NGC 4608

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
NGC 4608
NGC 4608 בתמונה של סקר השמים הדיגיטלי של סלואן
NGC 4608 בתמונה של סקר השמים הדיגיטלי של סלואן
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים בתולה
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 15 במרץ 1784
סוג גלקסיית עדשה
בהירות 11.02[1]
סיווג מורפולוגי SB(r)0[2]
עלייה ישרה 12ʰ 41ᵐ 13.3ˢ
נטייה ‏20.4″ ‏09′ ‏10°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.17-
מרחק[3] 56,400,000 שנות אור
17,292,126.56 פארסק
קוטר 52,500[2] שנות אור
מסה ‎6.3×1010‎‏[4] M
הסחה לאדום 1,850[2] ק"מ/שנייה
0.006171

NGC 4608 היא גלקסיית עדשה עם מוט מרכזי בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-56 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה 11.02 והיא התגלתה ב-15 במרץ 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון II.69, כשהיא מתוארת כדי בהירה, די גדולה, עגולה ועם מרכז בהיר מאוד.[5] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה מספר פעמים והכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 תחת הציון 1383, כשהיא מתוארת כדי בהירה, עגולה, עם מרכז שמתבהר בחדות ושיש כוכב עם דרגת בהירות 12 כדקת קשת מצפון-מערב לה וכוכב עם דרגת בהירות 5.6 מצפון-מזרח לה (הוא לא ציין זאת, אך נראה שמדובר בכוכב ρ בבתולה).[6] הוא הכניס את הגלקסיה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3144 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4608, כאשר היא מתוארת כדי בהירה, די גדולה, עגולה, בעלת מרכז שמתבהר בחדות, ניתנת להפרדה לכוכבים ושיש כוכב מדרגת בהירות 12 דקת קשת מצפון-מערב לה.[7]

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה נמצאת בחלקו המזרחי של צביר הבתולה, כ-11 דקות קשת או כשישית מעלה ממערב-דרום-מערב לכוכב ρ בבתולה, כ-5.2 מעלות ממערב לכוכב וינדמיאטריקס וכ-7.6 מעלות מצפון-צפון-מערב לכוכב δ בבתולה. כשליש מעלה ממערב לה נמצאת NGC 4596, כ-2.6 מעלות וכ-3.5 מעלות מדרום-מערב לה נמצאות בהתאמה NGC 4535 ו-M49 וכ-2.4 מעלות מדרום-מזרח לה נמצאת NGC 4698. כ-3 מעלות ממזרח-צפון-מזרח לה נמצאות NGC 4754 ו-NGC 4762, כ-1.3 מעלות מצפון-מזרח לה נמצאת NGC 4660, כ-1.5 מעלות מצפון-צפון-מזרח לה נמצאת M60 ובמרחק דומה מצפון ל-NGC 4608 נמצאת M59. כ-1.6 מעלות מצפון-מערב לה נמצאות NGC 4567 ו-NGC 4568 ומעבר להן באותו הכיוון, כ-1.7 מעלות מ-NGC 4608, נמצאת NGC 4564 וכ-2.5 מעלות ממערב-צפון-מערב לה נמצאת NGC 4503, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה הזוויתי של NGC 4608 הוא כ-3.2 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של מעט יותר מ-50,000 שנות אור, כחצי מהקוטר של שביל החלב, ומסתה מוערכת בכ-‎6.3×1010מסות שמש, כ-11% ממסת שביל החלב, כאשר כ-40% ממנה או כ-‎2.5×1010‎ מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] בדומה לגלקסיות אחרות מסוגה, בגלקסיה יש מעט מאוד מימן מולקולרי שכמותו מוערכת בפחות מ-20 מיליון מסות שמש ועוד פחות מימן אטומי שכמותו מוערכת בפחות מ-17 מיליון מסות שמש,[8] כך שיצירה של כוכבים חדשים מתרחשת בקצב נמוך יחסית שמוערך בכ-1.4 מאיות של מסת שמש בשנה, או מסת שמש בכ-70 שנים.[9] בחלקה המרכזי של הגלקסיה יש מבנה דמוי מוט מרכזי שאורכו הזוויתי כמעט דקת קשת, שממרחקה של הגלקסיה שקול לאורך של כ-16,000 שנות אור.[10] דיסקת הגלקסיה בחלקה הפנימי מאוד דלילה ונראה שהמוט המרכזי סיפח אליו את מרבית הכוכבים והחומר הבין-כוכבי שבחלקה הפנימי.[11] מכייוון שמישור הגלקסיה כמעט ניצב לקו הראייה אליה, ניתן לראות בבירור את המוט המרכזי ושחלקה הפנימי של דיסקת הגלקסיה עמום יותר מחלקה החיצוני ומגרעין הגלקסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 4608 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J. Dabringhausen & M. Fellhauer: An extensive catalogue of early-type galaxies in the nearby Universe, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 460, Iss. 4 (2016)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 NED: NGC 4608
  3. ^ 3.0 3.1 J. Laine, E. Laurikainen & H. Salo:Influence of galaxy stellar mass and observed wavelength on disc breaks in S4G, NIRS0S, and SDSS data, Astronomy & Astrophysics, Vol. 596, id. A25 (2016)
  4. ^ M. S. Roberts, D. E. Hogg, J. N. Bregman, W. R. Forman & C. Jones: Interstellar Matter in Early-Type Galaxies. I. The Catalog, Astrophysical Journal Supplement, vol. 75, p. 793 (1991)
  5. ^ W. Herschel: Catalogue of One Thousand new Nebuae and Clusters of Stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 474 (1786)
  6. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 430 (1833)
  7. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 130 (1888)
  8. ^ T. Kokusho, H. Kaneda, M. Bureau, T. Suzuki, K. Murata, A. Kondo, M. Yamagishi, T. Tsuchikawa & T. Furuta: Dust properties in the cold and hot gas phases of the ATLAS3D early-type galaxies as revealed by AKARI, Astronomy & Astrophysics, Vol. 622, id. A87, p. 16 (2019)
  9. ^ P. Andreani, A. Boselli, L. Ciesla, R. Vio, L. Cortese, V. Buat & Y. Miyamoto: The bivariate luminosity and mass functions of the local HRS galaxy sample. The stellar, dust, and gas mass functions, Astronomy & Astrophysics, Vol. 617, id. A33 (2018)
  10. ^ P. Erwin, M. Pohlen & J. E. Beckman: The Outer Disks of Early-Type Galaxies. I. Surface-Brightness Profiles of Barred Galaxies, The Astronomical Journal, Vol. 135, Iss. 1, p. 22 (2008)
  11. ^ D. A. Gadotti & R. E. de Souza: NGC 4608 and NGC 5701: Barred Galaxies without Disks?, The Astrophysical Journal, Vol. 583, Iss. 2, p. L75 (2003)