איילת שקד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איילת שקד
איילת שקד
איילת שקד, 2011
תאריך לידה 7 במאי 1976 (בת 38)
חברת הכנסת
כנסות 1920
סיעה הבית היהודי
תפקידים בולטים
עיסוק קודם מהנדסת מחשבים ומנהלת שיווק

איילת שקד (נולדה ב-7 במאי 1976) היא חברת הכנסת בכנסת התשע עשרה מטעם מפלגת הבית היהודי ויו"ר הסיעה בכנסת. לשעבר, יושבת ראש תנועת ישראל שלי וממייסדיה. במקצועה, מהנדסת מחשבים ומנהלת שיווק בתחום ההיי-טק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד נולדה למשפחת בן-שאול. האם, אראלה, הייתה מורה לתנ"ך בעלת דעות שמאלניות מבחינה פוליטית, נפטרה בהיות שקד בת 23. אביה, מנשה בן שאול, יליד עיראק, הוא רואה חשבון איש הליכוד. לשקד יש אח אחד. שקד ומשפחתה חילונים[1].

גדלה בשכונת בבלי שבצפון תל אביב ולמדה בבית ספר תיכון עירוני ד'[2]. הייתה מדריכה ורשג"דית בתנועת הצופים. ניצחה בבחירות בתיכון כאשר ייצגה את מפלגת הליכוד‏[3]. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת של חטיבת גולני[4]. בעלת תואר B.Sc בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כמהנדסת מחשבים ובהמשך כמנהלת שיווק בחברת מוצרי המחשוב טקסס אינסטרומנטס.

נשואה לאופיר, טייס קרב (במילואים), אם לשני ילדים, ומתגוררת גם כיום בשכונת ילדותה, שכונת בבלי שבתל אביב.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 20062008 שימשה שקד כמנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, עת כיהן כראש האופוזיציה[5]. במרץ 2008 פרשו היא ונפתלי בנט מלשכתו של נתניהו.

בתחילת שנת 2010 הקימה יחד עם בנט, את תנועת ישראל שלי ועמדה בראשה עד מאי 2012.

במסגרת התנועה היא ביקרה באמצעי התקשורת את בנק לאומי, על רקע האפשרות שהבנק ימכור את חברת הנדל"ן דיגל הפועלת בירושלים לקבוצת משקיעים פלסטינית[6]. הבנק חזר בו ומכר לבסוף את החברה לקבוצת משקיעים יהודית. בנובמבר 2010 פתחו שקד ואנשיה בקמפיין כנגד דברי דביר בנדק, שתקף את שרת התרבות והספורט לימור לבנת לאחר שזו מתחה ביקורת על אמנים שהביעו התנגדות להופיע בהיכל התרבות באריאל. בעקבות הקמפיין של תנועת ישראל שלי הבהיר בנדק שאת הביקורת מתח כיו"ר ארגון השחקנים אך כשחקן הוא יופיע במקום‏[7].

לאחר הפיגוע באיתמר הפיצה שקד, בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של בני משפחת פוגל שנרצחו. בראיון לעיתונות אמרה: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למלים, וזה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה דיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. הגיע הזמן להחזיר אש"‏[5].

ביום הזיכרון התשע"א-2011 ארגנה עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש[8].

ביוני 2011 הובילה את התנועה שבראשותה לקמפיין נגד גלי צה"ל, שמטרתו לדבריה להביא לשילוב בשעות השיא של שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל וכן למנוע מהתחנה לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה‏[9].

בספטמבר 2011 קראה לערוך "צעדות מגן" של אזרחים על מנת להגן על המדינה וחיילי צה"ל למול צעדות פלסטיניות שתוכננו אז ושלא התקיימו בסופו של דבר‏[10].

החל מסוף 2011 הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, באמרה שהם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה וכרוכים בה גם נזקים כלכליים קשים. היא קראה לאכוף את החוק האוסר עליהם לעבוד, להחזירם לארצות המוצא ולחקוק חוק ההסתננות שיאפשר החזקתם במשמורת לשלוש שנים בהליך מנהלי ומניעת כניסת חדשים על ידי השלמת הגדר בגבול מצרים‏[11].

בפעילותה הציבורית כתבה שקד מאמרי דעה בבלוג באתר mako וב"מעריב", והתראיינה באמצעי התקשורת. היא שיתפה פעולה עם שרים וחברי כנסת כמו מתן וילנאי, משה יעלון וגדעון סער[5].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2012 נבחרה שקד למרכז הליכוד, אולם ביוני 2012 פרשה ממנו‏[12] והודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, יחד עם נפתלי בנט[13][14]. ב-14 בנובמבר 2012 נבחרה בפריימריז של המפלגה למקום השלישי, ובעקבות איחוד של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה. יחד עם בנט ייצגה את המפלגה בתעמולת הבחירות. רשימת הבית היהודי זכתה ל-12 מנדטים, שקד נכנסה לכנסת והייתה חברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה.

בכנסת ה-19 הייתה שקד היא יושבת-ראש השדולות למען יהונתן פולארד, לטיפול בבעיית המסתננים, למען עולים דוברי אנגלית ולמען הספרות הישראלית ועידוד הקריאה בישראל. כמו כן הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה לשוויון תעסוקתי, בשדולה למען חיילי המילואים ועוד.

בעקבות פתיחת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013) שתמורתו הסכימה ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים עם "דם על הידיים", כתבה שקד מכתב פומבי לשר החוץ האמריקאי ג'ון קרי והאשימה אותו בצביעות על כך שהוא לוחץ על ישראל לשחרר רוצחים שיסכנו את ביטחונה בעוד שארצות הברית לא רק שלא משחררת מחבלים, אלא גם לא משחררת את יונתן פולארד[15].

באוגוסט 2013, נבחרה שקד לחברת הכנסת המצטיינת של מושב הקיץ 2013 בסקר שערך ערוץ הכנסת[16].

בדצמבר 2013, בעקבות התנגדות הבית היהודי להצעת חוק המעניקה לזוגות של גברים הומוסקסואלים עובדים נקודות זיכוי בגין ילדים, בדומה לנקודות הזיכוי הניתנות לנשים עובדות, ספגה שקד דברי נאצה מצד פעילי שמאל רדיקלי בישראל ולהט"בים[17].

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: משאל עם שהעלו חברי הכנסת איילת שקד, אורית סטרוק ויריב לוין המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים‏[18].

במרץ 2014 הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב על מנת לחזק את תושבי השכונות ולסייע להם להתמודד עם בעיית המסתננים[19]. בסוף אותו חודש דורגה שקד במקום השני ברשימת חברי הכנסת המצטיינים של מושב החורף לפי ערוץ הכנסת[20].

בכנסת ה-19 יזמה ביחד עם ח"כ יריב לוין (הליכוד) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיעה שקד למקום הראשון בפרייימריז של הבית היהודי, והיא מוצבת במקום השלישי ברשימה.

"ועדת שקד" ותיקון חוק שירות ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד הייתה יושבת-הראש של "הוועדה לשוויון בנטל" שהוקמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושלוש כדי להכין חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במשק‏[21]. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי המסדירים את גיוס בני הישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ואינו שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ניתן להשיג יותר, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה‏[22]. ב-12 במרץ 2014 אושרו חוקים אלה בקריאה שנייה ושלישית‏[23][24].

חקיקה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק יסוד: משאל עם המחייב עריכת משאל עם על מסירת שטחים ישראליים (יחד עם אורית סטרוק ויריב לוין).
  • חוק המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי‏[25].
  • "חוק המחבלים" - חוק המאפשר לשופטים לקבוע על עבירות רצח שהן חריגות בחומרתן, וכתוצאה מכך תימנע קציבת עונש הנאשם לפחות מ-40 שנות מאסר, וכן יימנע שחרורו בעסקאות עם ארגוני טרור או במחוות שהן חלק ממשא ומתן מדיני‏[26][27].

פרסים ואותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים רשמיים
כתבות מהעיתונות
ראיונות
ממאמריה
מנאומיה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגזין mako, ‏שי שטרן פגש את איילת שקד וחזר קצת מאוהב, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בדצמבר 2012‏
  2. ^ איילת שני, שיחה עם מתנחלת תל אביבית, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
  3. ^ לאון קמלמן, בחירות 2013: חמש נשים ששוות הצבעה, 21 בינואר 2013
  4. ^ http://www.inn.co.il/News/News.aspx/290770
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 איילה צורף, החיילים הדיגיטליים של הימין, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2011
  6. ^ סרטונים הערב ב"המקור": מי אתה באשר אל מסרי?, באתר nana10‏, 2 בפברואר 2011
  7. ^ סערת אריאל: דביר בנדק התנצל, הימין התקפל, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בנובמבר 2010‏
  8. ^ עמיחי אתאלי, חולקים כבוד לחללי צה"ל ניצולי השואה, באתר nrg‏, 8 במאי 2011
  9. ^ סרטונים ישראל שלי ולא של השמאל: תנועה חדשה נגד דעותיהם של מגישי גל"צ, באתר nana10‏, 23 ביוני 2011; מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום"
  10. ^ במקום חיילים מול אזרחים, יעמדו יהודים מול ערבים - "זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה, בה נדרשת מעורבות ושותפות פעילה של הציבור הישראלי במערכה מדינית, כשהפעם הקרב הוא הסברתי-תעמולתי. לא נעמוד מהצד ונביט בפלסטינים כשהם עושים שימוש מעוות בתקשורת העולמית ככלי ניגוח בחוסנה של ישראל. נצעד ונגן יחד על ישראל ועל חיילינו."
  11. ^ איילת שקד, ‏בקרוב: מאה אלף מסתננים בישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏16 בנובמבר 2011‏; הזמנה להפגנה נגד שטף המסתננים באתר "ישראל שלי"
  12. ^ זאב קם, מדוע באמת פרשו בנט ואיילת שקד מהליכוד?, באתר nrg‏, 20 בינואר 2013.
  13. ^ איתמר פליישמן, לראשונה: חילונית תתמודד לרשימת הבית היהודי, באתר ynet‏, 10 ביוני 2012
  14. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏בנט: מתמודד על ראשות המפד"ל, באתר ערוץ 7
  15. ^ Jewish Home Knesset Chair to Kerry: You are a Hypocrite, אתר JewishPress, ‏15 באוגוסט 2013
  16. ^ 16.0 16.1 כבוד לבית היהודי: איילת שקד - הח"כית המצטיינת במושב האחרון, באתר כיפה, 29 באוגוסט 2013
  17. ^ יונתן אוריך, ‏הסתה פרועה נגד איילת שקד, בעקבות דחיית ההצבעה על חוק זכויות חד מיניים, באתר כיפה, 8 בדצמבר 2013
  18. ^ חוק משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  19. ^ הודעה באתר הרשמי של איילת שקד, 13 במרץ 2014.
  20. ^ 20.0 20.1 דירוג השרים והח"כים: בנט ושקד בשלישייה הפותחת, כיפה (אתר אינטרנט), 27 במרץ 2014.
  21. ^ דנה ויס, ‏טירונית בקרב: השבוע הגורלי של ח"כ איילת שקד, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בפברואר 2014‏
  22. ^ חן קוטס-בר, "מי שחושב שכולם יתגייסו לא חי בכדור הארץ", באתר nrg‏, 6 במרץ 2014 (ראיון עם איילת שקד).
    וידאו ביוטיוב: ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים, 11 במרץ 2014.
  23. ^ הכנסת אישרה את חוק הגיוס ברוב של 67 בעד, מול מתנגד אחד, נענע10, 12 במרץ 2014.
  24. ^ מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  25. ^ אושר סופית: תוחמר הענישה על כניסה אסורה לשטח חקלאי, אתר הכנסת, 18 במרץ 2014.
  26. ^ אושר סופית: רוצחים בנסיבות חריגות בחומרתן לא ישוחררו בעסקאות לפני שריצו לפחות 40 שנה מעונשם, אתר הכנסת, 3 בנובמבר 2014.
  27. ^ זאב קם, אושר בכנסת חוק המחבלים שימנע שחרור רוצחים, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2014.
  28. ^ אבי סגל, ‏חיילי הפייסבוק נגד פוסט ציונות, באתר בשבע - ערוץ 7, 29/09/2011 (במהדורה המודפסת פורסם בעמוד 12 של מגזין "אתנחתא")
  29. ^ מירב ארד, איילת שקד - זוכת פרס ביקורת התקשורת 2012, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 25 בינואר 2012
  30. ^ הידיעה ב"סרוגים", 12 בספטמבר 2012.