לפני צאת האלבום, מארס זכה לראשונה להכרה ציבורית רחבה כשהתארח בלהיטי הענק "Nothin' on You" של הראפר B.o.B בשנת 2009 ו-"Billionaire" של טרווי מקוי ב-2010. החשיפה הזו יצרה את הדרישה המסיבית מצד חברת התקליטים ואטנלטיק רקורדס לאלבום סולו משלו.[3] למרות שכתב שירים, מארס היה שרוי במצוקה כלכלית קשה באותם ימים.[4] בעקבות ההצלחה המפתיעה של השירים בהם התארח, חברת התקליטים דרשה אלבום מיידי. בהתחלה ניתן לשלישיית הסמיזינגטונס דד-ליין של שישה חודשים, אך בשל הביקוש הגובר הוא קוצר לשלשוה חודשים בלבד. האלבום נכתב והוקלט בפרץ אנרגיה מהיר ואינטנסיבי.[5]
האלבום הוקלט בעיקר באולפני לבקון בלוס אנג'לס, קליפורניה.[6] זהו אולפן ביתי שהיה בבעלותו של ארי לוין, אחד משותפיו של מארס. מיקסינג והנדסת קול נוספת בוצעו באולפני לאראבי סאונד, גם הם בלוס אנג'לס. ההקלטות והסשנים המרכזיים התפרסו מאמצע שנת 2009 ועד קיץ 2010.[7] כל השירים באלבום נכתבו והופקו על ידי הסמיזינגטונס, שלישיית הכתיבה וההפקה שכללה את מארס, פיליפ לורנס וארי לוין. לצדם השתתפו בכתיבה ובהפקה של רצועות ספציפיות מוזיקאים ומפיקים אורחים, בהם נידלז, ג'ף באסקר, סופה דאפס ואמנים אורחים שתרמו שורות משלהם, כמו הראפרים B.o.B ודמיאן מארלי. תהליך העבודה הכולל על גיבוש הסגנון והשירים נמשך כשנה וחצי. עם זאת, משך ההפקה האינטנסיבי של האלבום עצמו היה קצר להפליא: לאחר ששיר הבונוס וההתארחויות של מארס הפכו ללהיטים. הצוות נאלץ לסיים בלחץ חברת התקליטים, להקליט ולערוך את מרבית החומרים הסופיים בתוך שלושה חודשים בלבד במהלך קיץ 2010, כדי להספיק לשחרר את האלבום באוקטובר של אותה שנה.[6]
הפרויקט הוכרז רשמית לראשונה באמצעות הודעה לעיתונות שהוציאה חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס ב-25 באוגוסט 2010. בהודעה זו נחשף לראשונה שמו הרשמי של אלבום הבכורה ותאריך היציאה המתוכנן שלו באוקטובר. באותו יום נפתח גם המכירה המוקדמת של האלבום. כדי לייצר באזז ראשוני בקרב מעריצים, ההכרזה לוותה בחבילת הטבות ייחודית. חברת התקליטים הודיעה כי 500 הרוכשים הראשונים של האלבום במכירה המוקדמת יקבלו מארז אספנים מיוחד. חמישה ימים לאחר ההכרזה, שוחררה רשמית עטיפת האלבום.[8] ב-9 בספטמבר אטלנטיק רקורדס פרסמה באופן רשמי את רשימת השירים המלאה של האלבום. בפרסום זה אישרו כי שלושה מתוך ארבעת השירים שהופיעו ב-EP המוקדם שלו, It's Better If You Don't Understand, ייכללו באלבום המלא.[9]
האלבום הוא בעיקרו אלבום פופ,[10] המשלב באופן בולט אלמנטים של R&B, רגאיי-פופ וסול, לצד השפעות של רוק ומוזיקת דו-וופ משנות ה-50 וה-60. המבקרים עמדו על האקלקטיות של האלבום ועל יכולתו של מארס לעבור בין סגנונות שונים תוך שמירה על כתיבה מלודית ופופית נגישה;[11][12] בניו יורק טיימס תואר האלבום כיצירה רב-סגנונית המעידה על היכרותו של מארס עם מסורות שונות של כתיבת שירי פופ.[13]
מבחינה לירית, האלבום עוסק בעיקר באהבה רומנטית ובמערכות יחסים, אך נע בין אידיאליזציה ואופטימיות לבין שברון לב, דחייה ובדידות. כך, "Just the Way You Are" מציג אהבה בלתי-מותנית והערצה לבת זוג,[7] בעוד "Grenade" מתאר מערכת יחסים חד-צדדית והקרבה שאינה נענית.[14] לצד אלה מופיעים שירים קלילים יותר: "Marry You" עוסק בדחף ספונטני להתחתן,[5] "The Lazy Song" בחוסר רצון לעשות דבר,[15] ו-"Runaway Baby" מציג דמות של רודף נשים.[11] מארס הסביר כי גם שם האלבום נועד לשקף את שני הצדדים הללו באישיותו ובמוזיקה שלו: ה-"Doo-Wops" מייצגים בעיניו את הצד הרומנטי והמלודי, ואילו ה-"Hooligans" את הצד הצעיר, הפרוע והחוגג.[16]
את עיקר האלבום כתב והפיק מארס כחלק משלישיית ההפקה הסמיזינגטונס, שבה היו חברים גם פיליפ לורנס וארי לוין. השלושה שימשו גם כמפיקים בפועל של האלבום, ומארס ולוין השתתפו בנגינה בחלק ניכר מן ההקלטות. מפיקים נוספים שתרמו לאלבום היו נידלז, שעבד על "Just the Way You Are", וסופה דופס, שהיה שותף בין היתר להפקת "Our First Time" ולשירים בעלי ההשפעה הקריבית; גם ג'ף באסקר השתתף בהפקה. בין הנגנים והשותפים הנוספים נמנו ברודי בראון ומיצ'ום צ'ין. האלבום כולל גם הופעת אורח של דמיאן מארלי ב-"Liquor Store Blues"; בגרסאות מסוימות נכלל גם "The Other Side", בהשתתפות סי-לו גרין ו-B.o.B.[10]
"Just the Way You Are" – סינגל הסולו הראשון של מארס, יצא ביולי 2010. השיר זכה להצלחה גדולה ברחבי העולם והגיע למקום הראשון בארצות הברית ובבריטניה. במצעדים השנתיים השיר הגיע למקום השלישי בבריטניה ובארצות הברית למקום 18 לשנת 2010 ולמקום 15 לשנת 2011. עד כה מכר השיר בארצות הברית מעל 5.7 מיליון עותקים ובבריטניה מעל מיליון עותקים. "Just the Way You Are" הוא בין הסינגלים עם המכירות הדיגיטליות הנמכרות בכל הזמנים עם 13.2 מיליון הורדות דיגיטליות.
"grenade" – הסינגל השני מהאלבום, יצא בספטמבר 2010. גם שיר זה זכה להצלחה גדולה ברחבי העולם והגיע למקום הראשון בין היתר בארצות הברית ובבריטניה, ובמצעדים השנתיים הגיע למקומות גבוהים במספר מדינות ביניהם הגיע למקום השישי בארצות הברית ולמקום השביעי בבריטניה. עד כה מכר השיר מעל 5.5 מיליון עותקים בארצות הברית וקרוב למיליון עותקים בבריטניה. הסינגל מכר 10.6 מיליון הורדות דיגיטליות ברחבי העולם וגם הוא בין הנמכרים בכל הזמנים ב-1992, כשהוא בן שבע, שיחק מארס בתפקיד קטן כ"אלביס הקטן" בסרט "ירח דבש בווגאס". מאוחר יותר טען מארס כי הוא מעריך את אלביס פרסלי, וסיפר שפרסלי השפיע על סגנון המוזיקה שלו.[17]
"The Lazy Song" – הסינגל השלישי מהאלבום, יצא בפברואר 2011. גם שיר זה זכה להצלחה גדולה ברחבי העולם, הגיע למקום הראשון בבריטניה, למקום הרביעי בארצות הברית ולמקומות גבוהים במצעדים ברחבי העולם. הקליפ של השיר, שהוא צילום אחד ממושך בחדר שינה עם ברונו מארס ו"חבורת שימפנזים", היה לקליפ הנצפה ביותר של ברונו ביוטיוב וזכה לאהדה רבה. הסינגל מכר 6.5 הורדות דיגיטליות ברחבי העולם.
"Marry You" – הסינגל הרביעי מהאלבום, יצא באוגוסט 2011. הסינגל לא יצא רשמית בארצות הברית אך הגיע במצעד השבועי למקום ה-85. בבריטניה הגיע למקום ה-11 בלבד במצעד השבועי ובדומה לכך בשאר המצעדים בעולם. בישראל זכה השיר להצלחה והגיע למקום הראשון במצעד ההשמעות (מדיה פורסט) ולמקום העשירי במצעד השנתי של גלגלצ
"Count on Me" – הסינגל החמישי והאחרון מהאלבום, יצא בנובמבר 2011 באוסטרליה ובניו זילנד.