תרומת דם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרומת דם

תרומת דם היא לקיחה של דם מאדם לשם נתינתו או נתינת תוצריו, באמצעות עירוי דם, לאדם אחר. תרומת הדם מתבצעת במנות של 450 מ"ל + 3 מבחנות לבדיקת סוג הדם וכן שהדם אינו נגוע באיידס, בצהבת, או בעגבת.

עירוי דם הוא תהליך שבו מבוצעת העברת דם או מרכיביו מאדם בריא אל אדם הזקוק לתוספת לנפח הדם בשל דימום או למרכיבי דם מסוימים בשל ירידה באיכות הדם. מנות הדם לעירוי נלקחות מאנשים אחרים, באמצעות תרומת דם.

הגבלות רפואיות לתרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמירה על בריאות התורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי שלא לפגוע בבריאות התורם, ניתן לתרום מדי שלושה חודשים.

תרומת הדם מותנית ברמת המוגלובין בין 12-16 לנשים ובין 13-18 אצל גברים, הנבדקת באמצעות דקירת אצבע. בעבר נערכה הבדיקה רק אצל נשים וצמחונים משום שנשים מאבדות דם במהלך הווסת וצמחונים אינם אוכלים בשר וכתוצאה מזאת יכולה להיות ירידה ברמת המוגלובין.[דרוש מקור]

שמירה על איכות הדם הנתרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהעברת הדם יש סיכון להעברת מחלות מהתורם לחולה, ועל כן כל מנות הדם נבדקות לפני שמשתמשים בהם. אולם ישנם מקרים נדירים בהן מנות דם נגועות בגורמים מחוללי מחלה לא זוהו בבדיקות. בנוסף, בחלק מהמחלות, קיימים חלונות זמן בהן הבדיקות אינן רגישות דיין כדי לזהות נוכחות של גורמים מחוללי מחלה במנת הדם. על כן, בתרומות דם נהוג שלא לקחת דם מאנשים שיש סבירות גבוהה מהרגיל באוכלוסייה שהם נושאים בדמם גורמים מחוללי מחלה.

מצבים בהם לא ניתן לתרום:

  • על התורם להרגיש טוב במשך שלושת הימים שלפני התרומה; אם לא מתקיים תנאי זה, התורם אינו יכול לתרום.
  • נטילת תרופות מסוימות או סמים בהזרקה או בהסנפה.
  • קבלת תשלום עבור יחסי מין.
  • קיום יחסי מין בין גברים במהלך 12 החודשים שלפני התרומה.[1][2] (בחלק ממדינות העולם איסור זה אינו קיים, ובמדינות אחרות הוא מוגבל בתקופת זמן אחרת מזו הנהוגה בישראל או תלוי בהיות יחסי המין מוגנים).
  • חולי המופיליה.
  • שהייה במדינות שבהן קיימת שכיחות גבוהה של מחלת האיידס או ספגת המוח ("הפרה המשוגעת").
  • עשיית קעקוע או עגיל בגוף בתקופה של ששה חודשים שלפני התרומה.
ניידת להתרמת דם של בית החולים לילדים בבוסטון

ההליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך תרומת הדם (ומעט לאחריה) מוצב התורם בשכיבה. לקיחת הדם לוקחת כ-12 דקות בממוצע. על התורם להרבות בשתיית מים ושתייה מתוקה, וכן לאכול לפני התרומה ואחריה, כדי לשמור על נפח הדם והנוזלים בגוף, על רמת הסוכר בדם וכן גם על לחץ דם תקין לפני התרומה ובמהלכה. מנת דם סטנדרטית מכילה 420 מ"ל.

על מנת שלא יורגש מחסור במנות דם, נדרשים 40 תורמים לכל 1,000 איש באוכלוסייה.

תועלת רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בעת העתיקה הייתה הקזת דם נחשבת כמועילה לבריאות.

תרומת הדם מעודדת את מח העצם להפיק תאי דם חדשים בקצב מוגבר, כדי לפצות על החוסרים שנגרמו מתרומת הדם. במהלך חידוש החוסרים נוצרים תאים שמטרתם לספק לגוף הגנה מפני וירוסים ובקטריות, ולכן מי שתורם דם בקביעות חסין יותר למחלות ובעל מערכת חיסונית עמידה יותר. בנוסף, הסיכוי של מי שתורם דם בקביעות להישאר בחיים לאחר שטף דם מאסיבי גבוה יותר משל מי שאינו תורם, מכיוון שהגוף כבר "מאומן" במצבים של איבוד דם ויודע להתמודד איתם באמצעות מילוי מואץ של החוסרים.

נמצא כי אלו שתרמו דם לפחות פעם בשנה הראו תוצאות טובות יותר בבדיקות להעמסת סוכר לאבחון סוכרת, וכן כי תרומת דם מפחיתה את הסיכון ללקות במחלות לב. אלה שתורמים דם בקביעות חיים בממוצע חמש שנים יותר מאלו שאינם תורמים, מכיוון שהמערכת החיסונית שלהם חזקה יותר ומכיוון שתאי האורגניזם שלהם חדשים יותר בזכות הזרמת כדוריות הדם החדשות.[3]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרומת דם בישראל

בישראל מנוהל בנק הדם על ידי מגן דוד אדום, שהוא הגוף המופקד על עריכתן של תרומות דם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרומת דם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.