תנועה שורשית

"תנועה שורשית" או הִתְאַרְגְּנוּת נֶבַע היא מושג במדע המדינה המתאר יוזמה חברתית או פוליטית של אזרחים, אשר פעיליה מגיעים מן הקהילה.

הגדרת המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח המקורי באנגלית, "Grassroots Movement", מתאר יצירה של תנועה חברתית מן "שורשי העשב", בהנחה שצמיחה כזו היא ספונטנית וטבעית, שלא כמו תנועות חברתיות שמוקמות ומופעלות על ידי גורמי כוח מסורתיים. לעיתים, הפעילות המקומית יכולה לצבור כוח על-אזורי ולהפוך לפעילות פוליטית במישור הלאומי או אפילו הבינלאומי. תנועת הירוקים ומפלגת הירוקים בגרמניה הן דוגמאות לתנועה שורשית ש"התמסדה" והפכה לאחת מן המפלגות המובילות בארצה.

תנועות שורשיות רבות הן רשת רופפת, ויחסית חסרת היררכיה, של פעילים. במדינות שונות, כמו גרמניה, המונח מזוהה בעיקר עם פעילויות ותנועות של השמאל החדש ובעיקר עם עמדות של האנארכו-פציפיסטים. כיום, עם זאת, משמש המונח לא רק לתיאור יוזמות מסוג זה, אלא למעשה לתיאור כמעט כל יוזמה אזרחית, שבאה מ"למטה". חלק מן התנועות השורשיות פונות למאבק אלים - המונח אינו מתאר את דרך הפעולה של התנועה, אלא את הגורמים שהניעו להקמתה ושפעילים בה. האינטרנט מספק היום במה לתנועות שורשיות, המסייעת להן להפיץ את מסריהן ולגייס פעילים.

לצד פעילותן של "תנועות שורשיות" אותנטיות, קיימים ניסיונות של לוביסטים, מפלגות וכוחות פוליטיים וחברתיים ממוסדים אחרים, ליצור תנועות אשר תדמיתן הציבורית תהיה של תנועות אשר "צמחו מלמטה" ואשר מבטאות את רחשי הלב של הקהילה, אך הן למעשה "דשא מלאכותי" (באנגלית המונח ליצירת תנועות "שורשיות מדומות" כאלו הוא Astroturfing, על שם ה-AstroTurf, אחד מן המותגים הידועים לדשא מלאכותי). היועץ הפוליטי דייוויד אקסלרוד היה מעורב בהקמת מספר "תנועות שורשים מלאכותיים" כאלו.

גם בישראל היו מספר תנועות "דשא מלאכותי". למשל, שמעון פרס הקים תנועה בשם "צעירים למען פרס" שתמכה בו מספר פעמים לקראת הבחירות במפלגת העבודה, שהייתה כביכול תנועה שורשית ש"צמחה מהעם". קיימת גם תופעה של תמיכת פוליטיקאים בתנועות שורשיות (יש מי שיכנה זאת "חיבוק דב"), כמו למשל תמיכת ההסתדרות במחאת האוהלים ותמיכת אהוד ברק ב"מחאת הדגלים השחורים".

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהייתה בכ"ט באייר תשפ"ב, 30 במאי 2022 (ישיבה שעו), נקבעו המושגים אִרְגּון נֶּבַע והִתְארְגְנּות נֶּבַע.