חרם על ההתנחלויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפגנה של ארגון השמאל האמריקאי "Code Pink" מפגינים נגד מוצרי AHAVA שמיוצרים סמוך להתנחלות מצפה שלם

חרם על ההתנחלויות היא פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, או סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן.

החרמות מנומקים בסיבות מגוונות, אך לרוב מתבססים על אי הסכמה מוסרית ופוליטית עם מפעל ההתנחלויות. לרוב, פעולות אלה נועדו להביע מחאה נגד הפגיעה של ההתנחלויות, לדברי המוחים, באוכלוסייה הפלסטינית ובתהליך השלום,[1] וכדי למנוע את "חיזוק והמשך הכיבוש", כפי שהדבר נתפס על ידי המשתתפים בחרם.[2]

הקוראים לחרם על תוצרת ההתנחלויות מבחינים לרוב בין חרם זה לחרם כולל על ישראל,[1] ולעתים אף מציינים כחלק ממטרות החרם מניעה של חרם בלתי מובחן על ישראל.[3][4]

סוגי החרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרם כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט שנתלה על דלת בית פלסטיני. הכיתוב אומר "מצפוני שקט, ואתה? מקום זה נקי ממוצרים מההתנחלויות"

ב-1997 קראו אורי אבנרי ותנועתו גוש שלום לחרם על ההתנחלויות והחלו להפיץ רשימת מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק.[5]

מחוץ לישראל ישנם עסקים ואיגודים המחרימים תוצרת שמקורה בהתנחלויות.[6][7]

מאז 2009 מתנהל ברשות הפלסטינית מסע ציבורי נגד מכירת מוצרי התנחלויות, שאותו הוביל ראש הממשלה סלאם פיאד.[8] ב-2012 הדבר אף נאסר בחוק הפלסטיני.[9] ב-2012 החליטה דרום אפריקה רשמית על סימון מוצרים המיוצרים בהתנחלויות,[10] צעד שעורר חשש בקרב חברות הפועלות מעבר לקו הירוק.[11]

מכיוון שישראל חתומה על הסכמי סחר בינלאומיים, ניסיונות להחרים תוצרת ישראלית נתקלים בקשיים.[12]

ב-2003 הסכימה ישראל לסמן תוצרת מהשטחים המיוצאת לאיחוד האירופי.[13] כתוצאה מכך מוצרים אלה אינם נהנים מהטבת מכס. ב-2007 שילמה המדינה פיצויים בסך 26 מיליון ש"ח למתנחלים אשר נפגעו מהמהלך.[14]

לעתים קיימים קשיים בסימון והחרמת מוצרי ההתנחלויות, כגון כאשר מוצרים אלה משווקים יחד עם תוצרת אחרת שמקורה בישראל. לפעמים כועסים המחרימים על עסקים המשתפים פעולה, מבחינה עסקית, עם תוצרת ההתנחלויות. במקרים אלו קיימות קריאות להחרים - ולעתים גם מוחרמים בפועל - ארגונים שבהם קיימת פעילות הן בהתנחלויות והן בישראל וכן ספקים המשתפים פעולה עם יצרני ההתנחלויות.[15][6]

בעקבות החרם העבירו מספר חברות את פעילותן לתוך תחומי הקו הירוק, בהן יקבי ברקן ומפעל דלתות הפלדה רב-בריח.[8]

החרם התגלה כחרב פיפיות כאשר השחקנית סקרלט ג'והנסון ניתקה את קשריה עם ארגון אוקספם, שבו פעלה כשגרירה של רצון טוב, לאחר שהופעל עליה לחץ שתחדל להיות פרזנטורית של מפעל סודה סטרים שמעבר לקו הירוק.[16]

ב-1 בספטמבר 2014 הופסק יצוא ישראלי לאיחוד האירופי של מוצרי חלב שמקורם מעבר לקו הירוק.[17]

חרם אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חנוכת אולם התרבות באריאל ב-2010 שבו נקבעו הופעות של התיאטראות הגדולים בישראל, חתמו מחזאים ושחקנים, בהם יוסי פולק, דורון תבורי, איתי טיראן, עודד קוטלר, מוטי לרנר, ענת גוב, שרה פון-שוורצה, ויהושע סובול, על מכתב פומבי לראשי התיאטראות שבו הם קוראים להם לא לקיים הופעות מעבר לקו הירוק, והשחקנים הודיעו שיסרבו להופיע בהצגות שיתקיימו שם[18]

חרם אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מיקומה של אוניברסיטת אריאל, הפועלת משטח הנמצא מחוץ לתחומי הקו הירוק, הופעלו לחצים, חרם פנימי[19] וביקורת רבות במטרה למנוע את הקמתה. גם בחו"ל נמתחה ביקורת ציבורית שלעתים החריפה עד כדי קריאה להחרמה אף עוד לפני הפיכת המרכז האקדמי לאוניברסיטה. כאשר ביקר נשיא ארצות הברית אובמה בישראל הוא נמנע מלהזמין לנאומו סטודנטים מאוניברסיטת אריאל, על אף שהזמין סטודנטים מכל אוניברסיטה אחרת בארץ. צעד זה התפרש כחרם מצידו על אוניברסיטת אריאל ועורר ביקורת.[20] כמו כן הוחרמו סטודנטים מהאוניברסיטה עוד כאשר הייתה מכללה, ונפסלו מלהשתתף בתחרות ספרדית ממשלתית לאור מיקומה הגאוגרפי של המכללה. מנהל התחרות הסביר כי מדובר בהחלטה של ממשלת ספרד.[21]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופים ואישים שנקטו בחרם על התנחלויות ספגו לאורך השנים ביקורת רבה מנימוקים שונים. כך למשל, יש מי שהעלו את הטענה שחרם על ההתנחלויות הוא מדרון חלקלק לחרם על ישראל גופא, בין השאר מכיוון שרוב הגופים הכלכליים המרכזיים במדינה (כגון בנקים ורשתות מסחריות) עובדים גם ביהודה ושומרון. טיעון נוסף שעלה הוא שהחרם יגרום בעיקר לפגיעה בעשרות אלפי הפלסטינים שמועסקים בתעשייה ובחקלאות של התנחלויות.[22][23] טיעון אחר שהועלה, בעיקר על ידי אישים וארגונים המשתייכים לימין הפוליטי, הוא שהחרם על ההתנחלויות זהו צעד גזעני, מכיוון שהוא נובע מתוך התנגדות לכך שיהודים יתיישבו באזור מסוים.[24]

כתגובה לחרם על ההתנחלויות ולחרם על ישראל שהוטל על ידי ארגונים או אישים שונים, הכנסת השמונה עשרה אישרה את החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, שקובע שכל קריאה פומבית לחרם תרבותי, אקדמי או כלכלי על אדם או גורם כלשהו רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, היא בגדר עוולה אזרחית, שמהווה עילה לתביעה נזיקית אזרחית על ידי אותו אדם או גורם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Boycotting settlement produce, באתר הקוויקרים בבריטניה
  2. ^ חדשות 2, ‏ח"כ גלאון: לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות, באתר ‏mako‏‏, ‏10 ביולי 2011‏
  3. ^ יפעת סוללחרם להצלת ישראל, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2012
  4. ^ ליאון דעואל, תגידו תודה למי שמסמן מוצרי התנחלויות, באתר ynet, 30 במאי 2012
  5. ^ אורי אבנרי - ביוגרפיה, באתר "גוש שלום"
  6. ^ 6.0 6.1 רשת שיווק בריטית תחרים ספקי מוצרי התנחלויות, כתבה באתר ynet, ה-29 באפריל 2012
  7. ^ רוני סופר, עובדי בריטניה: חרם על תוצרת ההתנחלויות, באתר ynet, 17 בספטמבר 2009
  8. ^ 8.0 8.1 דני רובינשטיין, דוד מאיים על גוליית: מתגבר החרם הפלסטיני על מוצרי ההתנחלויות, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2010
  9. ^ עלי ואקד, אבו מאזן אישר: עונש למוכרי מוצרים מהתנחלויות, באתר ynet, 26 באפריל 2010
  10. ^ אליאור לוי, דרום אפריקה הורתה לסמן מוצרים מההתנחלויות, אתר ynet, ה-19 במאי 2012
  11. ^ מירב קריסטל, סימון מוצרי התנחלויות: חוששים מאפקט הדומינו, באתר ynet, 20 במאי 2012
  12. ^ ניסיון בריטי שנעשה בעבר נכשל כתוצאה ממדיניות ארגון הסחר הבינלאומי WTO והסכם סחר חופשי שישראל חתומה עליו עם האיחוד האירופי
  13. ^ נמרוד צוק, משרד החוץ: החלטת אולמרט - כניעה לאיחוד האירופי, באתר nana10‏, 25 בנובמבר 2003
  14. ^ מיה בנגל, המתנחלים יפוצו בתקציב 2007, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2006
  15. ^ אביאל מגנזי, איטליה: חרם על מוצרים - לא רק מההתנחלויות?, באתר ynet, 23 במאי 2010
  16. ^ רונית דומקה, גרדיאןסקרלט ג'והנסון לא נכנעת ללחץ: ניתקה קשר עם אוקספם, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2014
  17. ^ עידן יוסף, חרם המחלבות: ישראל העבירה לאיחוד האירופי רשימת משקים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 13 בינואר 2015
  18. ^ "נסרב להופיע באריאל", וואלה, 27 באוגוסט 2010
  19. ^ עמרי מניב, האוניברסיטאות מציגות: חרם על אריאל, אתר מעריב, ה-26 בדצמבר 2012
  20. ^ שחר צפריר, נאום אובמה: חרם על סטודנטים מאוניברסיטת אריאל, אתר סרוגים, ה-13 במרץ 2013
  21. ^ AP, ספרד מסבירה את החרם: "אירופה נגד התנחלויות", באתר ynet, 24 בספטמבר 2009
  22. ^ בילי פרנקל, החרם הפלסטיני על ההתנחלויות: מי ייפגע יותר?, אתר ynet, ה-21 במאי 2010
  23. ^ כלב מאיירס, אנטישמיות אירופית קלאסית, אתר "וואלה", 17 ביולי 2013.
  24. ^ עמיחי אתאלי, "ההחלטה לסמן מוצרים מהתנחלויות - גזענות", אתר nrg, ה-21 במאי 2012.