פייננשל טיימס

פייננשל טיימס
Financial Times, London Financial Guide
סוג	יומי
פורמט	ברודשיט
מו"ל	Nihon Keizai Shimbun
בעלים	Pearson PLC
עורך	ליונל ברבר
תאריכי הופעה	1888–הווה (כ־133 שנים)
שפה	אנגלית
מערכת	סאות'וורק ברידג' 1, לונדון, בריטניה
תפוצה	כ-600,000 (עולמי)
מדינה	בריטניה
ISSN	0307-1766
	www.ft.com

פייננשל טיימס (באנגלית: Financial Times) הוא עיתון כלכלי בריטי בינלאומי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון מודפס בשפה האנגלית במספר רב של ערים, בהן לונדון, פריז, פרנקפורט, סטוקהולם, ניו יורק, הונג קונג, סינגפור ואיסטנבול. בשנים 2000–2012 יצאה לאור מהדורה של כתב העת בגרמנית, תחת השם "Financial Times Deutschland".^[1] עד שנת 2013 היה מדפיס העיתון מספר מהדורות כל לילה בהתאם להתפתחויות החדשותיות.^[2]

העיתון מדווח בהרחבה על עסקים. בעל רשת גדולה של כתבים בינלאומיים - כ-110 מ-475 כתבי העיתון נמצאים מחוץ לבריטניה. העיתון מודפס על גיליון נייר גדול בגוון כתום-ורדרד, וכולל לרוב שני חלקים: החלק הראשון סוקר חדשות לאומיות ובינלאומיות, כאשר החלק השני סוקר חדשות חברות ושווקים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בינואר 1888 הושק העיתון בשם ה"מדריך הכלכלי של לונדון" (London Financial Guide) על ידי הורטיו בוטומלי. ב-13 בפברואר באותה שנה שונה שמו ל-"Financial Times". תחילה העיתון פורסם כעיתון בעל ארבעה עמודים מהמרכז בלונדון. העיתון קידם את עצמו במהירות למעמד של "תנ"ך למשקיעים", כאשר היריב היחיד שלו הוא ה-Financial News..^[3]

ב-1893 שינה העיתון צבעו לכתום-ורדרד - שינוי שהפך אותו לייחודי לעומת המתחרה העיקרי שלו.

ב-1945 העיתון התמזג עם מתחרו על מנת להפוך לעיתון בודד בעל שישה עמודים. העיתון הביא איתו תפוצה גדולה יותר, בעת שה-Financial News הביא כישרונות מערכת.

בשנת 2002, היה בין אתרי החדשות הראשונים בעולם שהחל לגבות תשלום.^[4] בשנת 2006 איחד את מערכות האינטרנט והעיתונות הכתובה שלו.^[5]

במאי 2013 האקרים סורים פרצו לאתר העיתון.^[6]

ביולי 2015 פורסם, כי לאחר 58 שנים בבעלות תאגיד פירסון, העיתון יימכר לתאגיד התקשורת היפני ניקיי, תמורת 1.29 מיליארד דולר.^[7]

בנובמבר 2019, לראשונה מאז היווסדו ב-1888 מונתה אישה לתפקיד העורך הראשי, סגנית עורכת פייננשל טיימס וילידת לבנון רולא ח'לף, היא נכנסה לתפקיד בינואר 2020.^[8]