ישיבת הר המור

ישיבת הר המור
הר המור.jpg
סמליל הישיבה
בית המדרש של הישיבה
בית המדרש של הישיבה
ישיבה
השתייכות ציונות דתית, ישיבות הקו, חרדי לאומי
תאריך ייסוד ה'תשנ"ח, 1997
מייסדים הרב צבי ישראל טאו
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב עמיאל שטרנברג
תלמידים
כ-700 תלמידים ואברכים
מיקום
מיקום ישראלישראל הר חומה, ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°43′38″N 35°13′02″E / 31.727361111111°N 35.217361111111°E / 31.727361111111; 35.217361111111
harhamor.co.il/es.aspx
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
ישיבת הר המור
ישיבת הר המור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית המדרש הקודם במתחם כרמית, תש"ע
בניין הישיבה

ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם החרדי לאומי. נשיא הישיבה הוא הרב צבי ישראל טאו ובראשה עומד הרב עמיאל שטרנברג. הישיבה נחשבת לספינת הדגל של ישיבות הקו. בישיבה כ-700 תלמידים, מתוכם כ-350 אברכים.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לבניין הישיבה, קיץ תשע"ט

הישיבה הוקמה בחודש אלול תשנ"ח (1997) לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מישיבת מרכז הרב. הסיבה לפרישה נעוצה בהבדלי גישות בין ראש הישיבה הרב אברהם שפירא לבין הרב טאו, בין השאר על היחס בין לימודי אמונה לגמרא. נקודת השבר הייתה בקיץ תשנ"ז (1997), כשהציעה הנהלת הישיבה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. בעקבות זאת, טענו הרב טאו והרבנים הקשורים אליו, כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי הוראה אשר יפעל בישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחירות הלימוד בה. הרב שפירא הכחיש את הדברים[1]. הרבנים שפרשו באותה עת מישיבת מרכז הרב והקימו את ישיבת הר המור היו: הרב צבי ישראל טאו, הרב יהושע צוקרמן, הרב מרדכי שטרנברג, הרב עמיאל שטרנברג, הרב עודד וולנסקי, הרב יעקב לבנון, והרב אריאל אדרי.

בתחילת דרכה, הישיבה הייתה בשכונת קריית מנחם בירושלים, ולאחר מכן בשכונת בית וגן. בשנים תשס"ח (2008) - תשע"ז (2017) הייתה סמוך לשכונת קריית יובל שבירושלים, ב"מתחם כרמית". הישיבה עברה למבנה הקבע בשכונת חומת שמואל (הר חומה) בל' באב תשע"ז (22 באוגוסט 2017).

מקור השם בפסוק ”עד שיפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה”. (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו') השם "הר המור" מקובל גם ככינוי להר הבית. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה ובבית אל, שנוסדו בשנות השבעים-שמונים. המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב"[2].

דרך הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב קוק, ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובעלת גישה ממלכתית הרואה במדינת ישראל קדושה מיוחדת, על פי דברי הרב קוק "מדינת ישראל יסוד כיסא ה' בעולם"[3] הישיבה עומדת בראש שורה של מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "ישיבות הקו", ונחשבת בעלת רמה לימודית יחסית גבוהה. בלימוד הגמרא יש דגש רב ללימוד מעמיק של דברי התלמוד עם פרשניו הקלסיים. על אף שישנן קבוצות לימוד בישיבה שלומדות בדגש הלכתי, מגמת הלימוד המרכזית של הישיבה היא עיונית, ולא הלכתית פרקטית.

בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ומחשבת ישראל לפי קריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. בישיבה יש חשיבות להתמסרות מוחלטת ללימוד תורה, ולכן רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים נוספים בלימוד.

התלמדים בישיבה ברוב המקרים מכוונים לשרת בצבא במסגרת "הסדר מרכז" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש רב להתיישבות ביהודה ושומרון. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: עצמונה ונצרים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את היישובים נווה ובני נצרים, וכן היישוב שומריה והיישוב קשת שברמת הגולן.

בישיבה כ-700[4] תלמידים, מתוכם כמחצית הם אברכים נשואים. הישיבה מתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם הדתי לאומי.

הישיבה מוציאה לאור עלון לבוגרים הנקרא "במעלה ההר". כמו כן יוצאת לאור מדי כמה שנים חוברת בשם "ערוגות הבושם" ובה חידושים בגמרא, בהלכה ובאגדה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה.

מדי שנה מתקיימות בישיבה במוצאי שמחת תורה הקפות שניות המוניות עד עלות השחר, שבהן משתתפים אלפים רבים[5].

ר"מים בישיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב עודד וולנסקי - ר"מ אמונה
  • הרב יעקב לבנון - ר"מ אמונה
  • הרב אלי בזק - ר"מ אמונה
  • הרב אריאל אדרי - ר"מ ודיין בבית הדין הרבני בבאר שבע
  • הרב ידידיה ריין - ר"מ
  • הרב דוד ג'יאמי - ר"מ
  • הרב שלמה דרייפוס - ר"מ
  • הרב אריאל כהן - ר"מ
  • הרב משה שטרנברג - ר"מ, בנו של ראש הישיבה הרב עמיאל.
  • הרב צבי לבנברג - ר"מ אמונה
  • הרב אסף שטראוס - ר"מ לבוגרי צבא.
  • הרב יעקב מורלי - ר"מ.
  • הרב שמעון בוסידן - ר"מ.
  • הרב נתנאל צור- ר"מ.

מוסדות הקשורים לישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לדרך הקודש - שיחות ומסמכים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של "הר המור", ירושלים תשנ"ח (חוברת)[6]
  • צדיק באמונתו יחיה - שיחות של הרב צבי טאו בנושא לימוד תנ"ך, היחס לגדולי האומה והיחס לאקדמיה, ירושלים תשס"ב
  • ישי רוזן-צבי, 'מטפיזיקה בהתהוותה: הפולמוס בישיבת מרכז הרב - עיון ביקורתי', בתוך: מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים, אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשס"ג, עמ' 421–444 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישיבת הר המור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא
  2. ^ המערכה הציבורית, עמ' עא.
  3. ^ שמונה קבצים א/ קפו
  4. ^ האתר הרשמי של ישיבת הר המור
  5. ^ 18,000 בני אדם בהקפות שניות בהר המור, באתר ערוץ 7
  6. ^ זוהי מהדורה שנייה של "קובץ שיחות" - חוברת פנימית, שבה שיחות רבני הישיבה שהועברו לפני הפילוג ובמהלכו. ב"לדרך הקודש" נוספה שיחה מאת הרב יעקב לבנון וכן שיחות שנישאו לאחר הפילוג.