פלורנטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פלורנטין
רחוב פלורנטין
רחוב פלורנטין
מידע
עיר תל אביב-יפו
על שם דוד פלורנטין עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 353 דונם
מספר תושבים 7,620 (2012)
קואורדינטות 32°03′27″N 34°46′18″E / 32.05759167°N 34.77155833°E / 32.05759167; 34.77155833 קואורדינטות: 32°03′27″N 34°46′18″E / 32.05759167°N 34.77155833°E / 32.05759167; 34.77155833 
שכונות נוספות בתל אביב-יפו
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
פלורנטין
פלורנטין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמטת המסור, באזור המלאכה בשכונה, נובמבר 2008

פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, הסמוכה לגבול עם יפו, אשר נקראת על שמו של שלמה פלורנטין. השכונה ממוקמת בין הרחובות העלייה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה (סלמה) מדרום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה הוקמה בשנת 1927 מדרום למסילת הרכבת לירושלים שהובילה אליה מתחנת הרכבת יפו, על-פני פרדס רחב ידיים. פלורנטין נוסדה על ידי דוד אברבנאל והקבלן שלמה (סלומון) פלורנטין, שעלה לישראל מסלוניקי שביוון. את השכונה קראו על שם אביו של שלמה, דוד פלורנטין.[1] השכונה תוכננה כשכונה בורגנית המשלבת עסקי מלאכה, תעשייה זעירה ומסחר, לצד בניינים בני 3 עד 4 קומות שרחובות צרים ביניהם.

בראשיתה אוכלסה פלורנטין בעולים יהודים מיוון, פולין, צפון אפריקה, בולגריה, טורקיה ובוכרה. לקראת סוף שנות ה-60 של המאה העשרים החלה נטישת השכונה על ידי תושביה המקוריים, שאת מקומם תפסו עסקי מסחר ותעשייה זעירה. בשנת 1991 הכריזה עיריית תל אביב על פרויקט התחדשות אזורי שנמשך עד לסוף העשור ומאז מובילות אותו יוזמות פרטיות הכוללות שיפוץ מבנים ותיקים, בניית בתי דירות, פתיחתם של בתי קפה, מקומות בילוי, גלריות, סדנאות אמנים צעירים וחנויות מעצבים, תוך חיסול התעשיות הוותיקות, כמו ביגוד וריהוט. עלויות המגורים והשכירות, הנמוכות יחסית לשכונות תל אביביות מבוססות יותר, מושכות לפלורנטין צעירים רבים ו"בליינים" החיים בצד האוכלוסייה הוותיקה ההולכת ומצטמצמת. עם זאת, סמיכותה של השכונה לאזור התחנה המרכזית הישנה וריכוזי העובדים הזרים בסביבותיה עדיין לא הצליחו להיטיב עם תדמיתה.

מגמת ההתחדשות עוררה את שוק הנדל"ן בשכונה, וגרמה למספר בעלי בתים להגיש תביעות נגד תושבי שכונה ותיקים החיים בהסכם דמי מפתח, בשאיפה לקבל לראשונה אחרי עשרות שנים תמורה ריאלית לנכסים שברשותם. כתוצאה ממשפטים אלו חלו תמורות דמוגרפיות באוכלוסיית האזור, משפחות מסוימות נאלצו לעזוב וגדל ריכוז הצעירים בשכונה.

באוקטובר 2006, לאחר שעלתה רמת הפשיעה בשכונת פלורנטין, החליטה העירייה לתגבר את המשטרה בשוטרי משמר הגבול. תושבי השכונה, ביחד עם פעילים מארגונים חברתיים, יצאו להפגנות כנגד תוכנית זו. ההחלטה לא בוטלה, אך מאז פעילות המחאה שוטרי מג"ב לא פועלים בשכונה[2][3].

אתרים בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשכונה שוכן "בית יאיר" – מוזיאון לתולדות הלח"י, שממוקם בבניין שבו נרצח מייסד הארגון, אברהם שטרן (יאיר), על ידי אנשי הבולשת הבריטית שעצרו אותו.
  • בקצה המערבי של השכונה נמצאת "גינת דרויאנוב" ובה מגרש כדורסל, משחקי ילדים ודשא. לצידה גם בניין המשמש אמנים במסגרת "סדנאות האמנים", ושני חדרים שמשמשים את "מהפך", תנועת סטודנטים שעוסקת בחינוך.
  • שוק לווינסקי, הנמצא בחלק המזרחי של השכונה.
  • בית הכנסת "אהבת חסד" (רחוב אברבנאל 54), בעל סגנון הבניה האופייני לשכונה בראשיתה.
  • שוק העלייה, הנמצא ברחוב העלייה פינת רחוב וולפסון, הוא מבנה באוהאוס שהוקם בשנת 1938. המבנה נהרס ברובו על ידי העירייה באפריל 2012 ובמגרש מתוכנן לקום מתחם מגורים לצעירים.

אזכורים בתרבות העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בין השנים 19972001 שודרה בערוץ 2, בשידורי הזכיינית טלעד, הסדרה "פלורנטין", שזכתה להצלחה רבה והציגה באופן חלקי את הווי השכונה. הסדרה סייעה במידה רבה להעלאת המודעות לקיומה של השכונה וביסוסה בתודעה התל אביבית כשכונה צעירה, חיה ותוססת, דבר שהעלה את הרמה הסוציואקונומית באזור.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יפה רזיאל, אל תנסו לשנות את פלורנטין, באתר ynet, 29 בינואר 2008.
  2. ^ מירי חסון, שכונת פלורנטין: לא רוצים את שוטרי מג"ב ברחוב, באתר ynet, 9 באוקטובר 2006.
  3. ^ דנה רוטשילד‏, סמטאות הזעם, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באוקטובר 2006.