לדלג לתוכן

פלורנטין

פלורנטין
בית קפה בפלורנטין
בית קפה בפלורנטין
מידע
עיר תל אביב-יפו
על שם שלמה פלורנטין עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 353 דונם
אוכלוסייה 7,620 (2012)
קואורדינטות 32°03′27″N 34°46′18″E / 32.05759167°N 34.77155833°E / 32.05759167; 34.77155833
שכונות נוספות בתל אביב-יפו
(למפת תל אביב רגילה)
 
פלורנטין
פלורנטין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמטת המסור, באזור המלאכה בשכונה, נובמבר 2008

פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, שעד שנת 1948 הייתה חלק מיפו. היא נקראת על שמו של שלמה פלורנטין. השכונה ממוקמת בין הרחובות העלייה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה (סלמה) מדרום.

השכונה הוקמה בשנת 1927 מדרום לשכונת המרכז המסחרי, על-פני פרדס רחב ידיים. פלורנטין נוסדה על ידי דוד אברבנאל והקבלן שלמה (סלומון) פלורנטין, שעלה לישראל מסלוניקי שביוון.[1] השכונה תוכננה כשכונה בורגנית המשלבת עסקי מלאכה, תעשייה זעירה ומסחר, לצד בניינים בני 3 עד 4 קומות שרחובות צרים ביניהם. היא נוסדה כחלק מיפו, למרות שילדי השכונה התחנכו במוסדות תל אביב. בשנת 1936, בעקבות המרד הערבי הגדול, פרץ סכסוך בין תושבי השכונה לעיריית יפו, והתושבים פתחו במרד מיסים והקימו ועד מקומי שדאג לספק שירותי ניקיון ורווחה לתושבים. השכונה סופחה לתל אביב מעט אחרי כיבוש יפו במלחמת השחרור.

בראשיתה אוכלסה פלורנטין בעולים יהודים מיוון, פולין, צפון אפריקה, בולגריה, טורקיה ובוכרה. לקראת סוף שנות ה-60 של המאה העשרים החלה נטישת השכונה על ידי תושביה המקוריים, שאת מקומם תפסו עסקי מסחר ותעשייה זעירה. בשנת 1991 הכריזה עיריית תל אביב על פרויקט התחדשות אזורי שנמשך עד לסוף העשור ומאז מובילות אותו יוזמות פרטיות הכוללות שיפוץ מבנים ותיקים, בניית בתי דירות, פתיחתם של בתי קפה, מקומות בילוי, גלריות, סדנאות אמנים צעירים וחנויות מעצבים, תוך חיסול התעשיות הוותיקות, כמו ביגוד וריהוט. עלויות המגורים והשכירות, הנמוכות יחסית לשכונות תל אביביות מבוססות יותר, מושכות לפלורנטין צעירים רבים ו"בליינים" החיים בצד האוכלוסייה הוותיקה ההולכת ומצטמצמת. עם זאת, סמיכותה של השכונה לאזור התחנה המרכזית החדשה וריכוזי העובדים הזרים בסביבתה לא מסייעים לתדמיתה המתחדשת.

מגמת ההתחדשות עוררה את שוק הנדל"ן בשכונה, וגרמה למספר בעלי בתים להגיש תביעות נגד תושבי שכונה ותיקים החיים בהסכם דמי מפתח, בשאיפה לקבל לראשונה אחרי עשרות שנים תמורה ריאלית לנכסים שברשותם. כפועל יוצא מספר משפחות נאלצו לעזוב וגדל ריכוז הצעירים בשכונה.

באוקטובר 2006, לאחר שעלתה רמת הפשיעה בשכונת פלורנטין, הוחלט לתגבר את המשטרה בשוטרי משמר הגבול. תושבי השכונה, ביחד עם פעילים מארגונים חברתיים, יצאו להפגנות כנגד תוכנית זו. ההחלטה לא בוטלה רשמית, אך מאז המחאה שוטרי מג"ב לא פועלים בשכונה.[2][3]

אתרים בשכונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשכונה שוכן מוזיאון לתולדות הלח"י, שממוקם בבניין שבו נרצח מייסד הארגון, אברהם שטרן (יאיר), על ידי אנשי הבולשת הבריטית שעצרו אותו, והוא קרוי על שמו "בית יאיר".
  • בקצה המערבי של השכונה נמצאת "גינת דרויאנוב" ובה מגרש כדורסל, משחקי ילדים ודשא. לצידה גם בניין המשמש אמנים במסגרת "סדנאות האמנים", ושני חדרים שמשמשים את "מהפך", תנועת סטודנטים שעוסקת בחינוך. בשנת 2016 נבנה על שטחה של "גינת דרויאנוב", בית ספר "דרויאנוב"[4]. בעקבות מאבק חברתי שניהלו תושבי השכונה הוקמה במקומה "גינת אליפלט"[5].
  • שוק לוינסקי, הנמצא בחלק המזרחי של השכונה.
  • בית הכנסת "אהבת חסד" (רחוב אברבנאל 54), בעל סגנון הבניה האופייני לשכונה בראשיתה. נוסד על ידי רב השכונה הרב יצחק ידידיה פרנקל.
  • שוק העלייה, הנמצא ברחוב העלייה פינת רחוב וולפסון, הוא מבנה באוהאוס שהוקם בשנת 1938. המבנה נהרס ברובו על ידי העירייה ב-6 באפריל 2012 ובמקומו הוקם מתחם מגורים בשם "פלורנטין וילג'" וקאנטרי עירוני על בסיסו של מבנה השוק המקורי, שחלקו החיצוני הוכרז כמבנה לשימור.

אמנות רחוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירת גרפיטי של האמן Dede בפלורנטין

השכונה ידועה בתור בירת אמנות רחוב של תל אביב. ניתן למצוא בה ציורי קיר רבים של אמני רחוב מקומיים מוכרים כמו Dede, קלון, Konw Hope ואחרים שהתחילו את דרכם בסימטאותיה.[6][7]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארז, תמר ונעמי כרמון (1996) התחדשות עירונית: סקירת ספרות ובחינת המקרה של שכונת פלורנטין בתל אביב-יפו. חיפה: הטכניון, המרכז לחקר העיר והאזור (ISBN 965-409-017-1)


אזכורים בתרבות העברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בין השנים 19972001 שודרה בערוץ 2, בשידורי הזכיינית טלעד, הסדרה "פלורנטין", שזכתה להצלחה רבה והציגה באופן חלקי את הווי השכונה. הסדרה סייעה במידה רבה להעלאת המודעות לקיומה של השכונה וביסוסה בתודעה התל אביבית כשכונה צעירה, חיה ותוססת, דבר שהעלה את הרמה הסוציואקונומית באזור.
    • השיר "מכה אפורה", שיר הפתיחה לסדרה פלורנטין, הפך לשיר מוכר המושמע בפני עצמו.
  • השיר "פלורנטין" של אהוד בנאי מאלבומו "השלישי" (1992)[8]
  • השיר "חי בפלורנטין חולם על ניו-יורק סיטי" של ניר פרידמן
  • השיר "אהבת חסד" מתאר את מצב בית הכנסת הפלורנטיני בזמן כתיבת השיר. ביצוע ולחן: חוה אלברשטיין, מילים: נדב לויתן.
  • בשיר "פלורנטין" של האמנים סאבלימינל וההרכב האולטראס מדובר על אישה צעירה המתגוררת בשכונה.
  • השיר "ידידיה פרנקל" של גיל בר הדס.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יפה רזיאל, אל תנסו לשנות את פלורנטין, באתר ynet, 29 בינואר 2008.
  2. ^ מירי חסון, שכונת פלורנטין: לא רוצים את שוטרי מג"ב ברחוב, באתר ynet, 9 באוקטובר 2006.
  3. ^ דנה רוטשילד‏, סמטאות הזעם, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2006.
  4. ^ ציפה קמפינסקי, המאבק על גינת דרויאנוב: מה מסתתר מאחורי כל השצ"פ הזה, באתר Xnet‏, 10 ביוני 2016
  5. ^ מאת גילי בקר, כך יראה הפארק הראשון והיחיד של פלורנטין, באתר טיים אאוט, ‏2018-06-12
  6. ^ עדי סמריאס, הכתם נשאר: איך הפכה פלורנטין מבירת אמנות הרחוב לספארי של תיירים, באתר timeout, ‏15.08.18
  7. ^ תל אביב מלאה באמנות הרחוב שלהם. זאת העיר של דדה וניצן מינץ, באתר timeout, ‏25.06.23
  8. ^ פלורנטין, באתר הספרייה הלאומית