לדלג לתוכן

תעריף עומס וזמן בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוגמה לתעריף עומס וזמן שפרסמה חברת חשמל ב-2018 (לא מעודכן)

תעריף עומס וזמן (תעו"ז) הוא תעריף לצריכת חשמל של חברת החשמל לישראל. בתעריף זה מחיר האנרגיה החשמלית תלוי בתאריך ובשעת הצריכה של האנרגיה.

צריכת חשמל איננה אחידה וקיימות בה שעות גאות (צריכה גבוהה) ושעות שפל (צריכה נמוכה). חברת החשמל מחויבת לספק חשמל לכל צרכניה בכל זמן וכמות שנדרשת. ייצור החשמל נעשה, רוב הזמן, על ידי תחנות כוח יעילות, אולם בשעות עומס עולה הביקוש לחשמל והחברה מפעילה תחנות פחות יעילות (ישנות, מופעלות פחם/מזוט, טורבינת גז ועוד), שעלות הפעלתן יקרה יחסית ובחלק מהמקרים אף מזהמת יותר. אופן פעולה זה מייקר את עלות ייצור החשמל ומוריד את רווחיות החברה.

ב-1 באפריל 2023, שינתה חברת החשמל את מבנה התעריף לצרכנים גדולים (מעל 40,000 קוט"ש בשנה) בעקבות שינויים בדפוסי ייצור החשמל וצריכתו. לשינוי היו שני חלקים: שינוי החלוקה לעונות ולשעות צריכה, ושינוי התעריפים כולל ביטול תעריף הביניים.

השינוי נבע מייצור מוגבר של חשמל מאנרגיות מתחדשות בשעות היום, כך שבשעות הערב הצריכה הגבוהה נעשית ממקורות מזהמים יותר. ההתאמה למשק חשמל המתבסס גם על אנרגיה סולארית ואגירה נועדה להסיט צריכת חשמל משעות הערב לשעות הצהריים.[1][2]

המשמעות המיידית של השינוי לצרכנים היא צמצום משמעותי של החיסכון בעלות החשמל הנובע מהתקנה פרטית של פנלים סולריים.

פרופיל הצריכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2023 חילקה חברת החשמל את זמני צריכת החשמל לשלושה מקבצי שעות ביקוש (משו"ב) על פי נתוני הצריכה הארצית הממוצעת[3]:

  • שעות "פסגה" – שעות הצריכה הגבוהה (שעות היום)
  • שעות "גבע" – שעות צריכה ממוצעת (שעות הבוקר והערב)
  • שעות "שפל" – שעות צריכה נמוכה (שעות הלילה)

החל מאפריל 2023 בוטל משו"ב הגבע וקיימים רק משו"ב פסגה ומשו"ב שפל.[4] מקבצי השעות משתנים בהתאם לעונות השנה, חורף (דצמבר–פברואר), מעבר (מרץ–מאי; אוקטובר–נובמבר), וקיץ (יוני–ספטמבר).

נכון ל-מאי 2023, משו"ב שפל נמשך בחורף בכל ימות שבוע מ-22:00 בלילה עד 17:00 בערב למחרת. בימי חול בעונות המעבר המקבצים זהים לאלו של החורף, אך בסופי שבוע, ערבי חג וחגים בעונות המעבר כל שעות היממה הן שעות שפל. בקיץ, שעות השפל מתחילות בימי חול ב-23:00 ומסתיימות כרגיל ב-17:00, כך ששעות הפסגה נמשכות שעה אחת יותר. כמו בעונת המעבר, כל שעות היממה בסופי שבוע, ערבי חג וחגים הן שעות שפל בקיץ.

תעריף תעו"ז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום משלם צרכן רגיל מחיר ממוצע לקוט"ש. מטרתו של תעריף תעו"ז היא לתמרץ את הצרכנים לשנות את פרופיל הצריכה שלהם ולהשתמש ביותר חשמל בשעות ה"שפל" ופחות בשעות ה"פסגה". מעבר לתעריף זה לא אמור לצמצם את הצריכה הכוללת של הצרכן.

חברת חשמל קבעה 2 מסלולי תעו"ז:

  • למתקנים להם צריכת חשמל גבוהה אין בחירה והם מחויבים לשלם תעריף זה:
    • יושם החל מ-1984 לצרכנים הצורכים מעל 100,000 קוט"ש.[5]
    • יושם החל מ-2006 לצרכנים הצורכים מעל 60,000 קוט"ש.
    • יושם החל מ-2011 לצרכנים הצורכים מעל 40,000 קוט"ש.[6]
  • צרכנים ביתיים (בחירה) – החל משנת 2003.[7]

לצורך מעבר מתעריף רגיל לתעריף תעו"ז נדרשת חברת חשמל להחליף את שעון החשמל לשעון מותאם תעו"ז.

להלן דוגמה לתעריפי תעו"ז נכון ל-1 במאי 2022 (עבור לקוחות פרטיים פישטה חברת חשמל את התעריף כך שיכיל מקבצים של "פסגה" ו"שפל"):

תעריף תעו"ז – קיץ (יוני–ספטמבר)
מקבץ שעות צריכה:
ימים א'-ה'
שעות צריכה:
יום ו' וערבי חג
שעות צריכה:
שבתות וחגים
מחיר לקוט"ש
שעות פסגה 10 עד 17 אין אין 119.71 אגורות
שעות גבע 7 עד 10 בבוקר, 17 עד 21 בערב אין אין 54.55 אגורות
שעות שפל 21 בערב עד 7 בבוקר למחרת מ 00 עד 24 מ 00 עד 24 37.65 אגורות

התמורה למשתמשים ולמשק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן דוגמה לחישוב ההפסד כתוצאה מהסטת צריכה עבור לקוח פרטי (משק בית) המתבססת על תעריפי קיץ 2023,[4] ועל צריכה ארצית ממוצעת של כ-700 קוט"ש בחודש,[8] סה"כ 2,800 קוט"ש בארבעה חודשים.

  • תעריף רגיל: 0.60 ש"ח / קוט"ש
  • תעריף "פסגה": 1.65 ש"ח / קוט"ש
  • תעריף "שפל": 0.48 ש"ח / קוט"ש
חישוב ההפסד לעונת הקיץ בתעריף תעו"ז – לקוח פרטי
נושא לקוח בתעריף רגיל לקוח בתעריף תעו"ז ללא שינוי לקוח בתעריף תעו"ז
הסטת 10% מפסגה לשפל
לקוח בתעריף תעו"ז
הסטת 20% מפסגה לשפל
לקוח בתעריף תעו"ז
הסטת 60% מפסגה לשפל
צריכת קוט"ש בשעות "שפל" 1,400 1,400 1,540 1,680 2,240
צריכת קוט"ש בשעות "פסגה" 1,400 1,400 1,260 1,120 560
סה"כ צריכת קוט"ש 2,800 2,800 2,800 2,800 2,800
עלות לעונה (ש"ח) 1,680 2,982 2,818 2,654 1,999
הפסד (ש"ח) 0 1,302 1,138 974 319

על התעריף נמתחה ביקורת היות שהוא נכפה על לקוחות רבים (הצורכים כאמור מעל 40,000 קוט"ש בשנה) אשר אין ביכולתם לשנות את שעות צריכת החשמל שלהם (למשל בתי ספר, משרדי ממשלה, מרפאות, מפעלים, מרכזי קניות וכיוצ"ב) ובפועל הביא להתייקרות של 100% בתעריף החשמל של גופים כאלה.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]