NGC 4564

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
NGC 4564
NGC 4564 בתמונה של סקר השמים הדיגיטלי של סלואן
NGC 4564 בתמונה של סקר השמים הדיגיטלי של סלואן
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים בתולה
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 15 במרץ 1784
סוג גלקסיה אליפטית
בהירות 10.92[1]
סיווג מורפולוגי E6[2]
עלייה ישרה 12ʰ 36ᵐ 27.0ˢ
נטייה ‏21.4″ ‏26′ ‏11°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.13-
מרחק[1] 52,900,000 שנות אור
16,219,033.6 פארסק
קוטר 53,860[2] שנות אור
מסה ‎5.4×1010‎‏[3] M
הסחה לאדום 1,142[2] ק"מ/שנייה
0.003809

NGC 4564 היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-54 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה 10.92 והיא התגלתה ב-15 במרץ 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון II.68, כאשר היא מתוארת רק כדי בהירה.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג תחת הציון 1356, כאשר היא מתוארת כבהירה, קטנה, קצת מאורכת ועם מרכז שמתבהר מאוד ודי בחדות.[5] הוא הכניס את הגלקסיה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3105 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4564, כאשר היא מתוארת כדי בהירה, קטנה, קצת מאורכת ושמרכזה מתבהר די בחדות.[6] ב-9 במאי 1961 נצפתה בגלקסיה סופרנובה שבהירותה הגיעה בשיאה לבהירות מדרגה 11, דומה לבהירות של כל הגלקסיה.[7]

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה נמצאת במרכזו של צביר הבתולה, כ-1.8 מעלות מצפון-מערב לכוכב ρ בבתולה וכ-6.4 מעלות ממערב לכוכב וינדמיאטריקס. כחמישית מעלה מדרום לה נמצאות NGC 4567 ו-NGC 4568, כ-1.1 מעלות ממערב-דרום-מערב לה נמצאת NGC 4503, כ-2.6 מעלות מדרום-מערב לה נמצאת NGC 4442, כ-2.2 מעלות ו-2.8 מעלות ממערב לה נמצאות בהתאמה NGC 4429 ו-NGC 4371, כ-1.7 מעלות מצפון-מערב לה נמצאת M87, כאשר מעבר לה באותו הכיוון, בין 2.6 מעלות ו-3 מעלות מ-NGC 4564, נמצאות גם NGC 4438,‏ NGC 4435,‏ M86 ו-M84. מצפון ל-NGC 4564 נמצאות כ-1.1 מעלות וכ-1.7 מעלות בהתאמה M89 ו-M90, ומעבר להן, כ-3 מעלות מצפון ל-NGC 4564 נמצאת M91. כחצי מעלה מצפון-מזרח ל-NGC 4564 נמצאת M58 ושתי מעלות מעבר לה באותו הכיוון נמצאת NGC 4654. כ-1.4 מעלות וכ-1.8 מעלות ממזרח לה נמצאות בהתאמה M59 ו-M60, וכמעלה וחצי מדרום-מזרח לה נמצאת NGC 4596, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה הזוויתי של NGC 4564 הוא כ-3.5 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של מעט יותר מ-50,000 שנות אור, או מעט יותר מחצי הקוטר של שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-‎5.4×1010מסות שמש, כעשירית ממסת שביל החלב, כאשר כ-70% ממנה או כ-‎3.8×1010‎ מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] בנוסף יש בה גם כמות קטנה מאוד של מימן אטומי ומימן מולקולרי, שכמותם המשותפת מוערכת בפחות מ-‎2.6×107‎ מסות שמש,[8] כך שבסך הכל כמות המימן החופשי בגלקסיה היא פחות מחצי אלפית של מסתה הכוללת. כתוצאה מהמחסור במימן, קצב יצירת הכוכבים החדשים בגלקסיה נמוך מאוד ומוערך בכ-1.6 מאיות של מסת שמש בשנה או במסת שמש בכ-63 שנים,[3] ובהתאם לכך אוכלוסיית הכוכבים בגלקסיה זקנה מאוד עם גיל ממוצע של כ-11.8 מיליארד שנים ומתכתיות נמוכה יחסית של כ-78% מהמתכתיות של השמש.[1] נראה שבליבת הגלקסיה נמצא חור שחור על-מסיבי עם מסה של כ-‎6.4×107‎ מסות שמש,[9] שכבידתו גורמת להאצת החומר שסביבו ולחימומו וכתוצאה מכך לבהירות הניכרת של מרכז הגלקסיה. את הגלקסיה מקיפה מערכת גדולה של צבירים כדוריים שמספרם מוערך בלמעלה מ-200.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 4564 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 J. Dabringhausen & M. Fellhauer: An extensive catalogue of early-type galaxies in the nearby Universe, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 460, Iss. 4, p. 4492 (2016)
  2. ^ 1 2 3 NED: NGC 4564
  3. ^ 1 2 3 A. Amblard, L. Riguccini, P. Temi, S. Im, M. Fanelli & P. Serra: Star Formation Bimodality in Early-type Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 783, Iss. 2, article id. 135, p. 18 (2014)
  4. ^ W. Herschel: Catalogue of One Thousand new Nebuae and Clusters of Stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 474 (1786)
  5. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 428 (1833)
  6. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 129 (1888)
  7. ^ S. van den Bergh & R. C. Henry: The Supernova in NGC 4564, Journal of the Royal Astronomical Society of Canada, Vol. 55, p. 173 (1961)
  8. ^ G. Gavazzi, G. Consolandi, S. Pedraglio, M. Fossati, M. Fumagalli & A. Boselli: Hα imaging observations of early-type galaxies from the ATLAS3D survey, Astronomy & Astrophysics, Vol. 611, id. A28, p. 14 (2018)
  9. ^ 1 2 K. L. Rhode: Exploring the Correlations between Globular Cluster Populations and Supermassive Black Holes in Giant Galaxies, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 5, article id. 154, p. 5 (2012)