מעגל תנועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמרור של מעגל תנועה
שלט באנגליה המורה על כניסה אל Magic Roundabout (מעגל הקסמים)
דיאגרמה המראה תנועה במעגל תנועה

מעגל תנועה (בלשון העם: כיכר תנועה) הוא מקום מפגש בין מספר כבישים היוצר טבעת כביש המקיפה אי עגול (בדרך כלל) כאשר מהטבעת יוצאים הכבישים השונים. הנסיעה במעגל תנועה מותרת רק בכיוון אחד (בישראל: נגד כיוון השעון) וזכות הקדימה שייכת לרכב שכבר נמצא במעגל התנועה. התמרור המסמן מעגל תנועה הוא עיגול כחול ובו 3 חצים במעגל.

היסטוריה והנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדריכל הצרפתי אז'ן אנאר (Eugène Hénard) תכנן צומת מעגלי חד-כיווני כבר ב-1877.[1] האדריכל האמריקאי ויליאם פלפס אינו (William Phelps Eno) אהב מעגלי תנועה קטנים והוא תכנן את מעגל תנועה קולומבוס (כיכר קולומבוס), שנבנה ב-1905. מאז נבנו מעגלי תנועה רבים בארצות הברית, רבים מהם היו "סיבובונים" בעלי קוטר גדול שאפשרו השתלבות במהירות גבוהה, ונתנו עדיפות לתנועה הנכנסת למעגל. תכנון זה נכשל משתי סיבות עיקריות:

  1. דרוש מעגל בקוטר גדול כדי לאפשר מקום להשתלב במהירות גבוהה. למרות שמספר מעגלים כאלה היו ענקיים (קוטר של מעל 100 מטר) הם לא היו גדולים מספיק להשתלבות במהירות.
  2. מתן עדיפות לתנועה נכנסת פירושו שיכולים להיכנס לדרך המעגלית יותר כלי רכב מאשר היא מסוגלת להכיל. התוצאה היא עומס בתוך מעגל התנועה.

הניסיון של ארצות הברית עם מעגלי תנועה היה ברובו שלילי, והתאפיין בריבוי תאונות ובעיות עומס. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 בניית מעגלי תנועה פסקה כמעט לחלוטין. הניסיון של מדינות אחרות עם מעגל תנועה לא היה טוב יותר עד פיתוח מעגל התנועה מסוג Roundabout בבריטניה בשנות ה-60 של המאה ה-20. בניגוד למעגל התנועה הישן במעגל זה זכות הקדימה היא לרכב הנמצא במעגל התנועה, דבר החוסך מהנהג בלבול בכניסה לכיכר והקטנת כמות המצבים בהם אין מתן זכות קדימה, והנסיעה בו היא במהירות איטית, דבר המקטין את הסיכוי לתאונות. שימוש במעגל תנועה זה היה טוב למקומות בהן אין עומסי תנועה גדולים וחסך את השימוש בצומת מרומזר. גודלם של מעגלי תנועה אלה היה כגודל צומת והרבה פחות ממעגלי התנועה הישנים.

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם ערים או יישובים בעולם בהן מצויים מעגלי תנועה הנקראים בשם: מעגל ולא כיכר או שחלקם משמשים בתור: "רחוב מעוגל".

תרומה לבטיחות בדרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגלי תנועה בטוחים יותר מצמתים, ובמחקר שנעשה בארצות הברית נמצא שמתרחשים בהם 40% פחות התנגשויות כלי רכב, 80% פחות פציעות ו-90% פחות פציעות קשות והרוגים. מעגלי תנועה גם מפחיתים נקודות מגע בין כלי רכב להולכי רגל. בנוסף לבטיחות גבוהה יותר לכלי רכב והולכי רגל, ולמרות המהירויות הנמוכות יותר, בעומסים לא גבוהים מעגלי תנועה יעילים יותר בוויסות תנועה, הן ממעגלי התנועה הישנים והן מצמתים מרומזרים. בעומסים גדולים, צמתים מרומזרים עדיפים. אחת הסיבות לכך היא שברגע שכביש אחד נסתם כל מעגל התנועה נסתם ואז העומס, או פקק התנועה, מתפשט גם לשאר הכבישים המתחברים למעגל התנועה.

לעומת זאת, מעגלי תנועה אינם בטוחים לרוכבי אופניים מאחר שהתנועה בכיכר כל הזמן זזה. ניסיון לסמן במעגל התנועה נתיבים מיוחדים לרוכבי אופניים רק הגדיל את הסכנה הנשקפת להם. כמו כן, מאחר שמעברי חצייה שלפני מעגל התנועה אינם מרומזרים ישנה סכנה להולכי רגל כבדי ראייה, בגלל שמהירות היציאה מהכיכר יחסית גבוהה לזו של צומת.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מתרחבת מגמת הקמת מעגלי תנועה במקום צמתים מרומזרים. בתחילה, כשלא היו הרבה מעגלים, זכות הקדימה הייתה לנכנס למעגל,[דרוש מקור] אך כיום, גם מהסיבות שפורטו לעיל, הזכות היא של הנמצאים במעגל.

מעגלי תנועה היו נפוצים בערים רבות בישראל עוד מימי המנדט הבריטי. החל משנות ה-50 הם הלכו ונעלמו ורובם הפכו לצמתים מרומזרים. מעגלי התנועה, שנקראו אז כיכרות, היו לרוב קטנים ומסומנים באופן מינימלי בלבד. ככל הידוע, הם מילאו את תפקידם בהצלחה.[2]

השימוש בצמתים בישראל היה נהוג עד לסוף שנות ה-80. בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 החלו יותר ויותר ערים לבנות מעגלי תנועה, בעיקר בתוך שכונות ובכבישים המחברים בין שכונות. לעומת זאת, בראשון לציון בוטלה ב-2006 הכיכר במפגש הרחובות שד' ההסתדרות, שד' יצחק רבין, רח' התקומה ורח' חומה ומגדל עקב אי עמידה בעומסי התנועה הגדולים.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כיכרות בבאר שבע

בבאר שבע לבדה ישנם למעלה מ-250 מעגלי תנועה, כשמרביתם כוללים פיתוח מושקע. תופעה ייחודית זו במרחב הציבורי היא מהגדולות בישראל. לכ-50 מעגלי תנועה אלה יש שם ייחודי והם מקושטים באלמנטים מעוצבים, פסל, מזרקה או גינון מושקע, על ידי אמנים ידועי שם. חלק מהם מנציחים אנשים ידועים, ארגונים בינלאומיים ומקומיים וחלק מציינים אירועים חשובים ומשמשים כאנדרטה.[3][4]

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוערך כי בצרפת יש מעל ל-30,000 מעגלי תנועה, בבריטניה כ-25,000 מעגלי תנועה, ובארצות הברית כ-4,000, ו-3% מתוכם[5] נמצאים בעיר כרמל (אינדיאנה) אשר נחשבת "הבירה הבלתי רשמית של מעגלי התנועה של ארצות הברית".

באנגליה ישנם מעגלי תנועה שסביבם ישנם מעגלי תנועה קטנים יותר. מעגל תנועה כזה נקרא בשם: "Magic Roundabout (מעגל הקסמים)" ואחד המפורסמים ביותר מביניהם נמצא בעיירה סווינדון בדרום-מערב אנגליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן המילטון-באיילי ופיל ג'ונס, Improving traffic behaviour and safety through urban design, עמ' 3 (באנגלית)
  2. ^ אסתר זנדברגבמעגל התנועה, באתר הארץ, 30 במרץ 2003
  3. ^ קרן צוריאל הררי, ימינה בדולפין, שמאלה בחליל, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2019
  4. ^ איליה יגורוב, 7 כיכרות 7 סיפורים, אתר באר שבע נט, 12 בינואר 2020
  5. ^ סרטונים Why The U.S. Hates Roundabouts, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:22)