איילת שקד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איילת שקד (שרת המשפטים)
איילת שקד
איילת שקד, 2011
תאריך לידה 7 במאי 1976 (בת 39)
תאריך לידה עברי ז' באייר ה'תשל"ו
חברת הכנסת
ממשלות 34
כנסות 1920
סיעה הבית היהודי
תפקידים בולטים
עיסוק קודם מנהלת לשכת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו
עיסוק נוסף הנדסת מחשבים ושיווק

איילת שקד (נולדה ב-7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא שרת המשפטים וחברת הכנסת מטעם מפלגת הבית היהודי. בכנסת ה-19 הייתה יושבת ראש הסיעה. ממייסדי תנועת ישראל שלי ויושבת ראש התנועה לשעבר. מהנדסת מחשבים במקצועה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד נולדה למשפחת בן-שאול. האם, אראלה, הייתה מורה לתנ"ך בעלת דעות שמאלניות מבחינה פוליטית, נפטרה בהיות שקד בת 23. אביה, מנשה, יליד עיראק, הוא רואה חשבון איש הליכוד. לשקד יש אח אחד. שקד ומשפחתה חילונים[1].

גדלה בשכונת בבלי שבצפון תל אביב, שבה היא מתגוררת גם היום, ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ד'[2]. הייתה מדריכה ורשג"דית בתנועת הצופים. ייצגה את מפלגת הליכוד בבחירות-דמה שנערכו בתיכון‏[3]. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת של חטיבת גולני[4]. בעלת תואר B.Sc בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כמהנדסת מחשבים וכמנהלת שיווק מוצר בסניף הישראלי של טקסס אינסטרומנטס.

נשואה לאופיר, שהוא טייס קרב במילואים, אם לשני ילדים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 20062008 שימשה שקד כמנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, עת כיהן כראש האופוזיציה[5]. במסגרת תפקיד זה גייסה ללשכה את נפתלי בנט. במרץ 2008 פרשו היא ובנט מלשכתו של נתניהו.

בתחילת שנת 2010 הקימה יחד עם בנט, את תנועת ישראל שלי ועמדה בראשה עד מאי 2012.

במסגרת התנועה היא ביקרה באמצעי התקשורת את בנק לאומי, על רקע האפשרות שהבנק ימכור את חברת הנדל"ן דיגל הפועלת בירושלים לקבוצת משקיעים פלסטינית[6]. הבנק חזר בו ומכר לבסוף את החברה לקבוצת משקיעים יהודית. בנובמבר 2010 פתחו שקד ואנשיה בקמפיין כנגד דברי דביר בנדק, שתקף את שרת התרבות והספורט לימור לבנת לאחר שזו מתחה ביקורת על אמנים שהביעו התנגדות להופיע בהיכל התרבות באריאל. בעקבות הקמפיין של תנועת ישראל שלי הבהיר בנדק שאת הביקורת מתח כיו"ר ארגון השחקנים אך כשחקן הוא יופיע במקום‏[7].

לאחר הפיגוע באיתמר הפיצה שקד, בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של בני משפחת פוגל שנרצחו. בראיון לעיתונות אמרה: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למלים, וזה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה דיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. הגיע הזמן להחזיר אש"‏[5].

ביום הזיכרון התשע"א-2011 ארגנה עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש[8].

ביוני 2011 הובילה את התנועה שבראשותה לקמפיין נגד גלי צה"ל, שמטרתו לדבריה להביא לשילוב בשעות השיא של שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל וכן למנוע מהתחנה לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה‏[9].

בספטמבר 2011 קראה לערוך "צעדות מגן" של אזרחים על מנת להגן על המדינה וחיילי צה"ל למול צעדות פלסטיניות שתוכננו אז ושלא התקיימו בסופו של דבר‏[10].

החל מסוף 2011 הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, באמרה שהם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה וכרוכים בה גם נזקים כלכליים קשים. היא קראה לאכוף את החוק האוסר עליהם לעבוד, להחזירם לארצות המוצא ולחקוק חוק ההסתננות שיאפשר החזקתם במשמורת לשלוש שנים בהליך מנהלי ומניעת כניסת חדשים על ידי השלמת הגדר בגבול מצרים‏[11].

בפעילותה הציבורית כתבה שקד מאמרי דעה בבלוג באתר mako וב"מעריב", והתראיינה באמצעי התקשורת. היא שיתפה פעולה עם שרים וחברי כנסת כמו מתן וילנאי, משה יעלון וגדעון סער[5].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילת שקד בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין במסגרת ההתייעצויות שאחרי הבחירות לכנסת העשרים

בינואר 2012 נבחרה שקד למרכז הליכוד, אולם ביוני 2012 פרשה ממנו‏[12] והודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, יחד עם נפתלי בנט[13][14]. ב-14 בנובמבר 2012 נבחרה בפריימריז של המפלגה למקום השלישי, ובעקבות איחוד של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה. יחד עם בנט ייצגה את המפלגה בתעמולת הבחירות. רשימת הבית היהודי זכתה ל-12 מנדטים, שקד נכנסה לכנסת והייתה חברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה.

בכנסת ה-19 הייתה שקד יושבת-ראש השדולות למען יהונתן פולארד, לטיפול בבעיית המסתננים, למען עולים דוברי אנגלית ולמען הספרות הישראלית ועידוד הקריאה בישראל. כמו כן הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה לשוויון תעסוקתי, בשדולה למען חיילי המילואים ועוד.

בעקבות פתיחת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013) שתמורתו הסכימה ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים עם "דם על הידיים", כתבה שקד מכתב פומבי לשר החוץ האמריקאי ג'ון קרי והאשימה אותו בצביעות על כך שהוא לוחץ על ישראל לשחרר רוצחים שיסכנו את ביטחונה בעוד שארצות הברית לא רק שלא משחררת מחבלים, אלא גם לא משחררת את יונתן פולארד[15].

באוגוסט 2013, נבחרה שקד לחברת הכנסת המצטיינת של מושב הקיץ 2013 בסקר שערך ערוץ הכנסת[16].

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: משאל עם שהעלו חברי הכנסת איילת שקד, אורית סטרוק ויריב לוין המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים‏[17].

במרץ 2014 הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב על מנת לחזק את תושבי השכונות ולסייע להם להתמודד עם בעיית המסתננים[18]. בסוף אותו חודש דורגה שקד במקום השני ברשימת חברי הכנסת המצטיינים של מושב החורף לפי ערוץ הכנסת[19].

בכנסת ה-19 יזמה ביחד עם ח"כ יריב לוין (הליכוד) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיעה שקד למקום הראשון בפרייימריז של הבית היהודי, והוצבה במקום השלישי ברשימה. בבחירות קיבל הבית היהודי 8 מנדטים ושקד נכנסה לכנסת.

"ועדת שקד" ותיקון חוק שירות ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד הייתה יושבת-הראש של "הוועדה לשוויון בנטל" שהוקמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושלוש כדי להכין חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במשק‏[20]. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי המסדירים את גיוס בני הישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ואינו שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ניתן להשיג יותר, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה‏[21]. ב-12 במרץ 2014 אושרו חוקים אלה בקריאה שנייה ושלישית‏[22][23].

חקיקה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק יסוד: משאל עם - המחייב עריכת משאל עם בסוגיית מסירת שטחים ישראליים כחוק יסוד (יחד עם אורית סטרוק ויריב לוין).
  • חוק המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי‏[24].
  • "חוק המחבלים" - חוק המאפשר לשופטים לקבוע על עבירות רצח שהן חריגות בחומרתן, וכתוצאה מכך תימנע קציבת עונש הנאשם לפחות מ-40 שנות מאסר, וכן יימנע שחרורו בעסקאות עם ארגוני טרור או במחוות שהן חלק ממשא ומתן מדיני‏[25][26].
  • "חוק (רשתות) המזון" (ביחד עם שר הכלכלה נפתלי בנט) המחייב את רשתות שיווק המזון לפרסם רשימת מחירים גם באינטרנט.
  • "חוק האבנים" הקובע שעונשו של מי שיידה אבנים על כלי רכב יהיה עד 10 שנות מאסר גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע, ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה כזאת.
  • חוק הנותן סיוע משפטי חינם לקורבנות עבירות מין, בפרט בכל הקשור בהרחקת עברייני מין מסביבתם.‏[27]

שרת המשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המשא ומתן הקואליציוני על הקמת ממשלת ישראל ה-34 קיבלה שקד את תיק המשפטים. בעקבות הסתה נגד שקד מצד מתנגדיה הפוליטיים, שכללה בין השאר פרסום תמונה שלה במדים נאציים[28] ואיומים על חייה, הציבו יו"ר הכנסת וקצין הכנסת אבטחה צמודה עליה‏[29].

ב-14 במאי 2015 הושבעה לתפקיד שרת המשפטים. במסגרת תפקידה עומדת שקד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה וחברה בקבינט המדיני-ביטחוני.

ב-1 ביוני 2015 גיבשה שקד מתווה פשרה שסיים את שביתת הפרקליטים בפרקליטות המדינה[30].

במטרה להיאבק בחרם על ישראל ובקמפיין ה-BDS יזמה שקד ב-2015 תוכנית לוחמה משפטית שעיקרה תביעות אזרחיות ופליליות נגד פעילי וארגוני החרם בגין פגיעה בסחר, אפליה וגזענות[31]. היא מקדמת חוק שמטרתו צמצום מעורבותן של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית, ולפיו עמותות שיקבלו תרומה מישות מדינית זרה ישלמו 45% מס על התרומה‏[32][33].

ב-20 ביולי 2015 העבירה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק העונשין שיזמו ציפי לבני ואיילת שקד המכונה "חוק האבנים". התיקון קובע שעל מי שיידה אבנים על כלי רכב יהיה ניתן לגזור עונש של עד 10 שנות מאסר גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה לפגוע. כמו כן החוק קובע שיידוי אבנים על שוטר או כלי רכב משטרתי תיחשב לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות‏[34]. ההצעה באה בעקבות עלייה חדה בפיגועי יידוי האבנים, בייחוד ביהודה ושומרון, בשנים 2014-2015.

עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקד תומכת במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית והגישה את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ברוח זו. היא מתנגדת למדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן ותומכת בתוכנית ההרגעה של נפתלי בנט. היא מתנגדת לשחרור מחבלים רבים בתמורה לשחרור חטופים והייתה מיוזמי חוק המחבלים, המונע את האפשרות לשחרר במסגרת מגעים מדיניים אסירים שהורשעו ב'רצח בנסיבות מחמירות'‏[35].

עוד מהיותה יו"ר ישראל שלי פועלת שקד בהסברה ישראלית נגד קמפיין הדה-לגיטימציה וההסתה שמתנהל נגד ישראל בעולם על ידי הפלסטינים, תומכיהם וארגוני שמאל רדיקלי, לרבות ארגוני ופעילי שמאל רדיקלי בישראל.

שקד סבורה שעל התקשורת בישראל להיות מאוזנת ולשקף את מגוון הדעות בציבור הישראלי‏[36].

שקד מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי, לסמכויות היתר של היועצים המשפטיים ול"משפטיזציה" של המערכות הציבוריות בישראל, דבר הפוגע לדבריה ביכולת הממשלה למשול ובעיקרון הפרדת הרשויות. שקד סבורה שיש לאזן את הכוחות בין בג"ץ, ממשלת ישראל והכנסת כך ששתי האחרונות יוכלו למשול ולממש את המדיניות שלשמה נבחרו‏[37].

היא סבורה שיש לשלב את החרדים בחיים הציבוריים, כולל בצה"ל ובשירות לאומי ובמשק (שוק העבודה), אך יש לעשות זאת, ככל הניתן, בהידברות ובהסכמה‏[21]. היא הובילה את הוועדה לשוויון בנטל. היא התנגדה על הטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, סנקציות שהוטלו בחוק לפי דרישת מפלגת "יש עתיד".

שקד רואה בתופעת ההסתננות מאפריקה לישראל איום דמוגרפי על מדינת ישראל וכן פגיעה קשה באוכלוסיות ישראליות בשכונות העוני, בעיקר בשכונות דרום תל אביב, אשר סובלות מפשיעה מוגברת וחוסר ביטחון ברחובות עקב ריבוי המסתננים שם. היא תומכת בחקיקה נגד הסתננות ובפינוי המסתננים משכונות דרום ת"א ובסופו של דבר הרחקתם מישראל‏[38]. היא הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב על מנת לסייע לתושבי השכונות שם‏[39].

פרסים ואותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים רשמיים
כתבות מהעיתונות
ראיונות
ממאמריה
מנאומיה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגזין mako, ‏שי שטרן פגש את איילת שקד וחזר קצת מאוהב, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בדצמבר 2012‏
  2. ^ איילת שני, שיחה עם מתנחלת תל אביבית, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
  3. ^ לאון קמלמן, בחירות 2013: חמש נשים ששוות הצבעה, 21 בינואר 2013
  4. ^ http://www.inn.co.il/News/News.aspx/290770
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 איילה צורף, החיילים הדיגיטליים של הימין, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2011
  6. ^ סרטונים הערב ב"המקור": מי אתה באשר אל מסרי?, באתר nana10‏, 2 בפברואר 2011
  7. ^ סערת אריאל: דביר בנדק התנצל, הימין התקפל, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בנובמבר 2010‏
  8. ^ עמיחי אתאלי, חולקים כבוד לחללי צה"ל ניצולי השואה, באתר nrg‏, 8 במאי 2011
  9. ^ סרטונים ישראל שלי ולא של השמאל: תנועה חדשה נגד דעותיהם של מגישי גל"צ, באתר nana10‏, 23 ביוני 2011; מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום"
  10. ^ במקום חיילים מול אזרחים, יעמדו יהודים מול ערבים - "זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה, בה נדרשת מעורבות ושותפות פעילה של הציבור הישראלי במערכה מדינית, כשהפעם הקרב הוא הסברתי-תעמולתי. לא נעמוד מהצד ונביט בפלסטינים כשהם עושים שימוש מעוות בתקשורת העולמית ככלי ניגוח בחוסנה של ישראל. נצעד ונגן יחד על ישראל ועל חיילינו."
  11. ^ איילת שקד, ‏בקרוב: מאה אלף מסתננים בישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏16 בנובמבר 2011‏; הזמנה להפגנה נגד שטף המסתננים באתר "ישראל שלי"
  12. ^ זאב קם, מדוע באמת פרשו בנט ואיילת שקד מהליכוד?, באתר nrg‏, 20 בינואר 2013.
  13. ^ איתמר פליישמן, לראשונה: חילונית תתמודד לרשימת הבית היהודי, באתר ynet‏, 10 ביוני 2012
  14. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏בנט: מתמודד על ראשות המפד"ל, באתר ערוץ 7
  15. ^ Jewish Home Knesset Chair to Kerry: You are a Hypocrite, אתר JewishPress, ‏15 באוגוסט 2013
  16. ^ 16.0 16.1 כבוד לבית היהודי: איילת שקד - הח"כית המצטיינת במושב האחרון, באתר כיפה, 29 באוגוסט 2013
  17. ^ חוק משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  18. ^ הודעה באתר הרשמי של איילת שקד, 13 במרץ 2014.
  19. ^ 19.0 19.1 דירוג השרים והח"כים: בנט ושקד בשלישייה הפותחת, כיפה (אתר אינטרנט), 27 במרץ 2014.
  20. ^ דנה ויס, ‏טירונית בקרב: השבוע הגורלי של ח"כ איילת שקד, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בפברואר 2014‏
  21. ^ 21.0 21.1 חן קוטס-בר, "מי שחושב שכולם יתגייסו לא חי בכדור הארץ", באתר nrg‏, 6 במרץ 2014 (ראיון עם איילת שקד).
    וידאו ביוטיוב: ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים, 11 במרץ 2014.
  22. ^ הכנסת אישרה את חוק הגיוס ברוב של 67 בעד, מול מתנגד אחד, נענע10, 12 במרץ 2014.
  23. ^ מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014.
  24. ^ אושר סופית: תוחמר הענישה על כניסה אסורה לשטח חקלאי, אתר הכנסת, 18 במרץ 2014.
  25. ^ אושר סופית: רוצחים בנסיבות חריגות בחומרתן לא ישוחררו בעסקאות לפני שריצו לפחות 40 שנה מעונשם, אתר הכנסת, 3 בנובמבר 2014.
  26. ^ זאב קם, אושר בכנסת חוק המחבלים שימנע שחרור רוצחים, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2014.
  27. ^ חדשות nana10, עבר בוועדת השרים: המדינה תסייע לנפגעי עבירות מין להרחיק את הפוגע מהעבודה, באתר nana10‏, 21 ביוני 2015,
    אושר סופית: סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, בנוגע לחזרת הפוגע לסביבת הנפגע, אתר הכנסת, 29 ביולי 2015.
  28. ^ עודד ירון, לפעמים נאצי זו רק עוד שכבה בפוטושופ, באתר הארץ, 11 במאי 2015
  29. ^ זאב קם, בשל איומים: אבטחה הוצמדה לאיילת שקד, באתר nrg‏, 11 במאי 2015,
    עמרי נחמיאס‏, אבטחה הוצמדה לאיילת שקד בעקבות איומים על חייה, באתר וואלה! NEWS‏, 11 במאי 2015.
  30. ^ יעל פרידסון, בתום ארבעה חודשים: תמה שביתת הפרקליטים, באתר nrg‏, 1 ביוני 2015.
  31. ^ אריאל כהנא, עוברים להתקפה: ישראל תתבע פעילי חרם ברחבי העולם, באתר nrg‏, 17 ביוני 2015.
  32. ^ הדס ברוה, איילת שקד הופכת את העמותות לאויבות המדינה, באתר nrg‏, 31 במרץ 2015
  33. ^ שקד על עמותות השמאל: "פועלים מתוך שנאה עצמית", באתר גלי צה"ל, 24 ביוני 2015
  34. ^ מורן אזולאי, אושרה החמרת עונש למיידי אבנים: "מחבלים", באתר ynet‏, 20 ביולי 2015.
  35. ^ עמרי נחמיאס, "אושר "חוק המחבלים": "הם צריכים למות בכלא, וכך יהיה"", פורסם בוואלה!, 04 בנובמבר 2014
  36. ^ קובץ וידאו איילת שקד בנאום חריף לתקשורת בישראל: זעקת הציבור השקוף, ערוץ היוטיוב של ישראל שלי, 26 בפברואר 2012.
  37. ^ אביאל מגנזי, השרה שקד: נראה כי המשילות עברה לבתי המשפט, אנשים כמוני נתפשים כבני חושך, באתר ynet‏, 18 במאי 2015.
  38. ^ איילת שקד, ‏הם לא פליטים, הם מסתננים, באתר ‏mako‏‏, ‏13 בדצמבר 2011‏
  39. ^ חברת הכנסת שקד חנכה לשכה חדשה לפניות הציבור בדרום תל אביב, האתר הרשמי של איילת שקד, 13 במרץ 2014.
  40. ^ אבי סגל, ‏חיילי הפייסבוק נגד פוסט ציונות, באתר בשבע - ערוץ 7, 29/09/2011 (במהדורה המודפסת פורסם בעמוד 12 של מגזין "אתנחתא")
  41. ^ מירב ארד, איילת שקד - זוכת פרס ביקורת התקשורת 2012, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 25 בינואר 2012
  42. ^ הידיעה ב"סרוגים", 12 בספטמבר 2012.
  43. ^ "מעריב סופהשבוע", 22 במאי 2015.


שרי המשפטים בממשלת ישראל

פנחס רוזןדב יוסףחיים כהןפנחס רוזןדוד בן-גוריוןפנחס רוזןדב יוסףיעקב שמשון שפיראגולדה מאיריעקב שמשון שפיראגולדה מאירחיים יוסף צדוקמנחם בגיןשמואל תמירמשה נסיםיצחק מודעיאברהם שרירדן מרידורדוד ליבאייעקב נאמןבנימין נתניהוצחי הנגבייוסי בייליןמאיר שטריתיוסף לפידציפי לבניחיים רמוןמאיר שטריתציפי לבנידניאל פרידמןיעקב נאמןציפי לבניבנימין נתניהואיילת שקד

חברי ממשלת ישראל המכהנים

ראש הממשלה, שר החוץ, שר הבריאות, שר התקשורת, והשר לשיתוף פעולה אזורי בנימין נתניהו

שר הביטחון משה יעלוןשר האוצר משה כחלוןהשר לנושאים אסטרטגיים והשר לביטחון פנים גלעד ארדןשרת המשפטים איילת שקדשר הפנים סילבן שלוםהשר לתשתיות לאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץשר הכלכלה, והשר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעישר החינוך, ושר התפוצות נפתלי בנטהשר להגנת הסביבה אבי גבאישר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנוןשר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץשר העלייה והקליטה זאב אלקיןהשרה לאזרחים ותיקים גילה גמליאלשר התיירות יריב לויןשר הבינוי יואב גלנטשר התחבורה והבטיחות בדרכים, והשר לענייני מודיעין ישראל כ"ץשרת התרבות והספורט מירי רגבשר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאלהשר לשירותי דת דוד אזולאישר בלי תיק אופיר אקוניס
Emblem of Israel.svg