Megan is Missing (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Megan is Missing
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
מבוסס על תקיפות של קטינים על ידי פדופילים ברשת האינטרנט
בימוי מייקל גוי (אנ')
הופק בידי מארק גראגנני
תסריט מייקל גוי (אנ')
עריכה מייקל גוי (אנ')
שחקנים ראשיים אמבר פרקינס
רייצ'ל קווין
דין וויט
ג'יל אליזבת' סטיינמאייר
קארה וונג
צילום קית' אייסברג
ג'וש האריסון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Trio Pictures
חברה מפיצה Anchor Bay Films (אנ')
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה 3 במאי 2011
משך הקרנה 89 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה Found Footage
אימה פסיכולוגית (אנ')
תקציב 30-35 אלף דולר
www.meganismissing.com
דף הסרט ב־IMDb

Megan is Missing (בעברית: מייגן נעדרת) הוא סרט אימה פסיכולוגית (אנ') אמריקאי משנת 2006 המצולם בטכניקת Found Footage. הסרט בוים, נכתב, נערך והופק על ידי מייקל גוי (אנ'). עלילת הסרט סובבת סביב הימים שהובילו להיעדרותה של מייגן סטיוארט, נערה פופולרית שמחליטה להיפגש עם נער שהיא הכירה ברשת האינטרנט, ועל מאמצי החיפושים של חברתה הטובה, איימי הרמן. גוי ביסס את הסרט על חטיפות אמיתיות של ילדים. מארק קלאס (אנ'), מקים הקרן "KlaasKids" ושבתו פולי נחטפה ונרצחה שיבח את עלילת הסרט.

במקור, הסרט נועד להיות סרט עצמאי דל תקציב ב-2006. תקציב הסרט הוערך בסביבות 30–35 אלף דולר.[1] גוי לא הצליח למצוא מפיץ לסרט, אך לבסוף חברת ההפצה "Anchor Bay Films (אנ')" הפיצה אותו בצורה מצומצמת לבתי הקולנוע בשנת 2011.[2] הסרט נחשב לסרט שנוי במחלוקת בצאתו. למרות שהוא תויג כסרט "חינוכי", הסרט הוחרם בניו זילנד,[3] וזכה לביקורות קשות מהמבקרים בעקבות סצינות גרפיות שבו. גוי כתב את התסריט לסרט בעשרה ימים ושלב הצילומים נמשך כשבוע. בגלל התוכן הגרפי שבו, גוי ביקש מהורי השחקנים הצעירים להיות נוכחים בסט ויידע אותם במתרחש.

בעקבות היות הסרט מוצג כולו דרך מסך מחשב, הסרט זכה לפופולריות מחודשת בשנת 2020, כאשר חלקים ממנו הוצגו ברשת החברתית טיקטוק. לאחר שהסרט כבר יצא, גוי הציב אזהרת טריגר בתחילת הסרט לאחר שמספר צופים כינו את הסרט "טראומתי".[4] המגזין "אנטרטיינמנט ויקלי" הכתיר את הסרט כסרט האימה הטוב ביותר לשנת 2011.[5] הסרט זכה במקום השישי בטבלת הסרטים הכי נצפים בבית ב-21 בנובמבר 2020.[6]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייגן סטיוארט ואיימי הרמן הן נערות בנות 14 שהוכרזו כנעדרות בינואר 2007. חוקרי משטרה מציגים שיחות וידאו, סרטים ביתיים ומשדרי חדשות שמתארים את היעלמותן של הנערות כדרך לחדד את הצורך בזהירות בגלישה באינטרנט בקרב ילדים ונוער. מייגן היא תלמידת תיכון פופולרית מוקפת חברים. למרות זאת, כפי שמוצג מסרטון מה-2 בינואר, למייגן יש מערכת יחסים רעועה עם אמה והיא מכורה לסמים. לעומתה, איימי עדיין נחשבת נאיבית וילדותית (בסרטונים רואים אותה קשורה לבובות פרווה שברשותה) ויש לה מערכת יחסים חמה ואוהבת עם משפחתה. למרות הקשר הקרוב בין השתיים, איימי חווה בריונות באופן תדיר.

כדי לסייע לאיימי להשתלב, מייגן מזמינה אותה למסיבה שהיא מוזמנת אליה כדי לחגוג את יום הולדתה של איימי. בעזרת תיעודים מאותו הלילה, ניתן לראות שאיימי לא מרגישה בנוח במהלך המסיבה וזוכה לגידופים משאר הבליינים לאחר שהיא מסרבת לקיים יחסי מין עם אחד הגברים במסיבה. איימי בטעות נכנסת לאחד החדרים ומבחינה במייגן מבצעת מין אוראלי באדם שמארח את המסיבה בתמורה לסמים. בזמן שיחת וידאו בין השתיים, מייגן מתנצלת בפני איימי על החוייה הרעה שהייתה לה במסיבה. ביום הולדתה של איימי, איימי מקליטה בעזרת מצלמה יומן וידאו ובו היא מתארת את הקשר שלה עם מייגן. מייגן מתארת בפני איימי את ילדותה וחושפת שאביה החורג יושב במאסר לאחר שאנס אותה כשהייתה בת 9. מייגן מספרת שמערכת היחסים הרעועה עם אמה היא מכיוון שהאם מאשימה את מייגן במאסרו של האב. לפני שמייגן מתחילה לבכות, איימי מחבקת ומנחמת אותה.

לקסי, אחת החברות של מייגן, נותנת את הפרטים של מייגן מהרשת החברתית לנער בשם ג'וש, מתוך מחשבה שהוא נער בן 17 שלומד באחד התיכונים בעיר. בשיחת וידאו ביניהם, ג'וש מסרב להפעיל מצלמה (הוא טוען שהיא נהרסה). למרות נורות האזהרה (אנ') שנדלקות, מייגן נמשכת לג'וש. השניים מסכימים להיפגש במסיבה, אך ג'וש לא מגיע. מייגן כועסת על ג'וש, אך האחרון מספר לה שהוא אכן היה במסיבה (הוא תיאר בפני מייגן מה היא לבשה כדי להוכיח שהוא אכן היה שם) ושהוא לא ניגש אליה כי הוא התבייש.

איימי מתחילה להרגיש שמייגן מתרחקת ממנה, ובמהלך ביקור בביתה של מייגן, האחרונה מכירה את ג'וש לאיימי. ג'וש משכנע את מייגן להיפגש איתו מאחורי דיינר (ולא במקום ציבורי). ב-17 בינואר, מבזק חדשות מספר שמייגן נעדרה והתיעוד האחרון שלה הגיע מתוך מצלמת האבטחה של הדיינר, ובסרטון מייגן נראית מובלת בכוח על ידי גבר לא מזוהה. איימי פותחת בחקירה במטרה למצוא את מייגן ויוצרת קשר עם ג'וש ברשת האינטרנט. לאחר שהוא מבין שאיימי חושדת בו, ג'וש מתחיל לאיים עליה. במקביל, בפורומים שונים שקשורים לתרבות הפטיש מתחילות לצוץ תמונות של מייגן עוברת עינויים שונים.

בזמן שאיימי מקליטה את עצמה מחפשת אחר מייגן במקום סודי ששתיהן מכירות, איימי נחטפת על ידי אותו הגבר (ג'וש). חוקרי משטרה מוצאים את המצלמה של איימי זרוקה בפח האשפה. בסרטון שמוצג לאחר מכן, ג'וש פותח דלת לחדר תת-קרקעי ובתוכו איימי קשורה לקיר. איימי מתחננת מהגבר שיביא לה את דובון הצעצוע שלה, אך האחרון גורם לה לאכול מקערית אוכל לכלבים בזמן שידייה מאחורי גבה. לאחר מכן, הגבר אונס את איימי באכזריות ומסביר לה שהוא ייתן לה ללכת במידה והיא תיכנס לתוך חבית פלסטיק גדולה. איימי פותחת את החבית ומגלה לאימתה את גופתה הנרקבת של מייגן. איימי מוכנסת בכוח לחבית על ידי הגבר, ולאחר מכן הגבר קובר את החבית באדמה בזמן שאיימי עדיין בחיים. לאחר שקבר את החבית, הגבר לוקח את הפנס שלו ומתרחק מהאזור.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמזים במהלך הסרט וטריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במחשב של מייגן נמצאה תמונתו של ג'וש, בה הוא נראה כנער בלונדיני ומאחוריו עומד גבר עם קפוצ'ון. נרמז שאותו הגבר הוא אותו הרוצח שחטף את מייגן ואיימי, שרצח את ג'וש וגנב את זהותו כדי לפתות את מייגן (מה גם שאותו הגבר אומר לאיימי ששמו הוא לא ג'וש, כך שתרחיש זה אכן ריאלי).[7]
  • פניו של הרוצח או שמו לא נחשפים במהלך הסרט. בסרטונים שבהם הוא מוצג, פניו מטושטשים לחלוטין או שרק חלק מגופו מוצג לצופים.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נוצר בעזרת תקציב זעום ולכן הוא צולם בטכניקת Found Footage. גוי מימן את הסרט בכוחות עצמו מכיוון שהאמין שמשקיעים לא ירצו להשקיע את כספם לאור התסריט האלים שכתב. הסרט צולם במשך שבוע בשנת 2008 עם צוות מצומצם של חמישה אנשים ובתקציב של 35 אלף דולר. גוי ציין שבסרט לא נעשה שימוש בציוד מיוחד לתאורה וסאונד במטרה להוות לסרט את המראה "הגולמי" שלו.[1] רוב צוות השחקנים בסרט הורכב מקטינים ולכן גוי דרש מהוריהם להיות נוכחים בסט מפאת טבעו האלים של הסרט.

רוב צוות השחקנים הורכב משחקנים אנונימיים ולא מנוסים. הסיבה לכך היא שגוי רצה ששחקנים לא מוכרים ישחקו בסרט במטרה להעניק לו "תחושה ריאליסטית". רייצ'ל קווין, שחקנית אנונימית ורקדנית לוהקה לתפקידה של מייגן.[8][1] אמבר פרקינס, שקודם לכן עבדה כניצבת בתוכניות טלוויזיה ופרסומות, לוהקה לתפקידה של איימי הרמן ובכך התפקיד הזה לנחשב לתפקידה הקולנועי הראשון. את דמותו של ג'וש, האנטגוניסט, גילם השחקן האוסטרלי דין וויט.[9]

עבור צילום תמונות הסטילס שמוצגות במהלך הסרט (בהן נראית מייגן כשהיא עוברת עינויים), רייצ'ל קווין אכן חבשה על עצמה מכשירי עינויים.[8] קווין תיארה את לבישת המכשיר כהרגע הכי שנוא עליה במהלך הצילומים.[8] התחושות הגיעו בעקבות הרכבת המתקן על פניה וההבנה של איזו דמות היא מגלמת.[1] מכיוון שהתמונות בסרט מבוססות על תמונות אמיתיות, קווין ביקשה מגוי להראות לה אותן.[8] לאחר שראתה את התמונות אותן היא משחזרת על הסט, קווין פרצה בבכי.[1] קווין העבירה שעות רבות עבור יצירת האיפור והאפקטים המיוחדים לדמותה של מייגן בתוך החבית (כשהיא מוצגת כגופה נרקבת). כחלק מהתהליך, קווין נאלצה לשים על עיניה עדשות מגע לבנות שגרמו לה לתחושת עיוורון בזמן הצילומים.[8] גוי ידע מההתחלה כיצד הוא רצה שדמותה של מייגן תיראה בתוך החבית: הוא רצה שקהל הצופים יצליח לזהות את מייגן (למרות מצב הגופה), שהיא נראית כמתה באופן ריאליסטי ושהצופים יבינו שהיא עברה עינויים רבים עד שמצאה את מותה.[8]

הסצינות שצולמו במרתף היו קשות לפרקינס. לכן, קווין הסכימה להישאר על הסט בתקווה להשרות אווירה מרגיעה לפרקינס.[8] גוי ציין שהסצינות בכיכובו של וויט ("ג'וש") היו קשות לביצוע עבור השחקן.[8] במיוחד בסצנה בה ג'וש אונס את איימי, שדרשה מההפקה לצלם מחדש את אותה הסצנה שוב ושוב.[8] גוי סיפר שוויט היה מותש מתהליך העבודה וקילל בכל פעם שגוי אמר שצריך לצלם מחדש.[8] הסצנה בה וויט קובר את החבית באדמה צולמה בזמן אמיתי (כלומר, ללא קאטים וללא עריכות) ופרקינס דיבבה מחדש את המשפטים שלה עבור אותה הסצנה.[8]

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עורר סערה ביציאתו מפאת האלימות הגרפית המוצגת בו, סצנת האונס וכן ההחפצה של הדמויות הראשיות (שבסרט הן בנות 14). למרות זאת, חלק מהמבקרים מציינים שגוי הצליח להשאיר חותם גדול ביצירת הסרט.

מבקרת הסרטים אלכסנדרה הלר-ניקולאס ציינה שטכניקת הצילום החובבנית מסייעת ליצירת תחושה אותנטית בסרט. הלר-ניקולאס ציינה שהתמונה בה מייגן מוצגת כשהיא עוברת עינויים מציינת את המעבר החד בסרט ושהמצלמות שעד כה סייעו לדמויות הראשיות, כעת פועלות כנגדן. "זה מוסיף לתחושת האימה ולגילויים שבאו בסוף הסרט".[דרוש מקור]

מבקר הסרטים ג'יימי דקסטר מהמגזין "The Leaf-Chronicle (אנ')" השווה את הסרט לסדרת סרטי "פעילות על טבעית" ולסרט "פרויקט המכשפה מבלייר" ושיבח את העלילה. דקסטר אמר "לקחו לי כמה ימים לנער מעצמי את ההרגשה הקשה שהסרט השאיר בי. ולמרות זאת, זה רק אומר שהסרט הצליח במה שהוא רצה לעשות - להראות את התרחיש האמיתי הזה ואת הסכנה מטורפים ברשת האינטרנט".[10]

המבקר רוד לו מהמגזין "Oklahoma Gazette (אנ')" ביקר לרעה את הסרט וציין לרעה את דמותה של מייגן בהשוואה לשאר הדמויות האחרות.[דרוש מקור]

האתרים "Beyond Hollywood" ו-"DVD Verdict (אנ')" גם הם ביקרו לרעה את הסרט. כאשר ב-Beyond Hollywood נכתב שהסרט נחשב "לאכזבה יוצאת דופן" ו-DVD Verdict ציינו ש"הם קיוו שהתקליטור לא יהיה בכלל בתוך הקופסה".[11][12] האתר Horrornews.net העניק לסרט ביקורת יותר חיוביות וציין שחציו הראשון של הסרט "באמת עובד", אולם עשרים הדקות האחרונות שבו היו קצת מוגזמות".[13]

מוניק ג'ונס מהארגון "Common Sense Media (אנ')" העניקה לסרט כוכב אחד מתוך חמישה.[14] ג'ונס ציינה ש"המסר שגוי מנסה להעביר לא מצליח לעבור בעזרת תמונות קשות למראה (מכיוון שחלק מצופי הסרט התקשו לצפות בסופו), אלא דווקא בעזרת דמויות מגוונות שנאבקות בדרך שלהן".[14] למרות אופיו האלים של הסרט, ג'ונס ציינה את חציו הראשון של הסרט לחיוב בכך שהוא מעודד זהירות ברשת האינטרנט, תקשורת בריאה בין ילדים להוריהם וכן מעודד את הצורך לבקש עזרה כשצריך".[14] ג'ונס ציינה שהסרט חוקר בצורה טובה את הבעיות של הדמויות הראשיות כגון הצורך בסודיות, מאבק של ילדה (מייגן) בבעיות בבית ובטראומה שנוצרה מאונס, לחץ חברתי ותקשורת חסרת זהירות עם זרים באינטרנט.[14]

פופולריות מחודשת ואזהרת טריגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2020, הסרט הפך לתופעה תרבותית לאחר שחלקים ממנו הופצו באופן ויראלי ברשת הטיקטוק. הפלטפורמה העניקה לסרט קהל חדש והעלתה את הפופולריות שלו.[15] משתמשי טיקטוק העלו סרטוני "תגובה" (סרטונים בהם רואים את תגובת הצופים בשידור חי בזמן הצפיה בסרט) וחלקם כינו את הסרט "טראומתי". ההאשטג בעזרתו פרסמו את הסרט זכה ל-83 מיליון צפיות. לאחר שפרקינס סיפרה לגוי שהסרט הפך לויראלי, גוי צירף לסרט אזהרת טריגר כדי להגן על קהל הצופים: "אל תצפו בסרט הזה בלילה, אל תצפו בו לבד. במידה והגעתם לקטע בו מופיעות המילים "תמונה מספר אחת" על המסך, יש לכם בערך 4 שניות לעצור את הסרט, אחרת אתם תראו דברים שלא תרצו לראות".[4][1] גוי ציין שהוא יצר את הסרט במטרה שיהווה "קריאת השכמה" להורים, אך במקום זאת אלו היו דווקא ילדים שגילו את הסרט וסייעו לפופולריות שלו. שיח על הסרט הופץ ברשת החברתית טוויטר.[1][5] הסרט הופץ בתקליטורי בלו-ריי ב-26 באוקטובר 2021 דרך חברת ההפצה "Lionsgate (אנ')" (שרכשה את ספריית הסרטים של Anchor Bay).

עיבוד והמשכון פוטנציאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שנים לאחר הפצת הסרט, חברת הפקות במקסיקו פנתה לגוי במטרה ליצור עיבוד מקסיקני לסרט עם צוות שחקנים מקסיקני. גוי דחה את ההצעה מכיוון שלא רצה להתעסק שוב בנושא כה כבד משקל. למרות זאת, גוי ציין שהוא פתוח ליצירת המשכון, אך נכון לכרגע (ינואר 2024) עוד אין עדכון בנוגע לסרט שכזה.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 'Megan Is Missing' director on viral movie's deeper meaning and why he shot down a remake, EW.com (באנגלית)
  2. ^ "Article clipped from The Los Angeles Times". The Los Angeles Times. 2011-04-16. p. 32. נבדק ב-2024-01-29.
  3. ^ Aya Tsintziras, 'Megan Is Missing': Why New Zealand Banned This Horror Movie, TheThings, ‏2020-11-22 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 Sara M. Moniuszko, 'Megan Is Missing' director issues warning after 'traumatizing' film goes viral on TikTok, The Arizona Republic (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ 1 2 'Megan Is Missing': Why 2011's scariest horror film is going viral on TikTok, EW.com (באנגלית)
  6. ^ DEG Watched at Home Top 20 Chart for Week Ending November 21, 2020, The Numbers
  7. ^ Josh (Megan Is Missing), Villains Wiki (באנגלית)
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 The Boo Crew: Ep#185 - Megan is Missing (Michael Goi / Rachel Quinn / Amber Perkins) on Apple Podcasts, Apple Podcasts (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ USC Cinematic Arts | School of Cinematic Arts Events, cinema.usc.edu
  10. ^ "Article clipped from The Leaf-Chronicle". The Leaf-Chronicle. 2011-05-13. p. 27. נבדק ב-2024-01-29.
  11. ^ Encapsulated Cinema: Megan is Missing, El Monstro Del Mar, and Grave Encounters | BeyondHollywood.com, web.archive.org, ‏2013-10-21
  12. ^ DVD Verdict Review - Megan Is Missing, web.archive.org, ‏2013-10-21
  13. ^ Film Review: Megan Is Missing (2011), Horror News | HNN, ‏2012-12-10 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ 1 2 3 4 Megan Is Missing Movie Review | Common Sense Media, www.commonsensemedia.org (באנגלית)
  15. ^ What Is 'Megan Is Missing', The Banned Horror Movie Terrifying A New Generation On TikTok?, Junkee, ‏2020-11-20 (באנגלית אמריקאית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "Megan is Missing (סרט)".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Megan_is_Missing_(סרט)&oldid=38315020"