Ich glaube, lieber Herr, hilf meinem Unglauben, רי"ב 109
Ich glaube, lieber Herr, hilf meinem Unglauben (בעברית: אני מאמין, עזור נא לי בחסרון אמונתי), רי"ב 109, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון ה-21 שלאחר חג השילוש הקדוש, ב-17 באוקטובר 1723.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.
במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה הליטורגית, כלומר ימי ראשון וחגים, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.
קנטטה זו הייתה התשע-עשרה שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג. הקנטטה הקודמת שהלחין היא רי"ב 48.
ב-1876 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 23 של פרסומיה[4].
מילים ומוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת אל האפסים ומהבשורה על-פי יוחנן בהם מתואר כיצד ריפא ישו את בן אחד מאנשי המלך[5]. הלברית שמחברה לא ידוע, עוסקת באמונה שיש לתת בישו ובאל, כמו בסיפור המובא בבשורה. החלק הראשון הוא ציטוט מהבשורה על-פי מרקוס[6] שגם הוא מתוך סיפור ריפוי של ישו, ומביע גם הוא את הצורך בחיזוק האמונה. המשך הקנטטה הוא מעין דיאלוג בין הספקנות והייאוש לבין תקווה וביטחון באל. החלק האחרון לקוח ממזמור של לזרוס שפנגלר (Lazarus Spengler).
הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני אלט וטנור, בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, קרן יער (מסוג corno da caccia), שני אבובים, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה שישה חלקים:
- מקהלה: Ich glaube, lieber Herr, hilf meinem Unglauben (אני מאמין, עזור נא לי בחסרון אמונתי)
- רצ'יטטיב לטנור: Des Herren Hand ist ja noch nicht verkürzt (יד אלהים עדיין אינה קפוצה)
- אריה לטנור: Wie zweifelhaftig ist mein Hoffen (מה מסופקת היא תקוותי)
- רצ'יטטיב לאלט: O fasse dich, du zweifelhafter Mut (הו התעשת, לב ספקן)
- אריה לאלט: Der Heiland kennet ja die Seinen (כי המושיע יודע את עמו)
- כורל: Wer hofft in Gott und dem vertraut (מי שתקוותו באלהים ובו יבטח)
הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה הוקלטה במלואה 16 פעמים בהקלטות מסחריות[7]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ניקולאוס הרנונקור (ב-1979), טון קופמן (ב-1998), מסאקי סוזוקי (ב-2000) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ על קנטטות באך, עמוד 6
- ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
- ^ יוחנן, ד, 46-54
- ^ מרקוס, ט, 24
- ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך
