סמי שלום שטרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמי שלום שטרית
שטרית, 2015
שטרית, 2015
לידה 15 במאי 1960 (בן 63)
קְסַר אַ-סוּק (אַ-רשדייה), מרוקומרוקו מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק אקדמאי, סופר, משורר
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
נושאי כתיבה יחסים אתניים-מעמדיים, תרבות, חינוך, הסכסוך הישראלי-פלסטיני
יצירות בולטות המאבק המזרחי בישראל
תקופת הפעילות מ-1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמי שלום שטרית (נולד ב-1 באפריל 1960) הוא משורר, סופר, פרופסור ומרצה לפוליטיקה, החברה הישראלית, לימודי תרבות, ספרות, קולנוע, המזרח התיכון, וחוקר החברה והתרבות בישראל. שטרית פרסם שבעה ספרי שירה. הוא משמש כיו"ר פסטיבל קולנוע דרום וכראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך ופרופסור במכללת ספיר[1]. הוא מציג עצמו כ"משורר פוליטי, איש רוח ופעיל חברתי"[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרית נולד לאמו פנינה שטרית-אדרי ולאביו הסופר נהוראי מאיר שטרית[3] בעיירה קְסַר אַ-סוּק (היום אַ-רשדייה) בדרום מזרח מרוקו, לשם עברה משפחתו עקב עבודת אביו. בשנת 1963 עלה לישראל עם משפחתו, גדל והתחנך באשדוד ובתיכון החקלאי נחלת יהודה בשנות ה-70 של המאה ה-20. נכון ל-2021 הוא מתגורר באשדוד.

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרית למד באוניברסיטה העברית בירושלים (תואר בוגר בספרות עברית, מוסמך ודוקטור במדע המדינה). כן למד באוניברסיטת קולומביה בניו יורק כעמית בינלאומי בבית הספר ליחסים בינלאומיים (מוסמך במזרח תיכון). את עבודת הדוקטורט הוא כתב על ההיסטוריה הפוליטית של המזרחים בישראל. המחקר עוּבּד לספר ״המאבק המזרחי בישראל״ ויצא לאור בספריית אופקים של הוצאת עם עובד.

בעבר שימש כפרופסור חבר במחלקה לשפות ותרבויות המזרח התיכון ואסיה בקווינס קולג' בניו יורק[4]. הוא היה מרצה אורח באוניברסיטת ברקלי, ועמית מחקר במרכז ללימודי דתות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. היום שטרית מרצה וראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר בנגב מתגורר בשדרות הסמוכה למכללת ספיר.

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריו התפרסמו בכתבי עת לספרות רבים כמו עיתון 77, אפיריון, מאזניים, שדמות, הכיוון מזרח ואחרים כמו גם במוספי הספרות של עיתונים רבים כמו הארץ[5][6], וכן תורגמו לשפות רבות כמו אנגלית[7], ערבית, גרמנית, צרפתית ודנית והופיעו באנתולוגיות שונות בעולם.

נכון לשנת 2021 פרסם שישה ספרי שירה. ספר שיריו הראשון - "פתיחה" - ראה אור ב-1988 בהוצאת עקד וזכה במקום הראשון לשירה של פרס "הרי הרשון לספרות" של האוניברסיטה העברית בירושלים באותה שנה. ספרו השני "פריחה שם יפה" ראה אור בהוצאת נור ב-1995. הספר "שירים באשדודית" ראה אור בהוצאת אנדלוס בשנת 2003 והיה לרב-מכר. הספר ועובד למופע מוזיקלי - שזכה להצלחה גדולה - על ידי השחקן והבמאי שמעון מימרן, בשיתוף עם המלחין יונתן כנען והמוזיקאי אדם מדר. ספרו "יהודים" ראה אור ב-2008 בהוצאת נהר ו"זמן מרוקו" ב-2015 בהוצאת בימת קדם. ב-2019 ראה אור ספר השירים "לא רך ולא קשה" בהוצאת בימת קדם אף הוא.

בשנת 2022 יצא לאור ספר השירים "אפידמיולוגיה הולכת ונמשכת של משורר" המהווה מעין יומן אישי על חוויותיו של שטרית בתקופת מגפת הקורונה[8].

"כְּשֶׁנּוֹלְדָה פִּרְחִיָּה בְּדַאר אלְבֵּידָא / קָרְתָה אוֹתָהּ אִמָּהּ פְרֵיחָה / שֶׁיִּהְיוּ חַיֶּיהָ מְלֵאִים שִׂמְחָה. // פְרֵיחָה שֵׁם יָפֶה אָמְרָה. / פְרֵיחָה שֵׁם יָפֶה".

"פריחה שם יפה", סמי שלום שטרית, 1995

לשירתו נזקפת השפעה על משוררי ערס פואטיקה. שירים שלו הולחנו והוקלטו על-ידי מוזיקאים כמו שם טוב לוי[9] וברי סחרוף[10].

על שיריו נכתבו עבודות אקדמיות רבות בשפות שונות כולל עבודת דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון.

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים היה פעיל מרכזי בתנועות חברתיות ומזרחיות כמו "קדמה - למען חינוך עיוני שוויוני בישראל", ו"הקשת הדמוקרטית המזרחית". הוא שימש כמורה ומחנך בבית הספר על שם רוגוזין בתל אביב ואחר-כך מנהל-מייסד של בית הספר התיכון "קדמה תל אביב" בשכונת התקווה[11]. את הסיבות לכשלונה של היוזמה הוא תיאר כך:

"קדמה – העמותה לחינוך עיוני שוויוני בישראל" נוסדה ב-1993 ע"י אנשי חינוך ואקדמים מזרחים והורים בקהילות בשכונת התקווה, בקטמון, באופקים ובקריית מלאכי. ההגמוניה הציונית אשכנזית ושותפיה המזרחים חשו איום מעיק מהופעתם של בתי ספר עיוניים שוויוניים המאזנים את תכנית הלימודים מבחינה תרבותית וכותבים את הנרטיב המזרחי החדש יחד עם תלמידים והוריהם. זו הייתה המהפכה התודעתית המזרחית המאורגנת ביותר עד כה ולכן היא נתפסה כאיום [...] להבדיל מתקופת "הפנתרים השחורים", את העבודה השחורה של רדיפת אנשי "קדמה" בת"א עשו ממ"פים [מזדהים ומשתפי פעולה] מזרחים מקומיים, חברי מועצת העיר מטעם המפלגות בעיר, כמו סגן ראש העיר איתן סולמי ויו"ר וועד שכונת התקווה שלמה מסלאווי. הם השמיצו, רדפו, הסיתו את האוכלוסייה נגד בית הספר ופגעו בתהליכי ההרשמה ובתמיכת העירייה בו, לחצו על ראש העיר רוני מילוא - שהקים את בית הספר – לסגור את בית הספר והוא דחה אותם שוב ושוב.

סמי שלום שטרית, המאבק המזרחי בישראל

יחד עם אלי חמו שטרית יצר ב-2003 את הסרט התעודי "הפנתרים השחורים מדברים".

בשנת 2016 יזם יחד עם מוטי מלכא את פסטיבל "אשדודשירה", שהפך תוך שנים ספורות לפסטיבל השירה הגדול ביותר בישראל[12][13]. שטרית מכהן בתפקיד המנהל האמנותי שלו[14].

בדצמבר 2021 התראיין ל"ידיעות אשדוד" בנושא המגעים המתנהלים בעצלתיים להקמת אוניברסיטה באשדוד, וטען כי בדומה לשדרות, בה הסטודנטים והמרצים במכללת ספיר מקיימים אירועי תרבות בעיר ומשקיעים בה כסף – כך הקמת אוניברסיטה באשדוד, שתשלים את "האזור החסר" שבין באר שבע (אונ' בן-גוריון) ורמת גן (אונ' בר-אילן) – תעלה את קרנה של העיר, ובפרט הקמתן של פקולטות לאמנויות, מדעי הרוח ומדעי החברה.[15]

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים של שטרית התפרסמו בישראל ומחוצה לה. הוא עוסק בחברה הישראלית, יחסים אתניים-מעמדיים, תרבות, חינוך והסכסוך הישראלי-פלסטיני. את ההגמוניה הציונית האשכנזית הוא מאשים בשנאת מזרחיים, בשכתוב ההיסטוריה ובאוריינטליזם. במקביל, הוא תוקף את הממסד הדתי, מביע חשש ממדינת הלכה[16] ותומך בחילוניות[17]. לדבריו, על המזרחים ועל השמאל ליצור חזון חדש, אשר "לא יצריך לזרוק איש מביתו, לא יהודי ולא ערבי"[18].

ספרים וסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים
  • פתיחה (תל אביב: עקד, תשמ"ט 1988)
  • פריחה שם יפה: שירים 1987–1992 (תל אביב: ספרי־נור, 1995)
  • המהפכה האשכנזית מתה: הירהורים על ישראל מזווית כהה: קובץ מאמרים, 1992–1999 (תל אביב: בימת קדם לספרות, 1999)
  • שירים באשדודית: מוקדמים ומאוחרים, 1982–2002 (תל אביב: הוצאת אנדלוס, 2003)[19]
  • המאבק המזרחי בישראל: בין דיכוי לשחרור, בין הזדהות לאלטרנטיבה 1948–2003 (תל אביב: עם עובד, תשס"ד 2004) <תורגם לערבית>[20]
  • – 1984-2003 / . ; - -
  • (עורך) מאה שנים – מאה יוצרים: אסופת יצירות עבריות במזרח במאה העשרים (תל אביב: בימת קדם לספרות, 1998–1999)
  • עין הבובה. רומן. (תל אביב: חרגול-עם עובד, 2007)[21]
  • יהודים. שירים, 2003-2008. (תל אביב: נהר ספרים, 2008)
  • יהודית ודמוקרטית: מבחן בחינוך. חיבור עיוני. (הוצאת בימת קדם, 2014)
  • זמן מרוקו. שירים. (הוצאת בימת קדם, 2015)
  • לא רך לא קשה, הוצאת בימת קדם, 2019[22]
  • אפידמיולוגיה הולכת ונמשכת של משורר, הוצאת טנג׳יר, 2022.
  • Intra-Jewish Conflict in Israel: White Jews, Black Jews. London: Routledge, 2009
  • Jews. poems 1982-2013. translations from English. Carvena Brava, Boston, 2014
סרטים
  • "הפנתרים השחורים מדברים". תסריט, בימוי והפקה. עם אלי חמו - בימוי, צילום ועריכה. 2003.
  • "אז'י איימה" (בואי אימי). תסריט ובימוי. בהפקת חיים בוזגלו. 2009[23].
  • משהו על רוח תזזית. תחנות חיינו בשירתו של ארז ביטון. הפקה, תסריט ובימוי: סמי שלום שטרית. צילום ועריכה: ג'ונתן ס. שטרית.
  • באב אל וארד (שער הפרחים), בימוי חיים בוזגלו. שטרית שותף לכתיבת התסריט יחד עם אריק משעלי וחיים בוזגלו. 2022.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 קיבל שטרית אות הוקרה של "קואליציית לבי במזרח" במסגרת פסטיבל לבי במזרח.

בשנת תשמ״ח, 1988, קובץ שירים שלו זכה במקום הראשון בפרס ״הרי הרשון״ לספרות של האוניברסיטה העברית. הקובץ יצא בספר ״פתיחה״ בהוצאת עקד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמי שלום שטרית בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המועצה להשכלה גבוהה אישורי הדרגות בתחום מדעי הרוח והאמנויות
  2. ^ נאומו של המשורר סמי שלום שטרית | خطاب الشاعر سامي شالوم شطريت, נבדק ב-2021-12-21
  3. ^ נהוראי מ. שטרית, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
  4. ^ Sami S. Chetrit, Queens College, דף הבית של שטרית באתר קווינס קולג'
  5. ^ אתר למנויים בלבד סמי שלום שטרית, שיר | זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. זוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2019
  6. ^ אתר למנויים בלבד סמי שלום שטרית, חַסְרֵי הַבַּיִת הֵם אוֹתָם חַסְרֵי בַּיִת / וַאֲנִי חָסֵר אוֹתָךְ, באתר הארץ, 04 בדצמבר 2018
  7. ^ Sami Shalom Chetrit, Jews : poems, translations from Hebrew, 1982-2013, 2015, ISBN 0-692-33628-1
  8. ^ עדו ניצן, ספר השירים החדש של סמי שלום שטרית: בדידות בימי מגיפה, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2022
  9. ^ שיר צומת בחורף, באתר פטיפון
  10. ^ כשייתמו המילים, by ברי סחרוף, באתר Berry Sakharof | ברי סחרוף (באנגלית)
  11. ^ אתר למנויים בלבד דליה קרפל, מדוע נכשל מפעל החינוך המזרחי: עשרים שנה לקדמה, באתר הארץ, 16 ביולי 2014
  12. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, סמי שלום שטרית ייסד פסטיבל שירה באשדוד ובטוח: המהפכה המזרחית תושלם, באתר הארץ, 20 בנומנבר 2016
  13. ^ ויקטוריה קונבסקי, פסטיבל אשדודשירה 2019: פסטיבל שירה באשדוד, באתר "כאן דרום", 25 באוקטובר 2019
  14. ^ אתר למנויים בלבד חן בוקר, עכבר העיר, סמי שלום שטרית: "אני מתרגש מיהודה עמיחי, ביאליק ומחמוד דרוויש", באתר הארץ, 18 בנומנבר 2016
  15. ^ אלי לוי, ד"ר יחיאל לסרי נכנע ללא מאבק: לא תוקם אוניברסיטה באשדוד (עמ' 12-13), ‏10 בדצמבר 2021
  16. ^ אתר למנויים בלבד סמי שלום שטרית, נעשה פה יותר ויותר מפחיד, באתר הארץ, 20 באפריל 2017
  17. ^ מלחמות היהודים האשכנזים | סמי שלום שטרית, באתר העוקץ, ‏2021-03-18
  18. ^ אתר למנויים בלבד סמי שלום שטרית, אם תרצו: החזון הוא יהודי ערבי, באתר הארץ, 25 בפברואר 2016
  19. ^ גל קרניאל, אני במזרח ולבי במזרח, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2003
  20. ^ ביקורות:
    דוד חמו, מתנדנד בין שתי תפיסות נוגדות וסותרות, באתר הארץ, 6 ביוני 2004
    יצחק לאור, "הוא לא משלנו", באתר הארץ, 18 במאי 2004
    אפרים דוידי, מאבק חברתי ומאבק מעמדי; על הספר "המאבק המזרחי בישראל", הגדה השמאלית, 6 באפריל 2004
  21. ^ אורן קקון, המזרחי שיביא לנו את הפלשתינאי, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2007
  22. ^ אתר למנויים בלבד אילן ברקוביץ', משורר בשטח - הזיונים היו מהשמים, ישתבח שמו לעד, באתר הארץ, 27 בינואר 2020
  23. ^ מתי שמואלוף, לאחות את הקריעה, באתר "העוקץ", 18 בנובמבר 2010