Know hope
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח. | |
 | |
| לידה |
1986 (בן 38 בערך) קליפורניה, ארצות הברית  |
|---|---|
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה | ציור, גרפיטי |
  | |
Know Hope הוא שם העט של אמן הפוסט גרפיטי הישראלי-אמריקאי אדם יקותיאלי. הוא החל להציג את יצירותיו ברחובות תל אביב בשנת 2005,[1] בין השאר בכיכרות השונות בעיר, בכיתובים על קירות מבנים מוזנחים ובגינות ציבוריות.
הפסבדונים שלו הוא משחק מילים בין הומופונים: הביטוי האנגלי "No hope" פירושו "אין תקווה"' ומשמעות הפועל באנגלית "to know" היא "להכיר" או "לדעת".
בעבודותיו משתמש האמן בטכניקות המשלבות ציורי קיר, הדפסים, הדבקי-קרטון ואפילו מוביילים. על אף שבתחילת דרכו הציג ברחובות העיר בלבד וללא הסכמה פורמלית של הרשויות, כיום מציג "Know Hope" את עבודותיו גם במוסדות לגיטימיים כמו הביאנלה בהרצליה, אירוע "פצ'ה קוצ'ה" בתל אביב, ואף בחו"ל (בין השאר בלונדון, בנורווגיה, בלוס אנג'לס ובמנהטן).[2]
תחילת עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]"Know hope" נולד בדרום קליפורניה שבארצות הברית, ועלה לישראל עם הוריו כשהיה בן 10. לדבריו, מעולם לא למד אמנות במוסד על-תיכוני, אך תמיד היה מוקף באמנות. שני הוריו אמנים, ועיקר ניסיונו והידע שלו נרכשו על ידי ניסוי וטעייה.[3][4]
עבודותיו החלו להופיע ברחובות העיר תל אביב בשנת 2005, בעיקר בכיתובי גרפיטי באמצעות תרסיס צבע שהציגו את כינויו על ארונות חשמל, לוחות מודעות, חומות וקירות של מבנים, עניין שהיווה מעין חידה באשר לשאלת קיומו. רק כאשר הציג מספר מעבודותיו במקומות ציבוריים ומקוריים (כמו באתר השיפוצים ברחוב בר גיורא בשנת 2006, ובאזור גדר ההפרדה בבית לחם בשנת 2007) החל הציבור בעיר מתעניין בהן.
המעבר לקונצנזוס בקהילת האמנות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הזמן ובשל השאיפה להדביק טרנדים גלובליים בעולם האמנות, המעודדים יצירה חתרנית (כמו של אמן הגרפיטי הבינלאומי בנקסי, למשל), הפכו עבודותיו של "Know hope" ושל אמני פוסט-גרפיטי אחרים לפופולריים יותר ויותר – ראשית בגלריות בתל אביב (כמו גלריית "אורבניקס"), ולאחר מכן גם במוסדות יוקרתיים ו"מעונבים" יותר בעולם האמנות כמו הביאנלה בהרצליה.[5] על המעבר לקונצנזוס, אמר "Know hope" שהוא מודע למחיר שהוא עלול לשלם בעקבות העיסוק באמנות ממוסחרת, הכוללת מכירת עבודות והצגתן תמורת תשלום. מאידך, טוענים מנהלי גלריות וחוקרי אמנות כי המעבר מהרחוב לגלריות הוא בעצם משאלת לבם של אמנים אלה, וכי רצונם הוא לתקשר עם הציבור כמו האמנים הממוסדים.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של אדם יקותיאלי
- עבודות של Know hope, באתר flickr
- אסתי סגל, מדברים אל הקירות, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2007
- הילה שקולניק-ברנר, עכבר העיר אונליין, חומות של תקווה: Know Hope נכנס לגלריה, באתר הארץ, 1 במרץ 2013
- אלי ערמון-אזולאי, אמן הרחוב “Know Hope” מפוגג מעט מהמסתורין סביבו, באתר הארץ, 3 באפריל 2013
- חגית פלג-רותם, כתוב בעור: תערוכה חדשה של האמן האניגמטי Know Hope, באתר גלובס, 25 במרץ 2015
- ענת ברזילי, אסיר של אמנות, באתר כלכליסט, 31 באוגוסט 2016
נעמה ריבה, "בגלריה יש חופש מוחלט": אמן הרחוב Know Hope נכנס אל במוזיאונים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דניאל זילברברג, שכונת התקווה, באתר וואלה, 12 במאי 2009
- ^ ים המאירי, אמן הרחוב "נו הופ" מפריך את הטענה שאמן ישראלי לא יכול לפרוץ לחו"ל בלי גלריה, באתר הארץ, 3 ביולי 2009
- ^ ראיון באתר Artsy.com
- ^ מתוך אתר חברת הביגוד "Jin-G"
- ^ עמית יולזרי, גרילה או גלריה?, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2009
- ^ כגון סרג' תירוש, בעל בית מכירות פומביות בתל אביב, ותמר סופר, חוקרת אמנות ומרצה לאמנות אורבנית.