טרשת אמיוטרופית צידית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ALS)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Amyotrophic Lateral Sclerosis (‏ALS; ידועה גם בכינוי מחלת לו גריג, על שם שחקן הבייסבול שלקה בה בשנות ה-30 של המאה ה-20, בתור מחלת הנוירון המוטורי ולעיתים בקיצור ניוון שרירים) היא מחלה ניוונית הפוגעת בתאי מערכת העצבים המרכזית וההיקפית הקשורים לתנועה. מקור המחלה אינו ידוע והיא חשוכת מרפא. ALS היא מחלה ניוונית מתקדמת ופטאלית. שכיחות המחלה הינה כאחד ל- 10,000. ההערכה היא שבישראל חיים כיום בין 600-700 חולי  ALS.

בדרך כלל, תוחלת החיים מרגע אבחון המחלה היא בין שלוש לארבע שנים. כ-10% מהלוקים ב-ALS נותרים בחיים לאחר 10 שנים מפרוץ המחלה אך רוב החולים בה נפטרים כתוצאה מסיבוכים של כשל ריאתי ודלקת ריאות. מחלת ה-ALS פוגעת בתאי העצב הנחוצים לפיקוח המוח על הפעלתם של מרבית השרירים הרצוניים בגוף. תאי העצב נהרסים וכתוצאה מכך הם אינם יכולים להפעיל את השרירים, דבר המביא להיחלשותם עד כדי שיתוק. שרירי הגוף, בהם שרירי הגפיים, הבליעה, הדיבור והנשימה, נפגעים בהדרגה, וזאת בסדר שאינו קבוע. הופעת המחלה יכולה לנבוע הן מקיומו של גן תורשתי והן באופן אקראי. הגיל השכיח להופעת המחלה הינו 46-65, אם כי ישנם מקרים מתועדים של הופעת המחלה גם בגיל צעיר יותר או מבוגר יותר.

הפיזיקאי הידוע סטיבן הוקינג אובחן כחולה ב-ALS בהיותו בן 21, והישראלי המפורסם ביותר שלקה במחלה הוא דב לאוטמן, מייסד חברת דלתא, אשר סבל מהמחלה כעשר שנים ונפטר בעקבותיה בשנת 2013. חולים ישראליים נוספים הם אביחי קרמר, מייסד עמותת "פרס לחיים" ושי ראשוני המשמש מנכ"ל העמותה.

הסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה גורמת לחולשה בשרירים ולהתנוונות הגוף הנגרמת בעקבות מוות של הנוירונים המוטוריים העליונים והתחתונים. מכיוון שהשרירים אינם יכולים לתפקד, הם נחלשים ומתנוונים. אנשים החולים במחלה בסופו של דבר יאבדו את היכולת ליזום ולשלוט בכל התנועות הרצוניות, כולל שליטה בסוגרים. יוצאים מהכלל הם השרירים המניעים את העיניים, אשר הניוון שלהם מתרחש בדרך כלל רק בשלב הסופי של המחלה.
פגיעה קוגניטיבית בדרך כלל נחסכת מרוב החולים, למרות שחלק קטן (בערך 5%) סובל מדמנציה הקשורה לאונות המצחיות. חלק גדול יותר של החולים (30%–50) יעבור שינויים קוגניטיביים קלים, אשר כנראה לא יובחנו, אבל יחשפו בבדיקה נוירופסיכולוגית. עצבי החישה ועצבים הקשורים למערכת האוטונומית כנראה לא יושפעו ולכן חלק הארי של החולים ישמרו על חושי השמיעה, הראייה, המגע, הריח והטעם.

הסימפטומים הראשונים של המחלה יכולים להעיד על בעיות נקודתיות, מה שלרוב מעכב את אבחון המחלה:

  • חולשה בשרירי הגפיים.
  • עוויתות ו”קפיצות” בשרירים, בעיקר בשרירי הידיים והרגליים.
  • קושי בדיבור ובהשמעת קול.
  • קשיי נשימה ובליעה.

טיפול במחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום טרם נמצאה תרופה המרפאת את המחלה, אם כי ישנן תרופות המאטות את קצב התפשטותה. רילוזול / רילוטק הינה התרופה היחידה שיש לה השפעה מוכחת כמאטה את התקדמות המחלה במספר חודשים. [1]

גורמים למחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבות גנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך לכ-10% מהחולים במחלה מאופינים ב-ALS משפחתי (FALS-familial ALS) מצב המוגדר כאשר חברי משפחה (אחים ו/או הורים וצאצאים) חווים התפרצות של המחלה. מוטציות בכרומוזום 21, באזור אשר מקודד לחלבון סופראוקסיד דיסמוטאז 1 (1 SOD1 - superoxide dismutase), מקושרות לבערך 20% מהמקרים של ALS משפחתי, או ל-2% מכלל החולים ב-ALS. המוטציות בגן הזה מועברות בצורה אוטוזומלית דומיננטית. ישנן יותר מ-100 מוטציות אשר זוהו בגן הספציפי הזה. המוטציה הנפוצה ביותר ב-SOD1 הנמצאה בחולים בצפון אמריקה היא A4V, המאפיינת פנוטיפ אלים של ALS אשר כולל התקדמות מהירה מאוד בין זמן ההתפרצות ועד למוות של החולה.

המוטציה הנפוצה ביותר ב-SOD1 בארצות סקנדינביות, D90A, מאפיינת פנוטיפ מתון יותר של ALS אשר כולל התקדמות איטית יותר של המחלה אשר החולים בה שורדים בממוצע כ-10 שנים.
ב-2011, חריגה גנטית שידועה בתור hexanucleotide repeat נמצאה באזור הידוע בתור C9ORF72 ומקושר ל-ALS המאופיין בדמנציה של האונה המצחית (ALS-FTD - frontotemporal dementia). המוטציה נמצא ב-6% מהמקרים של ALS באירופאים לבנים.

האחוז הגבוה של מוטציות אשר נמצאו ב-ALS ספורדי (ללא היסטוריה משפחתית) מצביע כנראה שלגנטיקה יש תפקיד משמעותי יותר מאשר חשבו בעבר, ושגורמים סביבתיים הם כנראה פחות משמעותיים בהתפרצות המחלה.

נכון להיום, מספר מוטציות גנטיות זוהו כקשורות למספר סוגי ALS:

סוג OMIM גן לוקוס הערות
ALS1 105400 SOD1 21q22.1 הצורה הנפוצה ביותר של ALS משפחתית
ALS2 205100 ALS2 2q33.1
ALS3 606640  ? 18q21
ALS4 602433 SETX 9q34.13
ALS5 602099  ? 15q15.1–q21.1 התפרצות מוקדמת של המחלה
ALS6 608030 FUS 16p11.2
ALS7 608031  ? 20p13
ALS8 608627 VAPB 20q13.3
ALS9 611895 ANG 14q11.2
ALS10 612069 TARDBP 1p36.2
ALS11 612577 FIG4 6q21
ALS12 613435 OPTN 10p13
ALS13 183090 ATXN2 12q24.12
ALS14 613954 VCP 9p13.3 מאוד נדיר, מתואר רק במשפחה אחת.‏[2]
ALS15 300857 UBQLN2 Xp11.23–p11.1 תואר רק במשפחה אחת‏[3]
ALS16 614373 SIGMAR1 9p13.3 מאוד נדיר, תואר רק במשפחה אחת. התפרצות מוקדמת.‏[4]
ALS17 614696 CHMP2B 3p11 מאוד נדיר, תואר רק במספר מועט של חולים.
ALS18 614808 PFN1 17p13.3 מאוד נדיר, תואר במספר מועט של חולים סינים.‏[5]

סופראוקסיד דיסמוטאז 1 (SOD1)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה המדויקת ל-ALS עדיין אינה ידועה. עם זאת, צעד משמעותי בחקר המחלה נעשה בשנת 1993 כאשר מדענים גילו שמוטציה בגן המייצר את האנזים סופראוקסיד דיסמוטאז נחושת/אבץ (SOD1), מקושרת עם 20% מהמקרים של ALS משפחתי (FALS). אנזים זה הוא נוגד חימצון עוצמתי אשר מגן על הגוף מפני המחמצן סופראוקסיד. סופראוקסיד הוא רדיקל חופשי רעיל המיוצר במיטוכונדריה כחלק מתהליך הנשימה. רדיקלים חופשיים הם מולקולות ראקטיביות מאוד המיוצרים על ידי התאים בתהליך של מטאבוליזם רגיל. הם יכולים להצטבר ולגרום לנזק לחלבונים ולדנ"א הנמצא במיטוכנדריה ובגרעין התא. עד היום, יותר מה-110 מוטציות שונות ב-SOD1 קושרו ל-ALS. חלק מהמוטציות (לדוגמת H46R) מאפיינת התקדמות איטית ומתונה יחסית של המחלה ואילו מוטציות אחרות (לדוגמת A4V) מאפיינות התקדמות אגרסיבית מאוד. ראיות ממחקרים שונים מראות שכישלון בהגנה על התאים מפני נזק חמצוני עלולות לגרום למוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס).

למרות שעדיין לא ברור לחלוטין כיצד המוטציה ב-SOD1 מוביל להידרדרות בנוירונים האחראים על תנועה, קיימות השערות לקשר להצטברות של הרדיקלים החופשיים כתוצאה מכשל בפעילות החלבון/הגן הנ"ל. השערה נוספת היא שהמחלה קשורה לפעילות יתר כלשהי של האנזים הנגרמת כתוצאה מהמוטציה.

ממחקרים אשר כללו עכברים טראנסגניים נוצרו מספר תאוריות לגבי התפקיד של SOD1 ב-ALS משפחתי. עכברים חסרי SOD1 (עברו knockout לגן) גדלו ללא ALS, למרות שהם פיתחו דילול שרירים הקשור לזיקנה (סרקופניה) והיו בעלי תוחלת חיים קצרה יותר. ממחקרים אלו הסיקו החוקרים שהמוטציות ב-SOD1 אינן קשורות לחוסר התפקוד של הגן בפירוק הרדיקלים החופשיים, אלא דווקא לעודף הפעילות שלו בתאי העצב הדוחפת אותם למוות תאי. בנוסף, הצטברות חלבונים בתאי העצב נמצאה כמאפיין פתולוגי אופייני ברקמות של חולי ALS משפחתי וספורדי.

ממצא מעניין נוסף בעכברים טראנסגניים מזן אחר (אשר הונדסו למוטציה ב-G93A בגן SOD1) היה אגרגטים (צברי חלבונים אשר לא התקפלו כראוי) אשר נמצאו ברקמות החולות, ובמיוחד בנוירונים מוטוריים אשר במהלך דגרדציה. בעקבות מחקרים אלו הסיקו החוקרים שמוטציות שונות ב-SOD1 משחקות תפקיד משמעותי בהפרעה לפונקציות חיוניות בתאים כגון פגיעה במיטוכנודריה, מערכת הפרוטאזום, בשפרונים האחראים על קיפול חלבונים או בפונקציות אחרות. ביקורות נגד מחקרים אלו מצביעות על כך שהמוטציות ב-SOD1 אחראיות רק על 2% מכלל המקרים של ALS, ולכן כנראה יש גורמים אחרים, אולי משמעותיים יותר למחלה (במיוחד במקרים הספורדים). עם זאת, המודל המקובל היום למחלה במחקרים קדם-קליניים הוא עכברים טראנסגניים ALS-SOD1, כאשר התקווה טמונה במודלים אחרים ושימושים יותר שיפותחו בעתיד.

סיבות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר אין היסטוריה משפחתית לחולים, מצב הנכון עבור 95% מהמקרים, לא ידועה הסיבה להתפרצות אצל החולה. גורמים אפשרים אשר אין הוכחות חד משמעיות לנכונותם הינם: חשיפה לכימיקלים, שדות מגנטיים חזקים, שוק חשמלי, זעזוע מוח, שירות צבאי והשתתפות בספורט הדורש מגע פיזי (האבקות לדוגמה).
מחקרים גם מתמקדים בתפקיד של המוליך העצבי גלוטמט בהתנוונות של הנוירונים המוטוריים. גלוטמט הוא אחד מהמוליכים העצביים העיקריים במוח. מדענים מצאו שבהשוואה לאנשים בריאים, לחולי ALS יש רמות גבוהות יותר של גלוטמט בסרום ובנוזל השדרה. רילוזול הינה התרופה היחידה נכון להיום אשר מאושר על ידי ה-FDA לטיפול ב-ALS והיא משפיעה על נשאים של גלוטמט בתאי עצב. לתרופה יש השפעה מינורית על שרידות החולים, דבר המצביע שעודף הגלוטמט אינו הסיבה היחידה למחלה.

מחקרים נוספים מצביעים על קשר בין ALS ספורדי, במיוחד אצל אתלטים ודיאטה עתירות בחלבונים מורכבים, דיאטה נפוצה בקרב ספורטאים, הגורמת לגירוי יתר של התאים ומזכירה את מה שנצפה בחולי ALS. מכניזם אפשרי שהוצע הוא שגירוי היתר של התאים נגרם כתוצאה מספיגה מוגברת של סידן על ידי התאים, דבר המוביל למוות תאי בסופו של דבר, במיוחד אצל תאי העצב, אשר בעלי יכולות חסימה נמוכות לסידן.

הקמפיין להעלאת המודעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתגר דלי הקרח

באוגוסט 2014 החלה תופעת אינטרנט שיזם שחקן הבייסבול פיט פרייסט שסובל מהמחלה, שמטרתה היא העלאת המודעות למחלה בעולם. התופעה מאתגרת אנשים להצטלם כאשר הם שופכים על עצמם דלי מלא מים וקרח, או לתרום כסף לעמותות ALS. לאחר שאדם נענה לאתגר, הוא מאתגר שלושה אנשים נוספים לענות על האתגר, וכך התופעה הולכת ומתרחבת בקצב מהיר, ואיתה המודעות העולמית למחלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.