לדלג לתוכן

ישיבת הר המור

המונח "הר המור" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו הר המור (פירושונים).
ישיבת הר המור
סמליל הישיבה
סמליל הישיבה
בית המדרש של הישיבה
בית המדרש של הישיבה
ישיבה גדולה
השתייכות ציונות דתית, ישיבות הקו, חרדים לאומיים
תקופת הפעילות ה'תשנ"ח, 1997 – הווה
מייסדים הרב צבי ישראל טאו
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב מרדכי שטרנברג (עד ה'תשפ"ג)
הרב עמיאל שטרנברג
תלמידים
כ-850 תלמידים ואברכים
מיקום
מיקום ישראלישראל הר חומה, ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°43′38″N 35°13′02″E / 31.727361111111°N 35.217361111111°E / 31.727361111111; 35.217361111111
harhamor.co.il/es.aspx
(למפת ירושלים רגילה)
 
ישיבת הר המור
ישיבת הר המור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית המדרש הקודם במתחם כרמית, תש"ע
בניין הישיבה

ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם התורני לאומי. נשיא הישיבה הוא הרב צבי ישראל טאו ובראשה עומד הרב עמיאל שטרנברג. הישיבה נחשבת ל'ספינת הדגל' של ישיבות הקו. בישיבה כ-850 תלמידים, מתוכם כ-400 אברכים.

הכניסה לבניין הישיבה, קיץ תשע"ט

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשנ"ח (1997) על ידי קבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, שפרשה מישיבת מרכז הרב. שורשי הפילוג היו עמוקים: במחצית השנייה של שנות ה-60 התהווה ריק במרכז הרב, כשרבים מהר"מים הוותיקים עזבו לפעילויות משלהם. הרב טאו הצעיר, חביבו של ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק, עלה אז לגדולה וסומן כסגן וכיורש. הוא גיבש סביבו חוג גדול שהתאפיין בהערצה והתבטלות כלפי ראש הישיבה, ובעיסוק אינטנסיבי ועתיר שעות בתורה הקבלית שלו ושל אביו, תוך פירוש המציאות האקטואלית לפיה וראיית ההיסטוריה של מדינת ישראל כתהליך גאולי דיאלקטי סבוך. התפתחויות אלה היו למורת רוחם של החוגים האחרים במוסד: הן תלמידי הרצי"ה הראשונים והן אנשי הרב אברהם שפירא (שנחשב לאחד מראשי הישיבה והחזיק בסמכויות נרחבות), ת"ח סטנדרטי שרחק ממשנת הרבנים קוק והתמקד בש"ס. בשנות ה-70 עבר הרב טאו להתגורר במושב קשת המרוחק, וב-1978 גזר על עצמו מעין גלות לאחר שתלמיד שהתייעץ עמו רצח את אשתו; השפעתו נחלשה. מות הרצי"ה ב-1982 ללא צוואה אפשר לרב שפירא, בתמיכת הרב שאול ישראלי החשוב, לתבוע לעצמו את ראשות הישיבה, על אף שרוב הסגל והתלמידים תמכו ברב טאו. הלה הציב אולטימטום ודרש מעמד שווה בהנהגה, נדחה, אך העדיף שלא להתפלג. במשך 15 השנים הבאות קיים הרב טאו מעין ישיבה בתוך ישיבה כשהוא מלמד מביתו הפרטי. הוא ואנשיו הוסיפו להעמיק בתורת הרבנים קוק ולראות את המציאות כמונחית על ידה, בעוד שהרב שפירא ביקש להפוך את מרכז הרב לישיבה מן המניין, טיפח למדנות וקידם את תלמידיו למשרות רבנות. המתח בין המחנות התפוצץ באחת בקיץ 1997, בהפתעה רבה, כשראש הישיבה הסכים להקים מכון להכשרת מורים במוסד ולקבל תקציבים ממשלתיים בעבורו. הרב טאו ומקורביו תיארו את המכון המוצע, ברוח משנתם הקבלית, כמזימה שטנית של הסטרא אחרא לטמא את התורה הנלמדת במקום, לתדהמת הרב שפירא, שהשעה את המתנגדים. הפעם החליט הרב טאו לפרוש ולהקים מוסד נפרד, ועמו יצאו רבים מהר"מים והתלמידים.[1]

הישיבה הוקמה בתחילת השנה הבאה, ה'תשנ"ח, ולראשותה מונו הרב מרדכי שטרנברג (שעמד בראשה עד פטירתו בכסליו ה'תשפ"ג) והרב עמיאל שטרנברג. לר"מי אמונה מונו הרב עודד ולנסקי והרב יעקב לבנון. הרב אריאל אדרי מונה לר"מ, והרב יהושע צוקרמן – לר"מ בוגרי צבא.

מקור שם הישיבה הוא בפסוק: ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה.” (שיר השירים, ד', ו'). השם "הר המור" מקובל גם ככינוי להר הבית. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה ובבית אל, שנוסדו בשנות השבעים-שמונים, כאשר המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב"[2].

בתחילת דרכה, שכנה הישיבה בבית כנסת בשכונת קריית מנחם בירושלים; ולאחר מספר שנים עברה לבניין בשכונת בית וגן. בשנים ה'תשס"ח (2008) – ה'תשע"ז (2017) הייתה הישיבה במתחם הסמוך לשכונת קריית היובל שבירושלים, ב"דרך כרמית". הישיבה עברה למבנה הקבע בשכונת חומת שמואל (הר חומה) בל' באב תשע"ז (22 באוגוסט 2017).

בישיבה לומדים כ-700 תלמידים, מתוכם כ-350 הם אברכים נשואים וכ-320 בחורים[3]. הישיבה מתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם הדתי לאומי.

הישיבה מוציאה לאור עלון לבוגרים הנקרא "במעלה ההר". כמו כן יוצאת לאור מדי כמה שנים חוברת בשם "ערוגות הבושם" ובה חידושים בגמרא, בהלכה ובאגדה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה.

מדי שנה מתקיימות בישיבה במוצאי שמחת תורה הקפות שניות המוניות עד עלות השחר, שבהן משתתפים אלפים רבים[4].

החל משנת ה'תשפ"ב מקיימת הישיבה מדי שנה שני כנסים בשם 'חיי עולם' בהשתתפות אלפי אנשים, בהם רבנים מהישיבה ומחוצה לה מעבירים שיעורי תורה. כנס אחד בתחילת חודש ניסן בו עוסקים בענייני פסח, וכנס שני אחרי תשעה באב בו עוסקים בענייני חינוך.

דרך הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב קוק, ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובעלת גישה ממלכתית הרואה במדינת ישראל קדושה מיוחדת, על פי דברי הרב קוק "מדינת ישראל יסוד כסא השם בעולם"[5]. הישיבה עומדת בראש שורת מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "ישיבות הקו", ונחשבת בעלת רמה לימודית גבוהה. בלימוד הגמרא, ישנו דגש רב על לימוד מעמיק של דברי התלמוד עם פרשניו הקלסיים. על אף שישנן קבוצות לימוד בישיבה שלומדות בדגש הלכתי, מגמת הלימוד המרכזית של הישיבה היא עיונית, ולא הלכתית פרקטית.

בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ומחשבת ישראל לפי קריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. הישיבה מחנכת להתמסרות מוחלטת ללימוד תורה, ולכן רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים לימודיים נוספים.

לרוב תלמידי הישיבה מוכוונים לשרת בצבא במסגרת "הסדר מרכז" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש רב על התיישבות ביהודה ושומרון. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: עצמונה ונצרים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את היישובים נווה ובני נצרים, וכן היישוב שומריה והמושב קשת שברמת הגולן.

רבני הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר"מים אמונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב עודד ולנסקי
  • הרב יעקב לבנון
  • הרב אלי בזק
  • הרב צבי לבנברג
  • הרב הרצל ולנסקי
  • הרב חנן אדלשטיין
  • הרב יוסי הורוביץ
  • הרב אריאל אדרי – ר"מ שיעור ג'
  • הרב ידידיה ריין – ר"מ שיעור א'
  • הרב משה שטרנברג – ר"מ שיעור א'
  • הרב נתנאל צור – ר"מ שיעור א'
  • הרב שלמה דרייפוס – ר"מ שיעור ב'
  • הרב אריאל כהן – ר"מ שיעור ב'
  • הרב דוד ג'יאמי – ר"מ שיעור ג'
  • הרב יאיר גלובינסקי – ר"מ שיעור ה' ומעלה
  • הרב אסף שטראוס – ר"מ לבוגרי צבא
  • הרב יעקב מורלי
  • הרב שמעון בוסידן
  • הרב אליאב בן יעקב

רבני הישיבה בעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות הקשורים לישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לדרך הקֹדש – שיחות ומסמכים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של "הר המור", ירושלים תשנ"ח (חוברת)[6]
  • צדיק באמונתו יחיה – שיחות של הרב צבי טאו בנושא לימוד תנ"ך, היחס לגדולי האומה והיחס לאקדמיה, ירושלים תשס"ב
  • ישי רוזן-צבי, 'מטפיזיקה בהתהוותה: הפולמוס בישיבת מרכז הרב – עיון ביקורתי', בתוך: מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים, אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשס"ג, עמ' 421–444 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישיבת הר המור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אודי אברמוביץ, התאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו, מחקר לשם מילוי חלקי לקבלת ד"ר לפילוסופיה. אוניברסיטת בן-גוריון, ה'תשע"ה. עמ' 21-24, 37-40.
  2. ^ המערכה הציבורית, עמ' עא.
  3. ^ אודות הישיבה באתר הבית שלה
  4. ^ 18,000 בני אדם בהקפות שניות בהר המור, באתר ערוץ 7
  5. ^ אורות ישראל, פרק ו', פסקה ז'
  6. ^ זוהי מהדורה שנייה של "קובץ שיחות" – חוברת פנימית, שבה שיחות רבני הישיבה שהועברו לפני הפילוג ובמהלכו. ב"לדרך הקֹדש" נוספה שיחה מאת הרב יעקב לבנון וכן שיחות שנישאו לאחר הפילוג.