Dem Gerechten muß das Licht, רי"ב 195

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Dem Gerechten muß das Licht (גרמנית: "אור זרוע לצדיק"[1]) היא קנטטה דתית מאת יוהאן סבסטיאן באך. אומנם נושא הקנטטה ותוכנה דתיים, לא הולחנה במסגרת מחזורי הקנטטות עבור הכנסיות שעבד בשרותן, אלא חוברה עבור חתונה ב-1727 בליפציג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב היד אבד אך ישנה גרסה חלקית של הקנטטה מ-1742 כמו כן נמצא עיבוד נוסף בשלמותו מאותן השנים. כמנהגו בביצועים חוזרים, באך שב ומעבד יצירתו אם מסיבות טכניות, כמו מצאי הנגנים ואיכויות התזמורת ואם כדי להתאים היצירה לעת הביצוע. הליברית ברובה חוברה על ידי משורר אלמוני, ואילו הפרק השישי הוא הבית הראשון מהמנון מאת פאול גרהארדט[2], והפרק הראשון, הוא למעשה הקטע ממזמור צ"ז.[3]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה כתובה לסופרן, בס, מקהלה, שלש חצוצרות, טימפני, שתי קרנות, שני חלילים, שני אבובים, שני אבובי ד'אמורה, שני כינורות, ויולה, ויולונה ובאסו קונטינואו. הקנטטה מחולקת לשני חלקים בהתאם לסדר הטקסי, החלק הראשון מבוצע לפני הקידוש והשני אחריו. בגרסת המקור שאבדה היו שלשה פרקים בחלק השני לסך של שמונה פרקים בקנטטה כולה[4]. פרקים אלה נזנחו בעיבודים ובביצועים המאוחרים ששרדו ובחלק השני נותר רק הפרק השישי והחדש.
החלק ה-I

  1. כורו, פנטזיה (מקהלה) Dem Gerechten muss das Licht immer wieder aufgehen
  2. רצ'יטטיב (בס) Dem Freudenlicht gerechter Frommen (לאור השמח של הנאמנים)
  3. אריה (בס) Rühmet Gottes Güt und Treu (הללו את טוב האל ונאמנותו)
  4. רצ'יטטיב (סופרן) Wohlan, so knüpfet denn ein Band(ובכן, קשר חיברם בדרך)
  5. כורו (מקהלה) Wir kommen, deine Heiligkeit (אנו באים, (הוד) קדושתך)

החלק ה-II

  • 6 כוראל Nun danket all und bringet Her (עתה הודו והללו)

היבטים ביצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה יוצאת דופן בעיקר משתי בחינות, האחת העובדה שנכתבה עבור טקס נישואים ובזה היא שונה ממחזורי הקנטטות ובכל זאת מדובר בקנטטה דתית, אך היא גם נבדלת מקנטטות החתונה האחרות שהלחין, בתזמור העשיר ובמקהלה הגדולה, ובכך שיש בה לא פרק גדול אחד אלא שניים (הפרק הפותח והפרק החמישי).

הפרק הפותח הוא פנטזיה על כוראל, התזמור החגיגי תורם לעושרו של הפרק בו המלחין עושה שימוש בכל כוח התזמורת והמקהלה. לאחר הקדמה כלית, פותחת המקהלה, ואליה נוספים הסולנים השונים בניגוד והשלמה לקולות המקבילים בתזמורות, עד לשירת כולם יחדיו, אז בערך באמצע הפרק ישנו שינוי אופי (כיאה לצורת הפנטזיה החופשית) המשקל מתחלף ממרובע למשקל משולש בשמיניות (אפשר שמלמד על מפעם מהיר יותר), הטנור שר בליווי מינימלי פסוק, אז מצטרף אליו האלט באותו הפסוק קוורטה למעלה, אליהם מצטרפת הסופרן בקוורטה מעל האלט, ולבסוף מצטרף הבס באונדצימה למטה (חזרה לתו הקודם-קוורטה למטה- רק ברגיסטר נמוך באוקטבה). המרקם הפוגאלי החופשי ממשיך עם כניסת החצוצרה הראשונה באותו מוטיב, אחר כך המקהלה וכך הלאה ביצירת ניגודים בין הקולות השונים והליווי הקבוע.

הרצ'יטטיב הראשון כתוב "יבש" (secco) פותח בנקודת עוגב אליה מצטרף קול הבס מעל, הקונטינואו ממשיך במוטיב משולש הכתוב בטריולות (שלוש שש עשריות, שלש פעמים) המושך מטה (צלילים יורדים), בדרך כלל תפקיד הוויולונה. האריה הראשונה כתובה בריטורנלו לאבובי ד'אמורה ולכלי הקשת, והמלחין עושה שימוש בקצב מנוקד ומשקל סינקופי (סקוטש סנאפ או קצב לומברדי). בתיבות 67, 83 ו-90, הסולם מתחלף למינורי והליווי מצטמצם לכלי הקשת ולקונטינואו, בכל תיבה הזמר מקשט ההרמוניה בתפקידו אך בכל חזרה נוצר רושם אחר, אינטימי או דרמטי, בתיבה 103 לאחר סגירת הקטע, ישנה חזרה על הפתיחה השובבה והעשירה ובסיום קודה.

הריצ'טטיב לסופרן, "חם", הטרברסי פותחים ומלווים בסולמות עולים זריזים, כשאבובי הד'אמורה בתפקיד ההרמוני יחד עם כלי הקשת. הפרק מאייר איחוד הנישואים המבורך. בפרק החמישי, באך שב לעשות שימוש בכל כוח התזמורת והמקהלה, בפרק עשיר במבנה ריטורנלו ודה קאפו, אומנם פשוטים יותר מהמבנה של פרק הפתיחה. בניגוד לריצ'טטיב המקדים אותו, דווקא כלי הקשת, אבובי הד'אמורה והטרברסי, מנגנים סולמות עולים, כשבכל חזרה הקול והסולם למעשה מוכפלים בהרמוניה (אפשר כדי לסמל התגודדות האנשים) ויוצרים תחושת פתיחות, הדר ועליזות. כלי הנשיפה ממתכת מנגנים הרמוניה ומדגישים הפעמה הראשונה במשקל המשולש בו כתוב הפרק. ניתן להבחין בין שני חלקים בפרק[5], כשהחלק השני הופך פחות חופשי והומופוני.

הפרק השישי והמסיים, שלא היה קיים בגרסת המקור, החליף את שלשת הפרקים המקוריים שמאוחר יותר באך זנח. הפרק הוא הירמון של המנון לכוראל, גם במהלך כוראל זה יש חזרה למוטיב הסולם העולה, המייצר אותה תחושת גדלות רוח, פתיחות ונחת. בלחן המסורתי ניתן לזהות הקרבה הרבה ללחן המסורתי של המנון אחר שבאך הירמן עבור הפרק השישי בקנטטה הנושאת שמו של אותו המנון: Wie schön leuchtet der Morgenstern, רי"ב 1, את לחן זה שב ומהרמן באך באופן שונה בפרק השישי בקנטטה רי"ב 172. שלש הקנטטות דומות גם בתזמורן ונכתבו בשנים סמוכות.

ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ההקלטות השונות ליצירה ניתן לציין את אלו של פיטר יאן לסינק וקולגיום באך הולנד, של טון קופמן וסולני הבארוק אמסטרדם, של מסאקי סוזוקי וקולגיום באך יפן וזו של ליאונהארדט ופיליפ הרווחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]