אבנים, בייחוד ביהודה ושומרון, בשנים 2014-2015[40]. ב-2 בנובמבר 2015 אישרה הכנסת כהוראת שעה את הצעת החוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד המטילה עונשי מינימום למיידי אבנים ומאפשרת שלילת קצבאות מהורים שילדיהם הורשעו ביידוי אבנים וחפצים מסוכנים[41].

ב-2016 הביאה לסיום את הליכי החקיקה של חוק המאבק בטרור, שמשרד המשפטים יזם עוד ב-2011[42], אך לא הצליח להעבירו בכנסות ה-18 וה-19. החוק מחמיר את הענישה על עבירות טרור, מרחיב את ההגדרה מהי פעילות טרור, מעגן בצורה רשמית תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה, ומסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי[43].

באוגוסט 2016 אישרה הכנסת את חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שגיבשו שקד, ציפי לבני וראש ועדת חוקה, חוק ומשפט ניסן סלומיאנסקי. חוק זה מסדיר את פעילות נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות[44], ומכוחו מינתה שקד את השופט דוד רוזן לראש הנציבות.

בנובמבר 2016 קידמה עם בנט את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון שהגישו חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש. ב-6 בפברואר 2017 עבר החוק בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 60 תומכים מול 52 מתנגדים.

ב-22 בפברואר 2017 בחרה הוועדה למינוי שופטים בראשותה את השופטים דוד מינץ, ג'ורג' קרא, יעל וילנר ויוסף אלרון לבית המשפט העליון[45]. שלושה מתוך ארבעת השופטים שמונו נחשבים לבעלי קו שמרני, ומינויים נתפש כהישג של שקד[46].

ביוני 2017 השלים משרד המשפטים בהנחיית שקד הליך רישום זכויות במקרקעין בישראל שהחל בשנות ה-50 של המאה ה-20, ורשם 180,000 דונם מהנגב המערבי כאדמות בבעלות המדינה[47].

בדצמבר 2017 פרסמה שקד, ביחד עם ראש הבית היהודי נפתלי בנט, תזכיר חוק יסוד: החקיקה שבא להסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת (הכנסת) לרשות השופטת, ובפרט את נושא פסילת חוקי הכנסת על ידי בג"ץ. בתזכיר החוק הוצע שבג"ץ לא יוכל לפסול חוק אלא בהרכב של 9 שופטים וברוב של שני שלישים, ושהכנסת תוכל להתגבר על פסילה כזו באמצעות רוב של 61 חברי כנסת.

בפברואר 2018 בחרה הוועדה למינוי שופטים בראשותה, שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון: הפרופסור אלכס שטיין, שהיה מועמדה של שקד ונחשב למשפטן מוערך ולשמרן משפטי, והשופט המחוזי עופר גרוסקופף, שהיה מועמדה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחום המדיני-ביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד תומכת במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית והגישה את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ברוח זו. היא מאמינה בזכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל ובזכותה של ישראל להתיישב בשטחים אלה ולבנות בהתנחלויות. היא מתנגדת למדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן, הן מסיבות מוסריות והן מסיבות ביטחוניות. היא תומכת בתוכנית ההרגעה של נפתלי בנט ובפרט בהחלת הריבונות הישראלית על שטחי C בהדרגה, ותחילה על מעלה אדומים וגוש עציון, כדי לבצר את ירושלים מדינית, ביטחונית ודמוגרפית[48]. היא מתנגדת לשחרור מחבלים רבים בתמורה לשחרור חטופים או במסגרת מגעים מדיניים[49].

כיו"ר ישראל שלי פעלה שקד בהסברה ישראלית נגד קמפיין הדה-לגיטימציה שמתנהל נגד ישראל בעולם על ידי הפלסטינים, תומכיהם וארגוני שמאל, לרבות ארגוני ופעילי שמאל רדיקלי בישראל. היא מגדירה את קמפיין ה-BDS כטרור וכחלק מהאנטישמיות החדשה, ופועלת נגדו בזירה ההסברתית והמשפטית[50].

חוק ומשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי ול"משפטיזציה" של המערכות הציבוריות בישראל, דבר הפוגע לדבריה ביכולת הממשלה למשול ובעיקרון הפרדת הרשויות. היא סבורה שיש לאזן את הכוחות בין בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, ממשלת ישראל והכנסת, כך ששתי האחרונות יוכלו לממש את המטרות שלשמן נבחרו[51].

אקטיביזם שיפוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי והביעה מספר פעמים את דעתה לגבי הצורך באיפוק שיפוטי. כשרת המשפטים הצהירה שהיא פועלת במסגרת תפקידה כיושבת ראש הועדה למינוי שופטים, למינוים של שופטים שמרנים הנוקטים ריסון שיפוטי[52].

בעקבות פסילתו על ידי בג"ץ פעמיים של החוק נגד הסתננות שאושר בכנסת, יזמה בכנסת ה-19 הוספה של פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמטרתה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש, ברוב מוחלט של 61 חברי הכנסת ובתוקף מוגבל לארבע שנים, חוק שנפסל על ידי בג"ץ בנימוק שאינו עומד בתנאי חוק היסוד[53]. הצעת חוק פרטית זו אושרה בוועדת השרים לחקיקה, אולם לא הוגשה לכנסת בשל התנגדות חלק מסיעות הקואליציה. בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא מתווה הגז באפריל 2016 מתחה שקד ביקורת על בג"ץ ואמרה שנושא זה הוא באחריותה וסמכותה של הממשלה, ושהתערבות בג"ץ בנושא שגויה שכן אין הוא נושא באחריות למצבה המדיני והכלכלי של ישראל, ולנזק שיכול להיגרם למדינה בעקבות ביטול המתווה. היא הזכירה בהקשר זה את ציטוט "החרב והארנק" של אלכסנדר המילטון[54]. עוד כתבה בנושא התערבות בית המשפט בנושאי מדיניות ופוליטיקה:

לאותם התחומים הפוליטיים שהכרעות בהם מתקבלות בכנסת ובממשלה ושאין בהם כל הצדקה להתערבות בית המשפט העליון השופט ברק קרא "חורים שחורים". אני לעומתו קוראת להם "מרחבי משילות". כאן בדיוק באה לידי ביטוי יכולתה של הממשלה למשול ושל הכנסת לחוקק חוקים בשם העם שבחר בנציגיו.

איילת שקד, מסילות אל המשילות, "השילוח"[55]

היועץ המשפטי לממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד סבורה שהיועץ המשפטי לממשלה נטל לעצמו סמכויות לא לו, כולל סמכות להטיל וטו בפועל על נושאי מדיניות שבאחריות הממשלה, והפך למעשה מגורם משפטי שאמור לייעץ ולסייע לממשלה לממש את מדיניותה לגורם שהתייצב מעל הממשלה הנבחרת ופוסל את החלטותיה ואת פעולותיה כראות עיניו[56].

עודף חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר שפרסמה בכתב-העת "השילוח" פרשה שקד את חזונה ותפישת עולמו בכל הנוגע ליחסי שלטון, חוק ומשילות. היא כתבה שהכנסת לוקה בעודף חקיקה, הפוגעת בחירותו של האזרח. היא ביקרה בחריפות את עודף החקיקה הכלכלית והרגולציה הממשלתית (אסדרה) בשוק וכתבה שהוא פוגע בכלכלה ובעיקר בעסקים קטנים, המתקשים לעמוד בעול הרגולציה.

החקיקה בישראל הגיעה לרמה מסוכנת. החופש של האזרח בישראל נפגע עמוקות מהתחרות הזו שבין חברי הכנסת; מההתערבות המוגזמת בחייו. את התחרות הבריאה בין העסקים במשק החלפנו בתחרות מזיקה בין חברי הכנסת.

איילת שקד, מסילות אל המשילות, "השילוח"[55]

שקד הוסיפה שהיא רואה כחלק חשוב מתפקידה כיושבת ראש ועדת השרים לענייני חקיקה את פסילתן, בוועדה זו, של אלפי הצעות חוק מזיקות שמגישים חברי הכנסת[55].

המשפט ביהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד חותרת להשוואת החקיקה החלה ביהודה ושומרון לזו החלה בתחומי הקו הירוק. היא הנחתה את משרדי הממשלה להתייחס לתושבי יהודה ושומרון בכל הצעת חוק ממשלתית שהם מעלים, ואמרה שלא תעלה לדיון בוועדת השרים הצעת חוק ממשלתית ללא התייחסות כזאת[57].

כלכלה וחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד סבורה שיש לשלב את החרדים בחיים הציבוריים, כולל בצה"ל, בשירות לאומי ובמשק (שוק העבודה), אך יש לעשות זאת, ככל הניתן, בהידברות ובהסכמה[22]. היא הובילה את הוועדה לשוויון בנטל והתנגדה להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, סנקציות שהוטלו בחוק לפי דרישת מפלגת "יש עתיד".

שקד מגדירה את עמדותיה הכלכליות כתמיכה בשוק חופשי וליברליזם כלכלי עם רגישות חברתית. בראיון ב-2015 אמרה שרגישות זו מתבטאת בין היתר בכך שהיא תומכת בהעלאת שכר המינימום, החלת תנאים סוציאליים גם על עובדי קבלן כמו שנעשה באותה תקופה בתחום הניקיון והאבטחה, הטלת חובת העסקת בעלי מוגבלויות על תאגידים וחברות גדולות ועוד. עוד אמרה שהיא תומכת בפירוק מונופולים וצמצום רגולציה (אסדרה), משום שאלה מקשים על יזמים וחברות שלא לצורך ובכך גורמים לעלייה במחירים[55][58]. היא הדגימה זאת בחוק שיזמה, המחייב רגולטורים (משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד הכלכלה) להורות על שינוי אריזות של מוצרים לכל היותר רק פעם בשנתיים, משום שעלויות מעין אלה מוטלות בסופו של דבר על הצרכן[59].

המסתננים מאפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד רואה בתופעת ההסתננות מאפריקה לישראל איום דמוגרפי על מדינת ישראל, וכן פגיעה קשה באוכלוסיות ישראליות בשכונות העוני, בעיקר בשכונות דרום תל אביב, אשר סובלות מפשיעה מוגברת וחוסר ביטחון ברחובות עקב ריבוי המסתננים שם. היא תומכת בחקיקה נגד הסתננות ובפינוי המסתננים משכונות דרום ת"א ובסופו של דבר הרחקתם מישראל[60]. במרץ 2014 הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב במטרה מוצהרת לסייע לתושבי דרום תל אביב להתמודד עם בעיית המסתננים[61].

פרסים ואותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות מהעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנאומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונית ורדי, "המסע של נפתלי בנט לצמרת", מגזין ליברל, גיליון 3, עמ' 36, יולי 2014
  2. ^ שי שטרן פגש את איילת שקד וחזר קצת מאוהב, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בדצמבר 2012‏
  3. ^ העסקה הגדולה של איילת שקד: רכשה וילה בת"א בכ-6.5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2015
  4. ^ איילת שני, שיחה עם מתנחלת תל אביבית, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
  5. ^ 5.0 5.1 עפרה לקס, עניין אישי - איילת שקד, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2015
  6. ^ שרה ליבוביץ-דר, מאחורי הקלעים של הקרב בין איילת שקד ומרים נאור, באתר מגזין ליברל, 8 באוגוסט 2017
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 איילה צורף, החיילים הדיגיטליים של הימין, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2011
  8. ^ אהוד בן עזר, חדשות בן עזר, גיליון מס' 406, 1 בינואר 2009
  9. ^ סרטונים הערב ב"המקור": מי אתה באשר אל מסרי?, באתר ערוץ עשר, 2 בפברואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  10. ^ סערת אריאל: דביר בנדק התנצל, הימין התקפל, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בנובמבר 2010‏
  11. ^ עמיחי אתאלי, חולקים כבוד לחללי צה"ל ניצולי השואה, באתר nrg‏, 8 במאי 2011
  12. ^ סרטונים ישראל שלי ולא של השמאל: תנועה חדשה נגד דעותיהם של מגישי גל"צ, באתר ערוץ עשר, 23 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10"); מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום"
  13. ^ במקום חיילים מול אזרחים, יעמדו יהודים מול ערבים - "זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה, בה נדרשת מעורבות ושותפות פעילה של הציבור הישראלי במערכה מדינית, כשהפעם הקרב הוא הסברתי-תעמולתי. לא נעמוד מהצד ונביט בפלסטינים כשהם עושים שימוש מעוות בתקשורת העולמית ככלי ניגוח בחוסנה של ישראל. נצעד ונגן יחד על ישראל ועל חיילינו."
  14. ^ איילת שקד, ‏בקרוב: מאה אלף מסתננים בישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏16 בנובמבר 2011‏; הזמנה להפגנה נגד שטף המסתננים באתר "ישראל שלי"
  15. ^ פנחס וולף‏, איילת שקד נבחרה למוסדות הליכוד רק לפני שנה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 בינואר 2013
  16. ^ זאב קם, מדוע באמת פרשו בנט ואיילת שקד מהליכוד?, באתר nrg‏, 20 בינואר 2013
  17. ^ איתמר פליישמן, לראשונה: חילונית תתמודד לרשימת הבית היהודי, באתר ynet, 10 ביוני 2012
  18. ^ שלמה פיוטרקובסקיבנט: מתמודד על ראשות המפד"ל, באתר ערוץ 7
  19. ^ Jewish Home Knesset Chair to Kerry: You are a Hypocrite, אתר JewishPress, ‏15 באוגוסט 2013
  20. ^ חוק משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014
  21. ^ דנה ויס, ‏טירונית בקרב: השבוע הגורלי של ח"כ איילת שקד, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בפברואר 2014‏
  22. ^ 22.0 22.1 חן קוטס-בר, "מי שחושב שכולם יתגייסו לא חי בכדור הארץ", באתר nrg‏, 6 במרץ 2014 (ראיון עם איילת שקד).
    סרטונים ביוטיוב: ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים, 11 במרץ 2014
  23. ^ הכנסת אישרה את חוק הגיוס ברוב של 67 בעד, מול מתנגד אחד, נענע10, 12 במרץ 2014
  24. ^ מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014
  25. ^ אושר סופית: תוחמר הענישה על כניסה אסורה לשטח חקלאי, אתר הכנסת, 18 במרץ 2014
  26. ^ אושר סופית: רוצחים בנסיבות חריגות בחומרתן לא ישוחררו בעסקאות לפני שריצו לפחות 40 שנה מעונשם, אתר הכנסת, 3 בנובמבר 2014
  27. ^ זאב קם, אושר בכנסת חוק המחבלים שימנע שחרור רוצחים, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2014
  28. ^ Emblem of Israel.svg חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  29. ^ חדשות nana10, עבר בוועדת השרים: המדינה תסייע לנפגעי עבירות מין להרחיק את הפוגע מהעבודה, באתר ערוץ עשר, 21 ביוני 2015 (במקור, מאתר "nana10"),
    אושר סופית: סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, בנוגע לחזרת הפוגע לסביבת הנפגע, אתר הכנסת, 29 ביולי 2015
  30. ^ חן מענית, ‏"חייב שאין לו כסף - מה יעזור שניכנס בו ונתלה אותו?", באתר גלובס, 12 במרץ 2016
  31. ^ אלה לוי-וינריב, ‏איילת שקד מציגה: רפורמת השיקום לפושטי רגל וחברות בקריסה, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2015
  32. ^ חוק שקיפות העמותות באתר הכנסת, 11 ביולי 2016
  33. ^ עודד ירון, לפעמים נאצי זו רק עוד שכבה בפוטושופ, באתר הארץ, 11 במאי 2015
  34. ^ זאב קם, בשל איומים: אבטחה הוצמדה לאיילת שקד, באתר nrg‏, 11 במאי 2015,
    עמרי נחמיאס‏, אבטחה הוצמדה לאיילת שקד בעקבות איומים על חייה, באתר וואלה! NEWS‏, 11 במאי 2015
  35. ^ יעל פרידסון, בתום ארבעה חודשים: תמה שביתת הפרקליטים, באתר nrg‏, 1 ביוני 2015
  36. ^ אריאל כהנא, עוברים להתקפה: ישראל תתבע פעילי חרם ברחבי העולם, באתר nrg‏, 17 ביוני 2015
  37. ^ הדס ברוה, איילת שקד הופכת את העמותות לאויבות המדינה, באתר nrg‏, 31 במרץ 2015
  38. ^ שקד על עמותות השמאל: "פועלים מתוך שנאה עצמית", באתר גלי צה"ל, 24 ביוני 2015
  39. ^ מורן אזולאי, אושרה החמרת עונש למיידי אבנים: "מחבלים", באתר ynet, 20 ביולי 2015
  40. ^ ​נצ"מ שמעון נחמני בדיון שנערך בוועדת חוקה בנושא ענישת מיידי אבנים : בשנת 2013 נרשמו 7,886 אירועי זריקת אבנים, לעומת 18,726 בשנת 2014 השנה נעצרו 634 חשודים עד תום ההליכים, אתר הכנסת, 15 ביולי 2015
  41. ^ חזקי עזרא, אושר סופית: תוחמר הענישה על מיידי אבנים, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2015
  42. ^ משרד המשפטים, הצעת חוק המאבק בטרור עברה בקריאה ראשונה, באתר משרד המשפטים, 5 באוגוסט 2011
  43. ^ מורן אזולאי, "חוק הטרור" אושר: מאסר עולם למחבל - 30 שנה בכלא, באתר ynet, 15 ביוני 2016,
    גדעון אלון, ‏השב"כ על חוק הטרור: "זהו חוק הטרור המתקדם בעולם", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2016 20:01
  44. ^ גלי גינת וטל שלו‏, אושר חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות: "אין איש מעל החוק", באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוגוסט 2016
  45. ^ עמית סגל וגיא פלג, ‏ניצחון לשקד: אלה 4 שופטי העליון, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בפברואר 2017‏
  46. ^ עוזי ברוך, בנט לערוץ 7: שקד עשתה היסטוריה, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2017,
    עמית סגל, על ארבע: הניצחון של שקד על ביהמ"ש העליון, באתר nrg‏, 24 בפברואר 2017
  47. ^ קלמן ליבסקינד, ‏סוף הסיפור: אחרי 64 שנה, איילת שקד שינתה את כללי המשחק בנגב, באתר מעריב השבוע, 3 ביוני 2017
  48. ^ עדו בן פורת, שקד מציגה: "תכנית איתנות לאומית", באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2017
  49. ^ עמרי נחמיאס‏, אושר "חוק המחבלים": "הם צריכים למות בכלא, וכך יהיה", באתר וואלה! NEWS‏, 04 בנובמבר 2014
  50. ^ טל שלו‏, איילת שקד: "תנועת ה-BDS היא ארגון טרור שעלינו לסכל", באתר וואלה! NEWS‏, 18 בספטמבר 2016,
    אלירן אהרון, איילת שקד בכנס ערוץ 7: מלחמה ב-BDS, באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2016
  51. ^ אביאל מגנזי, השרה שקד: נראה כי המשילות עברה לבתי המשפט, אנשים כמוני נתפשים כבני חושך, באתר ynet, 18 במאי 2015
  52. ^ עדו בן פורת,שקד: מעדיפה שופטים שמרנים ומרוסנים, באתר ערוץ 7, י"א בכסלו תשע"ח 29/11/17
  53. ^ יהונתן ליס, השרים אישרו את חוק עוקף בג"ץ של ח"כ שקד, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
  54. ^ סרטונים חזקי עזרא, שקד הודפת את הביקורת, באתר ערוץ 7, 4 באפריל 2016 - נאומה של שקד בכנס עורכי הדין 2016
  55. ^ 55.0 55.1 55.2 55.3 איילת שקד, מסילות אל המשילות, "השילוח", אוקטובר 2016. (תקציר המאמר מופיע כאן: החזון היהודי של איילת שקד, באתר ynet)
  56. ^ אביעד גליקמן, שקד: "היועץ המשפטי מעולם לא הוסמך להחליף את הממשלה", באתר ערוץ עשר, 7 באוקטובר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
    כנס קהלת: שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד על בעיית סמכויות היועמ"ש, ערוץ היוטיוב של פורום קהלת, 8 באוקטובר 2015
  57. ^ חור אוריאל ניזרי, ‏החלת הדין הישראלי ביו"ש – השרה שקד: כל חוק יעבור התייחסות לתושבי יו"ש, באתר "תקדין", 6 ביוני 2017
  58. ^ סרטונים כנס מדדים 2017 - איילת שקד, בערוץ היוטיוב של כלכליסט, מרץ 2017
  59. ^ "שקד על נתניהו: מע"מ אפס על מוצרי יסוד – כלכלת בחירות", אתר מידה, 8 בינואר 2015
  60. ^ איילת שקד, ‏הם לא פליטים, הם מסתננים, באתר ‏mako‏‏, ‏13 בדצמבר 2011‏
  61. ^ חברת הכנסת שקד חנכה לשכה חדשה לפניות הציבור בדרום תל אביב, האתר הרשמי של איילת שקד, 13 במרץ 2014
  62. ^ אבי סגל, ‏חיילי הפייסבוק נגד פוסט ציונות, באתר בשבע - ערוץ 7, 29/09/2011 (במהדורה המודפסת פורסם בעמוד 12 של מגזין "אתנחתא")
  63. ^ מירב ארד, איילת שקד - זוכת פרס ביקורת התקשורת 2012, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 25 בינואר 2012
  64. ^ כבוד לבית היהודי: איילת שקד - הח"כית המצטיינת במושב האחרון, באתר כיפה, 29 באוגוסט 2013
  65. ^ דירוג השרים והח"כים: בנט ושקד בשלישייה הפותחת, כיפה (אתר אינטרנט), 27 במרץ 2014
  66. ^ "מעריב סופהשבוע", 22 במאי 2015
  67. ^ "מעריב השבוע", 19 באוגוסט 2015
  68. ^ אשת השנה של "ליידי גלובס": שרת המשפטים איילת שקד, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2015.
  69. ^ 50 הנשים המשפיעות ביותר בישראל ל-2016, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2016 והדירוג עצמו
  70. ^ כתבי מעריב, ‏פרויקט מיוחד: 100 האנשים המשפיעים בישראל, מקומות 1–10, באתר מעריב השבוע, 30 בדצמבר 2016.
  71. ^ הרשימה באתר פורבס,
    תקציר הרשימה על איילת שקד, פורבס, יולי 2017