Caenorhabditis elegans

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgCaenorhabditis elegans
C elegans stained.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: נמטודה
מחלקה: Secernentea
סדרה: Rhabditida
משפחה: Rhabditidae
סוג: Caenorhabditis
מין: C. elegans
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Caenorhabditis elegans
‏(Q3588656, 1900)

Caenorhabditis elegans (או בקיצור C. elegans) היא מין של נמטודה (תולעת עגולה) באורך של כ-1 מ"מ, אשר חיה באדמה בטמפרטורות פושרות. תולעת זו היא אחד מיצורי המודל הנחקרים ביותר בגנטיקה ובביולוגיה ההתפתחותית. חקר אורגניזם זה החל ב-1965 במעבדתו של סידני ברנר.

C. elegans היא בעלת סימטריה דו-צדדית עם מעטפת מקוטיקולה, ללא סגמנטציה, עם ארבעה מיתרים אפידרמליים. היא מכילה מערכת של מספר איברים: מערכת עיכול, מערכת עצבים, מערכת רבייה ושרירים. C. elegans ניזונה מחיידקים, כגון E. coli.

C. elegans כאורגניזם מודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורגניזם זה משמש רבות כמודל בביולוגיה בשל הקלות הרבה והעלות הנמוכה שבהן ניתן להחזיק מספר רב של אורגניזמים בתנאי מעבדה. אורגניזם זה מתאים במיוחד לחלק התמיינות תאית. C. elegans היא האורגניזם הרב-תאי הראשון שהגנום שלו רוצף ברובו, הריצוף החל ב-1998 והושלם סופית ב-2002. אורכו של הגנום הוא כמאה מיליון זוגות בסיסים (כשלושה אחוז מזה של האדם); ויש בו כ-19,000 גנים. ב-2003 רוצף הגנום של תולעת נוספת - C. briggsae. כך נוצרה האפשרות לבצע גנומיקה השוואתית בין שני המינים.

היתרון המדעי המשמעותי של C. elegans הוא בכך שעל אף שזהו אורגניזם רב-תאי, הוא פשוט מספיק לחקר מעמיק. המקור ההתפתחותי של כל אחד מ-959 התאים שלו עבר מיפוי מלא (במקור ישנם 1,090 תאים, אך 131 מהם מתים בתהליך של אפופטוזה).

בנוסף C. elegans היא אחד האורגניזמים הפשוטים ביותר בין בעלי מערכת עצבים. ל-C. elegans‏ 302 תאי עצב והוא האורגניזם היחיד כיום עבורו קיימת מפת החיבוריות בין הניורונים השונים (הקונקטום). לתולעת רפרטואר התנהגויות שונות. הבולטות מביניהן הן כמוטקסיס (תנועה לכיוון חומר כימי מסוים) ותרמוטקסיס (תנועה לכיוון מקור חום). בנוסף, לאחרונה הוכח שלתולעת זו יכולת למידה אסוציאטיבית בסיסית.

ב-2002 פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה הוענק לסידני ברנר, רוברט הורביץ וג'ון סלסטון על עבודתם בנושא מנגנון המוות התאי המתוכנן ב-C. elegans.

ב-2006 פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה הוענק לאנדרו פייר וקרייג מלו על עבודתם בנושא מנגנון ה-RNAi ב-C. elegans.

ב-2008 פרס נובל לכימיה הוענק לאוסמו שימומרה, מרטין צ'לפי ורוג'ר טסיין על עבודתם בגילוי ופיתוח של GFP. מרטין צ'לפי הדגים את השימוש ב-GFP בבעל חיים חי בעזרת C. elegans.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]