NDS

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
NDS PLC
NDS LOGO.png
NDS Rainbow.JPG
בניין NDS בהר חוצבים
נתונים כלליים
מייסדים
רופרט מרדוק באמצעות תאגיד ניוז קורפ
מכון ויצמן באמצעות חברת ידע
על בסיס טכנולוגיה שפיתחו עדי שמיר ועמוס פיאט
תאריך הקמה 1988
תאריך פירוק 2012 רכישה בידי חברת סיסקו מערכות
מיקום המטה לונדון
משרד ראשי הר חוצבים ירושלים
מנכ"ל אייב פלד 1995 - 2012
 
www.nds.com

NDS הייתה חברה לניהול זכויות דיגיטלי (DRM) והגנה על תוכני טלוויזיה בכבלים ובלוויין מפני פיראטיות, והעברת שידורי טלוויזיה דיגיטליים באמצעות מערכת IPTV בפס רחב. החברה נרכשה על ידי חברת סיסקו מערכות ב-2012. במאי 2018, מכרה סיסקו את קו המוצרים העיקרי שפיתחה החברה לקרן פרמירה, על בסיס רכישה זו הוקמה חברה חדשה בשם סינמדיה - SynaMedia.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח הטכנולוגיה שעל בסיסה הוקמה החברה החל בשנת 1983 במכון ויצמן על ידי פרופסור עדי שמיר (שפיתח לפני כן את אלגוריתם ההצפנה RSA), יחד עם תלמידי המחקר שלו עמוס פיאט ויוסי טולפן. היישום הראשון שפיתחו, היה פתרון לניהול זכויות דיגיטלי, שמטרתו הגנה על תוכנה מפני העתקות[1]. אחר כך פיתוחו כרטיס חכם למניעת זיופים, שתחילה ייעדו אותו להגנה על עסקאות בכרטיסי אשראי. הפטנט של הכרטיס נרשם על שם ידע חברה למחקר ופתוח, חברת מסחור הידע של מכון ויצמן למדע[2][3]. באותן השנים החל איל התקשורת רופרט מרדוק לפתח את עסקי הטלוויזיה שלו, שכללו שידורי טלוויזיה בלוויין בתשלום דמי מנוי, ושירות של שלם וצפה של סרטים ואירועי ספורט. בכדי לגבות תשלום על פי צפייה, וכדי לשמור על הסכמיו עם חברות הסרטים ובעלי זכויות שידורי הספורט, הוא חיפש דרך להצפין את השידורים. יזם אוסטרלי בשם ברוס הנדרמרק יצר קשר עם שמיר ומכון ויצמן ובינייהם לבין תאגיד ניוז קורפ של מרדוק. ניוז קורפ התרשמה מטכנולוגית ה"כרטיס חכם" שלהם והחליטה להשקיעה בפיתוחה[4].

בשנת 1988, הוקמה על בסיס טכנולוגיית הכרטיס החכם של שמיר חברת "דאטהקום" בשותפות בין חברת ידע של מכון ויצמן ותאגיד ניוז קורפ של איל התקשורת רופרט מרדוק, שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה[5]. בשנת 1988 שונה שם החברה ל"ניוז דאטהקום ריסרץ'", ולהשקעה בחברה נכסו משקיעים נוספים. החברה חתמה על חוזה עם חברת "בי סקיי בי" הבריטית, המספקת שירותי טלוויזיה בלוויין, בה החזיק תאגיד ניוז קורפ כ-35% מהמניות, לפיתוח מערכת הצפנה. החברה הוקמה בהר חוצבים בירושלים, מאחר שקיבלה שם הטבות מס בתור אזור פיתוח לפי החוק לעידוד השקעות הון[4].

בשליטת ניוזקורפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993 רכשה ניוזקורפ את הבעלות המלאה בחברה תמורת 13.5 מיליון דולר, לאחר שבהסכם ההשקעה הראשוני נקבע, שלאחר חמש שנים תנפיק החברה את עצמה בבורסה, או שמרדוק ירכוש את חלקי שותפיו[4]. לאחר הרכישה הוחזקה חברת "דאטהקום" בידי חברת "ניוז דיגיטל סיסטמז" News Digital Systems או בקיצור NDS. חברה בריטית ששיווקה את מוצרי החברה ברחבי העולם, עם זאת מכון ויצמן המשיך לקבל תמלוגים על ההמצאה[6]. בשנת 1995 גייס מרדוק לתפקיד המנכ"ל את אייב פלד, ששימש באותה עת סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי בקבוצת אלרון ולפני כן סגן נשיא של חטיבת המחקר לתוכנה ולמערכות בחברת IBM[7]. פלד עבר להתגורר בלונדון, ומשם ניהל את פעילותה של NDS ברחבי העולם. תחת ניהלו של פלד התרחבה החברה לתחומים נוספים מעבר להצפנת שידורי לוויין, גם להצפנת טלוויזיה בכבלים, וטלפונים סלולרים, אספקה של מערכות שלמות וטכנולוגיות לטלוויזיה אינטראקטיבית[8].

בנובמבר 1999 הונפקה החברה בבורסת נאסד"ק, לפי שווי של מיליארד דולר, וגייסה 180 מיליון דולר[9][10]. בשנת 2007 תבע מכון ויצמן את NDS על תמלוגים שלא שולמו, על פי היקף השימוש שלה בפועל בטכנולוגיה[11].

בשנת 2009 רכשה קרן פרמירה יחד עם ניוז קורפ את כל המניות הציבוריות של NDS לפי שווי של 3.7 מיליארד דולרים והחברה נמחקה מהבורסה[12][13].

מכירת החברה לסיסקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2012 רכשה חברת סיסקו את NDS תמורת 5 מיליארד דולר. זו הייתה עסקת הרכישה הגדולה ביותר של חברה ישראלית עד אז[14]. באותה עת העסיקה NDS במרכז הפיתוח שלה שבירושלים 1,300 עובדים, ובסך הכל 5,300 עובדים ברחבי העולם. וההכנסות השנתיות של החברה הגיעו לכמיליארד דולר. אייב פלד עבר לעבד בחברת סיסקו ומונה לתפקיד סגן נשיא בכיר ואסטרטג ראשי לקבוצת הווידאו והשיתופיות[15].

במאי 2018, הודיעה חברת סיסקו על מכירת החברה חזרה לקרן פרמירה תמורת כמיליארד דולר[16][17]. פלד מונה ליושב ראש חברת סינמדיה - SynaMedia, החברה החדשה שהוקמה על בסיס רכישה זו[18].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל-NDS היו מרכזי פיתוח באנגליה, ישראל (מרכז המו"פ העיקרי בהר חוצבים בירושלים, עם כ-1200 עובדים), הודו, ארצות הברית, צרפת, דנמרק, קוריאה הדרומית, סין, הונג קונג ובאוסטרליה.

NDS הייתה גם בעלת החברות הישראליות CastUP להפצת תכנים ברשת האינטרנט וחברת Jungo לפיתוח נתבי רשת ביתיים שאותה רכשה בדצמבר 2006 תמורת כ-107 מיליון דולר[19][20].

לחברה היו מעל 500 פטנטים רשומים, ועוד מאות בשלבי רישום שונים.

מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממיר של חברת SKY עם כרטיס הצפנה של NDS

המוצר העיקרי של NDS היה מערכת ההצפנה וניהול זכויות הצפייה "VideoGuard". המוצר מיוצג בבית הלקוח על ידי כרטיס חכם המותקן בממיר הדיגיטלי של הטלוויזיה. עם לקוחות החברה נמנו רשת "SKY" באיטליה, גרמניה, אמריקה הדרומית, ניו זילנד ובצרפת, רשתות "TATA-SKY", "Airtel", "Hathway" ו-"Den" בהודו, "DirecTV" בארצות הברית, "TotalTV" ו-"Foxtel" באוסטרליה, הוט וyes בישראל ועוד. נכון ל-2011 היו כ-85 מיליון כרטיסים חכמים של NDS ברחבי העולם. על-פי החברה מעל לשליש מבתי האב בעולם שמשתמשים בשירותי טלוויזיה בתשלום, כגון וידאו על פי דרישה (VOD), נעזרים בטכנולוגיה שלה. החברה הגנה על הכנסות ממנויים של שדרנים דיגיטליים בסכום כולל של כחמישים מיליארד דולר בשנה. בנוסף סיפקה החברה העברת שידורי טלוויזיה דיגיטליים באמצעות מערכת IPTV בפס רחב. מחזור המכירות של NDS עצמה הגיע לקראת מכירתה לכמיליארד דולר בשנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיטה מהפכנית להגנה על תוכנות מחשבים, דבר, 1 בספטמבר 1983
  2. ^ אברהם פלג, "כרטיס חכם" נגד זיוף פותח במכון ויצמן, מעריב, 27 בנובמבר 1986
  3. ^ אברהם פלג, "ארה"ב רוצה לנצל לבדה את המצאת פרופ' שמיר", מעריב, 20 בפברואר 1987
  4. ^ 1 2 3 אפי לנדאו, ‏מרדוק ייסד את ניוז דאטהקום עם פרופ' שמיר ומכון וייצמן, באתר גלובס, 30 באפריל 1997
  5. ^ אברהם פלג, איל עתונות ישקיע בהמצאה של מדענים ממכון וייצמן, מעריב, 14 ביוני 1988
  6. ^ עופר לוי, ‏הכנסותיו של מכון ויצמן מתמלוגים על פטנטים הגיעו ל-93 מיליון דולר ב-2003, באתר גלובס, 27 ביוני 2004
  7. ^ אפי לנדאו, ‏החזון של אלון, ההחמצה של נטוויז'ן, באתר גלובס, 27 בפברואר 2000
  8. ^ זה גול!, באתר גלובס, 26 במרץ 2001
  9. ^ איי אונליין, מניות NDS מקבוצת ניוז קורפ עלו ב-% 40 בוול סטריט, באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 1999
  10. ^ גיא הדס, אייב פלד, נשיא NDS, מכר בספטמבר מניות ב-4 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2000
  11. ^ יצחק דנון, ‏מכון ויצמן תובע 39 מיליון שקל מחברות של NDS גרופ, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2007
  12. ^ יורם גביזון, מרדוק ופרמירה יפרסמו הצעת רכש ל-NDS בפרמיה של 20%, באתר הארץ, 29 ביוני 2008
  13. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏רכישת NDS הושלמה - והחברה הפכה לפרטית, באתר גלובס, 5 בפברואר 2009
  14. ^ יוסי הטוני, ‏עסקת ענק: סיסקו תרכוש את NDS הישראלית לשעבר תמורת 5 מיליארד דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 15 במרץ 2012
  15. ^ שמוליק שלח, ‏בכיר בסיסקו על רכישת NDS: "אין תוכניות לשינויים כאן", באתר גלובס, 15 במרץ 2012
  16. ^ יוסי הטוני, ‏פרמירה רוכשת חזרה מסיסקו את NDS במיליארד ד' – חמישית משמכרה, באתר "אנשים ומחשבים", 1 במאי 2018
  17. ^ אלירן רובין, המיזוג הגדול נכשל: סיסקו מוכרת את NDS בחזרה לקרן פרמירה, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2018
  18. ^ יניב הלפרין, ‏הירושלמית, שהתנתקה מסיסקו, ממנה שני סמנכ"לים חדשים286521 , באתר "אנשים ומחשבים", 11 במרץ 2019
  19. ^ שירלי יום-טוב: NDS רוכשת את ג'נגו ב-107 מיליון דולר במזומן, וואלה!, 4 בדצמבר 2006
  20. ^ אסף מליחי, NDS: רוכשת את ספקית התוכנה ג'נגו ב-107 מ' ד', Bizportal, ‏4 בדצמבר 2006