תעודת זהות (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תעודת זהותערבית: رقم هوية - רַקְם הַוִּיָּה, "מספר תעודת זהות") הוא שיר מאת המשורר הערבי-ישראלי מחמוד דרוויש, שהתגורר בחיפה במעמד של תושב קבע. השיר נכתב בתקופת הממשל הצבאי על ערביי ישראל, ביולי 1963,[1] כשהיה המשורר בראשית שנות העשרים לחייו, והתפרסם בקובץ שיריו השני, "עלי זית", שיצא לאור ב-1964. השיר מתאר מונולוג מתריס של ערבי-ישראלי הנבדק על ידי חייל בנקודת ביקורת. השיר הפך למעין המנון בלתי רשמי של ערביי ישראל.[1][2] הוא תורגם לעברית ב-2003 על ידי עירין סיגל וסמי שלום שטרית.

כל אחד מבתיו הראשונים של השיר נפתח במילים "תִּרְשוֹם! אֲני עֲרָבִי.", ומתאר מרכיבים אחרים בזהותו של הדובר, הן מאפיינים אישיים ("יֵש לִי שְמוֹנָה יְלָדִים וְהַתְּשִיעִי יָבוֹא אַחֲרֵי הַקַּיִּץ!", "עוֹבֵד עִם חֲבֵרַי פּוֹעֲלֵי הַמַּחֲצֵבָה", "צֶבַע שְעֲרִי.. פֶּחָם צֶבַע עֵינַי.. חוּם") והן מאפיינים לאומיים-קולקטיביים ("שוֹרָשַי הָיוּ מְחוּפָּרִים עוֹד לִפְנֵי לֵידַת הַזְּמָן לִפְנֵי תְּחִילַת הָעִידָנִים לִפְנֵי הָאוֹרָנִים וַעֲצֵי הַזַּיִּת וּלִפְנֵי שֶצָמַח הַעֶשֶב", "כְּתוֹבְתִי: אֲנִי מִכְּפָר שָכוּחַ חֲסַר-הָגָנָה רְחוֹבוֹתָיו נְטוּלֵי-שֵמוֹת"). לקראת סוף השיר הופכות מילותיו לתוכחה נגד החייל כמייצגה של מדינת ישראל: "אֲתָּה גָזַלְתָּ אֵת הַפָּרְדֵסִים שֶל אֲבוֹתַיי וְאֵת הַאֲדָמָה אֲשֶר עִיבַּדְתִי אֲנִי וְכָל יְלָדַי וְלֹא הוֹתַרְתָּ דָבַר לָנוּ וּלְצֵאצַאֵנוּ מִלְבַד הָאֲבָנִים הָאֵלֶה..". הבית האחרון, היחיד שלא נפתח במילים "תרשום! אני ערבי", מסכם את השיר במילים "אֲנִי לֹא שוֹנֵא אֲנָשִים וְאֵינֵנִי פּוֹלֵש אֲבָל אִם אֱהֱיֶה לְרָעֵב בְּשָרוֹ שֶל הַכּוֹבֵש יִהֱיֶה לִי לְמָאֲכָל".

השיר הפך לאחד המזוהים ביותר עם דרוויש, ונחשב לאחת היצירות הבולטות בספרות הערבית המודרנית.[3] הבמאית אבתיסאם מראענה, שיצרה סרט תיעודי על אודותיו בשנת 2014, קראה לו "תרשום, אני ערבי", בהתייחס למוטיב החוזר בשיר "תעודת זהות". אף על פי כן, דרוויש עצמו החליט שלא לכלול אותו במהדורות מאוחרות יותר של ספרי שיריו, מאחר שלא אהב אותו.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 דני רובינשטיין, חיבוק התאנה: זכות השיבה של הפלסטינים, ירושלים: כתר, 1990, עמ' 58.
  2. ^ נחום ברנע, ימי נתניהו: טורים פוליטיים: ספטמבר 1993 – מארס 1999, תל אביב: זמורה-ביתן, 1999, עמ' 282.
  3. ^ מבוא לטקסטים מכוננים של הישראליות - פרק 7 - "תעודת זהות" עם אלטייב ע'נאיים, קובי מידן בתוכנית "האוניברסיטה המשודרת" בגלי צה"ל.
  4. ^ איתמר ענברי, דרוויש - התגלמות ההיסטוריה הפלסטינית, באתר nrg‏, 10 באוגוסט 2008.
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.