ישיבת מדברה כעדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת מדברה כעדן
אין תמונה חופשית
ישיבה
תאריך ייסוד תשנ"ב
מייסדים הרב דוד תורג'מן
הרב צבי קוסטינר
ראש הישיבה הרב צבי קוסטינר
תלמידים 300
מיקום מצפה רמון
קואורדינטות 30°36′42″N 34°47′50″E / 30.611722222222°N 34.797305555556°E / 30.611722222222; 34.797305555556
midbara.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב צבי קוסטינר

ישיבת מדברה כעדן, היא ישיבה המשתייכת לזרם התורני לאומי הנמצאת במצפה רמון. הישיבה היא הראשונה מבין הישיבות הציוניות בעיירות הפיתוח שבנגב. התלמידים בישיבה בוחרים בין שני מסלולי לימוד: ישיבה גבוהה וישיבת הסדר. בראש הישיבה עומד הרב צבי קוסטינר.

שמה של הישיבה לקוח מספר ישעיהו (נ"א, ג'): "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ט התארגנה קבוצת אברכים מישיבת מרכז הרב במטרה להקים גרעין תורני בעיר פיתוח. בראש הקבוצה עמד הרב צבי קוסטינר ובין חבריה היו הרב מרדכי גבאי, הרב דני ארגמן, הרב בניהו ג'מוס, הרב אביה אלבה והר"מ לעתיד - הרב דוד שרים. הקבוצה, שפעלה בהדרכת הרב יהושע צוקרמן, החליטה להגיע לדימונה על פי בקשת הרב דוד תורג'מן. עם ההגעה לדימונה הקימה הקבוצה במקום כולל אברכים.

בסיוון תשנ"ב נענה איגוד ישיבות ההסדר לבקשת הרב תורג'מן ואישר הקמת ישיבה במקום. באלול תשנ"ב נפתחה הישיבה החדשה שנקראה 'ישיבת ההסדר דימונה', כשהמחזור הראשון גויס על ידי הרב דידי לנזמן. עם הקמת הישיבה הגיעו לדימונה כדי ללמד בישיבה רבנים נוספים ובהם הרב אלי בזק, הרב אליהו מאלי והרב אהוד ברזילי. כראש ישיבה שימש הרב קוסטינר ואילו הרב תורג'מן עמד בראשות כלל המוסדות של הגרעין התורני.

בשנת תשנ"ח הקימו תלמידים מהישיבה את ישיבת איילת השחר, ישיבת הסדר באילת, המתפקדת כיום באופן עצמאי.

במשך השנים נוצרו חילוקי דעות בין הרב קוסטינר לרב תורג'מן בנוגע לניהול הישיבה. בעקבות זאת, החליט הרב קוסטינר באדר ה'תש"ס להקים עם תלמידיו ישיבה חדשה. אנשי הישיבה נענו להזמנתו של הרב דוד אביחיל, אז ראש הישיבה התיכונית מצפה רמון להקים את הישיבה במצפה רמון. למקום עבר גם חלק ניכר ממשפחות הגרעין.

בשנת תשס"ח הקים הרב תורג'מן ישיבת הסדר חדשה בדימונה בשם "ישם מדברה כעדן".

הישיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה לומדים כמה מאות תלמידים, מתוכם כמאה אברכים. היא נחשבת לאחת מישיבות הקו, ולימוד האמונה בה הוא על פי שיטתו של הרב צבי ישראל טאו, אשר נתפס בעיני רבני הישיבה כממשיך דרכו של הרב צבי יהודה הכהן קוק.

בשונה מרוב ישיבות ההסדר, התלמידים אינם מתגייסים כעבור שנה וחצי לשירות צבאי, אלא רק לאחר שלוש שנים, ולכל הפחות שנתיים וחצי. הם נשארים במסגרת ההסדר שש שנים, במקום 5. תלמידים רבים לומדים בישיבה פרקי זמן ארוכים אף יותר משנתיים וחצי לפני הגיוס. מיעוטם מתגייסים לשירות מלא או להסדר מרכז.

בישיבה לימדו או מלמדים הרב צבי קוסטינר (ראש הישיבה), הרב אלי בזק (כר"מ לאמונה), הרב קובי דביר (ר"מ לבוגרי צבא), הרב אוריאל ספז, הרב אלישיב מאיר, הרב דידי לנזמן, הרב דרור שילה, הרב אודי הראל, הרב מאיר קדוש, הרב נחמיה טאו (בנו של הרב צבי ישראל טאו), הרב אביעד טורם, הרב חזי מעטו, הרב ישי רמות (תשעת האחרונים הם בוגרי הישיבה), הרב שמריהו הופמן, הרב אמיר כ"ץ, הרב ערן היימן, הרב יוסי הורוביץ, הרב יעקב גרוס ועוד.

עד סוף שנת 2012 שכן בית המדרש במבנה של העירייה וחדר האוכל וחלק מחדרי השיעורים היו בבית ספר יסודי סמוך. בסוף שנת 2012 עברה הישיבה למבנים חדשים שבנתה, הכוללים בית מדרש, חדרי שיעורים, חדר מחשבים, ספריה ומקווה.

מוסדות נוספים ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבני הישיבה ואברכיה מוסרים שיעורי תורה לתושבי המקום. עם חנוכת משכן הקבע של הישיבה הוקצה חדר השיעורים הגדול שבה לשמש בשבתות כבית כנסת בנוסח עדות המזרח לתושבי המקום. בחורים מהישיבה מכינים ילדים ממצפה רמון לבר המצווה שלהם.

באלול תשע"ד הקימו תלמידים מהישיבה שלוחה של הישיבה בערד, בראשות הרב דוד שרים.

הישיבה מקיימת שיעורי תורה בבסיסים צבאיים הסמוכים לה, בפרט בבה"ד 1 וכן בבתי כלא סמוכים, ושולחת מדי שבת בחורים לבסיס חיל-האוויר רמון[דרוש מקור] במטרה להעביר שיעורי תורה. הישיבה שולחת תלמידים גם לקיבוצים בעוטף עזה בימים נוראים ודואגת לקריאת מגילה בפורים בבסיסים וביישובים.

הישיבה הייתה מעורבת בהקמתו של היישוב הדתי מרחב עם. רב היישוב לשעבר, הרב עוז קאפח, הוא בוגר הישיבה. כמו כן שלחה הישיבה כחמישה אברכים עם משפחותיהם להשתתף בהקמת גרעין תורני ביישוב חריש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]