Escherichia

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןEscherichia
מקבץ של חיידקי Escherichia coli כפי שצולם במיקרוסקופ אלקטרונים
מקבץ של חיידקי Escherichia coli כפי שצולם במיקרוסקופ אלקטרונים
מיון מדעי
ממלכה: חיידקים
מערכה: פרוטאובקטריה
מחלקה: Gammaproteobacteria
סדרה: Enterobacterales
משפחה: אנטרובקטריה
סוג: Escherichia
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Escherichia
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Escherichia (בתעתיק לעברית אֶשֶרִיכִיָה) הוא סוג של חיידקים גראם-שליליים, שאינם יוצרים נבג תוך תאי (אנ'), אל-אווירניים פקולטטיביים, בצורת מוט ממשפחת ה-Enterobacteriaceae (אנ'). במינים אלה, שהם תושבי דרכי העיכול של בעלי חיים בעלי דם חם, מספקים מיני ה-Escherichia חלק מוויטמין K שמקורו חיידקי עבור המארח שלהם. כמה מהמינים של Escherichia הם פתוגניים.[1] הסוג נקרא על שמו של תאודור אשריך (אנ'), מגלה ה-Escherichia coli. המינים בסוג הם אירוביים פקולטטיביים, עם התפתחות אירובית ואנאירובית כאחד, וטמפרטורה אופטימלית של C°‏ 37. מיני ה-Escherichia נעים בדרך כלל על ידי שוטון, מייצרים גז מפחמימות מותססות, ואינם מבצעים דקרבוקסילציה (אנ') של ליזין או הידרוליזה של ארגינין. המינים כוללים את E. fergusonii (אנ')‏, E. albertii (אנ')‏, E. hermannii (אנ')‏, E. Marmotae ובעיקר, את אורגניזם המודל והרלוונטי מבחינה קלינית ה-Escherichia coli. החיידק Shimwellia blattae (אנ'), שניחן ביכולת לסנתז ויטמין B12, סווג בעבר בסוג זה.[2]

הסוג Escherichia שויך בעבר לשבט אשריכיים שבוטל.

פתוגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שמיני Escherichia רבים הם חברים קומנסליים של מיקרוביוטה של מערכת העיכול, זנים מסוימים של מינים מסוימים, בעיקר הסרוטיפים הפתוגניים של Escherichia coli, הם פתוגנים אנושיים,[3] והם הגורם השכיח ביותר לדלקת בדרכי השתן,[4] מקורות משמעותיים של מחלות מערכת העיכול, החל משלשול פשוט ועד למצבים דמויי דיזנטריה, כמו גם מגוון רחב של מצבים פתוגניים אחרים הניתנים לסיווג באופן כללי כ"זיהום קולי" (escherichiosis) של המעי הגס. בעוד ש-E. Coli אחראי לרוב המכריע של המחלות הקשורות ל-Escherichia, גם מינים אחרים מהסוג היו מעורבים במחלות אנושיות.[5][6] מיני ה-Escherichia קשורים לחוסר איזון של המיקרוביוטה של מערכת הרבייה התחתונה של נשים. מינים אלה קשורים לדלקת.[7]

זיהום מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינים של Escherichia הם החיידקים הנפוצים ביותר בצואה של בני אדם ובעלי חיים אחרים בעלי דם חם, אולם הם מתים זמן קצר מחוץ לגוף. לכן נוכחותם במים מעידים על כך שהמים זוהמו זמן קצר קודם לכן על ידי צואה, ושתייתם מסוכנת. ספירת כמות החיידקים במים היא אמצעי לקביעת מדד הזיהום, והיא מכונה "מבחן קולי" (Coli test).[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Escherichia בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ C.Michael Hogan. 2010. Bacteria. Encyclopedia of Earth. eds. Sidney Draggan and C.J.Cleveland, National Council for Science and the Environment, Washington DC
  2. ^ Priest, F. G.; Barker, M. (6 באוגוסט 2009). "Gram-negative bacteria associated with brewery yeasts: reclassification of Obesumbacterium proteus biogroup 2 as Shimwellia pseudoproteus gen. nov., sp. nov., and transfer of Escherichia blattae to Shimwellia blattae comb. nov". International Journal of Systematic and Evolutionary Microbiology. 60 (4): 828–833. doi:10.1099/ijs.0.013458-0. PMID 19661513. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Guentzel MN (1996). Baron S; et al. (eds.). Escherichia, Klebsiella, Enterobacter, Serratia, Citrobacter, and Proteus. In: Baron's Medical Microbiology (4th ed.). Univ of Texas Medical Branch. ISBN 0-9631172-1-1. (via NCBI Bookshelf).
  4. ^ Ronald A (2003). "The etiology of urinary tract infection: traditional and emerging pathogens". Disease-a-Month. 49 (2): 71–82. doi:10.1067/mda.2003.8. PMID 12601338.
  5. ^ Pien FD, Shrum S, Swenson JM, Hill BC, Thornsberry C, Farmer JJ 3rd (1985). "Colonization of human wounds by Escherichia vulneris and Escherichia hermannii". J Clin Microbiol. 22 (2): 283–5. doi:10.1128/JCM.22.2.283-285.1985. PMC 268376. PMID 3897270.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  6. ^ Chaudhury A, Nath G, Tikoo A, Sanyal SC (1999). "Enteropathogenicity and antimicrobial susceptibility of new Escherichia spp". J Diarrhoeal Dis Res. 17 (2): 85–7. PMID 10897892.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ^ Bennett, John (2015). Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases. Philadelphia, PA: Elsevier/Saunders. ISBN 9781455748013; Access provided by the University of Pittsburgh{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  8. ^ E.coli Testing