Dede
 | |
| לידה |
שנות ה־80 של המאה ה־20 תל אביב-יפו  |
|---|---|
| לאום | ישראל |
| מקום לימודים |
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב |
| תחום יצירה | גרפיטי |
| בן או בת זוג |
ניצן מינץ (2012–?) |
  | |
"Dede" ("דדה") הוא שם העט של אמן פוסט גרפיטי ישראלי, שנולד כנראה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, שהחל להציג את יצירותיו ברחובות העיר תל אביב בשנת 2006. [דרוש מקור] סימן ההיכר של דדה מתאפיין בדימוי של פלסטרים, המופיעים ברבות מעבודותיו, ומכאן כינויו Dede Bandaid.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Dede" נולד וגדל באזור תל אביב-יפו. הוא נחשף לראשונה לתחום הגרפיטי בנעוריו. בגיל 13 ריסס את מפת מערכת השמש וכוכבי השמיים על קיר בית הספר שבו למד[1].
במהלך שירותו הצבאי החל בריסוס גרפיטי שהכיל מסרים ויזואליים אנטי-ממסדיים, כגון דמויות חיילים המפריחים בועות סבון כילדים, שוטרים לבושים בבגדי בלרינה, ועוד.[דרוש מקור] לאחר שחרורו, החל לרסס ברחבי תל אביב אלמנטים כגון יונים, חיות מוטנטיות מוגדלות, ארכיטקטורה ועוד כדי להעביר רעיונות ומסרים חברתיים. ריסוסים אלה נעשו באמצעות טכניקת סטנסילים[2].
Dede הוא בוגר תואר משולב אמנות ועיצוב בבצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (2010) ואקדמיה HEAD לאמנות ועיצוב ז׳נבה, שוויץ.[3]
עם השנים פיתח "Dede" טכניקות נוספות כגון ציור ביד חופשית בתרסיס ובמכחול, רישום, מיצב הדבקת נייר ואף הדבקות קונפטי.[4][5] אז החלו להופיע לראשונה בעבודותיו דימויים של פרצופים עגולים בעלי ידיים דקות, המתארים מערכות יחסים אנושיות.[6] בעבודות אלו החל האמן להביע תמות אישיות יותר ופחות חברתיות-פוליטיות[6], אף שיש הגורסים כי דווקא בהתמקדותו בספירה האישית הרחיב את יריעת התקשורת עם הקהל הרחב. בעבודותיו "Dede" מתייחס לנושאים חברתיים רבים, ביניהם למחאה החברתית, קשרי הון-שלטון, בעיית הדיור ומצוקותיהם של מחוסרי הדיור בתל אביב.
עבודותיו של "Dede" מוצגות בעיקר במרחב הציבורי, אך למרות זאת, האמן משתדל להימנע מוונדליזם טהור[7]. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 החל להציג בגלריות ובמוזיאונים בארץ, כגון גלריה צדיק[8], גלריה קישון, גלריה אלפרד, P8, גלריה זימאק, יריד צבע טרי, מוזיאון עין הוד, מוזיאון חיפה ואחרים.[9] ולאחר מכן בגלריות בניו-יורק, מיאמי, לונדון, ברלין, רוסיה ועוד.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתו המוקדמת של "Dede" נעשתה בעיקר בעזרת שבלונות. במהלך השנים שינה את סגנון יצירתו ועבר ליצירה חופשית יותר, הנעשית על גבי ניירות המודבקים על קירות הבניינים או ציור ביד חופשית ישירות על גבי קירות בעזרת תרסיס או מכחול.
[10] מוטיב בולט בעבודותיו הוא הפלסטר. את הפלסטרים מצייר "Dede" במרחב הציבורי ברחבי הארץ והעולם, בעקבות שירותו הצבאי, במהלכו עבר חוויות שהשאירו אותו עם פוסט טראומה. הפלסטר הוא הפיתרון שמצא על מנת לטפל בעצמו[11]. השימוש הרחב בפלסטר מזכיר את השימוש בלב, ובסמלים נוספים כגון דמעה, יד מושטת ואחרים, בהם משתמשים אמנים כדי להביע הן סבל והן תקווה אנושיים[12].
מוטיב בולט נוסף הוא ציורי חיות העשויות כאילו שברי עצים, לגביהם הוא מסביר: ״החיות הבנויות שברי-העץ ושאריות מאתרי בניה הוא נושא המושפע מתהליכי הבניה העירוניים, אותם אני נוהג לתעד. לראשונה התחלתי לצייר אותם בעקבות שיטוטים בשכונת מונטיפיורי. הסדנאות בין המסגר לגשר מעריב נהרסו ופינו מקום למגדלים חדשים עבור היי-טק ומגורי יוקרה. השאריות שנערמו במקום היוו השראה ליצירות מוקדמות, כמו טבע דומם ופסלים, לאחר מכן ציור חיות שעשויות מאותן שאריות שכמו נושאות איתן ערים שלמות בדרך למקום אחר ובטוח. החיות עצמן הן חיות ארץ ישראליות, מקומיות, חיות נרדפות או נודדות, כאלה שאינן נמצאות במנוחה ומחפשות מקום המסתור. הנושא התחבר לי להרגשת מצוקה כללית אל מול הג׳נטריפיקציה וגם לאוכלוסיות המוחלשות אותן למדתי להכיר באותה שכונה, אנשים שהיו אוספים גם הם שברי עצים ושאריות על מנת לבנות מקום מסתור זמני עד שיסולקו שוב וימשיכו לנדוד״.[8][13]
לאורך שנות פעילותו בתל אביב קיבל חשיפה מיוחדת עקב שימושו באלמנטים גדולים מהמרחב הציבורי והפיכתם לאייקונים רעיוניים קליטים. ביניהם ניתן לראות בסיס גשר בנהר איילון שהפך לצוללת צהובה, שארית גשר שהפך לאטב כביסה ענק, חניון שהוסב למטרה עבור טילים, וכו'. תשומת לב גדולה במיוחד משכה עבודתו בדולפינריום הנטוש בתל אביב שהפך לסט שיניים על קפיץ[14][15].
משנת 2014 הוא מרבה ליצור בשיתוף עם בת זוגו, ניצן מינץ. השניים הציגו את עבודותיהם המשותפות בפראג, בבלגרד, בלודז', בברלין ובירידי האמנות Pulse, Context, Scope במיאמי.[13]
פעילות בעקבות מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדי להעלות את המודעות למשבר בני הערובה שנחטפו על ידי חמאס במסגרת מלחמת חרבות ברזל, Dede שיתף פעולה עם ניצן מינץ ועם המעצבת טל הובר ליצירת הפרויקט "חטופים מישראל". הפרויקט כלל ציורי גרפיטי במרחב הציבורי וכרזות שהופצו ברחבי העולם המתארות למעלה מ-240 אזרחים חפים מפשע שנחטפו מישראל לרצועת עזה על ידי חמאס ב-7 באוקטובר 2023[16][17][18][19].
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכות יחיד נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
2023 ״העין היא דלת״, גלריה זימאק, ת״א[20]
2021 פרויקט מיוחד במסגרת יריד צבע טרי, ת״א
2019 ״אל הרס״, גלריה זימאק, ת״א
2018 ״דואט״, גלריה זימאק, ת״א
2017 ״לא במקום״ מוזיאון חיפה
2017 ״לא במקום״, Die Ferberei gallery, מינכן, גרמניה
2017 ״לא במקום״, Jan Arnold Gallery, וינה, אוסטריה
2016 ״משוכה״, Jedna Dva Tri Gallery, פראג, צ׳כיה
2016 ״סלון״, The Jewish Salon, המבורג, גרמניה
2015 ״נא לא להאכיל את החיות״, גלריה דן, ת״א
2014 ״ארץ קדושה״, גלריה בצלאל 7, ירושלים
2014 ״נסה לרחף״, בית אריאלה, ת״א
2013 ״נדל״ן״, גלריה p8, ת״א
תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
2023
+ Zemack Gallery. Curated by Zemack
+ Surface Identities, Jewish Federation of Cleveland. Curated by Sarah Hurand
2022
+ One of a kinds, Tel-Aviv Museum. Curated by Maya Vinitsky
+ A Very Narrow Bridge, Jewish Museum Lecce, Italy . Curated by Fiammeta Martegani
+ Couples Therapy ,Kfar saba Gallery. Curated by Hagar Raban
2021
+ Group Show, Tel-Aviv. Curated by Zemack Gallery
+ A Prophet in his City, Rehovot Gallery. Curated by Keren Weisshaus
2020
+ Floating Somewhere Out There, Tel-Aviv. Curated by Zemack Gallery
2018
+ Mister freeze, toulouse, France. Curator: Cobalt Team
+ Many Faces, The Living Gallery, New-York.Curated by the Gallery
2017
+ Gotman Museum, Tel Aviv. Curator: Miri Ben-Moshe
+ Scope art fair for contemporary art, Miami
+ Station 16 Gallery, Montreal
+ Mayson Gallery, New-York. Curator: Gili Gibli
+ 212 Gallery, New-York. Curator: Marc Leader
+ Die Farberei Gallery, Munich. Curator: self
+ Jan Arnold Gallery, Vienna. Curator: Andreas Nader
2016
+ Jedna Dva Tri, Prague. Curator: The gallery
+ Yanko-Dada Museum. Ein-Hod
+ Afula›s Municipal Gallery. Curator: Culture movment
2015
+ The Childern Museum, Hulun
+ Street House, Tel Aviv. Curator: Nitzan Mintz
+ Tirush Auction House, Hertzelia
+ Inoperable, Vienna. Curator: The gallery
+ Neurotitan, Berlin. Curator: Hagar Bril
2014
+ Gotman Museum, Tel Aviv. Curator: Miri Ben-Moshe
+ Wilton›s Hall, London. Curator: MC Llamas
+ Beit-Ariela, Tel Aviv. Curator: Maayan Nevo
+ Sweater Gallery, Ekaterinburg, Russia.
+ Front Room Gallery, New-York. Curator: Elizabeth Tully
+ Tzadik gallery, Tel Aviv. Curator: Hana Coman
2013
+ P8 gallery, Tel Aviv. Curator: Ora Reuven
+ Tzadik gallery, Tel Aviv. Curator: Hana Coman
+ Hanina gallery, Tel Aviv. Curator: The gallery
2012
+ Alfred gallery, Tel Aviv. Curator: Adi Bezalel
+ Cut-up gallery, Rastade. Curator: Christoph Fuhrken
+ Riviera gallery, Bat-yam. Curator: Tali Huldai
2011
+ I.O.U gallery, Manhattan. Curator: Lois Stavsky
+ Kishon gallery, Tel Aviv. Curator: Renana Kishon
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שיניים על קפיץ, 2015
צבע על קיר
הדולפינריום הנטוש, תל אביב-יפו -
-
צוללת צהובה, 2013
צבע על אחד מבסיסי גשר איילון
מחלף קיבוץ גלויות, תל אביב-יפו -
פלסטרים, 2015
צבע על קיר
צ'לנוב, תל אביב-יפו -
ציור באקריליק וספריי, תל אביב-יפו -
ללא כותרת, 2011
ציור ביד חופשית על נייר מודבק על קיר
רחוב החשמל, תל אביב-יפו -
ללא כותרת, 2012
ציור ביד חופשית על נייר מודבק על קיר
רחוב החשמל, תל אביב-יפו -
ללא כותרת, 2012
ציור ביד חופשית על נייר מודבק על קיר
רחוב צ'לנוב, תל אביב-יפו -
גרפיטי של Dede, ספריי צבע ושבלונה בנווה צדק, תל אביב-יפו -
גרפיטי של Dede, ספריי צבע ושבלונה בנווה צדק, תל אביב-יפו -
ציפור מהריסות בתים, 2016 צבע על קיר באזור גטו לודז׳, פולין -
מנוסת איילים, 2012 צבע על קיר, דרום תל אביב -
ציפור משברי עץ והריסות, 2014 צבע על קיר באזור קמדן, לונדון -
מלחמת טריטוריה, 2015 צבע על קיר בפלורנטין, תל אביב -
-
ספריי צבע ושבלונה בפלורנטין, תל אביב-יפו -
ספריי צבע, תל אביב-יפו -
שארית גשר שהוסבה לאטב כביסה, תל אביב-יפו -
ציור פלסטרים בצבע אקריליק על קיר, תל אביב-יפו -
הדבקת יצירת אמנות על שלט חוצות, תל אביב-יפו -
עמודי גשר התחנה המרכזית הוסבו לגלילי נייר טואלט, תל אביב-יפו -
ציור באקריליק וספריי בפלורנטין, תל אביב-יפו -
ציור באקריליק וספריי בלודז, פולין -
התקנת קרטון מצוייר על עמוד חשמל בפלורנטין, תל אביב-יפו
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Dede (באנגלית)
ניצן פינקו, אמן הרחוב המסתורי Dede יודע בדיוק מה כואב להם, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2015- סימון ויילסון, Tel Aviv street artist Dede re-designs the Dolphinarium באתר Jewish Journal, 1 במרץ 2015 (באנגלית)
- עודד ירון, מברוך ג'מילי ועד Dede: פריחת הגרפיטי הישראלי, באתר הארץ, 24 באפריל 2015
- שרון קנטור, האיש שבקיר: אמן הגרפיטי Dede יוצא בתערוכת יחיד. ריאיון, Timeout, 2 בדצמבר 2015
- מנחה נופה, עכבר העיר אונליין, דיוקן צעיר: האורבניות העזובה של Dede, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2015
- אברהם בלבן, הגרפיטי כתת־מודע תל אביבי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2015
- רועי יפה, האמן Dede: "נוח לי שלא מכירים אותי", באתר ynet, 17 בספטמבר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אייל לוי, "מדברים לקירות", מעריב, סופשבוע 1.7.2011
- ^ טל לניר (עורכת), אמנות רחוב בישראל, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011 (עמ' 112, 119)
- ^ "דיוקן צעיר: האורבניות העזובה של Dede". הארץ. נבדק ב-2024-01-22.
- ^ "I work with stencils, pastes, free hand, installations, site-specifics and more. I use paint, spray paint, paper and various industrial materials." מתוך יואב ליטווין, דדה מספר אודות עבודתו (באנגלית), אתר Brooklyn Street Art, 18.04.2013
- ^ למשל העבודה "Bling is Where the Heart Is", אתר UNURTH לאמנות רחוב
- ^ 1 2 יואב ליטווין, דדה מספר אודות עבודתו (באנגלית), אתר Brooklyn Street Art, 18.04.2013
- ^ "אני מודע לגבול הדק המתוח בין אמנות לוונדליזם, ומקפיד שלא לרסס על חזיתות בתי מגורים. מי שמעוניין למצוא גרפיטי, יידע למצוא אותו גם בסמטאות הצדדיות של העיר", ראיון עם Dede, חגי מרום, מחתרת הגרפיטי של תל אביב, הוצאת חלפי, תל אביב 2011 (עמ' 44)
- ^ 1 2 האמן Dede: "נוח לי שלא מכירים אותי", באתר ynet, 17 בספטמבר 2016
- ^ לואיס סטבסקי, דדה חשאי בתל אביב: בחוץ וגם בפנים (באנגלית), אתר ונדלוג, 12.08.2012
- ^ לואיס סטבסקי, דדה חשאי בתל אביב (באנגלית), אתר ונדלוג, 11.03.2011
- ^ "הפלסטר התחיל כסימן שמטרתו לרפא פצעים שהיו לי באותה תקופה, לפני כחמש או שש שנים. מאז הוא צבר משמעויות רבות נוספות ועדיין צובר." מתוך מרים קוץ, "האוצרות של מתחם הנגריות", ידיעות אחרונות - מסלול, 30.09.2013
- ^ אלי ערמון-אזולאי, אמן הרחוב “Know Hope” מפוגג מעט מהמסתורין סביבו, באתר הארץ, 3 באפריל 2013
- ^ 1 2 קרן צוריאל הררי, האנשים שבקיר: בני הזוג שמרססים גרפיטי מתל אביב ועד ניו יורק, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2017-09-02
- ^ "Gigantic Teeth Adorn Abandoned Dolphinarium in Tel Aviv". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-01-22.
- ^ עודד ירון, מברוך ג'מילי ועד Dede: פריחת הגרפיטי הישראלי, באתר הארץ, 24 באפריל 2015
- ^ דובשני, דוד (2023-10-21). "כרזות שבויים בכל העולם: האמנים שמבקשים לשנות את דעת הקהל". Globes. נבדק ב-2024-01-22.
- ^ גרטי, יעל (2023-10-22). "אמני הגרפיטי שיצרו פוסטרים של החטופים: "יש לנו חמ"ל בכל מדינה, והכול בהתנדבות"". Ynet. נבדק ב-2024-01-22.
- ^ רעות ברנע, למען החטופים: הקמפיין של האמנים הישראלים הגיע למועצת האו"ם, באתר למען החטופים: הקמפיין של האמנים הישראלים הגיע למועצת האו"ם | טיים אאוט, 2023-10-12
- ^ #KidnappedFromIsrael
- ^ "רשימות תל אביביות | אגדה עירונית". הארץ. נבדק ב-2024-01-22.