מגן דוד אדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מד"א" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב קהילה, ראו מרא דאתרא.
מגן דוד אדום
Logo Magen David Adom.svg
תחום: רפואת חירום
מטה הארגון: יגאל אלון 60, תל אביב
הקמה: 1930
מקום פעילות: כל הארץ
מנכ"ל: אלי בין
עובדים: 1,850
דף הבית: www.mdais.org
דגל המעוין האדום המותאם לארגון מגן דוד אדום

מגן דוד אדוםראשי תיבות: מד"א), הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. חיוג 101 מכל טלפון ינתב את השיחה למוקד מד"א לצורך קבלת קריאת חירום[1].

מנכ"ל הארגון הוא אלי בין, בעבר יו"ר ארגון העובדים של מד"א, מינוי שמבקר המדינה מתח עליו ביקורת[2]. נשיא הארגון הוא תא"ל (מיל') אבי זוהר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריף האגודה לעזרה מהירה
חובש מד"א מטפל בפצוע ההגנה, תל אביב, 1947
אמבולנס של מגן דוד אדום במלחמת העצמאות

בשלהי מלחמת העולם הראשונה הובע רצון עז בקרב הגדודים העבריים שהעזרה הרפואית לא תוגש להם בידי הצלב האדום אלא על ידי ארגון יהודי מקביל. באפריל 1918 הוקם מגן-דוד-אדום בארצות הברית לשם עיסוק בעבודה רפואית וסניטרית בארץ ישראל. המטרה הייתה להקים ארגון בינלאומי, מעין "צלב אדום יהודי" שמשרדו הראשי יהיה בארץ ישראל. התוכנית מעולם לא יצאה לפועל, אם כי בשיאה היו 70 סניפים בארצות הברית ו- 25,000 חברים. סניפים קטנים הוקמו בקנדה ובאנגליה והתקיים גם סניף בתל אביב[3]. עם פירוק הגדודים התפרקו סניפי מגן-דוד-אדום בחו"ל.

במהלך שנות ה-20 עלה הרעיון להקים ארגון מגן דוד אדום בינלאומי מקביל לצלב האדום[4].

הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול ישראלי לציון 25 שנה למד"א, ערך נקוב 160 פרוטות, שנת 1955

מד"א הוקם ביוני 1930 בתל אביב[5], ביוזמתו של ד"ר משולם ליבונטין. ב-7 ביוני 1930 התכנסו ליבונטין וחברים אחרים ביניהם הד"ר אריה אלוטין והחליטו להקים את "מגן דוד אדום- תל אביב" (או בשמו הראשון "אגודה לעזרה מהירה בשעת אסון"), אחרי שניסה לעניין את עירית תל אביב בהצעה לרכישת שני זוגות אופניים שישמשו לעזרה דחופה. הארגון ארגן קורס לעזרה ראשונה[6] למתנדבים ובאוגוסט 1930 החלה לאסוף תרומות לרכישת אמבולנס[7], שנרכש בדצמבר 1930[8] והוכשר לייעודו בינואר 1931[9]. ב-24 בינואר 1931 נחנכה נסיעת האמבולנס הראשון בתל אביב מביתו של ליבונטין עד ביתו של מאיר דיזנגוף שיזם איחוד ארגוני מגן דוד אדום שפעלו בערים השונות. באפריל 1931 נחנך בית מד"א בתל אביב[10]. בספטמבר 1931 החלו אנשי הארגון ללבוש מדים אפורים עם סמל הארגון[11]. בשנה הראשונה לפעילותה הגישה האגודה עזרה לכ-1000 איש[12]. ביוני 1932 יצא הארגון במבצע לגיוס כספים לאמבולנס שני[13].

החל משנת 1939 שותף נציג של הארגון במטה ההגנה. לאחר קום המדינה הוא הוגדר כשירות חירום שתפקידו לסייע לצבא בעתות מצוקה.

בשנת 1950 הוא הוכר מבחינה חוקית כארגון ההצלה והחירום הראשי בישראל על ידי "חוק מגן דוד אדום" וזאת במטרה להצטרף לצלב האדום. עד שנת 2006 לא היה מד"א חבר מלא בארגון הצלב האדום הבינלאומי וזאת עקב מחלוקות בנוגע לסמל הארגון. בשנת 1959 היו למד"א 50 סניפים ו-158 אמבולנסים[14].

בתאריך 22 במאי 1970 נחנך בניין הנהלת מגן דוד אדום בישראל (מרכז מד"א) ברחוב יגאל אלון 60 בתל אביב, סמוך להיכל מנורה, ובו נמצא מרכז הפיקוד והשליטה הארצי של הארגון, אשר נחנך ב-25 במרץ 2009.

בשנת 1987 נחנך בנק הדם המרכזי הארצי של מגן דוד אדום במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) לאחר שעבר אליו מרחוב שבטי ישראל ביפו.

במשך שנים רבות היה הארגון חבר בוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום כמשקיף בלבד, אולם ב-2006 התקבל כחבר מלא, יחד עם הסהר האדום הפלסטיני.

בשנת 2007 תוכנן להקים את בניין הנהלת מגן דוד אדום יחד עם בית הספר לפרמדיקים ועם מרכז לוגיסטי ליד מודיעין אך לבסוף התוכנית לא יצאה אל הפועל, וכיום מתוכנן המרכז החדש לקום במקום אחר. כיום נמצא בית הספר לפרמדיקים ברמת גן.

שיתוף פעולה בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון מד"א התקבל כחלק מ"הוועד הבינלאומי של הצלב האדום", אך זה התנה את החברות באימוץ אחד משלושת סמלי הארגון שהיו נהוגים אז, וסירב להכיר בסמל מגן דוד האדום כסמל רביעי. לפיכך, התקבל בתחילה הארגון הישראלי במעמד של משקיף בלבד, אולם התקיים שיתוף פעולה בינו לבין "הוועד הבינלאומי" ובינו לבין ארגונים מקבילים מקומיים בארצות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. אך ב-8 בדצמבר 2005 בעקבות לחץ ישראל וארצות הברית עודכנו הוראות הארגון, כך שהותר שימוש בסמל מקומי מוקף ב"יהלום" אדום במדינות שאינן מעוניינות להשתמש בסמלי הצלב, הסהר או "האריה והשמש". כעת ארגון מגן דוד אדום הוא חבר מלא בתנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי, על פי ההסכם עם הפדרציה של הצלב והסהר האדום ממשיך הארגון להשתמש בסמל מגן דוד אדום בישראל ומחוצה לה, רק משלחות של הארגון שיצאו לאזורי מצוקה ויידרשו על ידי המדינה המארחת להשתמש בסמל המעוין האדום, ישימו את מגן דוד בתוך המעוין[15].

מגן דוד אדום חתם ב-2002 על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקני, וב-2004 עם הצלב האדום הצרפתי.

במרץ 2011 נערך בניהול מגן דוד אדום והסהר האדום הירדני, תרגיל משותף להיערכות לרעידות אדמה. בתרגיל השתתפו כ-200 איש, בהם אנשי מקצוע מיומנים משתי המדינות וחברי הסגל האקדמי וסטודנטים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[16].

שיתוף פעולה עם הסהר האדום הפלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם של מד"א עם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום מ-22 ביוני 2006 מכיל הסכם מוקדם יותר שנחתם ב-28 בנובמבר 2005 בין מד"א לבין הסהר האדום הפלסטיני. על פי הסכמים אלה, מד"א לא יוכל לתת שירותי רפואת חירום בשטחי הגדה המערבית. באוגוסט 2011 החל מגן דוד אדום לשנות את הסימול של האמבולנסים היישוביים ביהודה ושומרון[17]‬. הכיתוב מגן דוד אדום נמחק, וכן סמל מגן דוד האדום נמחק ותחתיו צויר סמל המכיל מגן דוד ובתוכו מטה אסקלפיוס. סימול האמבולנסים המוצבים בנקודות הזנקה הנמצאות בתחומי יהודה ושומרון לא השתנה. מגן דוד אדום נימק את הצעד בצורך להבדיל בין כלל האמבולנסים היישוביים בכל הארץ לבין האמבולנסים המופעלים ישירות על ידי הארגון[18]. בינואר 2012 דיווח עיתון הארץ, בשם פר סטנבק - המשקיף שמונה ליישום ההסכם בין מגן דוד אדום לסהר האדום, כי מחיקת סמלי מגן דוד אדום התבצעה במסגרת הסכם עם הצלב האדום וכי לפי ההסכם, תרומות מרחבי העולם למגן דוד אדום לא יכולות להיות מופנות על ידי הארגון ליהודה ושומרון‫. מד"א בתגובה רשמית הכחיש את קיום המסמך וטען כי לא חל שום שינוי בפעילות ביהודה ושומרון[19].

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין הנהלת מגן דוד אדום בתל אביב

תפקידו הראשי של מד"א הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים ("לבנים") וניידות טיפול נמרץ (נט"ן) ואמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן). תפקידים נוספים של מד"א הם הגשת עזרה ראשונה לציבור הרחב, לימוד עזרה ראשונה והחייאה, מכירת ציוד עזרה ראשונה וניהול שירותי התרמת דם. עזרה לצה"ל בעת מלחמה. מלבד סיוע בעזרה ראשונה ובהצלת חיים, לעתים פועל הארגון לסיוע הומניטרי. בחלוקת מצרכי מזון למשפחות נזקקות[20].

מד"א מתנהלת כאגודת עזרה של מתנדבים שקיבלה מעמד של תאגיד לפי חוק. מד"א עובד בשיתוף עם משרד החינוך באמצעות פרויקטים כגון פרויקט מחויבות אישית.

תקציב מד"א עומד על כ-450 מיליון ש"ח בשנה. שליש מהתקציב מגיע כתרומות מחו"ל על ידי אגודות הידידים הפרוסות בכל העולם המערבי. סיוע מגיע הן ככסף מזומן והן כציוד לאמבולנסים, בניית תחנות ושיפוצן, ציוד לבנק הדם. רוב הציוד והאמבולנסים מגיעים בעקבות תרומות. יתר התקציב מגיע מהכנסות שוטפות עבור שירותי אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ושירותי בנק הדם. ממשלת ישראל אינה מתקצבת את הארגון, אולם משלמת עבור פעילויות שונות, מסבסדת שירותי נט"ן ומקרי אשפוז על פי מספר המקרים שטופלו על ידי הארגון. השתתפות זו היא כ-7% מהתקציב.

אמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרמת דם במרכז קניות ברמת גן (2009)
ניידת טיפול נמרץ (נט"ן) של מד"א ירושלים
ניידות התרמת דם של מגן דוד אדום
בנק הדם המרכזי של מגן דוד אדום
התחנה המרחבית באשדוד
אמבולנס מסוק "להק" מגן דוד אדום

בארגון 1,850 שכירים ולצידם, כ-14,000 מתנדבים. הוא מהווה את ארגון ההתנדבות הלא-ממשלתי הגדול במדינת ישראל.

הארגון מפעיל 7 סוגי ניידות מבצעיות עיקריות:

  • אמבולנס לבן ("רגיל") - הכולל נהג (חובש/חובש בכיר/פרמדיק) ועד שלושה אנשי צוות ומתנדבים.
  • אמבולנס משופר - הכולל נהג שהוא חובש ופרמדיק ועוד שני מתנדבים, לאמבולנס זה מצורף ארגז תרופות ומוניטור דפיברילטור.
  • אט"ן (אמבולנס טיפול נמרץ) נקרא לעתים גם נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) - הכולל פרמדיק, נהג (חובש/חובש בכיר/פרמדיק), ושני מתנדבים/משתלמים. בעבר בנט"ן היו רופא, פרמדיק, נהג (חובש/חובש בכיר/פרמדיק) ומתנדב/משתלם. שומש עד ינואר 2015 בו הוצאו הרופאים מהארגון.
  • תאר"ן (לשעבר תער"ן) - תחנת אירוע רב-נפגעים-משמשת כעמדת פיקוד ניידת, והמשמשת כבסיס לוגיסטי באירוע רב נפגעים, כמחסן ציוד גדול ונייד, ובמקרה הצורך כזירת טיפול בשטח. נקרא בעבר תער"ן- תחנת עזרה ראשונה ניידת, בתור זירת טיפול בשטח, אך פרוטוקול זה נמצא לא יעיל.
  • טיפול נמרץ בהיטס - מסוק הכולל 2 טייסים ו-2 פרמדיקים, עם יכולת פינוי של 2 פצועים.
  • אוטובוס להעברות טיפול נמרץ - כולל צוות רפואי מלא של פרמדיק, רופא ונהג. יתרונו של רכב זה על פני ניידת רגילה הוא שבאמצעותו ניתן להעביר חולה עם מיטת האשפוז שלו בבית החולים (נכון לתחילת 2013 עדיין לא נכנס לשירות פעיל).
  • אמבולנס המשאלות - "אמבולנס המשאלות" הוא מיזם של מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות או סופניות שיכולת הניידות שלהם אבדה.

סך המטפלים בניידות מד"א השונות לא יעלה על 4 אנשי צוות.

  • כל אמבולנס וניידת טיפול נמרץ של מד"א מצויד במיטת אמבולנס אוטומטית FERNO מודל 28 או מודל 28Z , כיסא מתקפל להורדת חולה FERNO מודל 42, לוח גב FERNO.

בנוסף ישנם כלי רכב מנהלתיים ומספר סוגי ניידות המשמשות את בנק הדם:

  • ניידת דם (רגילה) - ניידת אשר שייכת לבנק הדם של מגן דוד אדום בה מועבר ציוד וצוות מתרימים להתרמת דם. ואחר ההתרמה מועברות בה מנות הדם אל בנק הדם בתל השומר לסינון ואחסון. מכילה מיטת התרמה אחת.
  • ניידת דם (גדולה) - כמו ניידת דם רגילה אשר מכילה שתי מיטות וצוות מתרימים.

ההכשרות שניתן לעבור כוללות הכשרת מגיש עזרה ראשונה, "חובש רפואת חירום" (חובש-נהג אמבולנס), מפעיל תאר"ן, מסייע אט"ן, חובש בכיר, פרמדיק, מדריך, מוקדן, מתרים דם, וקצין איתור.

יחידת הכוננים של מד"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל גדוד הכוננים

יחידת הכוננים של מגן דוד אדום מונה כ 2,800 מתנדבים, בעלי הכשרה מקצועית של חובשי רפואת חירום, פרמדיקים ורופאים, מצוידים בציוד עזרה ראשונה ואמצעי איתור. בעת קבלת קריאה באחד ממוקדי מד"א מאותרים הכוננים הקרובים למקום הקריאה באופן אוטומטי ומוזנקים באמצעות רכבם הפרטי או אופנועי מד"א לשם קיצור זמני התגובה והגשת עזרה ראשונה. בשל הפריסה הארצית הרחבה וקרבתם למקום האירוע מקצרים הכוננים את זמן התגובה של מד"א לאירועים השונים. חברי יחידת הכוננים של מד"א מחויבים להשתלמויות מקצועיות ולביצוע משמרות באמבולנסים בסניפי מד"א השונים. לרשות גדוד הכוננים אמצעי איתור כגון מכשירי זימונית, מכשירי מירס ומכשירי קשר. לחברי הגדוד הכוננים ערכות עזרה ראשונה, ציוד החייאה מתקדם, דפיברילטורים חצי אוטומטיים.

במסגרת יחידת הכוננים של מד"א פועלים כ-150 אופנועי תלת אופן המאוישיים בידי מתנדבי היחידה ומיועדים לקיצור זמני התגובה בשטחים אורבאניים צפופים.

מתנדבי נוער מד"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נוער מד"א

ארגון נוער מד"א הוא ארגון נוער הומניטרי הפועל במסגרת הפעילות של מגן דוד אדום. הארגון מבסס את פעילותו על ערכי החינוך להצלת חיים, פעילות הומניטרית בקהילה והתנדבות. הארגון הוא המקביל לארגוני הנוער של הצלב האדום במדינות אחרות. נוער מד"א מורכב ממתנדבי נוער בגילאי 15 עד 18.

פריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במד"א ישנם 4 מחוזות, 11 מרחבים ו-13 מוקדים, והוא כולל בתוכו כ-1500 עובדים וכ-12000 מתנדבים נכון לספטמבר 2006.[דרושה הבהרה] במד"א עובדים ומתנדבים אנשים מגיל 15 ועד גיל הפרישה ולעתים מעבר. לארגון למעלה מ-700 אמבולנסים מסוגים שונים, כ-109 תחנות ונקודות הזנקה ויחידת כוננים שבה כ-2000 מתנדבים הנושאים ברכבם ציוד החייאה והצלה, וזאת על מנת להקטין את זמן התגובה, מה שיכול במקרים מסוימים, להבדיל בין חיים למוות.

המחוזות והמרחבים הם (מצפון לדרום): מחוז צפון:

  • מרחב אשר - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בעכו.
תחנות ונקודות הזנקה: כרמיאל, מעלות-תרשיחא, נהריה, מעלה יוסף, סכנין, ירכא ושלומי.
  • מרחב גלבוע - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בעפולה.
תחנות ונקודות הזנקה: בית שאן, בקעת הירדן, מגדל העמק, אום אל פאחם ונצרת עלית.
  • מרחב ירדן - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בטבריה.
תחנות ונקודות הזנקה: אביבים, בני יהודה, שדה אילן, צמח, גליל תחתון, חצור הגלילית, מטולה, מרום גולן, צפת, קצרין וקריית שמונה.
  • מרחב כרמל - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בחיפה.
תחנות ונקודות הזנקה: מרכז רפואי בני ציון, טירת כרמל, יקנעם עילית, נווה שאנן, נשר, מצפה עדי, קריית אתא, קריית טבעון וקריית מוצקין.
  • מרחב שרון - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בנתניה.
תחנות ונקודות הזנקה: אור עקיבא, בת חפר, זכרון יעקב, חדרה, באקה אל-גרבייה, פוריידיס, קריית השרון (מזרח נתניה), דרום נתניה (קריית נורדאו), מנשה, שקד (יישוב), כפר יונה וקדימה-צורן.

מחוז מרכז:

תחנות ונקודות הזנקה: רחובות, נס ציונה, יבנה, גדרה, לוד, חולון, בת ים, מודיעין ושוהם.
תחנות ונקודות הזנקה: תל אביב (רח' מזא"ה), תל אביב דרום - "מרכז" (יגאל אלון), יפו, רמת-גן ובני ברק .
  • מרחב ירקון - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בפתח תקווה.
תחנות ונקודות הזנקה: כפר סבא, אלעד, עינב, יצהר, טייבה, הרצליה, רעננה, קריית אונו (קיראון), יהוד, אור יהודה, אריאל, קרני שומרון, שבי שומרון, בית אריה, ראש העין, רמת השרון, כוכב יאיר, אלפי מנשה.

מחוז ירושלים:

  • מחוז ירושלים - תחנה מחוזית ראשית נמצאת בירושלים (רוממה).
תחנות ונקודות הזנקה: רוממה, אפרת, בית שמש, ביתר עילית, גבעת זאב, הכנסת, טלמון, מגילות, מעלה אדומים, פסגת זאב, שערי צדק, ביקור חולים, מבשרת ציון, מקור חיים, גוש עציון, צור הדסה, הרובע היהודי, עפרה, קריית ארבע ותקוע.

מחוז דרום:

  • מרחב לכיש - תחנה מרחבית ראשית נמצאת באשדוד (נחנכה ב-2009)
תחנות ונקודות הזנקה: אשקלון, קריית גת, קריית מלאכי, גן יבנה, מבקיעים, נתיב העשרה, נחל שורק ושדרות.
  • מרחב נגב - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בבאר שבע.
תחנות ונקודות הזנקה: אופקים, נתיבות, אשכול(צוחר), רהט, דימונה, ערד, ספיר, ירוחם, מצפה רמון, מועצה אזורית תמר, חבל אילות, אילת, רמת חובב, מיתר, כסייפה וערוער.

ממל"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הקים מגן דוד אדום בשכונת קיראון בקריית אונו את מוקד השליטה והבקרה הארצי הנקרא ממל"מ - מד"א מוקד לאומי משולב, הממל"מ מורכב ממספר מוקדים[21]:

  • מוקד רפואי - במוקד זה יושבים חובשים, פרמדיקים, ורופאים. המאשרים פעולות הדורשות אישור מיוחד, ומפקחים על פעולת הצוותים.
  • מוקד גיבוי 101 - כל שיחה שאינה מקבלת מענה במרחב הקרוב, עוברת לאחר שישה צלצולים אל הממל"מ.
  • מוקד פיקוח על אירועים משמעותיים - חומרים מסוכנים (חומ"ס) ואירוע רב נפגעים (אר"ן). כמו כן המוקד מהווה גורם אחראי באירועים המתרחשים בנתב"ג, הזנקת מסוק פינוי ועוד.
  • מוקד פיקוח ובקרה ארצי - מוקד שמפקח על האזורים והמרחבים, ועל פעולות הצוותים בהם.
  • מוקד בתי ספר - נותן מענה בעת צורך רפואי בביתי הספר במקום אחיות

יחידת האיתור הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל היחידה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחידת האיתור הבינלאומית

יחידת האיתור הבינלאומית היא יחידה הפועלת במסגרת מגן דוד אדום, כחלק משירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום. מטרת היחידה איתור בני משפחה וחברים שהופרדו במהלכים כגון בריחה מרצח עם, השואה, הגירה טבעית ואסונות טבע.

זמני תגובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת האינתיפדה השנייה (2004-2001) הגיע האמבולנס הראשון לזירת האירוע בממוצע אחרי 3.9 דקות. הפצוע הראשון פונה אחרי 10.7 דקות בממוצע, הפצוע הדחוף האחרון פונה אחרי 25.2 דקות[22] בעשור השני של שנות האלפיים, זמן תגובה לאמבולנס עומד על כ-8.3 דק' מקבלת קריאה[23].

מדי מד"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדים התקניים במד"א כוללים חולצה בצבע לבן, מכנסיים בצבע כחול-כהה, פליס בצבע כחול-כהה או אדום-כהה וכן מעיל בצבע אדום או כחול.

על החולצה ועל המכנסיים מופיע פס אפור המחזיר אור, ובנוסף יכול להופיע פס נוסף המעיד על הכשרת לובש החולצה:

סמל סוג הכשרה צבעים הערות
דרגת פאראמדיק.svg פרמדיק פס כתום בנוסף לפס האפור
דרגת חובש בכיר.svg חובש בכיר פס כחול בנוסף לפס האפור
דרגת חובש.svg חובש רפואת חרום פס אפור בלבד ייתכנו גם בעלי הכשרות פחותות (מע"ר / מע"ר בכיר) מעל גיל 18, אך הם יהיו ללא דרגות.
דרגת מדריך.svg מדריך פס ירוק בנוסף לפס האפור נמצא בשימוש החל ממדריכים ב' אך לא תקף בכל המרחבים.
דרגת מער.svg מגיש עזרה ראשונה (מע"ר) פס אדום בנוסף לפס האפור לרוב נוער עד גיל 18, בחלק מהמרחבים גם לאחר גיל 18.
עובד מנהלה ללא פסים כלל בכיר מד"א - עובד מנהלה, בדרך כלל ילבש גם דרגות מנהלה.

דרגות מד"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול קידום מתן (חובשים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
דרגת מתן.svg מתן חובש רפואת חירום
דרגת מתש.svg מת"ש
(מתן שני)
הכשרת חובש בכיר
דרגת מתמ.svg מת"מ
(מתן מתקדם)
קצין משמרת
אחראי התרמה
דרגת מתב.svg מת"ב
(מתן בכיר)
חונך מתרים
נאמן איכות
נאמן בטיחות
דרגת מתק.svg מת"ק
(מתן בכיר מתקדם)
ראש צוות התרמה
דרגת רמת.svg רמ"ת
(רב מתן)
נהג אחראי תחנה
דרגת רמב.svg רמ"ב
(רב מתן בכיר)

מסלול קידום מזר (פרמדיקים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
דרגת מזר.svg מזר פרמדיק
דרגת מזש.svg מז"ש
(מזר שני)
דרגת מזמ.svg מז"מ
(מזר מתקדם)
חונך בקורס פרמדיק
דרגת מזב.svg מז"ב
(מזר בכיר)
דרגת מבמ.svg מב"מ
(מזר בכיר מתקדם)
מרכז תחום בנה"ד
דרגת רמז.svg רמ"ז
(רב מזר)
אחראי פרמדיק
אחראי מוקד
מתאם התרמות דם
אחראי מתנדבים אזורי

מסלול קידום מגן (מנהלה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
דרגת מגר.svg מג"ר
(מגן ראשון)
מנהל מדור
מדריך ראשי קורס פרמדיק
יו"ר הנהלת מתנדבים המכהן כנציג מועצת מד"א
סגן מנהל מעבדה
דרגת כבוד
דרגת סמג.svg סמ"ג
(סגן מגן)
מנהל מעבדה
סגן/עוזר מנהל אזור
סגן/עוזר מנהל מחלקה
דרגת מגמ.svg מג"מ
(מגן משנה)
מנהל מחלקה
דרגת תמג.svg תמ"ג
(תת מגן)
מנהל אזור
מנהל מערך
סגן מנהל אגף
דרגת מגן.svg מגן מנהל אגף
דרגת רמג.svg רמ"ג
(רב מגן)
מנהל כללי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מספרי החירום בישראל
  2. ^ תומר זרחין ודנה ויילר-פולק, מבקר המדינה על אלי בין: "סלל דרכו תוך ניגוד עניינים", באתר הארץ, 12 ביולי 2009
  3. ^ מכתבים למערכת, דואר היום, 29 באוגוסט 1919
  4. ^ ליסוד מגן דוד אדום, דואר היום, 29 ביוני 1925
  5. ^ עזרה מהירה, דבר, 15 ביוני 1930
  6. ^ מגן דוד אדום, דבר, 19 ביוני 1930
    מגן דוד אדום, דואר היום, 11 ביולי 1930
  7. ^ יום מגן דוד אדום, דבר, 15 באוגוסט 1930
  8. ^ אבטומוביל לעזרה מהירה, דבר, 10 בדצמבר 1930
  9. ^ מגן דוד אדום, דואר היום, 21 בינואר 1931
  10. ^ חנוכת בית מגן דוד אדום, דואר היום, 14 באפריל 1931
  11. ^ לתשומת לב, דואר היום, 6 בספטמבר 1931
  12. ^ באגודת מגן דוד אדום, דואר היום, 1 בינואר 1932 - יוער שנראה שהשירות החל לפני אפריל, ראו התנגשות מכוניות, דואר היום, 25 במרץ 1931
  13. ^ עזרו לעוזר - תרמו למגן דוד אדום, דבר, 24 ביוני 1932
  14. ^ הג"א מתאימה עצמה ללוחמה נגד מטוםי סילון ונשק חדיש, חרות, 10 בפברואר 1959
  15. ^ יואב שטרן, לסמל המעוין אין משמעות דתית, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2005
  16. ^ בצל האסון ביפן: ישראל וירדן תרגלו היערכות אזורית לרעידות אדמה, באתר THE PULSE.co.il,‏ 21 במרץ 2011
  17. ^ עמיחי אתאלי, יהודה ושומרון: מד"א מחליף את המגן דוד, באתר nrg‏, 23 באוגוסט 2011
  18. ^ מגן דוד אדום פועל כרגיל ביהודה ושומרון, באתר www.mdais.org,‏ 5 באוקטובר 2011
  19. ^ חיים לוינסוןמד"א תפסיק לממן רכש אמבולנסים ביהודה ושומרון, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2011
  20. ^ תמונות מפרויקט חלוקה באתר hnn
  21. ^ ממל"מ באתר מד"א
  22. ^ הרפואה כרך 149, חוברת 7, יולי 2010
  23. ^ באתר מד"א