DirecTV

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
DirectTV
DIRECTV 2021 logo.svg
DirecTV Headquarters.png
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
תאריך הקמה 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם AT&T
חברות בנות
  • AT&T Sports Networks
  • Vrio
  • Game Show Network עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה אל סגונדו עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי אל סגונדו, קליפורניה, ארצות הברית
ענפי תעשייה טלוויזיה בלוויין
מוצרים עיקריים טלוויזיה רב-ערוצית, וידאו על פי דרישה
 
directv.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

DirecTV היא החברה הגדולה ביותר בארצות הברית, לשירותי טלוויזיה רב-ערוצית באמצעות לוויין. מטה החברה ממוקם בעיר אל סגונדו, שבקליפורניה והיא חברת בת של תאגיד AT&T. נכון לסוף הרבעון הראשון של שנת 2021, היו לחברה 15 מיליון מנויים בצפון אמריקה, אמריקה הלטינית והקריביים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע להקמת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 הקים הווארד יוז את המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI), אליו העביר את הבעלות המלאה על חברת מטוסי יוז. לאחר מותו של יוז בשנת 1976, התפתחה התדיינות משפטית כדי לקבוע אם יתאפשר ל-HHMI לשמור על בעלותה על חברת מטוסי יוז. בשנת 1984 מינה בית המשפט דירקטוריון חדש ל-HHMI, אשר מכר את חברת מטוסי יוז לג'נרל מוטורס, ב-20 בדצמבר 1985, תמורת סכום מוערך של 5.1 מיליארד דולר. ג'נרל מוטורס מיזגה אז את חברת מטוסי יוז עם חברת הבת שלה דלקו אלקטרוניקה כדי ליצור את חברת "יוז אלקטרוניקה". חברת הבת החדשה הורכבה בתחילה מארבע יחידות: חברת דלקו אלקטרוניקה, חברת מטוסי יוז, חברת החלל והתקשורת יוז, ומערכות רשת יוז.

בשנת 1981 ייסד סטנלי הובארד את חברת שידורי הלוויין של ארצות הברית (USSB) והיה תומך מוביל לפיתוח שירות לוויין לשידור ישיר בארצות הברית. ל-USSB הוענקו חמש תדרים על ידי רשות התקשורת הפדרלית, במקום הנחשק של 101 מעלות. גם לחברת החלל והתקשורת יוז הוענקו 27 תדרים באותו מיקום של 101 מעלות. יוז וחברות אחרות האמינו בתחילת שנות התשעים כי הטכנולוגיה תהפוך בקרוב את הטלוויזיה הדיגיטלית הלווינית לזולה.

הקמת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה כמות מנויים
1994 320,000
1995 1,200,000
1996 2,300,000
1997 3,301,000
1998 4,458,000
1999 6,679,000
2000 9,554,000
2001 10,218,000
2002 11,181,000
2003 12,290,000
2004 13,000,000
2005 15,000,000
2006 15,950,000
2007 16,830,000
2008 17,620,000
2009 18,081,000
2010 19,200,000
2012 19,900,000

יוז ניסה ליצור מיזם משותף עם NBC, ניוז קורפ. ו-Cablevision בשנת 1990, להשקת שירות הטלוויזיה הדיגיטלית הראשון. משלא הצליחה לעשות זאת, החברה יצרה במקום זאת את DirecTV כחטיבה נפרדת וחתמה על הסכם עם USSB לבנות ולהשיק מערכת לוויינים. DirecTV פנתה לחברת תומסון אלקטרוניקה צרכנית כדי לפתח את מערכת הלוויין הדיגיטלית לשירות שתוכל לקלט 175 ערוצים על צלחת קטנה בגודל 18 אינץ'. בשנת 1991 חתמה על חוזה עם חברה NDS הישראלית לאספקת טכנולוגיית הצפנה לשידורים שלה[1]. חברת יוז קיבלה את החוזה לבנות ולהשיק את המשדר בלוויינים. USSB ו-DirecTV סיכמו כי הלוויינים החדשים יישאו את שני שירותי השידור הנפרדים של שתי החברות. השירות הושק ב-17 ביוני 1994[2].

בדצמבר 1998, DirecTV רכשה את USSB תמורת 1.3 מיליארד דולר, ומיזגה את שירותי השידור של שתי החברות. בשנת 1999, DirecTV רכשה את PrimeStar, מתחרה בתעשיית הטלוויזיה הלווינית, תמורת 1.83 מיליארד דולר, מה שהגדיל באופן דרמטי את חלקה בשוק הטלוויזיה הלווינית בארצות הברית[3].

בספטמבר 2000, מנהלי ג'נרל מוטורס, תחת לחץ מצד בעלי המניות של החברה, כתוצאה מביצועיהם הירודים ושווי השוק הגדול יותר של יוז, אישרו למנהלי יוז להתחיל לחפש קונים[4]. בשנת 2001 החלה חברת תאגיד ניוז קורפ (שבבעלות רופרט מרדוק) במשא ומתן לרכישת יוז אלקטרוניקה בעסקה בשווי 8 מיליארד דולר, שתאפשר לחברת ניוז קורפ להרחיב את פעילות הטלוויזיה הלווינית לארצות הברית[5]. המשא ומתן עם ניוז קורפ נכשל בסופו של דבר, ויוז התקשרה בהסכם ב-28 באוקטובר 2001, לרכישתה על ידי חברת EchoStar תמורת 26 מיליארד דולר[6][7]. עם זאת, העסקה עוררה התנגדות משמעותית מצד משרד המשפטים ונציבות התקשורת הפדרלית בנושאי הגבלים עסקיים[8], מה שהוביל את שתי החברות למשוך את ההסכם בדצמבר 2002[9]. כחלק מהסכם המיזוג נדרש EchoStar לשלם ליוז 600 מיליון דולר בגין כישלון המיזוג[10].

המכירה לניוז קורפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 באפריל 2003 הסכימה ניוז קורפ, חברת האם דאז של אולפני הטלוויזיה "פוקס", לרכוש 34% ממניות השליטה ביוז, כולל כל חלקה של ג'נרל מוטורס בחברה, תמורת 6.6 מיליארד דולר, בכפוף לאישורים[11][12]. כחלק מהמימון לעסקה, ליברטי מדיה, חברת האם דאז של סטארז הסכימה לקחת אופציה של 500 מיליון דולר במניות בתאגיד ניוז קורפ שתמומש עם סגירת העסקה. ליברטי, בעלת המניות השנייה בגודלה בחברת ניוז קורפ אחרי משפחת מורדוק עם 18%, תכננה במקור להציע הצעה עבור DirecTV, אך בחרה שלא להסכים[13]. עסקת הרכישה אושרה בדצמבר 2003[14].

ב-2004 החברה נכנסה לשוק המקסיקני, לאחר שרכשה 41% ממניות חברת הטלוויזיה SKY México.. ב-2010, נכנסה גם לשוק הברזילאי לאחר שרכשה 93% ממניות חברת Sky Brasil[15].

בדצמבר 2006 החברה הגדילה את החזקותיה לכדי 38.5% שהבטיחו את הגדלת ההשפעה של משפחת מרדוק על שוק התקשורת האמריקאי. עסקת הרכישה נאמדה ב-11 מיליארד דולרים[16].

ב-2007 החברה השיק תוכנית שכוללת 100 ערוצים באיכות HD.

בבעלות AT&T[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2014 חברת AT&T הודיעה על רצונה לרכוש את DirecTV. העסקה הוערכה בשווי של 48.5 מיליארד דולר, אך גדלה לכדי 67.1 מיליארד דולר, כולל כיסוי חובות. העסקה נועדה להגדיל את קהל הלקוחות של חברת AT&T וכניסתה לשוק הטלוויזיה. העסקה גם אפשרה לחברה לפרוץ לשוק באמריקה הלטינית, בה ל-DirecTV יותר מ-18 מיליון מנויים. העסקה אושרה רשמית על ידי הרשויות ביולי 2015

בנובמבר 2014 DirecTV הפכה לספקית הטלוויזיה הראשונה שהציעה תוכן באיכות 4K. ב-2016 החלה בשידורים חיים באיכות זו.

באוקטובר 2016 AT&T ניהלה מגעים לרכישת תאגיד Time Warner על מנת להגדיל את החזקותיה בתחום המדיה והתקשורת, בעסקה שהוערכה בסכום של 80 מיליארד דולרים והושלמה ביוני 2018[17]. ולמעשה הכניסה תחת מטריה אחת את אולפני האחים ורנר, שירות הטלוויזיה HBO ושירות הטלוויזיה בלוויין DirecTV[18].

בעקבות רכישת Time Warner, ‏AT&T שוקלת למכור את החזקותיה של DirecTV באמריקה הלטינית בעסקה שמוערכת ב-8 מיליארד דולר, אם כי החברה תמשיך להחזיק בחברת Sky Mexico.

בנובמבר 2016 החברה השיקה שירות סטרימינג אינטרנטי בשם DirecTV Now.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא DirecTV בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירלי יום-טוב, הלקוחה הגדולה ביותר תובעת: NDS נתבעת ע"י DirecTV על הונאה ושימוש בסודות מסחריים, באתר TheMarker‏, 19 בספטמבר 2002
  2. ^ פורבס, ‏שיטת הפטיש לא עובדת, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2001
  3. ^ לויני תקשורת בגובה 36 אלף ק"מ, באתר גלובס, 19 באוגוסט 1998
  4. ^ איך לתקן את ג'נרל מוטורס, באתר גלובס, 8 ביולי 1999
  5. ^ שירות רויטרס, ‏מרדוק קרוב למימוש חלום: השתלטות על DirecTV כדי להקים אימפריה עולמית של שידורי לוויין, באתר גלובס, 7 בפברואר 2001
  6. ^ יהודה שויצר, אקוסטאר תרכוש את חברת הלוויינים יוז ב-25.8 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2001
  7. ^ מורן בר כוכבא, ‏אקוסטאר רוכשת את יוז? מה זה אומר על גילת, באתר גלובס, 29 במאי 2001
  8. ^ שירות גלובס, ‏משרדי תביעה ראשית מכמה מדינות שוקלות הגשת תביעת אנטי-טראסט נגד מיזוג אקו-סטאר יוז, באתר גלובס, 15 בינואר 2002
    אקו-סטאר מנסה לגייס תמיכה להצעת הרכש ל-DirecTV, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2001
  9. ^ דפנה מאור, חברת הלוויין אקוסטאר הפסידה 175.6 מיליון דולר ברבעון בעקבות ביטול המיזוג עם יוז, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2003
  10. ^ TheStreet.com, חברת הלוויינים אקוסטאר מעוניינת במיזוג עם דיירקטיוי של יוז, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2001
  11. ^ מרדוק משלים החתיכה החסרה באימפריית לוויינים, באתר הארץ, 11 באפריל 2003
  12. ^ סוכנויות הידיעות, ‏סוף סוף: מרדוק זוכה בדיירקט טי.וי, באתר גלובס, 10 באפריל 2003
  13. ^ שירות רויטרס וגלובס, ‏התוכנית של מרדוק: האחזקה ב-DirecTV לליברטי מדיה בתמורה ל-18% מניוז קורפ, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2006
  14. ^ שירות בלומברג, ‏מרדוק הגשים חלומו: הפיקוח אישר את רכישת DirecTV, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2003
  15. ^ יעקב שרגל, ‏מרדוק מגבש שליטתו בטלוויזיה הלוויינית בדר' אמריקה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2004
  16. ^ אמיר כידן, ‏ההצרחה של מרדוק: האחזקה ב-DirecTV ל-Liberty Media בתמורה ל-18% מניות ניוז קורפ, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2006
  17. ^ שירות גלובס, ‏מיזוג הענק אושר: AT&T תרכוש את טיים וורנר ב-85 מיליארד ד', באתר גלובס, 13 ביוני 2018
  18. ^ נתן ליפסון, הבעיה במיזוג בין AT&T לטיים וורנר, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2016