NGC 4698

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
NGC 4698
NGC 4698
NGC 4698
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים בתולה
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 18 בינואר 1784
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות 10.67[1]
סיווג מורפולוגי SA(s)ab[2]
עלייה ישרה 12ʰ 48ᵐ 22.9ˢ
נטייה ‏14.6″ ‏29′ ‏08°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.74-
מרחק[3] 62,300,000 שנות אור
19,101,054.7 פארסק
קוטר 72,450[2] שנות אור
מסה ‎7.9×1010‎‏[4] M
הסחה לאדום 1,009[2] ק"מ/שנייה
0.003366

NGC 4698 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים בתולה, הנמצאת במרחק של כ-62 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה 10.67 והיא התגלתה ב-18 בינואר 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון III.6, כשהיא מתוארת רק כקטנה מאוד ומיקומה צויין כ-28 דקות של עלייה ישרה ממערב לכוכב 59 בבתולה.[5] חמישה ימים לאחר מכן, הוא צפה בערפילית שקיבלה באותו הקטלוג את הציון I.8 ותוארה כבהירה למדי, די גדולה, בעלת צורה לא סדורה ועם מרכז בהיר בהרבה משוליה, כאשר מיקומה צויין כ-2.5 דקות של עלייה ישרה ממזרח ו-48 דקות קשת מצפון לכוכב 32 בבתולה.[6] מכיוון ששני המיקומים הם למעשה אותו המקום, נראה שוויליאם הרשל צפה באותה הערפילית פעמיים, ובטעות זיהה אותה כשתי ערפיליות שונות. בנו, ג'ון הרשל, לא כלל אותה בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 אלא רק בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3228, כאשר הוא מציין את הזיהוי הכפול של אביו, ומתאר אותה בדיוק באותו התיאור שנתן אביו ל-I.8.[7] בשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4698, כאשר היא מתוארת באותו התיאור של ויליאם ושל ג'ון הרשל.[8]

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה נמצאת בשוליו המזרחיים של צביר הבתולה, כ-2.4 מעלות מדרום-מזרח לכוכב ρ בבתולה, כ-4.2 מעלות מדרום-מערב לכוכב וינדמיאטריקס וכ-5.4 מעלות מצפון-צפון-מערב לכוכב δ בבתולה. כ-3.1 מעלות ממערב-דרום-מערב ל-NGC 4698 נמצאת NGC 4570, כ-3.5 מעלות ממערב לה נמצאות NGC 4526 ו-NGC 4535 ועוד כמעלה מעבר להן באותו הכיוון נמצאת M49. כ-2.4 מעלות וכ-2.7 מצפון-מערב לה נמצאות בהתאמה NGC 4608 ו-NGC 4596, מאחוריהן באותו הכיוון במרחק של כ-4 מעלות מ-NGC 4698 נמצאות בנות הזוג NGC 4567 ו-NGC 4568, כ-2.9 מעלות מצפון-צפון-מערב לה נמצאת NGC 4660, כחצי מעלה מאחוריה באותו הכיוון נמצאת M59, וכ-3 מעלות מצפון-צפון-מזרח ל-NGC 4698, נמצאות NGC 4754 ו-NGC 4762, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה הזוויתי של NGC 4689 הוא כ-4 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של יותר מ-70,000 שנות אור, קרוב לשלושה רבעים מהקוטר של שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-‎7.9×1010מסות שמש, כשביעית ממסת שביל החלב, כאשר כ-90% ממנה, כ-‎7.1×1010‎ מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[9] בנוסף יש בה גם מימן אטומי שכמותו מוערכת בכ-‎5.6×109‎ מסות שמש, או כ-7% ממסת הגלקסיה וכמות קטנה יותר של מימן מולקולרי המוערכת בכ-‎7×108‎ מסות שמש המהווה פחות מאחוז ממסת הגלקסיה.[10] הכמות הלא גדולה של גז חופשי מאפשרת יצירה של כוכבים חדשים בקצב מעט נמוך של כשביעית מסת שמש בשנה.[11] ל-NGC 4698 יש גרעין גלקטי פעיל שפולט קרינת X וספקטרום פליטה עם קווים צרים, כך שהיא מסווגת כגלקסיית סייפרט מסוג 2.[12] ככל הנראה המקור לפעילות בגרעין הגלקסיה הוא חור שחור על-מסיבי עם מסה של בין 40 ל-80 מיליון מסות שמש.[13] מאפיין ייחודי של NGC 4698 הוא קיומה של דיסקה פנימית המורכבת מכוכבים ומתווך בין-כוכבי בחלקה המרכזי של הגלקסיה, שמישור הסיבוב שלה ניצב למישור של דיסקת הגלקסיה עצמה. ככל הנראה זוהי תוצאה של ספיחת גז ממקור חיצוני שבעקבותיו נוצרו כוכבים מהחומר שנספח למרכז הגלקסיה. לפי גיל הכוכבים שבדיסקה הפנימית, האירוע התרחש לפני לפחות 5 מיליארד שנים.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 4698 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ S. A. Kassin, R. S. de Jong & R. W. Pogge: Dark and Baryonic Matter in Bright Spiral Galaxies. I. Near-Infrared and Optical Broadband Surface Photometry of 30 Galaxies, The Astrophysical Journal Supplement Series, Vol. 162, Iss. 1, p. 86 (2006)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 NED: NGC 4698
  3. ^ S. A. Kassin, R. S. de Jong & R. W. Pogge: Dark and Baryonic Matter in Bright Spiral Galaxies. I. Near-Infrared and Optical Broadband Surface Photometry of 30 Galaxies, The Astrophysical Journal Supplement Series, Vol. 162, Iss. 1, p. 81 (2006)
  4. ^ M. S. Roberts, D. E. Hogg, J. N. Bregman, W. R. Forman & C. Jones: Interstellar matter in early-type galaxies. I - The catalog, Astrophysical Journal Supplement Series, vol. 75, p. 793 (1991)
  5. ^ W. Herschel: Catalogue of One Thousand new Nebuae and Clusters of Stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 482 (1786)
  6. ^ W. Herschel: Catalogue of One Thousand new Nebuae and Clusters of Stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 471 (1786)
  7. ^ J. F. W. Herschel: Catalogue of nebulae and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 154, p. 104 (1864)
  8. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 132 (1888)
  9. ^ S. M. Fall & A. J. Romanowsky: Angular Momentum and Galaxy Formation Revisited: Scaling Relations for Disks and Bulges, The Astrophysical Journal, Vol. 868, Iss. 2, article id. 133, p. 15 (2018)
  10. ^ M. S. Roberts, D. E. Hogg, J. N. Bregman, W. R. Forman & C. Jones: Interstellar matter in early-type galaxies. I - The catalog, Astrophysical Journal Supplement Series, vol. 75, p. 786 (1991)
  11. ^ I. De Looze, D. Cormier, V. Lebouteiller, S. Madden, M. Baes, G. J. Bendo, M. Boquien, A. Boselli, D. L. Clements, L. Cortese, A. Cooray, M. Galametz, F. Galliano, J. Gracia-Carpio, K. Isaak, O. L. Karczewski, T. J. Parkin, E. W. Pellegrini, A. Remy-Ruyer, L. Spinoglio, M. Smith & E. Sturm: The applicability of far-infrared fine-structure lines as star formation rate tracers over wide ranges of metallicities and galaxy types, Astronomy & Astrophysics, Vol. 568, id. A62, 34 p. 30 (2014)
  12. ^ I. Georgantopoulos & A. Zezas: Chandra Observations of NGC 4698: A Seyfert 2 Galaxy with No Absorption, The Astrophysical Journal, Vol. 594, Iss. 2, p. 704 (2003)
  13. ^ A. Beifiori, S. Courteau, E. M. Corsini & Y. Zhu: On the Correlations between Galaxy Properties and Supermassive Black Hole Mass, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 419, Iss. 3, p. 22 (2012)
  14. ^ E. M. Corsini, J. Méndez-Abreu, N. Pastorello, E. Dalla Bontà, L. Morelli, A. Beifiori, A. Pizzella & F. Bertola: Polar bulges and polar nuclear discs: the case of NGC 4698, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society: Letters, Vol. 423, Iss. 1, p. L79 (2012)