ישיבת הר המור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הר המור
הר המור.jpg
סמליל הישיבה
בית המדרש של הישיבה
בית המדרש של הישיבה
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשנ"ח
השתייכות ציונות דתית, ישיבות הקו
מייסדים הרב צבי ישראל טאו
ראש הישיבה הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג
תלמידים כ-600 תלמידים
מיקום הר חומה ירושלים
קואורדינטות 31°43′38″N 35°13′02″E / 31.727361111111°N 35.217361111111°E / 31.727361111111; 35.217361111111
harhamor.co.il/es.aspx
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
ישיבת הר המור
ישיבת הר המור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית המדרש, תש"ע

ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם הציוני דתי. נשיא הישיבה הוא הרב צבי טאו וראשיה הם האחים התאומים הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג. הישיבה נחשבת לספינת הדגל של ישיבות הקו. בישיבה כ-600 תלמידים, מתוכם כ-300 אברכים.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לבניין הישיבה, קיץ תשע"ט

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ח (1997) לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מישיבת מרכז הרב. הסיבה לפרישה נעוצה בהבדלי גישות בין ראש הישיבה הרב אברהם שפירא לבין הרב טאו, על הדגשים בלימודים התורניים, כאשר נקודת השבר הייתה התנגדותו של הרב טאו לפתיחת מכון אקדמאי להכשרת מורים שעמד לדבריו להיפתח בישיבה - דבר שלדעתו עשוי היה לפגוע בטהרת ערך לימוד התורה בישיבה.

בתחילה הישיבה הייתה בשכונת קריית מנחם בירושלים, ולאחר מכן בשכונת בית וגן. בשנים תשס"ח (2008) - תשע"ז (2017) הייתה סמוך לשכונת קריית יובל שבירושלים. מבנה הקבע של הישיבה בשכונת חומת שמואל (הר חומה) נחנך בל' באב תשע"ז (22 באוגוסט 2017).

מקור השם בפסוק "עד שיפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה". (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו') השם "הר המור" מקובל גם ככינוי להר הבית. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה ובבית אל, שנוסדו בשנות השבעים-שמונים. המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב"[1].

דרך הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב קוק, ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובעלת גישה ממלכתית הרואה במדינת ישראל קדושה מיוחדת, על פי דברי הרב קוק "מדינת ישראל יסוד כיסא ה' בעולם"[2] הישיבה עומדת בראש שורה של מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "ישיבות הקו", ונחשבת בעלת רמה לימודית גבוהה. בלימוד הגמרא יש דגש רב ללימוד עמקני של דברי התלמוד עם פרשניו הקלסיים. מגמת הלימוד היא עיונית, ולא פרקטית הלכתית.

הישיבה מחשיבה באופן בולט במיוחד את ערך לימוד התורה. בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ומחשבת ישראל לפי קריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים נוספים בלימוד ואין בישיבה לימודי הוראה.

התלמידים שחונכו ברוח בית המדרש מכוונים לשרת בצבא במסגרת "הסדר מרכז" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש רב להתיישבות ביהודה ושומרון. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: עצמונה ונצרים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את היישובים נווה ובני נצרים, וכן היישוב קשת שברמת הגולן.

בישיבה כ-600 תלמידים, מתוכם כמחצית הם אברכים נשואים, ומתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם הדתי לאומי.

הישיבה מוציאה לאור עלון לבוגרים הנקרא "במעלה ההר". כמו כן יוצאת לאור מדי כמה שנים חוברת בשם "ערוגות הבושם" ובה חידושים בגמרא, בהלכה ובאגדה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה.

מדי שנה מתקיימות בישיבה במוצאי שמחת תורה הקפות שניות המוניות עד עלות השחר, שבהן משתתפים אלפי אנשים.

רמי"ם בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות הקשורים לישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוצאות הספרים חוסן ישועות ושירת ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לדרך הקודש - שיחות ומסמכים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של "הר המור", ירושלים תשנ"ח (חוברת)[3]
  • צדיק באמונתו יחיה - שיחות של הרב צבי טאו בנושא לימוד תנ"ך, היחס לגדולי האומה והיחס לאקדמיה, ירושלים תשס"ב
  • ישי רוזן-צבי, 'מטפיזיקה בהתהוותה: הפולמוס בישיבת מרכז הרב - עיון ביקורתי', בתוך: מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים, אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשס"ג, עמ' 421–444

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישיבת הר המור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המערכה הציבורית, עמ' עא.
  2. ^ שמונה קבצים א/ קפו
  3. ^ זוהי מהדורה שנייה של "קובץ שיחות" - חוברת פנימית, שבה שיחות רבני הישיבה שהועברו לפני הפילוג ובמהלכו. ב"לדרך הקודש" נוספה שיחה מאת הרב יעקב לבנון וכן שיחות שנישאו לאחר הפילוג.