e-Estonia

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט המורה על נקודת גישה חינם ל-Wi-Fi בטרטו, אסטוניה

E-estonia אסטוניתE-Eesti, ובתרגום חופשי לעברית: אסטוניה דיגיטלית) היא תנועה שהחלה ממשלת אסטוניה במטרה להקל על האינטראקציה של אזרחי המדינה עם מוסדות המדינה, באמצעים דיגיטליים. שירותים דיגיטליים שנוצרו במסגרת יוזמה זו כוללים הצבעה בבחירות מהבית באמצעות האינטרנט, תשלום מיסים אונליין, עסקים אלקטרוניים, בנקאות אלקטרונית, כרטיס אלקטרוני, בתי ספר אלקטרוניים, אוניברסיטה אינטרנטית, אקדמיית הממשל האלקטרוני, וכן יצירת מספר אפליקציות מובייל.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991, אסטוניה קיבלה בחזרה את עצמאותה, לאחר תום הכיבוש הסובייטי. לפני אירוע זה, הטכנולוגיה במדינה הייתה מצומצמת ביותר. למתחת ממחצית האוכלוסייה היה קו טלפון, והדרך היחידה לתקשר עם אנשים מחוץ למדינה הייתה להשתמש בטלפון בגינתו של שר החוץ של פינלנד. בעקבות עצמאותה, ראש הממשלה הראשון מארט לאר דחף את המדינה לעבור תהליך של מודרניזציה, ובכך ליצור את הבסיס הדרוש כדי להביא את המדינה לעידן הדיגיטלי.

נכון לשנת 2015, הרפורמה הדיגיטלית עדיין לא תמה. בתחילת תהליך הרפורמה אסטוניה סירבה להצעה של פינלנד לתת לה את המרכזייה הטלפונית הישנה שלה בחינם, ובחרה במקום זאת לבנות מערכת טלפונים דיגיטליים בעצמה. יוזמה לספק לבתי הספר במדינה מחשבים הצליחה, והביאה לכך שכל בתי הספר במדינה רושתו באינטרנט עד 1998. בשנת 2000 הכריזה הממשלה כי גישה לאינטרנט היא זכות אדם, דבר שגרם להתפשטותו אל אזורים כפריים.

שינויים אלה אפשרו לחברי המגזר הציבורי וכן לחברי המגזר הפרטי במדינה לחדש באמצעות הטכנולוגיה. תוכנת המסרים מבוססת האינטרנט סקייפ נוצרה באסטוניה, והיא מוזכרת רבות כדוגמה להצלחה של רפורמות אלה.[2]

תושבות דיגיטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאי הבריטי אדוארד לוקאס, התושב הדיגיטלי הראשון באסטוניה

בסוף 2014 הפכה אסטוניה למדינה הראשונה שמציעה תושבות דיגיטלית לאנשים מחוץ למדינה, צעד שממשלת אסטוניה הגדירה כ-"התקדמות לעבר הרעיון של מדינה ללא גבולות". תחת תוכנית זו, תושבי חוץ יכולים להגיש מועמדות לקבלת תעודת זהות חכמה שתונפק להם על ידי המדינה, דבר שיספק להם גישה לשירותים האלקטרוניים של אסטוניה כמו לכל תושב אחר. שימוש בכרטיס עבור אימות ושימוש בשירותים אלה דורש קוד סודי של ארבע ספרות. הכרטיס, בשיתוף עם קוד נפרד, מאפשר לתושבים דיגיטליים לחתום דיגיטלית על מסמכים ברשת, דבר שתקף בכל מדינות האיחוד האירופי.

בעוד שתושבות אלקטרונית מספקת גישה לשירותים אלה, היא אינה מעניקה תושבות פיזית, זכות להיכנס למדינה, יכולת להשתמש בכרטיס תעודת הזהות החכמה כמזהה פיזי של בעל הכרטיס, או תיעוד של נסיעתו.[3]

שלב הבטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הבטא של הפרויקט החל ב-1 בדצמבר 2014, וצפוי להסתיים באביב 2015. במהלך שלב זה, לתושבים דיגיטליים ניתנת גישה אל כמות מוגבלת של שירותים דיגיטליים לעומת הכמות המתוכננת בסופו של דבר, שצפויה להיפתח לתושבים הדיגיטליים בשלבים מאוחרים יותר. במהלך שלב הבטא, תושבים דיגיטליים יכולים:

  • לרשום את החברות שלהם אונליין (כל השותפים בחברה חייבים תושבות דיגיטלית, אחרת האדם נדרש לרשום את החברה פיזית)
  • לחתום על מסמכים באופן דיגיטלי
  • להחליף מסמכים מוצפנים
  • לדווח אונליין לרשם העסקים
  • לערוך העברות בנקאיות באינטרנט (יש להגיע פיזית אל הבנק על מנת ליצור חשבון, לאחר מכן ההעברות נעשות אונליין)
  • לדווח על מיסים באינטרנט
  • להגיש דוחות שנתיים דרך האינטרנט
  • להשיג מרשמים דיגיטליים לבתי מרקחת[4]

במהלך שלב זה, יש להגיש פיזית בקשות להצטרפות לתוכנית בנקודות השיטור ושמירת הגבולות באסטוניה. לאחר ששלב הבטא יסתיים, יתאפשר כנראה להגיש בקשה לתושבות דיגיטלית בכל שגרירות וקונסוליה של אסטוניה ברחבי העולם.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "e-Estonia". Estonia.eu. Estonian Foreign Ministry and Enterprise Estonia. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2015. 
  2. ^ "How did Estonia become a leader in technology?". The Economist. 20 ביולי 2013. אורכב מ-המקור ב-August 1, 2013. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2015. 
  3. ^ "What is e-Residency?". e-estonia.com. ICT Export Cluster. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2015. 
  4. ^ "Which services can I use as an e-Resident?". e-estonia.com. ICT Export Cluster. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2015. 
  5. ^ "How do I apply?". e-estonia.com. ICT Export Cluster. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2015.